Talmud Builders

    Keritot 14b

    Chapter 3 - Amru Lo

    גם: כריתות דף י״ד ע״ב, פרק ג׳ אמרו לו

    English translation - Keritot 14b

    Translation: William Davidson Edition - English. Read alongside the Aramaic below; numbers match the passages of the daf.

    1GEMARA: The Gemara asks: How could one become liable to bring multiple sin offerings? But Rabbi Meir does not hold that a prohibition takes effect where another prohibition already exists. The Gemara answers: Although he generally does not hold that a prohibition takes effect where another prohibition already exists, with regard to an expanded prohibition and a more inclusive prohibition, he does hold that it takes effect where another prohibition already exists.

    2Consequently, the ruling stated in the mishna applies in a case where one engaged in intercourse with his mother and thereby fathered a daughter, so that the prohibitions against engaging in intercourse with his daughter and with his sister come into effect simultaneously. If that daughter married his brother, then since a prohibition was added with regard to his other brothers, to whom she has now become forbidden, it is an expanded prohibition, and therefore a further prohibition is added with regard to him as well.

    3If she later married his father’s brother, then since a prohibition is added with regard to the sons of his father’s other brothers, a prohibition is also added with regard to him. If she becomes, or remains, a married woman, since a prohibition is added with regard to every man in the world other than her husband, a prohibition is added with regard to him as well. If she then becomes a menstruating woman, since a prohibition is added with regard to her husband, a prohibition is added with regard to him as well.

    4MISHNA: It is possible for one who engages in intercourse with his daughter’s daughter to be liable to bring sin offerings due to the unwitting violation of the prohibitions of engaging in intercourse with his daughter’s daughter, and his daughter-in-law, and the wife of his brother, and the wife of his father’s brother, and his wife’s sister, and a married woman, and a menstruating woman. Rabbi Yosei says: If the elder, i.e., the man’s father, who is the woman’s great-grandfather, transgressed and married her, the man would also be liable for engaging in intercourse with her due to the prohibition of intercourse with the wife of his father.

    5And likewise, it is possible for one who engages in intercourse with the daughter of his wife to be liable to bring six sin offerings, similar to one who engages in intercourse with his own daughter, for violating the prohibitions against engaging in intercourse with his wife’s daughter, his sister, the wife of his brother, the wife of his father’s brother, a married woman, and a menstruating woman. And it is possible for one who engages in intercourse with his wife’s daughter’s daughter to be liable to bring seven sin offerings, similar to one who engages in intercourse with his own daughter’s daughter, for violating the following prohibitions: Engaging in intercourse with his wife’s daughter’s daughter, his daughter-in-law, the wife of his brother, the wife of his father’s brother, his wife’s sister, a married woman, and a menstruating woman.

    6GEMARA: It is taught in the mishna that Rabbi Yosei says: If the elder, i.e., the man’s father, who is the woman’s great-grandfather, transgressed and married her, the man would also be liable for engaging in intercourse with her due to the prohibition against engaging in intercourse with the wife of his father. The Gemara asks: Is she permitted to marry the man’s father? She had already been married to the man’s father’s brother, and therefore even if she was widowed or divorced from him, marriage would not even take effect with the man’s father, to whom she is forbidden as the wife of his brother. Rabbi Yoḥanan said: The marriage can take effect in a case where she happened to become designated to him for levirate marriage, when his brother died without children.

    7The Gemara raises an objection: If so, that they were married legitimately through levirate marriage, what is the reason for Rabbi Yosei’s statement that he transgressed and married her? Rabbi Ya’akov said: It means that he transgressed by marrying her due to her status as his son’s daughter-in-law, which renders her a secondary relative, forbidden to him by rabbinic law, albeit not by Torah law. Consequently, it was prohibited for him to enter into the levirate marriage.

    8This is as it is taught in a baraita : One’s daughter-in-law is a forbidden relative by Torah law, and his son’s daughter-in-law is a secondary relative, prohibited to him by rabbinic law, and similarly, you find with regard to the daughter of his son, who is prohibited to him by Torah law, and with regard to the daughter of his son’s son, until the end of all generations; the daughter of his son’s son, or of his son’s grandson, etc. They are all secondary relatives, prohibited to him by rabbinic law.

    9The Gemara asks: And is Rabbi Yosei of the opinion that a prohibition takes effect where another prohibition already exists? But didn’t we learn in a mishna ( Sanhedrin 81a): If one violated a transgression that renders him liable to two death penalties, he is sentenced to the harsher one. Rabbi Yosei says: He is sentenced according to the first prohibition that applied to him.

    10And it is taught in a baraita : In what case did Rabbi Yosei say that he is sentenced according to the first prohibition that applied to him? If his mother-in-law was widowed or divorced, and therefore forbidden to him only due to her status as his mother-in-law, and later she married and became forbidden as a married woman, and he engaged in intercourse with her, then he is sentenced to death by burning due to his violation of the prohibition proscribing intercourse with his mother-in-law, as this was the first prohibition to take effect.

    11By contrast, if she was a married woman, and then he married her daughter and she thereby became his mother-in-law, and he subsequently engaged in intercourse with her, he is sentenced to death by strangulation due to his violation of the prohibition against engaging in intercourse with a married woman, despite the fact that burning is considered the more severe death penalty. This proves that Rabbi Yosei maintains that a prohibition does not take effect where another prohibition already exists.

    12Rabbi Abbahu said: Rabbi Yosei concedes that in the case of an expanded prohibition it takes effect even when another prohibition already exists. Consequently, he maintains in the mishna that the prohibition against intercourse with the wife of his father applies in addition to the previously existing prohibitions. And similarly, when Ravin came from Eretz Yisrael he said that Rabbi Yoḥanan says: Rabbi Yosei concedes with regard to an expanded prohibition.

    13The Gemara asks: What expanded prohibition is there here? The Gemara answers: The expanded prohibition applies when there is another son of the grandfather, i.e., another son of the father of the subject of the mishna. Consequently, since a prohibition against intercourse with the woman is added with regard to his father’s other son, when his father marries this woman, another prohibition against intercourse with her is added with regard to him as well.

    14MISHNA: It is possible for one who engages in intercourse with his mother-in-law to be liable to bring seven sin offerings for doing so, due to the unwitting violation of the prohibitions of engaging in intercourse with his mother-in-law, and his daughter-in-law, and the wife of his brother, and the wife of his father’s brother, and his wife’s sister, and a married woman, and a menstruating woman. And likewise, the same applies with regard to one who engages in intercourse with the mother of his father-in-law or with the mother of his mother-in-law.

    15Rabbi Yoḥanan ben Nuri says: It is possible for one who engages in intercourse with his mother-in-law to be liable due to the unwitting violation of the prohibitions of engaging in intercourse with his mother-in-law, and the mother of his mother-in-law, and the mother of his father-in-law. The Rabbis said to him: Those three prohibitions are all one category of prohibition, derived from the same verse: “You shall not uncover the nakedness of a woman and her daughter; you shall not take her son’s daughter, or her daughter’s daughter” (Leviticus 18:17). Consequently, one is not liable to bring separate sin offerings for violating these prohibitions.

    16GEMARA: Rabbi Elazar says that Rabbi Hoshaya says: Rabbi Yoḥanan ben Nuri and Sumakhos said the same thing. With regard to Rabbi Yoḥanan ben Nuri, this is referring to that which we stated in the mishna. With regard to Sumakhos, what is the equivalent ruling that he stated? It is the following ruling, as we learned in a mishna ( Ḥullin 82a):

    License: CC-BY-NC

    Text
    Layout
    Concept key:
    Text size
    100%
    Original size

    Rashi

    והא לית ליה לר' מאיר כו' - דהא לא בעי' לאוקומי לעיל אלא באיסור כולל ומוסיף:

    מיגו דאיתוסף איסורא בה לגבי שאר אחין - משום אשת אח איתוסף נמי איסורא גבי דידיה:

    נשאת לאחי אביו מיגו דאיתוסף איסורא לגבי אחיו איתוסף לגבי דידיה - ולגבי אחיו משום אשת אחי האב:

    ל"א ה"ג מיגו דאיתוסף איסורא לגבי בני אחי אביו משום אשת אב :

    מתני' בת בתו וכלתו - שנשאה בנו:

    ואחות אשתו - שהיה נשוי את בת חתנו שהיא אחות בת בתו מן האב כגון שהיתה לו בת מאשה אחרת ונשאה זה האב חמיו של בעל בתו וכשבא זה על בתו של חתנו שהיא לו בת בתו היתה אחות אשתו:

    ואשת אחיו - שמת בנו ונשאה אחיו של זה:

    ואשת אחי אביו - שמת אחיו ונשאה אחי אביו:

    אם עבר הזקן - אביו של זה ונשאה ואחר כך בא עליה זה חייב אף על אשת האב:

    וכן בת אשתו - חייב עליה משום בת אשתו וכלתו ואשת אחיו כו' וכן בת אשתו חייב עליה משום כל אלה:

    גמ' ומי שריא ליה - לאביו של זה והא אשת אחיו היא דהא מחייבינן ליה לבנו משום אשת אחי אביו אלמא אסירא ליה לאביו משום אשת אח ואין לו אישות בה ואמאי קאמר רבי יוסי חייב עליה משום אשת אב:

    שנפלה לו ליבום - מאחיו שמת בלא בנים ובא הוא ליבמה:

    אם כן מאי עבר - זקן הא שפיר עבד דאינה אסורה עליו משום איסור ערוה. ואם תאמר כלתו היא דהא מחייבינן לבריה משום אשת אח לאו פירכא היא דאיכא לאוקומה דאשת אחיו של בנו מאמו היא ולאו כלתו של אב היא אלא אשת חורגו ומותרת לו:

    דעבר משום כלת בנו שהיא שניה - מדברי סופרים דהא חייבנו לבריה משום כלתו. והוא הדין נמי דמצי לתרוצי דעבר משום בת בת בנו שהיא שניה אלא חדא מינייהו נקט:

    שתי מיתות - חמותו ואשת איש איכא שריפה וחנק ושריפה חמורה מחנק:

    בזיקה ראשונה - ולא באחרונה דאין איסור חל על איסור:

    מודה ר' יוסי - במתני' דאיכא איסור מוסיף ה"ה לכולל ובת אחת כדמפרש לקמן הלכך חמותו ונעשית אשת איש אף על גב דאיכא איסור מוסיף דאיתוסף איסורא דאשת איש אכולי עלמא אפ"ה נידון בחמותו משום דחמורה היא אבל אשת איש ונעשית חמותו ליכא לא כולל ולא מוסיף:

    והכא בבת בתו ועבר אביו ונשאה מאי איסור מוסיף איכא - דליתוסף איסור אשת אב אהאי:

    כגון דאית ליה ברא לסבא - ואחיו של זה הוא דמגו דאיתוסף איסורא אההוא ברא משום אשת אב איתוסף נמי אהאי:

    מתני' ר' יוחנן בן נורי אומר כו' משום חמותו ואם חמותו - שהיה נשוי בתה ובת בתה ואם חמיו שנשא את בת בנה:

    שלשתן שם אחד - בחד קרא כתיבי ובחד לאו הלכך אין חילוק חטאות ביניהם:

    כריתות 14 עמוד ב

    1והא לית ליה לרבי מאיר איסור חל על איסור! נהי דאיסור חל על איסור לית ליה, איסור מוסיף ואיסור כולל אית ליה.

    2כגון שבא על אמו והוליד בת, דאיסור בתו ואחותו בהדי הדדי אתי. נשאת לאחיו, מיגו דאיתוסף איסור לגבי אחין איתוסף איסורא לגבי דידיה.

    3נשאת לאחי אביו, מיגו דאיתוסף איסורא לגבי שאר אחי אביו איתוסף לגבי דידיה. ה"ל אשת איש, מיגו דאיתוסף איסור לגבי עלמא איתוסף נמי לגבי דידיה. ה"ל נדה, מיגו דאיתוסף איסור לגבי בעלה איתוסף נמי לגבי דידיה.

    Mishna

    4הבא על בת בתו חייב עליה משום בת בתו, וכלתו, ואשת אחיו, ואשת אחי אביו, ואחות אשתו, ואשת איש, ונדה. ר' יוסי אומר: אם עבר זקן ונשאה חייב עליה משום אשת אב.

    5וכן הבא על בת אשתו, ועל בת בתה.

    Gemara

    6קתני: חייב עליה משום אשת אב. מי שריא ליה? א"ר יוחנן: כגון שנפלה לו ליבום.

    7א"ה מאי ״עבר״? א"ר יעקב: שעבר משום כלת בנו, שניה.

    8כדתני' כלתו ערוה, כלת בנו שניה. וכן אתה מוצא בבת בנו, ובבת בן בנו. עד סוף כל הדורות.

    9ומי אית ליה לר' יוסי איסור חל על איסור? והא תנן: עבר עבירה שיש בה שתי מיתות נידון בחמורה. רבי יוסי אומר: נידון בזיקה ראשונה שבאה עליו.

    10ותניא: כיצד א"ר יוסי נידון בזיקה ראשונה? חמותו ונעשת אשת איש נידון משום חמותו.

    11אשת איש ונעשת חמותו נידון משום אשת איש!

    12א"ר אבהו: מודה רבי יוסי באיסור מוסיף. וכן כי אתא רבין א"ר יוחנן: מודה ר' יוסי באיסור מוסיף.

    13מאי איסור מוסיף איכא הכא? דאיכא ברא לסבא, מיגו דאיתוסף איסורא לגבי בריה איתוסף איסורא לגבי דידיה.

    Mishna

    14הבא על חמותו חייב עליה משום חמותו, וכלתו, ואשת אחיו, ואשת אחי אביו, ואחות אשתו, ואשת איש, ונדה. וכן הבא על אם חמיו, ועל אם חמותו.

    15רבי יוחנן בן נורי אומר: הבא על חמותו חייב עליה משום חמותו, ואם חמותו, ואם חמיו. אמרו לו: שלשתן שם אחד הן.

    Gemara

    16א"ר אלעזר א"ר הושעיא: ר' יוחנן בן נורי וסומכוס אמרו דבר אחד. ר' יוחנן בן נורי הא דאמרן. סומכוס מאי היא? דתנן:

    Tosafot

    נשאת לאחיו מיגו דאיתוסף כו' - פירוש משום אשת אח וא"ת והא ממזרת היא ואם כן היאך אסורה לאחיו משום אשת אח איך חל איסור אשת אח על איסור ממזרת ויש לומר דמיירי דאחיו נמי ממזר ואם כן ליכא איסור ממזרת דהוא עצמו כמו כן ממזר ועי"ל דאיסור חמור חל שפיר על איסור קל כדפרישית לעיל:

    הבא על בת בתו - הקשה רבינו ברוך אמאי לא חשיב בהדייהו בת בנה כגון שניסת בתו לבן אשתו וילדה לו בת דהויא בת בתו ובת בנה בבת אחת וגם בסיפא קשה אמאי לא תני בת בנה ובת בתה דמשכחת לה ביעקב שנשא רחל ולאה שאינם אחיות ויש לה בן לרחל מאדם אחר ונשא בת לאה שהיתה לה מיעקב וילדה בת לאה בת ובא יעקב עליה הרי היא בת בן אשתו ובת בתו ולפי מה שפי' לקמן דמתני' לא מיירי רק באיסור מוסיף ניחא שפיר והקשה הקדוש ה"ר יום טוב אמאי לא תני חמותו כגון שנשא בת בת בתו דבת בתו היא חמותו וי"ל דת"ק לא מיירי בעבד איסורא ומהאי טעמא לא תני אם חמותו ואם חמיו ושניות הן ואפילו לרבי יוסי נמי דמיירי בעבר זקן ונשאה יש לומר להכי לא תני להו דהוי איסור כולל ואפילו לר' חייא דאמר פרק ד' אחין (יבמות לב: ולג.) לר' יוסי מחייב תרתי משום איסור כולל היינו באיסור כולל בשם אחד אבל בשני שמות לא ומש"ה ניחא לדידיה גבי אשת איש ונעשת חמותו דלא אמרי' נידון בחמותו משום דשני שמות הן:

    ואחות אשתו - ואומר הר"י דלא גרס ליה דאם כן שבע הוו ואדתני לעיל שש ליתני שבע ואם תאמר וליתני שבע וליחשוב אחות אשתו וכגון שדינה בת יעקב ניסת לאדם מעלמא וילדה לו בת ואותו אדם היה לו בת אחרת מאשה אחרת ונשאה יעקב ואם כן הרי בת דינה ליעקב בת בתו ואחות אשתו וחיילא איסור אחות אשתו באיסור כולל מיגו דמיתסר בשאר אחיות משום אחות אשה איתסר נמי בבת דינה משום אחות אשה ויש לומר דלא תני רק איסורי דמודי בהו ר' יוסי ומיירי בסיפא דהיינו איסור מוסיף ואפילו לר' חייא דאמר דאית ליה לר' יוסי איסור כולל י"ל לא נחת למיתני במתני' רק איסור מוסיף וא"ת מכל מקום אמאי לא תנא אחות אשתו ובבת אחת וכגון שיעקב נשא אחותו נכרית של בת דינה בת יעקב וילדה לו בת השתא הויא אותו בת של דינה בת בתו של יעקב ואחות אשתו ויש לומר דבאיסורא שחל ע"י קדושין לא תני אלא אותה שחל האיסור מיד בשעת קדושין והשתא מיד שנשא יעקב בת האיש לא היה שום איסור עד שנולדה דינה מאותו האיש אז חל איסור אחות אשתו עם איסור בת בתו וא"ת ובגמרא נמי דקאמר מודי ליה באיסור מוסיף מנליה דילמא כולה מתני' באיסור בת אחת מיירי וכגון שנתקדשה הלה פחות מבת ג' שנים דכי נשלם שנה שלישית אז חלו כל האיסורין וחשיב במתני' בבת אחת וי"ל דלא חשיב איסורא שע"י קדושין אלא כשחלין בשעת קדושין ואי בבת אחת הויין עלה הרי לא חלו שום איסור עד גמר שלש שנים ויום אחד ועוד י"ל דמתני' לא אתיא לאורויי רק באיסור מוסיף כמו שפירשתי:

    אשת אחיו - היינו אשת אחיו מאמו דאי מאביו היאך נשאה זקן ולא תפסי בה קידושין דהויא כלתו ומכאן משמע דאשת אחיו מאמו בכרת ומחייב עליה חטאת והא דממעט בתורת כהנים היינו מעריריות אבל כרת איכא:

    Tap a passage to mark the comments that open with the same words.

    More commentaries

    Rashash

    רש"י ד"ה נשאת לאחי אביו כו' - ולגבי אחיו משום אשת אחי האב. נ"ל לנקוד אחיו בקמץ האל"ף. ור"ל אותו שנשאה מקודם ומיירי שגירשה. וא"כ טרם שנשאת לאחי אביו היתה מותרת לחזור לו. או י"ל דמיירי שמת אחיו אותו שנשאה בלא בנים (וכדמוקי לקמן להא דר' יוסי) ופקעה איסור אשת אח מכל האחים ונשאת לאחי אביו וקדושין תופסין ביבמה לשוק כדמסקינן ביבמות (צב ב). ולרב דאמר שם דא"ק תופסין. וכן שמואל דפסקינן כוותי' לא פסיקא ליה. וכן לפמש"כ התוס' לקמן דת"ק לא מיירי בעבד איסורא. משכחת לה שחלץ לה א' מן האחין ולא קאי עלה אלא בלאו דלא יבנה החולץ אליבא דכ"ע עי' יבמות (י ב). ואיסור חמור חל על איסור קל כבתד"ה נישאת. ולכאורה לפ"ז יהי' ראיה למש"כ בס"ד במהדורות לס' נת"ע (דף קיד) דהא הכא פקע מכולן איסור אשת אח אליבא דריו"ח ביבמות שם. ואפ"ה עליו נשאר האיסור. אבל יש לדחות דמיירי כאן שיש ביניהם אח סריס וכדומה שממנו לא פקע האיסור דאשת אח לכ"ע ואכמ"ל:

    בא"ד ל"א ה"ג כו' לגבי בני אחי אביו (משום אשת אב) - תיבות אלו שסבבתים משמע בבה"ז שלא היו לפניו ברש"י רק שהוא הוסיפם לביאור דבריו וכן הבין בתי"ש. ולע"ד נ"פ דר"ל כגון שהיו שני אחים לאביו ראובן ושמעון וכשנשאה ראובן ניתוסף עליה איסורא לבני שמעון משום אשת אחי אביו ונכון בס"ד:

    תד"ה נישאת - וי"ל דמיירי כו' דהוא עצמו כ"כ ממזר. נ"ל דר"ל דע"כ אותו שנשאה הוא ממזר דהא ת"ק לא מיירי בעבד איסורא כמש"כ לקמן. ולכן י"ל בטח דאחיו כ"כ ממזר. ונ"ל דכמו כן מש"כ הרע"ב א"נ אם היו אחי אביה ממזרים. ר"ל שהיו כולם ממזרים אף אותו שנשאה וא"כ תו לא נצרך לומר מש"כ קודם שקדושין תופסין בח"ל. ודלא כמש"כ התוי"ט עליו דל"ד:

    במשנה הבא על בת בתו חייב כו' - לכאורה לפי פסק הרמב"ם בפ"ב מהל' א"ב הל"ו דהבא על בתו מנשואתו חייב שתים משום בתו ומשום אשה ובתה. ונראה פשוט דה"ה (או אפשר כש"כ דבה כתיב אזהרה מפורשת ערות כו' או בת בתך ל"ת משא"כ בתו דילפינן לאביי כדא"ל ולרבא כדא"ל בהנשרפין) בבת בתו מנשואתו. ונ"ל דאפי' להראב"ד שהשיגו בזה (עי' טעמו בלח"מ שם) מודה דאם אנס אשה וילדה בת דנאסרה עליו משום בתו מאנוסתו ואח"כ נשא את אמה דחייל על הבת ג"כ איסור אשה ובתה ע"י כולל דשאר בנותיה מאיש אחר. והלח"מ שם שגה בזה במחכ"ת. וא"כ קשה מדוע לא חשיב כאן איסור דבת בתה ויהי' שמונה. וי"ל דהתנא רצה לאשמעינן בסיפא בת בת אשתו בפ"ע דיש בה ג"כ כל השמות הללו. וזה ממילא מובן דבהצטרפותם יהיו ח' חטאות. ודע דבירושלמי ר"פ נושאין מבואר להדיא שלא כדברי הרמב"ם דז"ל שם בעון קומי ר"א בת בתו מן הנשואין ב"ב מן האונסין. א"ל כל שם בת בת אחת וע"ש דמוכח דבכ"ע א"ח אלא אחת ואף באנס ואח"כ נשאה ודלא כמש"כ דבזה גם הראב"ד מודה:

    שם וכן הבא כו' ועל בת בתה - וכ' הרע"ב ומ"ל שהיא אחות אשתו כגון כו'. והוא מפי' הרמב"ם. תימה דגם בהיתר מ"ל כגון שהיה לחתן אשתו בת מאשה אחרת ונשאה זה ועמש"כ לקמן במשנה הסמוכה:

    גמרא כדתניא כלתו כו' וכן אתה מוצא בבנו ובן בנו עד כו' - כ"ה הגי' ביבמות וע"ש:

    רש"י ד"ה וכן בת אשתו - חייב כו' ואשת אחיו כו' וכן בת בת אשתו כו'. כצ"ל:

    תד"ה הבא - ונשא בת לאה שהיתה לה מיעקב כו'. בס' נ"ת מביא בשם ב"ד להגיה שהיתה לה מאיש אחר כו' ה"ה בת בן אשתו ובת בתה. ולעד"נ של"ד כלל דעל בת בנה ובת בתה (בגוף אחד) א"ח אלא חטאת אחת כיון דנאמרו בלאו אחד כמו במשנה הסמוכה לקמן להאמרו לו ועמש"כ שם. ול"נ לסרס דבריהם ולתת הבת לרחל מאדם אחר והבן ללאה מיעקב ותהי' הבת הנולדה מהן בת בתה (כציור דמתניתין) ובת בנו. וכצ"ל בקושייתם (על הסיפא). והא דלא הקשה ר"ב ברישא אמאי לא חשיב גם בת בנו כגון שבא בנו על בתו והולידו בת. דבזה ודאי חייב שתים כיון דכתיב או בת בתך דאו בא לחלק כדמוכח בסנהדרין (סה) ע"ש בפרש"י ד"ה חלוקין הן במיתה. משום דעדיפא ליה להקשות ממה שבא ע"י היתר:

    תד"ה ואחות - וא"ת מ"מ אמאי כו' שיעקב נשא אחותה נכרית כו'. כצ"ל ועי' בה"ז. והתוי"ט העתיק דבריהם בגירסא אחרת נכונה וברורה:

    בא"ד וי"ל כו' עד שנולדה בת דינה מאותו כו' - כצ"ל:

    במשנה הבא על חמותו כו' - עי' בפירוש הרע"ב והוא מהרמב"ם. הן בפשוט יל"פ בהיתר כגון ראובן נשא אשה ובנו נשא אמה ואח"כ נשא ראובן ג"כ את אחות חמותו. (ובהכי לא נצטרך ג"כ למה שנדחק התוי"ט בהסדר. וגם לפי גירסתינו בסדר המשנה שבגמרא אחות אשתו אחר אשת אחי אביו לא יעלה יישובו). וכן תפרש הבא על אם חמותו שבנו נשאה ואח"כ נשא הוא עוד את אחותה. ועד"ז אם חמיו. וכ"נ שהבין רש"י מדלא פירש כלום בזה ואולי לא רצו לפרש באיסור כולל כמש"כ התוספות לעיל. או משום יגדיל תורה ויאדיר:

    שם ריבנ"א הבא ע"ח כו' - לכאורה צ"ל דס"ל איסור כולל אפי' בשני שמות ודלא כרבי יוסי (עיין תד"ה הכא בסופו) ואולי י"ל דכולהו הוויין שם אחד שם חמות ולענין זה דריש ריב"נ זימה היא הכתוב עשאן לכולן זימה אחת שדרש ר"א בשם ריו"ח אליבא דרבנן לענין שא"ח אלא חטאת אחת. גם י"ל דמ"ל באיסור ב"א כגון דשוויין אינהי שליח לקבלת קידושיהן:

    שם א"ל שלשתן שם אחד - פירש"י ובחד לאו. ותימה דהא כתיבי בתרי לאוי ערות אשה ובתה ל"ת. את בת בנה כו' לא תקח ובסנהדרין ר"פ הנשרפין ילפינן דורות דלמעלה מדורות דלמטה ע"ש. ואולי דרשינן את בת בנה ואת ב"ב למעלה אלא תגלה. ולא תקח חוזר ג"כ אכולהי לאורויי דדרך ליקוחין אסרה תורה. וכדבר"פ נושאין. וע"ע בקדושין (סז ב). אח"ז מצאתי בירושלמי ר"פ נושאין וז"ל מ"ט דריב"נ מה אשה ובתה ובת בתה בשני לאוין אף אשה ובת בנה ובת בתה בשני לאוין מ"ט דרבנן מה בת בנה ובת בתה בלאו אחד אף אשה ובתה (כצ"ל) כו' ובת בנה בלאו אחד. והשתא מקויים פירש"י. ועי' בפי' הרמב"ם פי' אחר ולע"ד נל"פ שם אחד הוא מה שפי' לנו ר"א בשם ריו"ח לקמן בגמרא זימה היא הכתוב עשאן לכולן זימה אחת:

    Edition: Vilna Edition · License: Public Domain

    Babylonian Talmud · folio map

    Keritot 14b

    Keritot 14b. The full printed text of this folio side - 16 numbered segments, about 322 words - with the classic commentaries printed on the page.

    Open the full commentary page

    Smart source finder

    Type a reference or pick tractate, book or part and the exact unit - the finder resolves it to a page on this site and shows which sages cite it.

    Resolved to: Keritot 14b

    Open in the reader

    Source: he.wikisource.org (Wikisource Talmud Bavli) · License: CC-BY-SA

    Edition: Wikisource Talmud Bavli · Wording checked against the source on 07/09/2026