מלכים ב פרק ט״ו
נווטו עם Tab ו-Enter בין הקישורים. חצים מזיזים בתוך רשימת הפרקים והפסוקים. Alt עם חצים מדלג לפרק הקודם או הבא.
- א׳בִּשְׁנַ֨ת עֶשְׂרִ֤ים וָשֶׁ֙בַע֙ שָׁנָ֔ה לְיָרׇבְעָ֖ם מֶ֣לֶךְ יִשְׂרָאֵ֑ל מָלַ֛ךְ עֲזַרְיָ֥ה בֶן־אֲמַצְיָ֖ה מֶ֥לֶךְ יְהוּדָֽה׃
- ב׳בֶּן־שֵׁ֨שׁ עֶשְׂרֵ֤ה שָׁנָה֙ הָיָ֣ה בְמׇלְכ֔וֹ וַחֲמִשִּׁ֤ים וּשְׁתַּ֙יִם֙ שָׁנָ֔ה מָלַ֖ךְ בִּירוּשָׁלָ֑͏ִם וְשֵׁ֣ם אִמּ֔וֹ יְכׇלְיָ֖הוּ מִירוּשָׁלָֽ͏ִם׃
- ג׳וַיַּ֥עַשׂ הַיָּשָׁ֖ר בְּעֵינֵ֣י יְהֹוָ֑ה כְּכֹ֥ל אֲשֶׁר־עָשָׂ֖ה אֲמַצְיָ֥הוּ אָבִֽיו׃
- ד׳רַ֥ק הַבָּמ֖וֹת לֹא־סָ֑רוּ ע֥וֹד הָעָ֛ם מְזַבְּחִ֥ים וּֽמְקַטְּרִ֖ים בַּבָּמֽוֹת׃
- ה׳וַיְנַגַּ֨ע יְהֹוָ֜ה אֶת־הַמֶּ֗לֶךְ וַיְהִ֤י מְצֹרָע֙ עַד־י֣וֹם מֹת֔וֹ וַיֵּ֖שֶׁב בְּבֵ֣ית הַחׇפְשִׁ֑ית וְיוֹתָ֤ם בֶּן־הַמֶּ֙לֶךְ֙ עַל־הַבַּ֔יִת שֹׁפֵ֖ט אֶת־עַ֥ם הָאָֽרֶץ׃
- ו׳וְיֶ֛תֶר דִּבְרֵ֥י עֲזַרְיָ֖הוּ וְכׇל־אֲשֶׁ֣ר עָשָׂ֑ה הֲלֹא־הֵ֣ם כְּתוּבִ֗ים עַל־סֵ֛פֶר דִּבְרֵ֥י הַיָּמִ֖ים לְמַלְכֵ֥י יְהוּדָֽה׃
- ז׳וַיִּשְׁכַּ֤ב עֲזַרְיָה֙ עִם־אֲבֹתָ֔יו וַיִּקְבְּר֥וּ אֹת֛וֹ עִם־אֲבֹתָ֖יו בְּעִ֣יר דָּוִ֑ד וַיִּמְלֹ֛ךְ יוֹתָ֥ם בְּנ֖וֹ תַּחְתָּֽיו׃ {פ}
- ח׳בִּשְׁנַ֨ת שְׁלֹשִׁ֤ים וּשְׁמֹנֶה֙ שָׁנָ֔ה לַעֲזַרְיָ֖הוּ מֶ֣לֶךְ יְהוּדָ֑ה מָ֠לַ֠ךְ זְכַרְיָ֨הוּ בֶן־יָרׇבְעָ֧ם עַל־יִשְׂרָאֵ֛ל בְּשֹׁמְר֖וֹן שִׁשָּׁ֥ה חֳדָשִֽׁים׃
- ט׳וַיַּ֤עַשׂ הָרַע֙ בְּעֵינֵ֣י יְהֹוָ֔ה כַּאֲשֶׁ֥ר עָשׂ֖וּ אֲבֹתָ֑יו לֹ֣א סָ֗ר מֵֽחַטֹּאות֙ יָרׇבְעָ֣ם בֶּן־נְבָ֔ט אֲשֶׁ֥ר הֶחֱטִ֖יא אֶת־יִשְׂרָאֵֽל׃
- י׳וַיִּקְשֹׁ֤ר עָלָיו֙ שַׁלֻּ֣ם בֶּן־יָבֵ֔שׁ וַיַּכֵּ֥הוּ קׇֽבׇל־עָ֖ם וַיְמִיתֵ֑הוּ וַיִּמְלֹ֖ךְ תַּחְתָּֽיו׃
- י״אוְיֶ֖תֶר דִּבְרֵ֣י זְכַרְיָ֑ה הִנָּ֣ם כְּתוּבִ֗ים עַל־סֵ֛פֶר דִּבְרֵ֥י הַיָּמִ֖ים לְמַלְכֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃
- י״בה֣וּא דְבַר־יְהֹוָ֗ה אֲשֶׁ֨ר דִּבֶּ֤ר אֶל־יֵהוּא֙ לֵאמֹ֔ר בְּנֵ֣י רְבִיעִ֔ים יֵשְׁב֥וּ לְךָ֖ עַל־כִּסֵּ֣א יִשְׂרָאֵ֑ל וַֽיְהִי־כֵֽן׃ {פ}
- י״גשַׁלּ֤וּם בֶּן־יָבֵישׁ֙ מָלַ֔ךְ בִּשְׁנַ֨ת שְׁלֹשִׁ֤ים וָתֵ֙שַׁע֙ שָׁנָ֔ה לְעֻזִּיָּ֖ה מֶ֣לֶךְ יְהוּדָ֑ה וַיִּמְלֹ֥ךְ יֶֽרַח־יָמִ֖ים בְּשֹׁמְרֽוֹן׃
- י״דוַיַּ֩עַל֩ מְנַחֵ֨ם בֶּן־גָּדִ֜י מִתִּרְצָ֗ה וַיָּבֹא֙ שֹׁמְר֔וֹן וַיַּ֛ךְ אֶת־שַׁלּ֥וּם בֶּן־יָבֵ֖ישׁ בְּשֹׁמְר֑וֹן וַיְמִיתֵ֖הוּ וַיִּמְלֹ֥ךְ תַּחְתָּֽיו׃
- ט״ווְיֶ֙תֶר֙ דִּבְרֵ֣י שַׁלּ֔וּם וְקִשְׁר֖וֹ אֲשֶׁ֣ר קָשָׁ֑ר הִנָּ֣ם כְּתוּבִ֗ים עַל־סֵ֛פֶר דִּבְרֵ֥י הַיָּמִ֖ים לְמַלְכֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃
- ט״זאָ֣ז יַכֶּֽה־מְ֠נַחֵ֠ם אֶת־תִּפְסַ֨ח וְאֶת־כׇּל־אֲשֶׁר־בָּ֤הּ וְאֶת־גְּבוּלֶ֙יהָ֙ מִתִּרְצָ֔ה כִּ֛י לֹ֥א פָתַ֖ח וַיַּ֑ךְ אֵ֛ת כׇּל־הֶהָ֥רוֹתֶ֖יהָ בִּקֵּֽעַ׃ {פ}
- י״זבִּשְׁנַ֨ת שְׁלֹשִׁ֤ים וָתֵ֙שַׁע֙ שָׁנָ֔ה לַעֲזַרְיָ֖ה מֶ֣לֶךְ יְהוּדָ֑ה מָ֠לַ֠ךְ מְנַחֵ֨ם בֶּן־גָּדִ֧י עַל־יִשְׂרָאֵ֛ל עֶ֥שֶׂר שָׁנִ֖ים בְּשֹׁמְרֽוֹן׃
- י״חוַיַּ֥עַשׂ הָרַ֖ע בְּעֵינֵ֣י יְהֹוָ֑ה לֹ֣א סָ֠ר מֵעַ֨ל חַטֹּ֜אות יָרׇבְעָ֧ם בֶּן־נְבָ֛ט אֲשֶׁר־הֶחֱטִ֥יא אֶת־יִשְׂרָאֵ֖ל כׇּל־יָמָֽיו׃
- י״טבָּ֣א פ֤וּל מֶֽלֶךְ־אַשּׁוּר֙ עַל־הָאָ֔רֶץ וַיִּתֵּ֤ן מְנַחֵם֙ לְפ֔וּל אֶ֖לֶף כִּכַּר־כָּ֑סֶף לִהְי֤וֹת יָדָיו֙ אִתּ֔וֹ לְהַחֲזִ֥יק הַמַּמְלָכָ֖ה בְּיָדֽוֹ׃
- כ׳וַיֹּצֵא֩ מְנַחֵ֨ם אֶת־הַכֶּ֜סֶף עַל־יִשְׂרָאֵ֗ל עַ֚ל כׇּל־גִּבּוֹרֵ֣י הַחַ֔יִל לָתֵת֙ לְמֶ֣לֶךְ אַשּׁ֔וּר חֲמִשִּׁ֧ים שְׁקָלִ֛ים כֶּ֖סֶף לְאִ֣ישׁ אֶחָ֑ד וַיָּ֙שׇׁב֙ מֶ֣לֶךְ אַשּׁ֔וּר וְלֹא־עָ֥מַד שָׁ֖ם בָּאָֽרֶץ׃
- כ״אוְיֶ֛תֶר דִּבְרֵ֥י מְנַחֵ֖ם וְכׇל־אֲשֶׁ֣ר עָשָׂ֑ה הֲלוֹא־הֵ֣ם כְּתוּבִ֗ים עַל־סֵ֛פֶר דִּבְרֵ֥י הַיָּמִ֖ים לְמַלְכֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃
- כ״בוַיִּשְׁכַּ֥ב מְנַחֵ֖ם עִם־אֲבֹתָ֑יו וַיִּמְלֹ֛ךְ פְּקַחְיָ֥ה בְנ֖וֹ תַּחְתָּֽיו׃ {פ}
- כ״גבִּשְׁנַת֙ חֲמִשִּׁ֣ים שָׁנָ֔ה לַעֲזַרְיָ֖ה מֶ֣לֶךְ יְהוּדָ֑ה מָ֠לַ֠ךְ פְּקַֽחְיָ֨ה בֶן־מְנַחֵ֧ם עַל־יִשְׂרָאֵ֛ל בְּשֹׁמְר֖וֹן שְׁנָתָֽיִם׃
- כ״דוַיַּ֥עַשׂ הָרַ֖ע בְּעֵינֵ֣י יְהֹוָ֑ה לֹ֣א סָ֗ר מֵֽחַטֹּאות֙ יָרׇבְעָ֣ם בֶּן־נְבָ֔ט אֲשֶׁ֥ר הֶחֱטִ֖יא אֶת־יִשְׂרָאֵֽל׃
- כ״הוַיִּקְשֹׁ֣ר עָלָיו֩ פֶּ֨קַח בֶּן־רְמַלְיָ֜הוּ שָׁלִישׁ֗וֹ וַיַּכֵּ֨הוּ בְשֹׁמְר֜וֹן בְּאַרְמ֤וֹן בֵּית־[הַמֶּ֙לֶךְ֙] (מלך) אֶת־אַרְגֹּ֣ב וְאֶת־הָאַרְיֵ֔ה וְעִמּ֛וֹ חֲמִשִּׁ֥ים אִ֖ישׁ מִבְּנֵ֣י גִלְעָדִ֑ים וַיְמִתֵ֖הוּ וַיִּמְלֹ֥ךְ תַּחְתָּֽיו׃
- כ״ווְיֶ֛תֶר דִּבְרֵ֥י פְקַחְיָ֖ה וְכׇל־אֲשֶׁ֣ר עָשָׂ֑ה הִנָּ֣ם כְּתוּבִ֗ים עַל־סֵ֛פֶר דִּבְרֵ֥י הַיָּמִ֖ים לְמַלְכֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃ {פ}
- כ״זבִּשְׁנַ֨ת חֲמִשִּׁ֤ים וּשְׁתַּ֙יִם֙ שָׁנָ֔ה לַעֲזַרְיָ֖ה מֶ֣לֶךְ יְהוּדָ֑ה מָ֠לַ֠ךְ פֶּ֣קַח בֶּן־רְמַלְיָ֧הוּ עַל־יִשְׂרָאֵ֛ל בְּשֹׁמְר֖וֹן עֶשְׂרִ֥ים שָׁנָֽה׃
- כ״חוַיַּ֥עַשׂ הָרַ֖ע בְּעֵינֵ֣י יְהֹוָ֑ה לֹ֣א סָ֗ר מִן־חַטֹּאות֙ יָרׇבְעָ֣ם בֶּן־נְבָ֔ט אֲשֶׁ֥ר הֶחֱטִ֖יא אֶת־יִשְׂרָאֵֽל׃
- כ״טבִּימֵ֞י פֶּ֣קַח מֶֽלֶךְ־יִשְׂרָאֵ֗ל בָּא֮ תִּגְלַ֣ת פִּלְאֶ֘סֶר֮ מֶ֣לֶךְ אַשּׁוּר֒ וַיִּקַּ֣ח אֶת־עִיּ֡וֹן וְאֶת־אָבֵ֣ל בֵּֽית־מַעֲכָ֡ה וְאֶת־יָ֠נ֠וֹחַ וְאֶת־קֶ֨דֶשׁ וְאֶת־חָצ֤וֹר וְאֶת־הַגִּלְעָד֙ וְאֶת־הַגָּלִ֔ילָה כֹּ֖ל אֶ֣רֶץ נַפְתָּלִ֑י וַיַּגְלֵ֖ם אַשּֽׁוּרָה׃
- ל׳וַיִּקְשׇׁר־קֶ֜שֶׁר הוֹשֵׁ֣עַ בֶּן־אֵלָ֗ה עַל־פֶּ֙קַח֙ בֶּן־רְמַלְיָ֔הוּ וַיַּכֵּ֙הוּ֙ וַיְמִיתֵ֔הוּ וַיִּמְלֹ֖ךְ תַּחְתָּ֑יו בִּשְׁנַ֣ת עֶשְׂרִ֔ים לְיוֹתָ֖ם בֶּן־עֻזִּיָּֽה׃
- ל״אוְיֶ֥תֶר דִּבְרֵי־פֶ֖קַח וְכׇל־אֲשֶׁ֣ר עָשָׂ֑ה הִנָּ֣ם כְּתוּבִ֗ים עַל־סֵ֛פֶר דִּבְרֵ֥י הַיָּמִ֖ים לְמַלְכֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃ {פ}
- ל״בבִּשְׁנַ֣ת שְׁתַּ֔יִם לְפֶ֥קַח בֶּן־רְמַלְיָ֖הוּ מֶ֣לֶךְ יִשְׂרָאֵ֑ל מָלַ֛ךְ יוֹתָ֥ם בֶּן־עֻזִּיָּ֖הוּ מֶ֥לֶךְ יְהוּדָֽה׃
- ל״גבֶּן־עֶשְׂרִ֨ים וְחָמֵ֤שׁ שָׁנָה֙ הָיָ֣ה בְמׇלְכ֔וֹ וְשֵׁשׁ־עֶשְׂרֵ֣ה שָׁנָ֔ה מָלַ֖ךְ בִּירוּשָׁלָ֑͏ִם וְשֵׁ֣ם אִמּ֔וֹ יְרוּשָׁ֖א בַּת־צָדֽוֹק׃
- ל״דוַיַּ֥עַשׂ הַיָּשָׁ֖ר בְּעֵינֵ֣י יְהֹוָ֑ה כְּכֹ֧ל אֲשֶׁר־עָשָׂ֛ה עֻזִּיָּ֥הוּ אָבִ֖יו עָשָֽׂה׃
- ל״הרַ֤ק הַבָּמוֹת֙ לֹ֣א סָ֔רוּ ע֗וֹד הָעָ֛ם מְזַבְּחִ֥ים וּֽמְקַטְּרִ֖ים בַּבָּמ֑וֹת ה֗וּא בָּנָ֛ה אֶת־שַׁ֥עַר בֵּית־יְהֹוָ֖ה הָעֶלְיֽוֹן׃
- ל״ווְיֶ֛תֶר דִּבְרֵ֥י יוֹתָ֖ם אֲשֶׁ֣ר עָשָׂ֑ה הֲלֹא־הֵ֣ם כְּתוּבִ֗ים עַל־סֵ֛פֶר דִּבְרֵ֥י הַיָּמִ֖ים לְמַלְכֵ֥י יְהוּדָֽה׃
- ל״זבַּיָּמִ֣ים הָהֵ֔ם הֵחֵ֣ל יְהֹוָ֗ה לְהַשְׁלִ֙יחַ֙ בִּֽיהוּדָ֔ה רְצִ֖ין מֶ֣לֶךְ אֲרָ֑ם וְאֵ֖ת פֶּ֥קַח בֶּן־רְמַלְיָֽהוּ׃
- ל״חוַיִּשְׁכַּ֤ב יוֹתָם֙ עִם־אֲבֹתָ֔יו וַיִּקָּבֵר֙ עִם־אֲבֹתָ֔יו בְּעִ֖יר דָּוִ֣ד אָבִ֑יו וַיִּמְלֹ֛ךְ אָחָ֥ז בְּנ֖וֹ תַּחְתָּֽיו׃ {פ}
שיתוף הפרק כולו
שתפו את הפרק במלואו, או העתיקו את כל המלל עם מספרי הפסוקים.
השיתוף כפוף לתנאי השימוש ולמדיניות הפרטיות של האתר.
פירוש רש״י
פסוק א׳׳
בִּשְׁנַ֨ת עֶשְׂרִ֤ים וָשֶׁ֙בַע֙ שָׁנָ֔ה לְיָרׇבְעָ֖ם מֶ֣לֶךְ יִשְׂרָאֵ֑ל מָלַ֛ךְ עֲזַרְיָ֥ה בֶן־אֲמַצְיָ֖ה מֶ֥לֶךְ יְהוּדָֽה׃
בשנת עשרים ושבע שנה לירבעם וגו' - אפשר לומר כן, והלא עוזיה וירבעם מלכו כאחת, כמו שפירש בסמוך, אלא מה תלמוד לומר בשנת עשרים ושבע לירבעם מלך עזריה, שמלך מלכות מנוגעת, למדנו שנתנגע בשנת עשרים ושבע למלכותו:
פסוק ה׳׳
וַיְנַגַּ֨ע יְהֹוָ֜ה אֶת־הַמֶּ֗לֶךְ וַיְהִ֤י מְצֹרָע֙ עַד־י֣וֹם מֹת֔וֹ וַיֵּ֖שֶׁב בְּבֵ֣ית הַחׇפְשִׁ֑ית וְיוֹתָ֤ם בֶּן־הַמֶּ֙לֶךְ֙ עַל־הַבַּ֔יִת שֹׁפֵ֖ט…
וינגע ה' את המלך - מפורש בדברי הימים (ב כו טז-כא) שנכנס להיכל להקטיר על המזבח הקטורת:
בבית החפשית - עשה לו בית בבית הקברות, כמה דאת אמר (תהלים פח ו): במתים חפשי. בירושלמי:
פסוק ח׳׳
בִּשְׁנַ֨ת שְׁלֹשִׁ֤ים וּשְׁמֹנֶה֙ שָׁנָ֔ה לַעֲזַרְיָ֖הוּ מֶ֣לֶךְ יְהוּדָ֑ה מָ֠לַ֠ךְ זְכַרְיָ֨הוּ בֶן־יָרׇבְעָ֧ם עַל־יִשְׂרָאֵ֛ל בְּשֹׁמְר֖וֹן שִׁשָּׁ֥ה חֳדָשִֽׁים׃
בשנת שלשים ושמנה שנה לעזריהו מלך יהודה מלך זכריהו - אף מכאן יש ללמוד שמלך עזריה משמת יואש מלך ישראל חמש עשרה שנה בחיי אמציה אביו, שאם לא עמד עד שמת אביו, נמצא שלא עמד עד בשנת חמש עשרה לירבעם בן יואש, וירבעם מלך ארבעים ואחת, נמצא שמת ירבעם בשנת עשרים ושבע לעוזיה, והיאך הוא אומר בשנת שלשים ושמונה אלא על כרחך, עוזיה וירבעם מלכו כאחת, אלא שירבעם מלך בחיי אביו יהואש שלש שנים, לכך הוא אומר וירבעם ישב על כסאו, שישב כבר, ועוזיה עמד משמת יואש, ומלך ירבעם מלכות שלמה. ובסדר עולם ראיתי, שירבעם מלך בחיי אביו שנה, ואיני יודע אם שבוש הסופרים הוא, שאינו יכול ליישב בשנת שלשים ושמונה לעזריה מלך זכריה, אלא בענין זה:
פסוק י׳׳
וַיִּקְשֹׁ֤ר עָלָיו֙ שַׁלֻּ֣ם בֶּן־יָבֵ֔שׁ וַיַּכֵּ֥הוּ קׇֽבׇל־עָ֖ם וַיְמִיתֵ֑הוּ וַיִּמְלֹ֖ךְ תַּחְתָּֽיו׃
ויכהו קבל עם - ומחהי קדם עמא, לעיני העם:
פסוק י״ב׳
ה֣וּא דְבַר־יְהֹוָ֗ה אֲשֶׁ֨ר דִּבֶּ֤ר אֶל־יֵהוּא֙ לֵאמֹ֔ר בְּנֵ֣י רְבִיעִ֔ים יֵשְׁב֥וּ לְךָ֖ עַל־כִּסֵּ֣א יִשְׂרָאֵ֑ל וַֽיְהִי־כֵֽן׃ {פ}
ויהי כן - לא שהיתה כדאי מלכותו לימשך כל כך, אלא לקיים דבר מלך, שנאמר (ישעיהו נה יא): כן יהיה דברי אשר יצא מפי וגו':
פסוק ט״ז׳
אָ֣ז יַכֶּֽה־מְ֠נַחֵ֠ם אֶת־תִּפְסַ֨ח וְאֶת־כׇּל־אֲשֶׁר־בָּ֤הּ וְאֶת־גְּבוּלֶ֙יהָ֙ מִתִּרְצָ֔ה כִּ֛י לֹ֥א פָתַ֖ח וַיַּ֑ךְ אֵ֛ת כׇּל־הֶהָ֥רוֹתֶ֖יהָ בִּקֵּֽעַ׃ {פ}
כי לא פתח - שר העיר לא פתח לו את העיר, לקבלו למלך עליהם:
ההרותיה - את הנשים ההרות שבה, בקע:
פסוק כ״ה׳
וַיִּקְשֹׁ֣ר עָלָיו֩ פֶּ֨קַח בֶּן־רְמַלְיָ֜הוּ שָׁלִישׁ֗וֹ וַיַּכֵּ֨הוּ בְשֹׁמְר֜וֹן בְּאַרְמ֤וֹן בֵּית־[הַמֶּ֙לֶךְ֙] (מלך) אֶת־אַרְגֹּ֣ב וְאֶת־הָאַרְיֵ֔ה וְעִמּ֛וֹ חֲמִשִּׁ֥ים…
שלישו - גבור שלו:
את ארגוב ואת האריה - כל ארגוב לשון פלטין החשובין, וכל 'טרכונין' בלשון ארמי, פלטין החשובין למלכות בארמון הגדול אשר אצל הארגוב:
ואת האריה - יש לומר, שהיה אריה של זהב עומד באותו ארמון:
פסוק ל׳׳
וַיִּקְשׇׁר־קֶ֜שֶׁר הוֹשֵׁ֣עַ בֶּן־אֵלָ֗ה עַל־פֶּ֙קַח֙ בֶּן־רְמַלְיָ֔הוּ וַיַּכֵּ֙הוּ֙ וַיְמִיתֵ֔הוּ וַיִּמְלֹ֖ךְ תַּחְתָּ֑יו בִּשְׁנַ֣ת עֶשְׂרִ֔ים לְיוֹתָ֖ם בֶּן־עֻזִּיָּֽה׃
בשנת עשרים ליותם - היה לו לומר בשנת ארבע לאחז, שהרי כל ימי מלכות יותם שש עשרה שנה, אלא לפי שהיה אחז רשע, רצה הכתוב למנותם ליותם בקבר, ולא לאחז בחיים, כך הוא בסדר עולם:
פסוק ל״ז׳
בַּיָּמִ֣ים הָהֵ֔ם הֵחֵ֣ל יְהֹוָ֗ה לְהַשְׁלִ֙יחַ֙ בִּֽיהוּדָ֔ה רְצִ֖ין מֶ֣לֶךְ אֲרָ֑ם וְאֵ֖ת פֶּ֥קַח בֶּן־רְמַלְיָֽהוּ׃
בימים ההם - בסוף ימיו של יותם:
להשליח - לגרות:
מהדורה: On Your Way -- new. רישוי: Public Domain. Sefaria.
פירוש מלבי״ם
פסוק א׳׳
בִּשְׁנַ֨ת עֶשְׂרִ֤ים וָשֶׁ֙בַע֙ שָׁנָ֔ה לְיָרׇבְעָ֖ם מֶ֣לֶךְ יִשְׂרָאֵ֑ל מָלַ֛ךְ עֲזַרְיָ֥ה בֶן־אֲמַצְיָ֖ה מֶ֥לֶךְ יְהוּדָֽה׃
בשנת עשרים ושבע שנה לירבעם בחשבון הזה לא מצאו בו כל אנשי חיל ידיהם, שהלא מלך ירבעם בשנת חמש עשרה שנה לאמציה ומלכות אמציה היתה כ"ט שנה, נמצא שאמציה מלך עד שנת ארבע עשרה לירבעם, ובסדר עולם פי' שמ"ש בשנת כ"ז לירבעם מלך עוזיה היינו שאז מלך מלכות מנוגעת, והרי"א הקשה על זה שהיה לו לומר בשנת כ"ז למלכות עצמו מלך מלכות מנוגעת כי לפי דעת חכמינו זכרונם לברכה מלך עוזיה וירבעם כאחד, והרי"א פי' שמ"ש בשנת עשרים ושבע פי' שהיה עתיד למלוך עוד עשרים ושבע שנה, וגם זה אינו נכון דהא אמר אחר כך בשנת שלשים ושמונה לעזריה מלך זכריה, והי"ל בשנת עשרים ושבע, ובאמת בחשבון שאמר שזכריה מלך בשנת ל"ח לעוזיה לא נוכל לפרש בו שום פירוש כי כן הולך סדר זה אחר כך במלכות שלום ומנחם בן גדי, ומזה ידענו שירבעם בן יואש מלך שלש שנים קודם לעוזיה, ולכן כלתה מלכותו שנמשכה מ"א שנה בשנת ל"ח לעוזיה ואם כן מלך עוזיה י"ב שנה בחיי אמציה אביו, אולם כבר כתבנו שמעת שכבש יואש את אמציה נכבשה מלכות יהודה תחת מלכות ישראל וזה נמשך עד כ"ד שנה למלכות עוזיה שהוא כ"ז לירבעם שעד אז היתה תחת ממשלת ישראל, ובשנת העשרים ושבע התחזק עוזיה ומלך מלכות חזקה בפני עצמו בלתי נכנע תחת ירבעם וכן לקמן י"ז א' כדוגמא זו ומבאר בדברי הימים שבחזקתו גבה לבו ונכנס להקטיר ונצטרע, ואם נאמר כדברי חכמינו זכרונם לברכה שזה היה באמצע מלכות עוזיה ואמרו שיותם נולד בימי חלוטו היה זה שלש שנים אח"ז, וכבר מוכח שעוזיה נתנגע בחיי ירבעם ממש שעמוס נתנבא בימי עוזיה ובימי ירבעם שנתים לפני הרעש הרי ששתי שנים לפני הרעש היה עדיין ירבעם חי, וממ"ש בדברי הימים והמה התיחשו בימי ירבעם ובימי יותם שאמר זה על שיותם היה שופט את הבית מבואר שכבר היה מנוגע בימי ירבעם שזה בשנת הל"ז לעוזיה, וידענו שהיה מנוגע ט"ו שנים לכל הפחות ועל שהיה מנוגע קודם זמן זה אין ראיה מפורשת רק מדרך הסברא כיון שידענו שבכ"ז שנה לירבעם התחזק במלכותו כמ"ש שבשנת עשרים ושבע לירבעם מלך עוזיה, מן הסברא שקרוב לזה הזמן נכנס להקטיר כי כן כתוב שבחזקתו גבה לבו עד להשחית, וממ"ש בנבואת הושע ועמוס שנבאו בימי עוזיה יותם וכו' ובימי ירבעם בן יואש, למה נזכר ירבעם? שאם רצה להזכיר מלכי ישראל שבימיהם נבא, הלא היו עוד כמה מלכים אחר ירבעם בימים האלה, וע"כ שהזכיר ירבעם כיון שבתחלת מלכות עוזיה היה כבר תחת יד ירבעם, והיה המלכות ע"ש ירבעם, ועל זה אמר בימי עוזיה ובימי ירבעם היינו בעת שהיה עוזיה תחת יד ירבעם שאז נקראה המלכות ע"ש ירבעם, ובימי עוזיה היינו מכ"ז לירבעם ואילך שאז התחילו ימי עוזיה שמלך בפ"ע ומזה ידענו ששנתים לפני הרעש שנבא עמוס היה עדיין תחת יד ירבעם, וכיון שבשנת כ"ז לירבעם מלך עוזיה בפ"ע היה זה שנה או שנתים לפני הרעש על כל פנים, ומבואר שהרעש היה בשנת הכ"ה או הכ"ו לעוזיה ויותם נולד בימי חלוטו כדברי חכמינו זכרונם לברכה. וכן מבואר ממ"ש בישעיה (ז' ח') ובעוד ששים וחמש שנה יחת אפרים מעם, שהוא נחשב מנבואת עמוס שהיתה שנתים לפני הרעש עד שש לחזקיה שגלו עשרת השבטים מבואר שמן העת ההיא היה כ"ח שנים לעוזיה ט"ו של יותם ט"ז של אחז ושש של חזקיה הוא ס"ה. מבואר שמעת הרעש חי עוזיה כ"ו שנים כדברי חכמינו זכרונם לברכה:
פסוק י״ב׳
ה֣וּא דְבַר־יְהֹוָ֗ה אֲשֶׁ֨ר דִּבֶּ֤ר אֶל־יֵהוּא֙ לֵאמֹ֔ר בְּנֵ֣י רְבִיעִ֔ים יֵשְׁב֥וּ לְךָ֖ עַל־כִּסֵּ֣א יִשְׂרָאֵ֑ל וַֽיְהִי־כֵֽן׃ {פ}
הוא דבר ה' רצה לומר לא היה ראוי שתמשך מלכות יהוא ד' דורות רק מפני דבר ה' שלטובה אינו חוזר, ולכן ויהי כן, כי בדרך הטבע היו מורדים בו דהא הכה את זכריה קבל עם בלא פחד רק עד עתה נתקיים המלכות בדבר ה':
פסוק ט״ז׳
אָ֣ז יַכֶּֽה־מְ֠נַחֵ֠ם אֶת־תִּפְסַ֨ח וְאֶת־כׇּל־אֲשֶׁר־בָּ֤הּ וְאֶת־גְּבוּלֶ֙יהָ֙ מִתִּרְצָ֔ה כִּ֛י לֹ֥א פָתַ֖ח וַיַּ֑ךְ אֵ֛ת כׇּל־הֶהָ֥רוֹתֶ֖יהָ בִּקֵּֽעַ׃ {פ}
כי לא פתח ויך הדין הוא כשצרים על עיר אין מקיפים אותה מארבע רוחות אלא מניח צד אחד פתוח שיברח מי שירצה, וכן הדין שאין הורגים נשים וטף כמ"ש הרמב"ם פ"ו מהלכות מלכים, והוא הכה את תפסח שהיתה מארם ואת גבוליה שמצד תרצה ואת כל אשר בה לא נמלט איש כי לא פתח את הצד הרביעי כפי הדין, וגם את כל ההרותיה בקע שזה גם כן נגד חוקי המלחמה ונגד דת ישראל:
פסוק כ״ה׳
וַיִּקְשֹׁ֣ר עָלָיו֩ פֶּ֨קַח בֶּן־רְמַלְיָ֜הוּ שָׁלִישׁ֗וֹ וַיַּכֵּ֨הוּ בְשֹׁמְר֜וֹן בְּאַרְמ֤וֹן בֵּית־[הַמֶּ֙לֶךְ֙] (מלך) אֶת־אַרְגֹּ֣ב וְאֶת־הָאַרְיֵ֔ה וְעִמּ֛וֹ חֲמִשִּׁ֥ים…
את ארגב שם גבור שעמד בארמון המלך ועמו אריה למוד לטרוף טרף כל הנכנס שלא ברשות, ועם ארגב היו חמשים מבני גלעד, וי"מ מלת ועמו על פקח שחמשים איש היו בעזרו על המרד:
פסוק ל׳׳
וַיִּקְשׇׁר־קֶ֜שֶׁר הוֹשֵׁ֣עַ בֶּן־אֵלָ֗ה עַל־פֶּ֙קַח֙ בֶּן־רְמַלְיָ֔הוּ וַיַּכֵּ֙הוּ֙ וַיְמִיתֵ֔הוּ וַיִּמְלֹ֖ךְ תַּחְתָּ֑יו בִּשְׁנַ֣ת עֶשְׂרִ֔ים לְיוֹתָ֖ם בֶּן־עֻזִּיָּֽה׃
השאלות - מ"ש בשנת עשרים ליותם יפלא והלא יותם לא מלך רק שש עשרה שנה:
בשנת עשרים יען שפקח נלחם באחז ורצה לבטל מלכותו וכמ"ש נעלה ביהודה וכו' ונמליך מלך בתוכה את בן טבאל, לא מנו בימיו למלכות אחז רק למלכות יותם הגם שיותם כבר מת והיה זה בשנת ד' לאחז:
פסוק ל״ה׳
רַ֤ק הַבָּמוֹת֙ לֹ֣א סָ֔רוּ ע֗וֹד הָעָ֛ם מְזַבְּחִ֥ים וּֽמְקַטְּרִ֖ים בַּבָּמ֑וֹת ה֗וּא בָּנָ֛ה אֶת־שַׁ֥עַר בֵּית־יְהֹוָ֖ה הָעֶלְיֽוֹן׃
הוא בנה רצה לומר בנה שם בנינים גדולים כי השער הזה כבר היה, והיו נכנסים בו מבית המלך לבית ה' כמ"ש בדה"ב (כ"ג כ') אצל יהואש ויבא בתוך שער העליון בית המלך:
פסוק ל״ז׳
בַּיָּמִ֣ים הָהֵ֔ם הֵחֵ֣ל יְהֹוָ֗ה לְהַשְׁלִ֙יחַ֙ בִּֽיהוּדָ֔ה רְצִ֖ין מֶ֣לֶךְ אֲרָ֑ם וְאֵ֖ת פֶּ֥קַח בֶּן־רְמַלְיָֽהוּ׃
בימים ההם בסוף מלכות יותם:
מהדורה: On Your Way. רישוי: Public Domain. Sefaria.
מלכים ב פרק 15
מלכים ב פרק 15 מציג 38 פסוקים ביחידת טקסט עברית הניתנת לחיפוש. מדריך הקריאה מזהה נושאים הניכרים במילים עצמן ומציע דרך מעשית לעבור בפרק, בלי להוסיף פרשנות שאינה מבוססת.
לדף הביאור המלאחיפוש מקורות חכם
אפשר להקליד הפניה או לבחור מסכת, ספר או חלק ואת היחידה המדויקת - החיפוש מוביל לדף באתר ומראה אילו חכמים מפנים אליו.
היעד שנמצא: מלכים ב פרק ט״ו
פתיחה בקורא