Talmud Builders

    Keritot 20a

    Back to index

    English translation — Keritot 20a

    Translation: William Davidson Edition - English. Read alongside the Aramaic below; numbers match the passages of the daf.

    1Rav Oshaya raises an objection from the mishna to Shmuel’s opinion that all agree that one who acts unawares on Shabbat is exempt: Rabbi Shimon Shezuri and Rabbi Shimon say: Rabbi Eliezer and Rabbi Yehoshua did not disagree with regard to a case involving a matter where his lack of knowledge involves items from one category, as in that case they both agree he is liable. Rather, they disagree with regard to a case involving a matter where his lack of knowledge involves items from two categories, as in that case Rabbi Eliezer deems him liable to bring a sin offering, and Rabbi Yehoshua deems him exempt.

    2Rav Oshaya continues: And with regard to Rabbi Yehuda, about what matter is he saying that they disagree? If you say he maintains that they disagree in a case where one intended to pick grapes and he picked figs, or to pick black ones and he picked white ones, that is problematic. Rav Oshaya explains: Grapes and figs, black ones and white ones, what are they? Aren’t they two categories? If so, this is identical to the opinion of Rabbi Shimon and Rabbi Shimon Shezuri, who say that Rabbi Eliezer and Rabbi Yehoshua disagree specifically with regard to a mistake involving two categories. If so, what is Rabbi Yehuda coming to teach us?

    3Rav Oshaya concludes: Rather, is it not correct to say that that the difference between them is the halakha concerning one who performs a transgression while acting unawares? As Rabbi Yehuda holds that one who acts unawares when committing a transgression is liable, and Rabbi Shimon and Rabbi Shimon Shezuri hold that one who acts unawares when committing a transgression is exempt. If so, the opinion of Rabbi Yehuda refutes Shmuel’s statement that all agree that one who acts unawares while performing a prohibited labor on Shabbat is exempt.

    4The Gemara answers: No, this is not a refutation. In fact, everyone agrees that one who acts unawares is exempt. The difference between the opinions involves a case where the picker lost his train of thought. He initially intended to pick one item, then he forgot and thought that he wanted a different item, and subsequently he unwittingly picked the item he had initially intended to pick. And here it is with regard to this matter that they disagree: As Rabbi Shimon Shezuri holds that when the picker forgot his initial train of thought and instead thought he wanted a different fruit, and both fruits are of one category, all agree he is liable if he ends up unwittingly picking the fruit he initially intended to pick.

    5When do Rabbi Eliezer and Rabbi Yehoshua disagree? They disagree with regard to a case involving two categories, i.e., when the picker forgot his initial thought and instead thought he required a fruit of a different category. By contrast, Rabbi Yehuda holds that there is no difference between a case of one category and a case of two categories: In both cases they disagree, as Rabbi Yehoshua rules he is exempt because his action did not follow his current intention. But in a case where one acts fully unawares, all agree he is exempt.

    6The Gemara cites another answer: Rava said that the difference between them is with regard to a case where one intended to perform two transgressions in a specific order and he mistakenly performed the second transgression first. According to Rabbi Shimon and Rabbi Shimon Shezuri, Rabbi Eliezer and Rabbi Yehoshua disagree with regard to a situation where one intended to pick two fruits of two different categories and he unwittingly picked them in the reverse order. In such a case Rabbi Yehoshua holds he is exempt. But when he intended to pick two pieces of fruit of the same category and he unwittingly reversed the order, Rabbi Yehoshua agrees he is liable. According to Rabbi Yehuda, whether the case involves one category or two categories, in both instances Rabbi Yehoshua holds that he is exempt.

    7With regard to Rava’s explanation, the Gemara cites a baraita that supports the claim that if one intended to perform two prohibited labors in one order and mistakenly reversed the order, he is exempt. And it is taught: If someone had before him two long candles that were lit, and he intended to extinguish this one and instead he extinguished that one, or if he intended to light this one and instead he lit that one, he is exempt. But in a case where he intended to light one and then extinguish the other, and instead he drew a breath and blew the flame from one candle to the other, as he accomplished his intention and extinguished one and lit the other, albeit with one breath, he is liable. This indicates that if he had not performed the two acts simultaneously, but in the reverse order, he is exempt.

    8With regard to the last ruling, the Gemara asks: Isn’t this obvious? Since he accomplished his act as he had intended, he is clearly liable. The Gemara answers that the ruling is necessary, lest you say: He did not actually perform the labors in accordance with his thought, as he wanted to light one initially and ultimately to extinguish the other, but when he performed the action, it might be considered as though he first extinguished one and ultimately lit the other. And therefore one might say he is exempt. Consequently, the baraita teaches us that although he did not perform the lighting first, as he had intended, nevertheless he also did not perform the lighting after the extinguishing, as they occurred simultaneously. Since his action did not entirely contradict his intention, he is liable.

    9§ The Sages taught in a baraita : One who stokes coals on Shabbat is liable to bring a sin offering. Rabbi Shimon ben Elazar says in the name of Rabbi Eliezer, son of Rabbi Tzadok: He is liable to bring two sin offerings, because he extinguishes the upper coals that are moved to the bottom, due to lack of oxygen, and he ignites the bottom coals as he moves them to the top. The Gemara asks: What are we dealing with here? If it is a case where he intends to extinguish and kindle, what is the reason of the one who exempts him? Rather, it must be that he does not intend to kindle, but only to extinguish. If so, what is the reason of the one who deems him liable to bring two sin offerings?

    10Rabbi Elazar and Rabbi Ḥanina both say in explanation: The baraita is referring to a case where a blacksmith needed the coals on top and he therefore intended to extinguish the upper coals, and in order to do that he knew he would ignite the bottom ones. The tanna’im disagree with regard to an undesired act of kindling on Shabbat, which is tantamount to a destructive act. As, the first tanna holds that one who produces an undesired or destructive outcome when he performs the labor of kindling is exempt, and Rabbi Eliezer, son of Rabbi Tzadok, says he is liable. And similarly, Rabbi Yoḥanan says: That disagreement was taught with regard to the case of a blacksmith. And Rabbi Yoḥanan says: Until it was taught that the case involves a blacksmith, the reason for this halakha was not revealed.

    11Ami bar Avin and Rav Ḥananya bar Avin both say another explanation:

    License: CC-BY-NC

    Text
    Layout
    Concept key:SheʼelahTeshuvahKushyaTerutzRaʼayahStirahMemra
    Text size
    100%
    Original size

    Rashi

    מאי ניהו ב' שמותקא סלקא דעתך השתא שחורות ולבנות נמי כשני מינין דמו ואי ר' שמעון ור' שמעון שזורי נמי כרבי יהודה מוקמי פלוגתייהו בנתכוין ללקט את זה ולקט את זה רבי יהודה מאי אתא לאשמועינן:

    אלא לאו מתעסק איכא בינייהודשמעיה רבי יהודה לרבי שמעון שזורי דאוקי פלוגתא באבד מלקט מלבו אבל במתעסק דברי הכל פטור ואתא איהו למימר אפילו נתכוין ללקט כו' הוי מתעסק הואיל ובאיסור נתעסק פליגי ומחייב רבי אליעזר ואפילו רבי יהושע לא פטר אלא בשני שמות אבל בשם אחד חייב ותמה אני כו' אם כן למה נאמר בה פרט למתעסק בהיתר או במתעסק באב מלאכה ועשה אב מלאכה אחרת:

    אבד מלקט מלבו בשם אחדשנתכוין לתאנה זו ושכח כסבור תאנה אחרת הסמוכה לה בעינא והלכה ידו על הראשונה דברי הכל חייב הואיל ולכך נתכוין תחלה ועוד כששכח מחשבתו לא חשב אלא באותו מין עצמו:

    בשני שמותשנתכוין לתאנים ושכח וכסבור ענבים בעינא והלכה ידו על התאנים:

    ורבי יהודה סבראפילו בשם אחד פליגי וסבירא ליה דשחורות ולבנות שם אחד הן הואיל והן מין אחד: (תוספות) מה שאמר במתניתין תמיה אני אם פטר בה ר' יהושע במין אחד שהרי נתקיימה מחשבתו. עד כאן תוספות:

    ליקדם איכא בינייהושנתכוין ללקט זו תחלה ואחר כך זו והלכה ידו על האחרונה ר' שמעון ורבי שמעון שזורי סברי אם משם אחד דברי הכל חייב הואיל ושם אחד הן וסוף סוף תרווייהו עבד ולא איכפת לן במקדים המאוחר כי פליגי בשני שמות ר' אליעזר מחייב חטאת הואיל ולשניהן נתכוין ושניהם עשה ולא איכפת לן במקדים המאוחר ורבי יהושע פוטר הואיל ובשעת לקיטת כל אחת ואחת לא לזה הוא מכוין הוה ליה כמתעסק ופטור ורבי יהודה סבר אפילו בשם אחד פליגי אבל תמהני למה פטר הואיל וסוף סוף לשניהן נתכוין אבל במתעסק בעלמא שלא נתכוין אלא לאחת ולא עשאה ועשה את חברתה דכולי עלמא פטור:

    והא תניאסייעתא דחיישינן למוקדם ומאוחר:

    להדליק זובשגגת שבת או בשגגת מלאכות:

    והדליק זו פטורדהיינו מתעסק לא נתכוין אלא לאחת ולא עשאה ועשה את חברתה:

    להדליק ולכבותכשהיה נר דולק ונר כבוי ונתכוין להדליק זה תחלה ואחר כך לכבות זה וכבה זה ואחר כך הדליק זה:

    אם בנשימה אחתשנפח ומחמת הנפיחה כבה זה והדליקה חייב דליכא למימר הי מוקדם והי מאוחר:

    בשתי נשימות פטורדלא נעשית כסדר:

    לא אתעביד מחשבתיהדאיכא למימר כבה ואחר כך הדליק:

    החותההממלא כלים מצבור הגחלים:

    מכבה העליונותשעכשיו נעשות תחתונות וכבו מחמת המשא של עליונות ומבעיר התחתונות שהיו כבויות מחמת המשא שהיה עליהן וכשהן עכשיו עליונות נתבערות:

    מאי טעמא דמאן דמחייב תרתיהא לא איכוין לחדא ולגביה מתעסק הוא:

    כדי להבעיר את התחתונותכלומר להבערת התחתונות לא הוה צריך אלא לכבוי עליונות היתה עיקר כוונתו שהיה נפח וצריך לפחמין נתכוין לכבות עליונות שהיו גסות ואף על פי שידע שיבערו התחתונות נתכוין לכיבוי של אלו על מנת שיתבערו אלו אף על פי שהוא מקלקלם אצלו:

    מקלקל בהבערהכגון דנפח הוא כדאמר רבי יוחנן בנפח שנו דלא ניחא ליה לנפח להבעיר גחלים:

    מקלקל בהבערה חייבדקיי"ל אף על גב דשאר מקלקלים פטורין חובל ומבעיר חייבין:

    אמי בר אבין כו' כגון שנתכויןלכבויי ולהבערה ואפילו הכי אהבערה פטור תנא קמא סבר לה כר' יוסי דאמר הבערה ללאו יצאת וליכא קרבן:

    כריתות 20 עמוד א

    1מתיב רב אושעיא: רבי שמעון שזורי ורבי שמעון אומרים: לא נחלקו על דבר שהוא משם אחד שהוא חייב, אלא על דבר שהוא משום שני שמות, שרבי אליעזר מחייב חטאת, ורבי יהושע פוטר.

    2ורבי יהודה מאי קאמר דפליגי? בנתכוין ללקט ענבים ולקט תאנים, שחורות ולקט לבנות ענבים ותאנים, שחורות ולבנות, מאי ניהו? שני שמות? היינו רבי שמעון ור"ש שזורי! רבי יהודה מאי אתא לאשמועינן?

    3אלא לאו מתעסק איכא בינייהו, דרבי יהודה סבר: מתעסק חייב, ור"ש שזורי סברי: מתעסק פטור?

    4לא, מתעסק דברי הכל פטור, והכא בהא קא מיפלגי, דרבי שמעון שזורי סבר: שכח מלקט מלבו. בשם אחד דברי הכל חייב,׃

    5כי פליגי בשני שמות. ר' יהודה סבר: לא שנא בשם אחד ולא שנא בשני שמות פליגי.

    6רבא אמר: ליקדם איכא בינייהו.

    7והתניא: היו לפניו שתי נרות דולקות ארוכות, ונתכוין לכבות את זו וכיבה את זו, להדליק את זו והדליק את זו פטור. להדליק ולכבות, וכיבה והדליק בנשימה אחת חייב.

    8פשיטא! מהו דתימא: לא איתעבד מחשבתיה, דהא להדליק מעיקרא בעי ולבסוף לכבות, וכי עבד מעשה כיבה ובסוף הדליק הוא, ואימא פטור, קא משמע לן: נהי דאקדומי נמי לא מקדים, אחורי נמי לא מאחר.

    Baraita

    9תנו רבנן: החותה גחלים בשבת חייב חטאת. רבי שמעון בן אלעזר אומר משום רבי אליעזר ברבי צדוק: חייב שתים, מפני שהוא מכבה את העליונות, ומבעיר את התחתונות. במאי עסקינן? אי דקא מיכוין לכבות ולהבעיר מאי טעמא דמאן דפטר? אלא דלא קא מכוין להבעיר מאי טעמא דמאן דמחייב תרתי?

    10רבי אלעזר ורבי חנינא דאמרי תרווייהו: כגון שנתכוין לכבות העליונות כדי להבעיר את התחתונות, דתנא קמא קסבר: מקלקל בהבערה פטור, ורבי אליעזר ברבי צדוק אמר: חייב. וכן אמר רבי יוחנן: בנפח שנו. אמר רבי יוחנן: עד כאן לא נתגלתה טעמא של הלכה זו.

    11אמי בר אבין ורב חנניא בר אבין דאמרי תרווייהו:

    Tosafot

    היינו ר' שמעון ור' שמעון שזורידעל כרחיך צריך לומר דהכי פירושו דמילתיה לא נחלקו על דבר שהוא משם אחד שחייב כגון תאנים ותאנים ובאבד מלקט מלבו או לבנות ולבנות ושחורות ושחורות ואבד מלקט מלבו כדפי' לעיל על מה נחלקו על דבר שהוא משני שמות כגון ענבים או תאנים או שחורות ולבנות ואבד מלקט מלבו כדמפרש לעיל טעמייהו דלא מצינו למימר לר' שמעון ור' שמעון שזורי על מה נחלקו על דבר משום שני שמות כגון שלקט תאנים או ענבים ואינו יודע מה לקט דמאי קמשמע לן:

    אלא לאו מתעסק איכא בינייהו דרבי יהודה סבר דמתעסק חייב ור' שמעון שזורי ורבי שמעון סברי מתעסק פטור - ורבי שמעון סבר דפלוגתיה דרבי יהושע ורבי אליעזר באבד מלקט מלבו ונתכוין ללקט תאנים ולקט ענבים או שחורות ולקט לבנות דשני מינין הן כדמפרש לעיל טעמייהו אבל במין אחד ובאבד מלקט מלבו לא נחלקו דלכולי עלמא חייב אבל במין אחד דשלא אבד מלקט מלבו כגון שנתכוין ללקט אלו ולקט אחרות פטור משום מתעסק ורבי יהודה אמר אפילו בנתכוין כו' ובשני מינים פלוגתייהו ובשלא אבד מלקט מלבו ומינה דייקינן דוקא בשני מינין אבל בחד מינא לכולי עלמא חייב כדדייק לעיל הש"ס ואמאי הא מתעסק הוא והדרן קושיין לדוכתיה והא דפשיטא ליה להש"ס האי שיטה דלרבי שמעון מתעסק פטור ומוקי פלוגתייהו באבד מלקט מלבו ולרבי יהודה מתעסק חייב ומיירי בשלא אבד דהכי משמע לישנא דמתניתין דר' יהודה מחייב טפי דקאמר ר"ש שזורי ור' שמעון אומרים לא נחלקו על דבר שהוא משום אחד שחייב כלומר דהתם ודאי חייב על מה נחלקו על שני שמות כו' כלומר דהתם איכא מאן דפטר ועל זה השיב ר' יהודה אפילו נתכוין ללקט תאנים כו' פליגי ואיכא מאן דמחייב ועוד מדקאמר תמה אני אם פטר בה רבי יהושע משמע דר' יהודה מחייב טפי:

    כגון שנתכוון לכבות העליונות כדי להבעיר התחתונותכדמפרש רבי יוחנן בנפח שנו ולאו נופח אלא רוצה לומר אותו שעושה הפחמין ביער קרבוני"ר בלע"ז שנבערו העצים ונעשו פחמין ומסיר הפחמין גבוה מן האש ורוצה שיכבו לעשות מהם מלאכתם לעשות מהם ברזל ומשאין הפחמין דקין כי אינו חפץ בהן להתחמם רק שיעשו אפר וזהו קלקול ואינן ראויות לשום דבר והיה רוצה שיתאכלו לגמרי ויהיו אפר וזהו נתכוין לכבות העליונות כדי להבעיר התחתונות ואותה הבערה של תחתונות אינו חפץ בהם כי אם שיעשו אפר וזהו קלקול לר"א ברבי (יצחק) [צדוק] מיחייב שתים משום כיבוי ומשום הבערה ואף על גב דמקלקל הוא ואף על גב דהוי מלאכה שאינה צריכה לגופה בהא סבירא ליה כר' יהודה דמחייב אף על גב דסבר כרבי שמעון במקלקל דהבערה ולרבנן אינו חייב משום הבערה דמקלקל בהבערה פטור:

    Tap a passage to mark the comments that open with the same words.

    Babylonian Talmud · folio map

    Keritot 20a

    Keritot 20a. The full printed text of this folio side — 11 numbered segments, about 281 words — with the classic commentaries printed on the page.

    Open the full commentary page

    Rashi

    מאי ניהו ב' שמות קא סלקא דעתך השתא שחורות ולבנות נמי כשני מינין דמו ואי ר' שמעון ור' שמעון שזורי נמי כרבי יהודה מוקמי פלוגתייהו בנתכוין ללקט את זה ולקט את זה רבי יהודה מאי אתא לאשמועינן:

    אלא לאו מתעסק איכא בינייהו דשמעיה רבי יהודה לרבי שמעון שזורי דאוקי פלוגתא באבד מלקט מלבו אבל במתעסק דברי הכל פטור ואתא איהו למימר אפילו נתכוין ללקט כו' הוי מתעסק הואיל ובאיסור נתעסק פליגי ומחייב רבי אליעזר ואפילו רבי יהושע לא פטר אלא בשני שמות אבל בשם אחד חייב ותמה אני כו' אם כן למה נאמר בה פרט למתעסק בהיתר או במתעסק באב מלאכה ועשה אב מלאכה אחרת:

    אבד מלקט מלבו בשם אחד שנתכוין לתאנה זו ושכח כסבור תאנה אחרת הסמוכה לה בעינא והלכה ידו על הראשונה דברי הכל חייב הואיל ולכך נתכוין תחלה ועוד כששכח מחשבתו לא חשב אלא באותו מין עצמו:

    בשני שמות שנתכוין לתאנים ושכח וכסבור ענבים בעינא והלכה ידו על התאנים:

    ורבי יהודה סבר אפילו בשם אחד פליגי וסבירא ליה דשחורות ולבנות שם אחד הן הואיל והן מין אחד: (תוספות) מה שאמר במתניתין תמיה אני אם פטר בה ר' יהושע במין אחד שהרי נתקיימה מחשבתו. עד כאן תוספות:

    ליקדם איכא בינייהו שנתכוין ללקט זו תחלה ואחר כך זו והלכה ידו על האחרונה ר' שמעון ורבי שמעון שזורי סברי אם משם אחד דברי הכל חייב הואיל ושם אחד הן וסוף סוף תרווייהו עבד ולא איכפת לן במקדים המאוחר כי פליגי בשני שמות ר' אליעזר מחייב חטאת הואיל ולשניהן נתכוין ושניהם עשה ולא איכפת לן במקדים המאוחר ורבי יהושע פוטר הואיל ובשעת לקיטת כל אחת ואחת לא לזה הוא מכוין הוה ליה כמתעסק ופטור ורבי יהודה סבר אפילו בשם אחד פליגי אבל תמהני למה פטר הואיל וסוף סוף לשניהן נתכוין אבל במתעסק בעלמא שלא נתכוין אלא לאחת ולא עשאה ועשה את חברתה דכולי עלמא פטור:

    והא תניא סייעתא דחיישינן למוקדם ומאוחר:

    להדליק זו בשגגת שבת או בשגגת מלאכות:

    12 more comments on this page.

    Rashi on Keritot 20a · Sefaria

    Tosafot

    היינו ר' שמעון ור' שמעון שזורי דעל כרחיך צריך לומר דהכי פירושו דמילתיה לא נחלקו על דבר שהוא משם אחד שחייב כגון תאנים ותאנים ובאבד מלקט מלבו או לבנות ולבנות ושחורות ושחורות ואבד מלקט מלבו כדפי' לעיל על מה נחלקו על דבר שהוא משני שמות כגון ענבים או תאנים או שחורות ולבנות ואבד מלקט מלבו כדמפרש לעיל טעמייהו דלא מצינו למימר לר' שמעון ור' שמעון שזורי על מה נחלקו על דבר משום שני שמות כגון שלקט תאנים או ענבים ואינו יודע מה לקט דמאי קמשמע לן:

    אלא לאו מתעסק איכא בינייהו דרבי יהודה סבר דמתעסק חייב ור' שמעון שזורי ורבי שמעון סברי מתעסק פטור - ורבי שמעון סבר דפלוגתיה דרבי יהושע ורבי אליעזר באבד מלקט מלבו ונתכוין ללקט תאנים ולקט ענבים או שחורות ולקט לבנות דשני מינין הן כדמפרש לעיל טעמייהו אבל במין אחד ובאבד מלקט מלבו לא נחלקו דלכולי עלמא חייב אבל במין אחד דשלא אבד מלקט מלבו כגון שנתכוין ללקט אלו ולקט אחרות פטור משום מתעסק ורבי יהודה אמר אפילו בנתכוין כו' ובשני מינים פלוגתייהו ובשלא אבד מלקט מלבו ומינה דייקינן דוקא בשני מינין אבל בחד מינא לכולי עלמא חייב כדדייק לעיל הש"ס ואמאי הא מתעסק הוא והדרן קושיין לדוכתיה והא דפשיטא ליה להש"ס האי שיטה דלרבי שמעון מתעסק פטור ומוקי פלוגתייהו באבד מלקט מלבו ולרבי יהודה מתעסק חייב ומיירי בשלא אבד דהכי משמע לישנא דמתניתין דר' יהודה מחייב טפי דקאמר ר"ש שזורי ור' שמעון אומרים לא נחלקו על דבר שהוא משום אחד שחייב כלומר דהתם ודאי חייב על מה נחלקו על שני שמות כו' כלומר דהתם איכא מאן דפטר ועל זה השיב ר' יהודה אפילו נתכוין ללקט תאנים כו' פליגי ואיכא מאן דמחייב ועוד מדקאמר תמה אני אם פטר בה רבי יהושע משמע דר' יהודה מחייב טפי:

    כגון שנתכוון לכבות העליונות כדי להבעיר התחתונות כדמפרש רבי יוחנן בנפח שנו ולאו נופח אלא רוצה לומר אותו שעושה הפחמין ביער קרבוני"ר בלע"ז שנבערו העצים ונעשו פחמין ומסיר הפחמין גבוה מן האש ורוצה שיכבו לעשות מהם מלאכתם לעשות מהם ברזל ומשאין הפחמין דקין כי אינו חפץ בהן להתחמם רק שיעשו אפר וזהו קלקול ואינן ראויות לשום דבר והיה רוצה שיתאכלו לגמרי ויהיו אפר וזהו נתכוין לכבות העליונות כדי להבעיר התחתונות ואותה הבערה של תחתונות אינו חפץ בהם כי אם שיעשו אפר וזהו קלקול לר"א ברבי (יצחק) [צדוק] מיחייב שתים משום כיבוי ומשום הבערה ואף על גב דמקלקל הוא ואף על גב דהוי מלאכה שאינה צריכה לגופה בהא סבירא ליה כר' יהודה דמחייב אף על גב דסבר כרבי שמעון במקלקל דהבערה ולרבנן אינו חייב משום הבערה דמקלקל בהבערה פטור:

    Tosafot on Keritot 20a · Sefaria

    What this page contains

    A full text unit for Keritot, daf 20, Amud Aleph, about 281 words in 11 segments. Segment numbers make it easier to return to an exact line; the commentaries below are quoted from their printed sources.

    A unit-by-unit map of all 11 segments on this page: opening words, the moves the text actually makes and a link back to that exact segment.

    1. Segment 132 words

      Opens “מתיב רב אושעיא: רבי שמעון שזורי ורבי…”

      Named: רב אושעיא, רבי שמעון, רבי אליעזר, רבי יהושע.

    2. Segment 231 words

      Opens “ורבי יהודה מאי קאמר דפליגי? בנתכוין ללקט…”

      Named: רבי יהודה, רבי שמעון.

    3. Segment 315 words

      Opens “אלא לאו מתעסק איכא בינייהו, דרבי יהודה…”

      Named: רבי יהודה.

    4. Segment 421 words

      Opens “לא, מתעסק דברי הכל פטור, והכא בהא…”

      Named: רבי שמעון.

    5. Segment 516 words

      Opens “כי פליגי בשני שמות. ר' יהודה סבר:…”

    6. Segment 65 words

      Opens “רבא אמר: ליקדם איכא בינייהו.…”

      Named: רבא.

    7. Segment 728 words

      Opens “והתניא: היו לפניו שתי נרות דולקות ארוכות,…”

    8. Segment 833 words

      Opens “פשיטא! מהו דתימא: לא איתעבד מחשבתיה, דהא…”

    9. Segment 948 words

      Opens “תנו רבנן: החותה גחלים בשבת חייב חטאת.…”

      Named: רבי שמעון, רבי אליעזר ברבי צדוק.

    10. Segment 1043 words

      Opens “רבי אלעזר ורבי חנינא דאמרי תרווייהו: כגון…”

      Named: רבי אלעזר, רבי חנינא, רבי אליעזר ברבי צדוק, רבי יוחנן.

    11. Segment 119 words

      Opens “אמי בר אבין ורב חנניא בר אבין…”

      Named: רב חנניא בר אבין.

    Sages named on this page

    • Rav Oshaya · Amoraim · Third Generation of Amoraim

      Rav Oshaya, a prominent third-generation Amoraic sage, was a student of Rav Huna and Rabbi Yehudah bar Yehezkel.

      Source: Keritot 20a · Segment 1 — “מתיב רב אושעיא: רבי שמעון שזורי ורבי שמעון אומרים:…

    Smart source finder

    Type a reference or pick tractate, book or part and the exact unit — the finder resolves it to a page on this site and shows which sages cite it.

    Resolved to: Keritot 20a

    Open in the reader

    Source: he.wikisource.org (Wikisource Talmud Bavli) · License: CC-BY-SA

    Edition: Wikisource Talmud Bavli · Wording checked against the source on 07/09/2026