מקרא

יהושע פרק י״ג

יהושע פרק י״גפסוק א׳ / ל״ג0%

השוואת נוסחים — מילה מול מילה

גודל האות

100%

גודל מקורי

א׳וִיהוֹשֻׁ֣עַ זָקֵ֔ן בָּ֖א בַּיָּמִ֑ים וַיֹּ֨אמֶר יְהֹוָ֜ה אֵלָ֗יו אַתָּ֤ה זָקַ֙נְתָּה֙ בָּ֣אתָ בַיָּמִ֔ים וְהָאָ֛רֶץ נִשְׁאֲרָ֥ה הַרְבֵּֽה־מְאֹ֖ד לְרִשְׁתָּֽהּ׃
ב׳זֹ֥את הָאָ֖רֶץ הַנִּשְׁאָ֑רֶת כׇּל־גְּלִיל֥וֹת הַפְּלִשְׁתִּ֖ים וְכׇל־הַגְּשׁוּרִֽי׃
ג׳מִֽן־הַשִּׁיח֞וֹר אֲשֶׁ֣ר׀ עַל־פְּנֵ֣י מִצְרַ֗יִם וְעַ֨ד גְּב֤וּל עֶקְרוֹן֙ צָפ֔וֹנָה לַֽכְּנַעֲנִ֖י תֵּחָשֵׁ֑ב חֲמֵ֣שֶׁת׀ סַרְנֵ֣י פְלִשְׁתִּ֗ים הָֽעַזָּתִ֤י וְהָֽאַשְׁדּוֹדִי֙ הָאֶשְׁקְלוֹנִ֣י הַגִּתִּ֔י וְהָעֶקְרוֹנִ֖י וְהָעַוִּֽים׃
ד׳מִתֵּימָ֞ן כׇּל־אֶ֣רֶץ הַֽכְּנַעֲנִ֗י וּמְעָרָ֛ה אֲשֶׁ֥ר לַצִּידֹנִ֖ים עַד־אֲפֵ֑קָה עַ֖ד גְּב֥וּל הָאֱמֹרִֽי׃
ה׳וְהָאָ֣רֶץ הַגִּבְלִ֗י וְכׇל־הַלְּבָנוֹן֙ מִזְרַ֣ח הַשֶּׁ֔מֶשׁ מִבַּ֣עַל גָּ֔ד תַּ֖חַת הַר־חֶרְמ֑וֹן עַ֖ד לְב֥וֹא חֲמָֽת׃
ו׳כׇּל־יֹשְׁבֵ֣י הָ֠הָ֠ר מִֽן־הַלְּבָנ֞וֹן עַד־מִשְׂרְפֹ֥ת מַ֙יִם֙ כׇּל־צִ֣ידֹנִ֔ים אָֽנֹכִי֙ אֽוֹרִישֵׁ֔ם מִפְּנֵ֖י בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל רַ֠ק הַפִּלֶ֤הָ לְיִשְׂרָאֵל֙ בְּֽנַחֲלָ֔ה כַּאֲשֶׁ֖ר צִוִּיתִֽיךָ׃
ז׳וְעַתָּ֗ה חַלֵּ֞ק אֶת־הָאָ֧רֶץ הַזֹּ֛את בְּנַחֲלָ֖ה לְתִשְׁעַ֣ת הַשְּׁבָטִ֑ים וַֽחֲצִ֖י הַשֵּׁ֥בֶט הַֽמְנַשֶּֽׁה׃
ח׳עִמּ֗וֹ הָרֽאוּבֵנִי֙ וְהַגָּדִ֔י לָקְח֖וּ נַחֲלָתָ֑ם אֲשֶׁר֩ נָתַ֨ן לָהֶ֜ם מֹשֶׁ֗ה בְּעֵ֤בֶר הַיַּרְדֵּן֙ מִזְרָ֔חָה כַּֽאֲשֶׁר֙ נָתַ֣ן לָהֶ֔ם מֹשֶׁ֖ה עֶ֥בֶד יְהֹוָֽה׃
ט׳מֵעֲרוֹעֵ֡ר אֲשֶׁר֩ עַל־שְׂפַת־נַ֨חַל אַרְנ֜וֹן וְהָעִ֨יר אֲשֶׁ֧ר בְּתוֹךְ־הַנַּ֛חַל וְכׇל־הַמִּישֹׁ֥ר מֵידְבָ֖א עַד־דִּיבֽוֹן׃
י׳וְכֹ֗ל עָרֵי֙ סִיחוֹן֙ מֶ֣לֶךְ הָאֱמֹרִ֔י אֲשֶׁ֥ר מָלַ֖ךְ בְּחֶשְׁבּ֑וֹן עַד־גְּב֖וּל בְּנֵ֥י עַמּֽוֹן׃
י״אוְהַגִּלְעָ֞ד וּגְב֧וּל הַגְּשׁוּרִ֣י וְהַמַּעֲכָתִ֗י וְכֹ֨ל הַ֥ר חֶרְמ֛וֹן וְכׇל־הַבָּשָׁ֖ן עַד־סַלְכָֽה׃
י״בכׇּל־מַמְלְכ֥וּת עוֹג֙ בַּבָּשָׁ֔ן אֲשֶׁר־מָלַ֥ךְ בְּעַשְׁתָּר֖וֹת וּבְאֶדְרֶ֑עִי ה֤וּא נִשְׁאַר֙ מִיֶּ֣תֶר הָרְפָאִ֔ים וַיַּכֵּ֥ם מֹשֶׁ֖ה וַיֹּרִשֵֽׁם׃
י״גוְלֹ֤א הוֹרִ֙ישׁוּ֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל אֶת־הַגְּשׁוּרִ֖י וְאֶת־הַמַּעֲכָתִ֑י וַיֵּ֨שֶׁב גְּשׁ֤וּר וּמַֽעֲכָת֙ בְּקֶ֣רֶב יִשְׂרָאֵ֔ל עַ֖ד הַיּ֥וֹם הַזֶּֽה׃
י״דרַ֚ק לְשֵׁ֣בֶט הַלֵּוִ֔י לֹ֥א נָתַ֖ן נַחֲלָ֑ה אִשֵּׁ֨י יְהֹוָ֜ה אֱלֹהֵ֤י יִשְׂרָאֵל֙ ה֣וּא נַחֲלָת֔וֹ כַּאֲשֶׁ֖ר דִּבֶּר־לֽוֹ׃ {פ}
ט״ווַיִּתֵּ֣ן מֹשֶׁ֔ה לְמַטֵּ֥ה בְנֵי־רְאוּבֵ֖ן לְמִשְׁפְּחֹתָֽם׃
ט״זוַיְהִ֨י לָהֶ֜ם הַגְּב֗וּל מֵעֲרוֹעֵ֡ר אֲשֶׁר֩ עַל־שְׂפַת־נַ֨חַל אַרְנ֜וֹן וְהָעִ֨יר אֲשֶׁ֧ר בְּתוֹךְ־הַנַּ֛חַל וְכׇל־הַמִּישֹׁ֖ר עַל־מֵידְבָֽא׃
י״זחֶשְׁבּ֥וֹן וְכׇל־עָרֶ֖יהָ אֲשֶׁ֣ר בַּמִּישֹׁ֑ר דִּיבֹן֙ וּבָמ֣וֹת בַּ֔עַל וּבֵ֖ית בַּ֥עַל מְעֽוֹן׃
י״חוְיַ֥הְצָה וּקְדֵמֹ֖ת וּמֵפָֽעַת׃
י״טוְקִרְיָתַ֣יִם וְשִׂבְמָ֔ה וְצֶ֥רֶת הַשַּׁ֖חַר בְּהַ֥ר הָעֵֽמֶק׃
כ׳וּבֵ֥ית פְּע֛וֹר וְאַשְׁדּ֥וֹת הַפִּסְגָּ֖ה וּבֵ֥ית הַיְשִׁמֽוֹת׃
כ״אוְכֹל֙ עָרֵ֣י הַמִּישֹׁ֔ר וְכׇֽל־מַמְלְכ֗וּת סִיחוֹן֙ מֶ֣לֶךְ הָאֱמֹרִ֔י אֲשֶׁ֥ר מָלַ֖ךְ בְּחֶשְׁבּ֑וֹן אֲשֶׁר֩ הִכָּ֨ה מֹשֶׁ֜ה אֹת֣וֹ׀ וְאֶת־נְשִׂיאֵ֣י מִדְיָ֗ן אֶת־אֱוִ֤י וְאֶת־רֶ֙קֶם֙ וְאֶת־צ֤וּר וְאֶת־חוּר֙ וְאֶת־רֶ֔בַע נְסִיכֵ֣י סִיח֔וֹן יֹשְׁבֵ֖י הָאָֽרֶץ׃
כ״בוְאֶת־בִּלְעָ֥ם בֶּן־בְּע֖וֹר הַקּוֹסֵ֑ם הָרְג֧וּ בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֛ל בַּחֶ֖רֶב אֶל־חַלְלֵיהֶֽם׃
כ״גוַיְהִ֗י גְּבוּל֙ בְּנֵ֣י רְאוּבֵ֔ן הַיַּרְדֵּ֖ן וּגְב֑וּל זֹ֣את נַחֲלַ֤ת בְּנֵֽי־רְאוּבֵן֙ לְמִשְׁפְּחוֹתָ֔ם הֶעָרִ֖ים וְחַצְרֵיהֶֽן׃ {פ}
כ״דוַיִּתֵּ֤ן מֹשֶׁה֙ לְמַטֵּה־גָ֔ד לִבְנֵי־גָ֖ד לְמִשְׁפְּחֹתָֽם׃
כ״הוַיְהִ֤י לָהֶם֙ הַגְּב֔וּל יַעְזֵר֙ וְכׇל־עָרֵ֣י הַגִּלְעָ֔ד וַחֲצִ֕י אֶ֖רֶץ בְּנֵ֣י עַמּ֑וֹן עַד־עֲרוֹעֵ֕ר אֲשֶׁ֖ר עַל־פְּנֵ֥י רַבָּֽה׃
כ״ווּמֵחֶשְׁבּ֛וֹן עַד־רָמַ֥ת הַמִּצְפֶּ֖ה וּבְטֹנִ֑ים וּמִֽמַּחֲנַ֖יִם עַד־גְּב֥וּל לִדְבִֽר׃
כ״זוּבָעֵ֡מֶק בֵּ֣ית הָרָם֩ וּבֵ֨ית נִמְרָ֜ה וְסֻכּ֣וֹת וְצָפ֗וֹן יֶ֚תֶר מַמְלְכ֗וּת סִיחוֹן֙ מֶ֣לֶךְ חֶשְׁבּ֔וֹן הַיַּרְדֵּ֖ן וּגְבֻ֑ל עַד־קְצֵה֙ יָם־כִּנֶּ֔רֶת עֵ֥בֶר הַיַּרְדֵּ֖ן מִזְרָֽחָה׃
כ״חזֹ֛את נַחֲלַ֥ת בְּנֵי־גָ֖ד לְמִשְׁפְּחֹתָ֑ם הֶעָרִ֖ים וְחַצְרֵיהֶֽם׃ {ס}
כ״טוַיִּתֵּ֣ן מֹשֶׁ֔ה לַחֲצִ֖י שֵׁ֣בֶט מְנַשֶּׁ֑ה וַיְהִ֗י לַחֲצִ֛י מַטֵּ֥ה בְנֵי־מְנַשֶּׁ֖ה לְמִשְׁפְּחוֹתָֽם׃
ל׳וַיְהִ֣י גְבוּלָ֗ם מִמַּחֲנַ֨יִם כׇּֽל־הַבָּשָׁ֜ן כׇּֽל־מַמְלְכ֣וּת׀ ע֣וֹג מֶֽלֶךְ־הַבָּשָׁ֗ן וְכׇל־חַוֺּ֥ת יָאִ֛יר אֲשֶׁ֥ר בַּבָּשָׁ֖ן שִׁשִּׁ֥ים עִֽיר׃
ל״אוַחֲצִ֤י הַגִּלְעָד֙ וְעַשְׁתָּר֣וֹת וְאֶדְרֶ֔עִי עָרֵ֛י מַמְלְכ֥וּת ע֖וֹג בַּבָּשָׁ֑ן לִבְנֵ֤י מָכִיר֙ בֶּן־מְנַשֶּׁ֔ה לַחֲצִ֥י בְנֵֽי־מָכִ֖יר לְמִשְׁפְּחוֹתָֽם׃
ל״באֵ֕לֶּה אֲשֶׁר־נִחַ֥ל מֹשֶׁ֖ה בְּעַֽרְב֣וֹת מוֹאָ֑ב מֵעֵ֛בֶר לְיַרְדֵּ֥ן יְרִיח֖וֹ מִזְרָֽחָה׃ {פ}
ל״גוּלְשֵׁ֙בֶט֙ הַלֵּוִ֔י לֹא־נָתַ֥ן מֹשֶׁ֖ה נַחֲלָ֑ה יְהֹוָ֞ה אֱלֹהֵ֤י יִשְׂרָאֵל֙ ה֣וּא נַחֲלָתָ֔ם כַּאֲשֶׁ֖ר דִּבֶּ֥ר לָהֶֽם׃ {ס}

שיתוף הפרק כולו

שתפו את הפרק במלואו, או העתיקו את כל המלל עם מספרי הפסוקים.

השיתוף כפוף לתנאי השימוש ולמדיניות הפרטיות של האתר.

פירוש רש״י

פסוק א׳׳
וִיהוֹשֻׁ֣עַ זָקֵ֔ן בָּ֖א בַּיָּמִ֑ים וַיֹּ֨אמֶר יְהֹוָ֜ה אֵלָ֗יו אַתָּ֤ה זָקַ֙נְתָּה֙ בָּ֣אתָ בַיָּמִ֔ים וְהָאָ֛רֶץ נִשְׁאֲרָ֥ה הַרְבֵּֽה־מְאֹ֖ד…
והארץ נשארה הרבה מאד — ממה שאמרתי לאברהם, נשארה לרשתה שלא נכבשה:
פסוק ב׳׳
זֹ֥את הָאָ֖רֶץ הַנִּשְׁאָ֑רֶת כׇּל־גְּלִיל֥וֹת הַפְּלִשְׁתִּ֖ים וְכׇל־הַגְּשׁוּרִֽי׃
גלילות — מרקא"ש בלע"ז:
פסוק ג׳׳
מִֽן־הַשִּׁיח֞וֹר אֲשֶׁ֣ר׀ עַל־פְּנֵ֣י מִצְרַ֗יִם וְעַ֨ד גְּב֤וּל עֶקְרוֹן֙ צָפ֔וֹנָה לַֽכְּנַעֲנִ֖י תֵּחָשֵׁ֑ב חֲמֵ֣שֶׁת׀ סַרְנֵ֣י פְלִשְׁתִּ֗ים הָֽעַזָּתִ֤י…
מן השיחור — הוא נילוס, הוא נחל מצרים, הוא סמוך לתחום מקצוע דרומית מערבית של ארץ ישראל, כמו שאמר באלה מסעי (במדבר לד ה), ולמדנו כאן שלא כבש יהושע בחייו כל מצר הדרומי אלא ממדבר צין, הוא ההר החלק העולה שעירה, עד הנילוס, הוא תחום עזה האמור למעלה מקדש ברנע עד עזה:
ועד גבול עקרון צפונה — העקרוני יושב על הים, ומתפשט לצד הצפון יותר מן האחרים:
לכנעני תחשב — מארץ הכנעני שנתתי לאברהם הוא:
חמשת סרני פלשתים וגו' — היא סוף גמר המצר עד הים הגדול שבמערב:
העזתי והאשדודי האשקלוני וגו' — ששה סרנים הוא מונה, ומתחלתן קראן חמשת, אמרר' יונתן (חולין ס ב), אידונריקי שלהם חמשה, החשובים חמשה היו, שהעוים אינו מונה מן הסרנים החשובים ועוד יש לפרש, חמשת סרני פלשתים: העזתי, והאשדודי, האשקלוני, הגתי והעקרוני, הם חמשה, ועוד נשאר לכבוש ארץ העוים שאינם מן הפלשתים:
פסוק ד׳׳
מִתֵּימָ֞ן כׇּל־אֶ֣רֶץ הַֽכְּנַעֲנִ֗י וּמְעָרָ֛ה אֲשֶׁ֥ר לַצִּידֹנִ֖ים עַד־אֲפֵ֑קָה עַ֖ד גְּב֥וּל הָאֱמֹרִֽי׃
מתימן כל ארץ הכנעני — פסוק ראשון מנה מצד הדרומי מן המזרח למערב, וזה מונה את רוחב אותו המקצוע הנותר לכבוש, כמה הוא מן הדרום לצפון:
מתימן כל ארץ הכנעני — מתימן זו מערה לצידונים, עד אפקה עד האמורי:
פסוק ה׳׳
וְהָאָ֣רֶץ הַגִּבְלִ֗י וְכׇל־הַלְּבָנוֹן֙ מִזְרַ֣ח הַשֶּׁ֔מֶשׁ מִבַּ֣עַל גָּ֔ד תַּ֖חַת הַר־חֶרְמ֑וֹן עַ֖ד לְב֥וֹא חֲמָֽת׃
והארץ הגבלי וכל הלבנון מזרח השמש — ובמצר מזרחי נשאר לכבוש במקצוע הצפון כל הלבנון, מבעל גד עד סוף המצר, וברוחב מן המזרח למערב עד לבוא חמת, זהו כל מצר הצפוני שלבוא חמת במקצוע צפונית מערבית באלה מסעי (במדבר לד ח):
פסוק ו׳׳
כׇּל־יֹשְׁבֵ֣י הָ֠הָ֠ר מִֽן־הַלְּבָנ֞וֹן עַד־מִשְׂרְפֹ֥ת מַ֙יִם֙ כׇּל־צִ֣ידֹנִ֔ים אָֽנֹכִי֙ אֽוֹרִישֵׁ֔ם מִפְּנֵ֖י בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל רַ֠ק הַפִּלֶ֤הָ לְיִשְׂרָאֵל֙…
אנכי אורישם — אחרי מותך:
הפלה לישראל בנחלה — ויכבוש לאחר זמן כל שבט ושבט מה שנפל בגורלו:
פסוק ח׳׳
עִמּ֗וֹ הָרֽאוּבֵנִי֙ וְהַגָּדִ֔י לָקְח֖וּ נַחֲלָתָ֑ם אֲשֶׁר֩ נָתַ֨ן לָהֶ֜ם מֹשֶׁ֗ה בְּעֵ֤בֶר הַיַּרְדֵּן֙ מִזְרָ֔חָה כַּֽאֲשֶׁר֙ נָתַ֣ן…
עמו הראובני והגדי — עם חצי הראשון של מנשה, הראובני והגדי לקחו נחלתם:
פסוק ט׳׳
מֵעֲרוֹעֵ֡ר אֲשֶׁר֩ עַל־שְׂפַת־נַ֨חַל אַרְנ֜וֹן וְהָעִ֨יר אֲשֶׁ֧ר בְּתוֹךְ־הַנַּ֛חַל וְכׇל־הַמִּישֹׁ֥ר מֵידְבָ֖א עַד־דִּיבֽוֹן׃
מערוער אשר על שפת וגו' — מונה והולך כל ארץ עבר הירדן, ואחר כך מפרש גבול כל שבט ושבט ויתן משה למטה פלוני ופלוני:
פסוק י״ב׳
כׇּל־מַמְלְכ֥וּת עוֹג֙ בַּבָּשָׁ֔ן אֲשֶׁר־מָלַ֥ךְ בְּעַשְׁתָּר֖וֹת וּבְאֶדְרֶ֑עִי ה֤וּא נִשְׁאַר֙ מִיֶּ֣תֶר הָרְפָאִ֔ים וַיַּכֵּ֥ם מֹשֶׁ֖ה וַיֹּרִשֵֽׁם׃
מיתר הרפאים — שהרג כדרלעומר והמלכים אשר אתו, כמה שנאמר (בראשית יד ה): ויכו את רפאים בעשתרות קרנים:
פסוק י״ט׳
וְקִרְיָתַ֣יִם וְשִׂבְמָ֔ה וְצֶ֥רֶת הַשַּׁ֖חַר בְּהַ֥ר הָעֵֽמֶק׃
בהר העמק — בטורא דמישרא:
פסוק כ״ה׳
וַיְהִ֤י לָהֶם֙ הַגְּב֔וּל יַעְזֵר֙ וְכׇל־עָרֵ֣י הַגִּלְעָ֔ד וַחֲצִ֕י אֶ֖רֶץ בְּנֵ֣י עַמּ֑וֹן עַד־עֲרוֹעֵ֕ר אֲשֶׁ֖ר עַל־פְּנֵ֥י רַבָּֽה׃
וחצי ארץ בני עמון — חצי מה שכבשו מארץ בני עמון ומסיחון:
פסוק כ״ז׳
וּבָעֵ֡מֶק בֵּ֣ית הָרָם֩ וּבֵ֨ית נִמְרָ֜ה וְסֻכּ֣וֹת וְצָפ֗וֹן יֶ֚תֶר מַמְלְכ֗וּת סִיחוֹן֙ מֶ֣לֶךְ חֶשְׁבּ֔וֹן הַיַּרְדֵּ֖ן וּגְבֻ֑ל…
הירדן וגבל — ירדנא ותחומיה, הערים על שפתו:
פסוק כ״ח׳
זֹ֛את נַחֲלַ֥ת בְּנֵי־גָ֖ד לְמִשְׁפְּחֹתָ֑ם הֶעָרִ֖ים וְחַצְרֵיהֶֽם׃ {ס}
הערים וחצריהם — הערים המוקפות חומה:
וחצריהם — ערי הפרזי בלא חומה:

מהדורה: On Your Way. רישוי: Public Domain. Sefaria.

פירוש מלבי״ם

פסוק ב׳׳
זֹ֥את הָאָ֖רֶץ הַנִּשְׁאָ֑רֶת כׇּל־גְּלִיל֥וֹת הַפְּלִשְׁתִּ֖ים וְכׇל־הַגְּשׁוּרִֽי׃
כל גלילות — בפסוק זה חושב מה שנשאר במצר הדרומי מן המזרח למערב שלא כבשו את כולו:
והעוים — נשארו ג"כ:
פסוק ד׳׳
מִתֵּימָ֞ן כׇּל־אֶ֣רֶץ הַֽכְּנַעֲנִ֗י וּמְעָרָ֛ה אֲשֶׁ֥ר לַצִּידֹנִ֖ים עַד־אֲפֵ֑קָה עַ֖ד גְּב֥וּל הָאֱמֹרִֽי׃
מתימן — עתה חושב מדרום לצפון בצד המערבי:
פסוק ה׳׳
וְהָאָ֣רֶץ הַגִּבְלִ֗י וְכׇל־הַלְּבָנוֹן֙ מִזְרַ֣ח הַשֶּׁ֔מֶשׁ מִבַּ֣עַל גָּ֔ד תַּ֖חַת הַר־חֶרְמ֑וֹן עַ֖ד לְב֥וֹא חֲמָֽת׃
והארץ — עתה חושב במצר הצפוני מן המזרח למערב:
עד לבא חמת — שהיא במערבית צפונית:
פסוק ו׳׳
כׇּל־יֹשְׁבֵ֣י הָ֠הָ֠ר מִֽן־הַלְּבָנ֞וֹן עַד־מִשְׂרְפֹ֥ת מַ֙יִם֙ כׇּל־צִ֣ידֹנִ֔ים אָֽנֹכִי֙ אֽוֹרִישֵׁ֔ם מִפְּנֵ֖י בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל רַ֠ק הַפִּלֶ֤הָ לְיִשְׂרָאֵל֙…
רק הפלה כו' בנחלה — למעלה (יב, ז) אמר ויתנה יהושע לשבטי ישראל ירושה, ופה אמר נחלה. כי יש הבדל בין ירושה ובין נחלה, ירושה מציין הורקת הרשות, שיוצא מרשות זה לרשות אחר, ונחלה מציין מה שמנחיל בני בנים. ולכן למעלה שחשב מה שכבש אמר שנתנה ירושה, כי אז הורק מרשות הכנעני לרשות ישראל (ושם לא היה יכול לאמר שהפילה בנחלה כי עדן לא הפיל גורל לדעת מי הנוחל והמנחיל). ופה שעדן לא כבש, לא יכול לקראו בשם ירושה, רק אמר הפילה בנחלה, שידע כ"א את נחלתו:
ואנכי אורישם — שיצא מרשות הכנעני לרשות ישראל:
כאשר צויתיך — שכן א"ל (למעלה א, ו) כי אתה תנחיל את העם הזה, ובזה לא נכלל שיוריש אותם ר"ל שיוריש את הכנעני, רק שיחלק לכ"א חלקו:
פסוק ח׳׳
עִמּ֗וֹ הָרֽאוּבֵנִי֙ וְהַגָּדִ֔י לָקְח֖וּ נַחֲלָתָ֑ם אֲשֶׁר֩ נָתַ֨ן לָהֶ֜ם מֹשֶׁ֗ה בְּעֵ֤בֶר הַיַּרְדֵּן֙ מִזְרָ֔חָה כַּֽאֲשֶׁר֙ נָתַ֣ן…
עמו — ר"ל ולא היה צריך לחלוק להם מחדש, ומלת עמו ר"ל עם חצי מנשה האחר:
כי לקחו נחלתם אשר נתן וכו' כאשר נתן וכו' — ר"ל שלקחוהו כפי החלוקה שנתן להם משה, ולא נתחלק באופן אחר ע"י יהושע. ומפרש מ"ש לקחו נחלתם אשר נתן, הוא מערוער וכו', כמו שחשב עד פסוק ט"ו. ומ"ש כאשר נתן, ומפרש איכות החלוקה, ויתן משה למטה ראובן (פט"ו), למטה גד (פכ"ד), לחצי מנשה (פכ"ט):
פסוק ל״ג׳
וּלְשֵׁ֙בֶט֙ הַלֵּוִ֔י לֹא־נָתַ֥ן מֹשֶׁ֖ה נַחֲלָ֑ה יְהֹוָ֞ה אֱלֹהֵ֤י יִשְׂרָאֵל֙ ה֣וּא נַחֲלָתָ֔ם כַּאֲשֶׁ֖ר דִּבֶּ֥ר לָהֶֽם׃ {ס}
ולשבט הלוי — כבר נזכר זאת (פסוק יד) ושם אמר אשי ה' הוא נחלתו, ופה אמר ה' הוא נחלתו, ויובן עפמ"ש (פ' שופטים יח, א - ב) לא יהיה לכהנים הלוים חלק ונחלה עם ישראל אשי ה' ונחלתו יאכלון ונחלה לא יהיה לו בקרב אחיו ה' הוא נחלתו. שבא ג"כ המאמר כפול, תחלה אמר חלק ונחלה ואמר אשי ה' יאכלון, ואח"כ אמר נחלה לבד ואמר ה' הוא נחלתו. אך מדבר בשתי בחינות. א] שלא יקחו חלק בארץ, והוא שלא יקחו השבט הזה מצר מיוחד עפ"י גורל בעת חילוק הארץ כמו שלקחו יתר השבטים, ועז"א חלק ונחלה, ואמר הטעם כי תחת חלקם בארץ יתנו להם ישראל אשי ה' שהם מתנות כהונה ולויה, ועז"א חלק ונחלה עם אחיו, מלת עם מורה השיתוף שלא ישתתפו בחלוקת הארץ. ואח"כ אמר שהגם שנתנו להם ערים לשבת ומגרשיהם, וזה היה להם נחלה שהנחילום לבניהם, בכ"ז לא יהיה לו נחלה זו בקרב אחיו, ר"ל שלא יקחו ויפרישו הערים בעת החלוקה, למשל שתכף עת יפול גורל השבט ויחלקו לגברים יפרישו ערי הלוים שמאותו שבט, וזה כיון בלשון בקרב אחיו, רק אחר גמר חלוקת כל השבטים נתנו להם בני ישראל מנחלתם כמ"ש (לקמן כא), ובאר הטעם כי ה' הוא נחלתו, ויהיה זה כתרומת ה' שירימו כל שבט קדש מחלקו. ולכן לא הפריש משה ערי הלוים בחייו מנחלת בני ראובן ובני גד, רק יהושע הפרישם אחר גמר החילוק. ולכן למעלה (פי"ד) אחר שזכר כבוש משה דרך כלל, טרם יזכור החלוקה הפרטיית של בני ראובן ובני גד אמר שלא חלק לשבט לוי כשבט בפ"ע (הגם שהיה סברה שיוכל לתת להם בעבר הירדן שאינו מא"י), ובאר הטעם הראשון אשי ה' הוא נחלתו. ופה אחר שזכר החלוקה הפרטיית אומר שגם אח"כ לא נתן משה נחלה לשבט לוי, ר"ל להפריש ערי הלוים בחייו, מצד שה' הוא נחלתו:

מהדורה: Wikisource. רישוי: Public Domain. Sefaria.

תנ״ך · מדריך קריאת פרק

יהושע פרק 13

יהושע פרק 13 מציג 33 פסוקים ביחידת טקסט עברית הניתנת לחיפוש. מדריך הקריאה מזהה נושאים הניכרים במילים עצמן ומציע דרך מעשית לעבור בפרק, בלי להוסיף פרשנות שאינה מבוססת.

לדף הביאור המלא

חיפוש מקורות חכם

אפשר להקליד הפניה או לבחור מסכת, ספר או חלק ואת היחידה המדויקת — החיפוש מוביל לדף באתר ומראה אילו חכמים מפנים אליו.

הפניה חופשית

ספרפרק (1–24)פסוק

היעד שנמצא: יהושע פרק י״ג

פתיחה בקורא

שיתוף הפרק כולו

פירוש רש״י

פירוש מלבי״ם

יהושע פרק 13

מפת הטקסט

מפתח לקריאה

המשך הרצף

מקורות מקבילים

שיעורים וכלי לימוד

חיפוש מקורות חכם