מקרא

מלכים ב פרק י׳

מלכים ב פרק י׳פסוק א׳ / ל״ו0%

השוואת נוסחים — מילה מול מילה

גודל האות

100%

גודל מקורי

א׳וּלְאַחְאָ֛ב שִׁבְעִ֥ים בָּנִ֖ים בְּשֹׁמְר֑וֹן וַיִּכְתֹּב֩ יֵה֨וּא סְפָרִ֜ים וַיִּשְׁלַ֣ח שֹׁמְר֗וֹן אֶל־שָׂרֵ֤י יִזְרְעֶאל֙ הַזְּקֵנִ֔ים וְאֶל־הָאֹמְנִ֥ים אַחְאָ֖ב לֵאמֹֽר׃
ב׳וְעַתָּ֗ה כְּבֹ֨א הַסֵּ֤פֶר הַזֶּה֙ אֲלֵיכֶ֔ם וְאִתְּכֶ֖ם בְּנֵ֣י אֲדֹנֵיכֶ֑ם וְאִתְּכֶם֙ הָרֶ֣כֶב וְהַסּוּסִ֔ים וְעִ֥יר מִבְצָ֖ר וְהַנָּֽשֶׁק׃
ג׳וּרְאִיתֶ֞ם הַטּ֤וֹב וְהַיָּשָׁר֙ מִבְּנֵ֣י אֲדֹנֵיכֶ֔ם וְשַׂמְתֶּ֖ם עַל־כִּסֵּ֣א אָבִ֑יו וְהִֽלָּחֲמ֖וּ עַל־בֵּ֥ית אֲדֹנֵיכֶֽם׃
ד׳וַיִּֽרְאוּ֙ מְאֹ֣ד מְאֹ֔ד וַיֹּ֣אמְר֔וּ הִנֵּה֙ שְׁנֵ֣י הַמְּלָכִ֔ים לֹ֥א עָמְד֖וּ לְפָנָ֑יו וְאֵ֖יךְ נַעֲמֹ֥ד אֲנָֽחְנוּ׃
ה׳וַיִּשְׁלַ֣ח אֲשֶׁר־עַל־הַבַּ֣יִת וַאֲשֶׁ֪ר עַל־הָעִ֟יר וְהַזְּקֵנִים֩ וְהָאֹמְנִ֨ים אֶל־יֵה֤וּא׀לֵאמֹר֙ עֲבָדֶ֣יךָֽ אֲנַ֔חְנוּ וְכֹ֛ל אֲשֶׁר־תֹּאמַ֥ר אֵלֵ֖ינוּ נַעֲשֶׂ֑ה לֹא־נַמְלִ֣ךְ אִ֔ישׁ הַטּ֥וֹב בְּעֵינֶ֖יךָ עֲשֵֽׂה׃
ו׳וַיִּכְתֹּ֣ב אֲלֵיהֶם֩ סֵ֨פֶר׀שֵׁנִ֜ית לֵאמֹ֗ר אִם־לִ֨י אַתֶּ֜ם וּלְקֹלִ֣י׀ אַתֶּ֣ם שֹׁמְעִ֗ים קְחוּ֙ אֶת־רָאשֵׁי֙ אַנְשֵׁ֣י בְנֵי־אֲדֹֽנֵיכֶ֔ם וּבֹ֧אוּ אֵלַ֛י כָּעֵ֥ת מָחָ֖ר יִזְרְעֶ֑אלָה וּבְנֵ֤י הַמֶּ֙לֶךְ֙ שִׁבְעִ֣ים אִ֔ישׁ אֶת־גְּדֹלֵ֥י הָעִ֖יר מְגַדְּלִ֥ים אוֹתָֽם׃
ז׳וַיְהִ֗י כְּבֹ֤א הַסֵּ֙פֶר֙ אֲלֵיהֶ֔ם וַיִּקְחוּ֙ אֶת־בְּנֵ֣י הַמֶּ֔לֶךְ וַֽיִּשְׁחֲט֖וּ שִׁבְעִ֣ים אִ֑ישׁ וַיָּשִׂ֤ימוּ אֶת־רָֽאשֵׁיהֶם֙ בַּדּוּדִ֔ים וַיִּשְׁלְח֥וּ אֵלָ֖יו יִזְרְעֶֽאלָה׃
ח׳וַיָּבֹ֤א הַמַּלְאָךְ֙ וַיַּגֶּד־ל֣וֹ לֵאמֹ֔ר הֵבִ֖יאוּ רָאשֵׁ֣י בְנֵֽי־הַמֶּ֑לֶךְ וַיֹּ֗אמֶר שִׂ֣ימוּ אֹתָ֞ם שְׁנֵ֧י צִבֻּרִ֛ים פֶּ֥תַח הַשַּׁ֖עַר עַד־הַבֹּֽקֶר׃
ט׳וַיְהִ֤י בַבֹּ֙קֶר֙ וַיֵּצֵ֣א וַֽיַּעֲמֹ֔ד וַיֹּ֙אמֶר֙ אֶל־כׇּל־הָעָ֔ם צַדִּקִ֖ים אַתֶּ֑ם הִנֵּ֨ה אֲנִ֜י קָשַׁ֤רְתִּי עַל־אֲדֹנִי֙ וָאֶהְרְגֵ֔הוּ וּמִ֥י הִכָּ֖ה אֶת־כׇּל־אֵֽלֶּה׃
י׳דְּע֣וּ אֵפ֗וֹא כִּי֩ לֹ֨א יִפֹּ֜ל מִדְּבַ֤ר יְהֹוָה֙ אַ֔רְצָה אֲשֶׁר־דִּבֶּ֥ר יְהֹוָ֖ה עַל־בֵּ֣ית אַחְאָ֑ב וַיהֹוָ֣ה עָשָׂ֔ה אֵ֚ת אֲשֶׁ֣ר דִּבֶּ֔ר בְּיַ֖ד עַבְדּ֥וֹ אֵלִיָּֽהוּ׃
י״אוַיַּ֣ךְ יֵה֗וּא אֵ֣ת כׇּל־הַנִּשְׁאָרִ֤ים לְבֵית־אַחְאָב֙ בְּיִזְרְעֶ֔אל וְכׇל־גְּדֹלָ֖יו וּמְיֻדָּעָ֣יו וְכֹהֲנָ֑יו עַד־בִּלְתִּ֥י הִשְׁאִֽיר־ל֖וֹ שָׂרִֽיד׃
י״בוַיָּ֙קׇם֙ וַיָּבֹ֔א וַיֵּ֖לֶךְ שֹׁמְר֑וֹן ה֛וּא בֵּֽית־עֵ֥קֶד הָרֹעִ֖ים בַּדָּֽרֶךְ׃
י״גוְיֵה֗וּא מָצָא֙ אֶת־אֲחֵי֙ אֲחַזְיָ֣הוּ מֶלֶךְ־יְהוּדָ֔ה וַיֹּ֖אמֶר מִ֣י אַתֶּ֑ם וַיֹּאמְר֗וּ אֲחֵ֤י אֲחַזְיָ֙הוּ֙ אֲנַ֔חְנוּ וַנֵּ֛רֶד לִשְׁל֥וֹם בְּנֵֽי־הַמֶּ֖לֶךְ וּבְנֵ֥י הַגְּבִירָֽה׃
י״דוַיֹּ֙אמֶר֙ תִּפְשׂ֣וּם חַיִּ֔ים וַֽיִּתְפְּשׂ֖וּם חַיִּ֑ים וַיִּשְׁחָט֞וּם אֶל־בּ֣וֹר בֵּֽית־עֵ֗קֶד אַרְבָּעִ֤ים וּשְׁנַ֙יִם֙ אִ֔ישׁ וְלֹא־הִשְׁאִ֥יר אִ֖ישׁ מֵהֶֽם׃ {ס}
ט״ווַיֵּ֣לֶךְ מִשָּׁ֡ם וַיִּמְצָ֣א אֶת־יְהוֹנָדָב֩ בֶּן־רֵכָ֨ב לִקְרָאת֜וֹ וַֽיְבָרְכֵ֗הוּ וַיֹּ֨אמֶר אֵלָ֜יו הֲיֵ֧שׁ אֶת־לְבָבְךָ֣ יָשָׁ֗ר כַּאֲשֶׁ֤ר לְבָבִי֙ עִם־לְבָבֶ֔ךָ וַיֹּ֨אמֶר יְהוֹנָדָ֥ב יֵ֛שׁ וָיֵ֖שׁ תְּנָ֣ה אֶת־יָדֶ֑ךָ וַיִּתֵּ֣ן יָד֔וֹ וַיַּעֲלֵ֥הוּ אֵלָ֖יו אֶל־הַמֶּרְכָּבָֽה׃
ט״זוַיֹּ֙אמֶר֙ לְכָ֣ה אִתִּ֔י וּרְאֵ֖ה בְּקִנְאָתִ֣י לַיהֹוָ֑ה וַיַּרְכִּ֥בוּ אֹת֖וֹ בְּרִכְבּֽוֹ׃
י״זוַיָּבֹא֙ שֹׁמְר֔וֹן וַ֠יַּ֠ךְ אֶת־כׇּל־הַנִּשְׁאָרִ֧ים לְאַחְאָ֛ב בְּשֹׁמְר֖וֹן עַד־הִשְׁמִד֑וֹ כִּדְבַ֣ר יְהֹוָ֔ה אֲשֶׁ֥ר דִּבֶּ֖ר אֶל־אֵלִיָּֽהוּ׃ {פ}
י״חוַיִּקְבֹּ֤ץ יֵהוּא֙ אֶת־כׇּל־הָעָ֔ם וַיֹּ֣אמֶר אֲלֵהֶ֔ם אַחְאָ֕ב עָבַ֥ד אֶת־הַבַּ֖עַל מְעָ֑ט יֵה֖וּא יַעַבְדֶ֥נּוּ הַרְבֵּֽה׃
י״טוְעַתָּ֣ה כׇל־נְבִיאֵ֣י הַבַּ֡עַל כׇּל־עֹבְדָ֣יו וְכׇל־כֹּהֲנָיו֩ קִרְא֨וּ אֵלַ֜י אִ֣ישׁ אַל־יִפָּקֵ֗ד כִּי֩ זֶ֨בַח גָּד֥וֹל לִי֙ לַבַּ֔עַל כֹּ֥ל אֲשֶׁר־יִפָּקֵ֖ד לֹ֣א יִֽחְיֶ֑ה וְיֵהוּא֙ עָשָׂ֣ה בְעׇקְבָּ֔ה לְמַ֥עַן הַאֲבִ֖יד אֶת־עֹבְדֵ֥י הַבָּֽעַל׃
כ׳וַיֹּ֣אמֶר יֵה֗וּא קַדְּשׁ֧וּ עֲצָרָ֛ה לַבַּ֖עַל וַיִּקְרָֽאוּ׃
כ״אוַיִּשְׁלַ֤ח יֵהוּא֙ בְּכׇל־יִשְׂרָאֵ֔ל וַיָּבֹ֙אוּ֙ כׇּל־עֹבְדֵ֣י הַבַּ֔עַל וְלֹא־נִשְׁאַ֥ר אִ֖ישׁ אֲשֶׁ֣ר לֹא־בָ֑א וַיָּבֹ֙אוּ֙ בֵּ֣ית הַבַּ֔עַל וַיִּמָּלֵ֥א בֵית־הַבַּ֖עַל פֶּ֥ה לָפֶֽה׃
כ״בוַיֹּ֗אמֶר לַֽאֲשֶׁר֙ עַל־הַמֶּלְתָּחָ֔ה הוֹצֵ֣א לְב֔וּשׁ לְכֹ֖ל עֹבְדֵ֣י הַבָּ֑עַל וַיֹּצֵ֥א לָהֶ֖ם הַמַּלְבּֽוּשׁ׃
כ״גוַיָּבֹ֥א יֵה֛וּא וִיהוֹנָדָ֥ב בֶּן־רֵכָ֖ב בֵּ֣ית הַבָּ֑עַל וַיֹּ֜אמֶר לְעֹבְדֵ֣י הַבַּ֗עַל חַפְּשׂ֤וּ וּרְאוּ֙ פֶּן־יֶשׁ־פֹּ֤ה עִמָּכֶם֙ מֵעַבְדֵ֣י יְהֹוָ֔ה כִּ֛י אִם־עֹבְדֵ֥י הַבַּ֖עַל לְבַדָּֽם׃
כ״דוַיָּבֹ֕אוּ לַעֲשׂ֖וֹת זְבָחִ֣ים וְעֹל֑וֹת וְיֵה֞וּא שָֽׂם־ל֤וֹ בַחוּץ֙ שְׁמֹנִ֣ים אִ֔ישׁ וַיֹּ֗אמֶר הָאִ֤ישׁ אֲשֶׁר־יִמָּלֵט֙ מִן־הָאֲנָשִׁ֗ים אֲשֶׁ֤ר אֲנִי֙ מֵבִ֣יא עַל־יְדֵיכֶ֔ם נַפְשׁ֖וֹ תַּ֥חַת נַפְשֽׁוֹ׃
כ״הוַיְהִ֞י כְּכַלֹּת֣וֹ׀ לַעֲשׂ֣וֹת הָעֹלָ֗ה וַיֹּ֣אמֶר יֵ֠ה֠וּא לָרָצִ֨ים וְלַשָּׁלִשִׁ֜ים בֹּ֤אוּ הַכּוּם֙ אִ֣ישׁ אַל־יֵצֵ֔א וַיַּכּ֖וּם לְפִי־חָ֑רֶב וַיַּשְׁלִ֗כוּ הָרָצִים֙ וְהַשָּׁ֣לִשִׁ֔ים וַיֵּלְכ֖וּ עַד־עִ֥יר בֵּית־הַבָּֽעַל׃
כ״ווַיֹּצִ֛אוּ אֶת־מַצְּב֥וֹת בֵּית־הַבַּ֖עַל וַֽיִּשְׂרְפֽוּהָ׃
כ״זוַֽיִּתְּצ֔וּ אֵ֖ת מַצְּבַ֣ת הַבָּ֑עַל וַֽיִּתְּצוּ֙ אֶת־בֵּ֣ית הַבַּ֔עַל וַיְשִׂמֻ֥הוּ (למחראות) [לְמֽוֹצָא֖וֹת] עַד־הַיּֽוֹם׃
כ״חוַיַּשְׁמֵ֥ד יֵה֛וּא אֶת־הַבַּ֖עַל מִיִּשְׂרָאֵֽל׃
כ״טרַ֠ק חֲטָאֵ֞י יָרׇבְעָ֤ם בֶּן־נְבָט֙ אֲשֶׁ֣ר הֶחֱטִ֣יא אֶת־יִשְׂרָאֵ֔ל לֹא־סָ֥ר יֵה֖וּא מֵאַֽחֲרֵיהֶ֑ם עֶגְלֵי֙ הַזָּהָ֔ב אֲשֶׁ֥ר בֵּֽית־אֵ֖ל וַאֲשֶׁ֥ר בְּדָֽן׃ {פ}
ל׳וַיֹּ֨אמֶר יְהֹוָ֜ה אֶל־יֵה֗וּא יַ֤עַן אֲשֶׁר־הֱטִיבֹ֙תָ֙ לַעֲשׂ֤וֹת הַיָּשָׁר֙ בְּעֵינַ֔י כְּכֹל֙ אֲשֶׁ֣ר בִּלְבָבִ֔י עָשִׂ֖יתָ לְבֵ֣ית אַחְאָ֑ב בְּנֵ֣י רְבִעִ֔ים יֵשְׁב֥וּ לְךָ֖ עַל־כִּסֵּ֥א יִשְׂרָאֵֽל׃
ל״אוְיֵה֗וּא לֹ֥א שָׁמַ֛ר לָלֶ֛כֶת בְּתֽוֹרַת־יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֵֽי־יִשְׂרָאֵ֖ל בְּכׇל־לְבָב֑וֹ לֹ֣א סָ֗ר מֵעַל֙ חַטֹּ֣אות יָרׇבְעָ֔ם אֲשֶׁ֥ר הֶחֱטִ֖יא אֶת־יִשְׂרָאֵֽל׃
ל״בבַּיָּמִ֣ים הָהֵ֔ם הֵחֵ֣ל יְהֹוָ֔ה לְקַצּ֖וֹת בְּיִשְׂרָאֵ֑ל וַיַּכֵּ֥ם חֲזָאֵ֖ל בְּכׇל־גְּב֥וּל יִשְׂרָאֵֽל׃
ל״גמִן־הַיַּרְדֵּן֙ מִזְרַ֣ח הַשֶּׁ֔מֶשׁ אֵ֚ת כׇּל־אֶ֣רֶץ הַגִּלְעָ֔ד הַגָּדִ֥י וְהָראוּבֵנִ֖י וְהַֽמְנַשִּׁ֑י מֵֽעֲרֹעֵר֙ אֲשֶׁר־עַל־נַ֣חַל אַרְנֹ֔ן וְהַגִּלְעָ֖ד וְהַבָּשָֽׁן׃
ל״דוְיֶ֨תֶר דִּבְרֵ֥י יֵה֛וּא וְכׇל־אֲשֶׁ֥ר עָשָׂ֖ה וְכׇל־גְּבוּרָת֑וֹ הֲלוֹא־הֵ֣ם כְּתוּבִ֗ים עַל־סֵ֛פֶר דִּבְרֵ֥י הַיָּמִ֖ים לְמַלְכֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃
ל״הוַיִּשְׁכַּ֤ב יֵהוּא֙ עִם־אֲבֹתָ֔יו וַיִּקְבְּר֥וּ אֹת֖וֹ בְּשֹׁמְר֑וֹן וַיִּמְלֹ֛ךְ יְהוֹאָחָ֥ז בְּנ֖וֹ תַּחְתָּֽיו׃
ל״ווְהַיָּמִ֗ים אֲשֶׁ֨ר מָלַ֤ךְ יֵהוּא֙ עַל־יִשְׂרָאֵ֔ל עֶשְׂרִֽים־וּשְׁמֹנֶ֥ה שָׁנָ֖ה בְּשֹׁמְרֽוֹן׃ {פ}

שיתוף הפרק כולו

שתפו את הפרק במלואו, או העתיקו את כל המלל עם מספרי הפסוקים.

השיתוף כפוף לתנאי השימוש ולמדיניות הפרטיות של האתר.

פירוש רש״י

פסוק א׳׳
וּלְאַחְאָ֛ב שִׁבְעִ֥ים בָּנִ֖ים בְּשֹׁמְר֑וֹן וַיִּכְתֹּב֩ יֵה֨וּא סְפָרִ֜ים וַיִּשְׁלַ֣ח שֹׁמְר֗וֹן אֶל־שָׂרֵ֤י יִזְרְעֶאל֙ הַזְּקֵנִ֔ים וְאֶל־הָאֹמְנִ֥ים אַחְאָ֖ב…
ואל האומנים אחאב — אומנים את בניו:
פסוק ב׳׳
וְעַתָּ֗ה כְּבֹ֨א הַסֵּ֤פֶר הַזֶּה֙ אֲלֵיכֶ֔ם וְאִתְּכֶ֖ם בְּנֵ֣י אֲדֹנֵיכֶ֑ם וְאִתְּכֶם֙ הָרֶ֣כֶב וְהַסּוּסִ֔ים וְעִ֥יר מִבְצָ֖ר וְהַנָּֽשֶׁק׃
ואתכם הרכב והסוסים — ויש בכם כח להלחם:
פסוק ד׳׳
וַיִּֽרְאוּ֙ מְאֹ֣ד מְאֹ֔ד וַיֹּ֣אמְר֔וּ הִנֵּה֙ שְׁנֵ֣י הַמְּלָכִ֔ים לֹ֥א עָמְד֖וּ לְפָנָ֑יו וְאֵ֖יךְ נַעֲמֹ֥ד אֲנָֽחְנוּ׃
שני המלכים — יורם ואחזיהו:
פסוק ו׳׳
וַיִּכְתֹּ֣ב אֲלֵיהֶם֩ סֵ֨פֶר׀שֵׁנִ֜ית לֵאמֹ֗ר אִם־לִ֨י אַתֶּ֜ם וּלְקֹלִ֣י׀ אַתֶּ֣ם שֹׁמְעִ֗ים קְחוּ֙ אֶת־רָאשֵׁי֙ אַנְשֵׁ֣י בְנֵי־אֲדֹֽנֵיכֶ֔ם וּבֹ֧אוּ…
ובני המלך שבעים איש את גדולי העיר וגו' — כל זה כתב בספר, ואני יודע חשבונם, שבעים איש והם עם גדולי העיר המגדלים אותם:
פסוק ז׳׳
וַיְהִ֗י כְּבֹ֤א הַסֵּ֙פֶר֙ אֲלֵיהֶ֔ם וַיִּקְחוּ֙ אֶת־בְּנֵ֣י הַמֶּ֔לֶךְ וַֽיִּשְׁחֲט֖וּ שִׁבְעִ֣ים אִ֑ישׁ וַיָּשִׂ֤ימוּ אֶת־רָֽאשֵׁיהֶם֙ בַּדּוּדִ֔ים וַיִּשְׁלְח֥וּ…
בדודים — סירות:
פסוק ח׳׳
וַיָּבֹ֤א הַמַּלְאָךְ֙ וַיַּגֶּד־ל֣וֹ לֵאמֹ֔ר הֵבִ֖יאוּ רָאשֵׁ֣י בְנֵֽי־הַמֶּ֑לֶךְ וַיֹּ֗אמֶר שִׂ֣ימוּ אֹתָ֞ם שְׁנֵ֧י צִבֻּרִ֛ים פֶּ֥תַח הַשַּׁ֖עַר…
צבורים — חמרין, דגורין, מונטי"ס בלע"ז:
פסוק ט׳׳
וַיְהִ֤י בַבֹּ֙קֶר֙ וַיֵּצֵ֣א וַֽיַּעֲמֹ֔ד וַיֹּ֙אמֶר֙ אֶל־כׇּל־הָעָ֔ם צַדִּקִ֖ים אַתֶּ֑ם הִנֵּ֨ה אֲנִ֜י קָשַׁ֤רְתִּי עַל־אֲדֹנִי֙ וָאֶהְרְגֵ֔הוּ וּמִ֥י…
צדיקים אתם — כולכם בעיניכם צדיקים, ומחזיקים אותי בחזקת רשע, על שהרגתי את המלך, ועתה ראו, הנה אני קשרתי על אדוני ואהרגהו, את כל אלה מי הכה, אני לא הרגתים, אך מאלה תדעו אפוא, כי גזרת המלך היא עליהם, וההורגם צדיק הוא, ומקיים את מצות המקום:
פסוק י״ב׳
וַיָּ֙קׇם֙ וַיָּבֹ֔א וַיֵּ֖לֶךְ שֹׁמְר֑וֹן ה֛וּא בֵּֽית־עֵ֥קֶד הָרֹעִ֖ים בַּדָּֽרֶךְ׃
בית עקד הרועים — (תרגום:) בית כנישת רעיא:
עקד — לשון קשר, מקום אסיפת רועים:
פסוק י״ג׳
וְיֵה֗וּא מָצָא֙ אֶת־אֲחֵי֙ אֲחַזְיָ֣הוּ מֶלֶךְ־יְהוּדָ֔ה וַיֹּ֖אמֶר מִ֣י אַתֶּ֑ם וַיֹּאמְר֗וּ אֲחֵ֤י אֲחַזְיָ֙הוּ֙ אֲנַ֔חְנוּ וַנֵּ֛רֶד לִשְׁל֥וֹם…
ובני הגבירה — איזבל:
פסוק ט״ו׳
וַיֵּ֣לֶךְ מִשָּׁ֡ם וַיִּמְצָ֣א אֶת־יְהוֹנָדָב֩ בֶּן־רֵכָ֨ב לִקְרָאת֜וֹ וַֽיְבָרְכֵ֗הוּ וַיֹּ֨אמֶר אֵלָ֜יו הֲיֵ֧שׁ אֶת־לְבָבְךָ֣ יָשָׁ֗ר כַּאֲשֶׁ֤ר לְבָבִי֙…
ויאמר אליו — יהוא:
היש את לבבך ישר — ושלם מה שאני עושה, כאשר לבבי שלם עם לבבך:
ויאמר יהונדב יש ויש תנה את ידך — ואחוז בה, והעלני אליך אל המרכבה:
פסוק י״ט׳
וְעַתָּ֣ה כׇל־נְבִיאֵ֣י הַבַּ֡עַל כׇּל־עֹבְדָ֣יו וְכׇל־כֹּהֲנָיו֩ קִרְא֨וּ אֵלַ֜י אִ֣ישׁ אַל־יִפָּקֵ֗ד כִּי֩ זֶ֨בַח גָּד֥וֹל לִי֙ לַבַּ֔עַל…
בעקבה — במרמה, לשון (בראשית כז לו): ויעקבני:
פסוק כ׳׳
וַיֹּ֣אמֶר יֵה֗וּא קַדְּשׁ֧וּ עֲצָרָ֛ה לַבַּ֖עַל וַיִּקְרָֽאוּ׃
קדשו עצרה — הכריזו אסיפה, להיות נעצרים לבית הבעל:
פסוק כ״ב׳
וַיֹּ֗אמֶר לַֽאֲשֶׁר֙ עַל־הַמֶּלְתָּחָ֔ה הוֹצֵ֣א לְב֔וּשׁ לְכֹ֖ל עֹבְדֵ֣י הַבָּ֑עַל וַיֹּצֵ֥א לָהֶ֖ם הַמַּלְבּֽוּשׁ׃
על המלתחה — תרגם יונתן: לדממנא על קומטריא. ארגזים וקופסאות, שכורכין בתוכן וגונזין תכשיטי עובדי הבעל:
פסוק כ״ד׳
וַיָּבֹ֕אוּ לַעֲשׂ֖וֹת זְבָחִ֣ים וְעֹל֑וֹת וְיֵה֞וּא שָֽׂם־ל֤וֹ בַחוּץ֙ שְׁמֹנִ֣ים אִ֔ישׁ וַיֹּ֗אמֶר הָאִ֤ישׁ אֲשֶׁר־יִמָּלֵט֙ מִן־הָאֲנָשִׁ֗ים אֲשֶׁ֤ר…
נפשו תחת נפשו — נפש השומר תחת הנפש הנמלט:
פסוק כ״ה׳
וַיְהִ֞י כְּכַלֹּת֣וֹ׀ לַעֲשׂ֣וֹת הָעֹלָ֗ה וַיֹּ֣אמֶר יֵ֠ה֠וּא לָרָצִ֨ים וְלַשָּׁלִשִׁ֜ים בֹּ֤אוּ הַכּוּם֙ אִ֣ישׁ אַל־יֵצֵ֔א וַיַּכּ֖וּם לְפִי־חָ֑רֶב…
וישלכו — (תרגום:) ורמו רהטיא וגבריא קטילין, השליכו חללים את עובדי הבעל:
פסוק כ״ז׳
וַֽיִּתְּצ֔וּ אֵ֖ת מַצְּבַ֣ת הַבָּ֑עַל וַֽיִּתְּצוּ֙ אֶת־בֵּ֣ית הַבַּ֔עַל וַיְשִׂמֻ֥הוּ (למחראות) [לְמֽוֹצָא֖וֹת] עַד־הַיּֽוֹם׃
למחראות — לשון בית הכסא, וכן (ישעיהו לו יב): לאכול את חוראיהם:
פסוק כ״ט׳
רַ֠ק חֲטָאֵ֞י יָרׇבְעָ֤ם בֶּן־נְבָט֙ אֲשֶׁ֣ר הֶחֱטִ֣יא אֶת־יִשְׂרָאֵ֔ל לֹא־סָ֥ר יֵה֖וּא מֵאַֽחֲרֵיהֶ֑ם עֶגְלֵי֙ הַזָּהָ֔ב אֲשֶׁ֥ר בֵּֽית־אֵ֖ל…
רק חטאי ירבעם וגו' — מדאגה שלא תשוב הממלכה לבית דוד, כמו שנתירא ירבעם:
פסוק ל׳׳
וַיֹּ֨אמֶר יְהֹוָ֜ה אֶל־יֵה֗וּא יַ֤עַן אֲשֶׁר־הֱטִיבֹ֙תָ֙ לַעֲשׂ֤וֹת הַיָּשָׁר֙ בְּעֵינַ֔י כְּכֹל֙ אֲשֶׁ֣ר בִּלְבָבִ֔י עָשִׂ֖יתָ לְבֵ֣ית אַחְאָ֑ב…
ויאמר ה' אל יהוא — ביד יונה:
בני רבעים — ארבע דורות, תחת שהשמדת את בית אחאב, שמלכו ארבע דורות, עמרי, ואחאב, ואחזיה, ויהורם:
פסוק ל״ב׳
בַּיָּמִ֣ים הָהֵ֔ם הֵחֵ֣ל יְהֹוָ֔ה לְקַצּ֖וֹת בְּיִשְׂרָאֵ֑ל וַיַּכֵּ֥ם חֲזָאֵ֖ל בְּכׇל־גְּב֥וּל יִשְׂרָאֵֽל׃
לקצות — כמו (בראשית כז מו): קצתי בחיי:

מהדורה: On Your Way -- new. רישוי: Public Domain. Sefaria.

פירוש מלבי״ם

פסוק א׳׳
וּלְאַחְאָ֛ב שִׁבְעִ֥ים בָּנִ֖ים בְּשֹׁמְר֑וֹן וַיִּכְתֹּב֩ יֵה֨וּא סְפָרִ֜ים וַיִּשְׁלַ֣ח שֹׁמְר֗וֹן אֶל־שָׂרֵ֤י יִזְרְעֶאל֙ הַזְּקֵנִ֔ים וְאֶל־הָאֹמְנִ֥ים אַחְאָ֖ב…
אל שרי יזרעאל וכו' אחאב לאמר שיעור הכתוב אחאב לאמר אל שרי יזרעאל כתב אגרת בשם אחאב שאחאב אומר ופוקד אל שרי יזרעאל (שברחו אז מיזרעאל לשומרון) ואל הזקנים והאומנים, שילחמו בעד ביתו, ולכן לא אמר אומני אחאב בסמיכות להורות גם הכוונה אחאב לאמר שאחאב אומר ופוקד להם אלה הדברים, ועתה כאילו אומר אם הייתם עצלים עד עתה ולא הגנתם על אדוניכם על כל פנים עתה כבא הספר אליכם להעיר אזניכם, תצאו ידי חובתכם, ואתכם הרכב וכו' הוא מאמר בעל שתי פנים, בצד אחד יאמר שאתכם רכב וכלי מלחמה, ובצד אחד יאמר שאין מי מן העם אתכם רק הסוסים והרכב והנשק באין רוכבים ולוחמים, והיה המכתב בשם אחאב למען ידעו כי לא יהוא פוקד דבר הזה ובכ"ז באו הדברים סתומים שנראה גם כן שהם בשם יהוא, בדרך המליצה וההתול:
פסוק ה׳׳
וַיִּשְׁלַ֣ח אֲשֶׁר־עַל־הַבַּ֣יִת וַאֲשֶׁ֪ר עַל־הָעִ֟יר וְהַזְּקֵנִים֩ וְהָאֹמְנִ֨ים אֶל־יֵה֤וּא׀לֵאמֹר֙ עֲבָדֶ֣יךָֽ אֲנַ֔חְנוּ וְכֹ֛ל אֲשֶׁר־תֹּאמַ֥ר אֵלֵ֖ינוּ נַעֲשֶׂ֑ה לֹא־נַמְלִ֣ךְ…
עבדיך אנחנו וכו' ונגד עבדיך אנחנו אמרו, לא נמליך איש ונגד כל אשר תאמר אלינו נעשה אמרו הטוב בעיניך עשה כיון שאנחנו מוכנים למלא דבריך:
פסוק ט׳׳
וַיְהִ֤י בַבֹּ֙קֶר֙ וַיֵּצֵ֣א וַֽיַּעֲמֹ֔ד וַיֹּ֙אמֶר֙ אֶל־כׇּל־הָעָ֔ם צַדִּקִ֖ים אַתֶּ֑ם הִנֵּ֨ה אֲנִ֜י קָשַׁ֤רְתִּי עַל־אֲדֹנִי֙ וָאֶהְרְגֵ֔הוּ וּמִ֥י…
צדיקים אתם רצה לומר כי כפי הדין אם אומר תנו אחד מכם ונהרגנו ואם לאו נהרוג את כולכם יהרגו כולם ואל ימסרו וכו' אלא אם כן חייב מיתה כשבע בן בכרי (כמ"ש הרמב"ם פ"ה מה' יסודי התורה), ואם כן מי הכה את אלה, ואתם צדיקים אתם, ושארית ישראל לא יעשו עולה, ואם כן:
פסוק י׳׳
דְּע֣וּ אֵפ֗וֹא כִּי֩ לֹ֨א יִפֹּ֜ל מִדְּבַ֤ר יְהֹוָה֙ אַ֔רְצָה אֲשֶׁר־דִּבֶּ֥ר יְהֹוָ֖ה עַל־בֵּ֣ית אַחְאָ֑ב וַיהֹוָ֣ה עָשָׂ֔ה…
דעו אפוא שהם חייבים מיתה על פי דבר ה', וה' עשה לא אני ולא אתם:
פסוק י״ב׳
וַיָּ֙קׇם֙ וַיָּבֹ֔א וַיֵּ֖לֶךְ שֹׁמְר֑וֹן ה֛וּא בֵּֽית־עֵ֥קֶד הָרֹעִ֖ים בַּדָּֽרֶךְ׃
(יב-יד) הוא בית עקד שעורו כשהיה הוא בבית עקד הרועים רצה לומר במקום שמתאספים שם הרועים מצא יהוא שם את אחי אחזיה שהיו שם בבית הזה, והם לא ידעו מכל הנעשה, וישחטם שם, באופן שגם מבית יורם שהיה חתן אחאב לא נשאר מאומה, ובדברי הימים מפרש שהיו בני אחי אחזיהו כי אחי אחזיהו נהרגו בגדוד הערבים כמש"ש:
פסוק י״ח׳
וַיִּקְבֹּ֤ץ יֵהוּא֙ אֶת־כׇּל־הָעָ֔ם וַיֹּ֣אמֶר אֲלֵהֶ֔ם אַחְאָ֕ב עָבַ֥ד אֶת־הַבַּ֖עַל מְעָ֑ט יֵה֖וּא יַעַבְדֶ֥נּוּ הַרְבֵּֽה׃
אחאב עבד א"ל בערמה שאחאב נענש מפני שלא עבד את הבעל הרבה רק מעט ולכן יהוא יעבדנו הרבה ולכן צוה שיתקבצו נביאי הבעל וכהניו:
פסוק כ׳׳
וַיֹּ֣אמֶר יֵה֗וּא קַדְּשׁ֧וּ עֲצָרָ֛ה לַבַּ֖עַל וַיִּקְרָֽאוּ׃
ויאמר צוה להם שיקדשו עצרה לבעל היינו שיקבעו יום מועד בשבילו ויהיה היום ההוא מקודש ואסור במלאכה וכן עשו ויקראו יום חג ועצרה לבעל:
פסוק כ״א׳
וַיִּשְׁלַ֤ח יֵהוּא֙ בְּכׇל־יִשְׂרָאֵ֔ל וַיָּבֹ֙אוּ֙ כׇּל־עֹבְדֵ֣י הַבַּ֔עַל וְלֹא־נִשְׁאַ֥ר אִ֖ישׁ אֲשֶׁ֣ר לֹא־בָ֑א וַיָּבֹ֙אוּ֙ בֵּ֣ית הַבַּ֔עַל וַיִּמָּלֵ֥א…
וישלח עפ"ז שלח לקבץ עובדי הבעל מכל ישראל לבא ליום החג:
פסוק כ״ב׳
וַיֹּ֗אמֶר לַֽאֲשֶׁר֙ עַל־הַמֶּלְתָּחָ֔ה הוֹצֵ֣א לְב֔וּשׁ לְכֹ֖ל עֹבְדֵ֣י הַבָּ֑עַל וַיֹּצֵ֥א לָהֶ֖ם הַמַּלְבּֽוּשׁ׃
ויאמר רצה לברר מי החייב מיתה, כי חשש פן יתערבו עמהם הבאים רק לראות, ולכן צוה שילבשו לבוש המיוחד לעבודתם וכ"א מעובדי הבעל היה לו לבוש מיוחד שמור באוצר שמה, ועפ"ז ידע שבאו בכוון, ולז"א ויוצא להם המלבוש היינו כל המלבוש שנמצא במלתחה, וגם היה זה תחבולה שלא יוכלו לברוח כי ניכרו על ידי מלבושיהם:
פסוק כ״ד׳
וַיָּבֹ֕אוּ לַעֲשׂ֖וֹת זְבָחִ֣ים וְעֹל֑וֹת וְיֵה֞וּא שָֽׂם־ל֤וֹ בַחוּץ֙ שְׁמֹנִ֣ים אִ֔ישׁ וַיֹּ֗אמֶר הָאִ֤ישׁ אֲשֶׁר־יִמָּלֵט֙ מִן־הָאֲנָשִׁ֗ים אֲשֶׁ֤ר…
(כד-כה) ויבאו לעשות זבחים ועולות, ובזה נתחייבו מיתה על הזביחה והעבודה, ואז צוה להכותן כדין, ושם שומרים מבחוץ שמונים איש להכות הפלטים, ויאמר לרצים ולשלשים צוה שיכום בתוך בית הבעל, ויכום וישליכו הפגרים לחוץ, ומשם הלכו אל עיר בית הבעל:
פסוק כ״ו׳
וַיֹּצִ֛אוּ אֶת־מַצְּב֥וֹת בֵּית־הַבַּ֖עַל וַֽיִּשְׂרְפֽוּהָ׃
ויוציאו וישרפו מצבות בית הבעל שהיו של עץ והיו סביב בית הבעל:
ויתצו מצבה אחת גדולה של אבנים שנקראת מצבת הבעל, רק חטאי ירבעם מצד שבזה החטיא את ישראל כו' ונעשה להם כדבר טוב וישר, אבל החטאים הפרטים של ירבעם שלא נמשכו אחריו כל ישראל לא נמשך יהוא אחריו:
פסוק ל׳׳
וַיֹּ֨אמֶר יְהֹוָ֜ה אֶל־יֵה֗וּא יַ֤עַן אֲשֶׁר־הֱטִיבֹ֙תָ֙ לַעֲשׂ֤וֹת הַיָּשָׁר֙ בְּעֵינַ֔י כְּכֹל֙ אֲשֶׁ֣ר בִּלְבָבִ֔י עָשִׂ֖יתָ לְבֵ֣ית אַחְאָ֑ב…
(ל-לא) ויאמר ספר שה' הבטיח ליהוא שישבו לו בני רבעים על כסא ישראל, ובכ"ז יהוא לא שמר ללכת בתורת ה' וכו' ולא סר מעל חטאת ירבעם, רצה לומר שאם לא היה הקב"ה מבטיחו שבניו ימלכו אחריו עד דור רביעי, היה לו תירוץ שירא פן תשוב הממלכה לבית דוד על ידי שיעלו העם ירושלים, כמו שמטעם זה עשה ירבעם את עגלי הזהב, אבל אחר שיהוא לא נתירא שתסוב המלוכה מזרעו כי היה לו הבטחה מה' לכן חרה אף ה' בו, ויען שכבר הבטיח לו המלכות לא יכול לכלות חמתו בו, וע"כ:
פסוק ל״ב׳
בַּיָּמִ֣ים הָהֵ֔ם הֵחֵ֣ל יְהֹוָ֔ה לְקַצּ֖וֹת בְּיִשְׂרָאֵ֑ל וַיַּכֵּ֥ם חֲזָאֵ֖ל בְּכׇל־גְּב֥וּל יִשְׂרָאֵֽל׃
החל ה' לקצות בישראל רצה לומר שהחל להכות היושבים בקצה, מעבר הירדן מזרחה:

מהדורה: On Your Way. רישוי: Public Domain. Sefaria.

תנ״ך · מדריך קריאת פרק

מלכים ב פרק 10

מלכים ב פרק 10 מציג 36 פסוקים ביחידת טקסט עברית הניתנת לחיפוש. מדריך הקריאה מזהה נושאים הניכרים במילים עצמן ומציע דרך מעשית לעבור בפרק, בלי להוסיף פרשנות שאינה מבוססת.

לדף הביאור המלא

חיפוש מקורות חכם

אפשר להקליד הפניה או לבחור מסכת, ספר או חלק ואת היחידה המדויקת — החיפוש מוביל לדף באתר ומראה אילו חכמים מפנים אליו.

הפניה חופשית

ספרפרק (1–25)פסוק

היעד שנמצא: מלכים ב פרק י׳

פתיחה בקורא

שיתוף הפרק כולו

פירוש רש״י

פירוש מלבי״ם

מלכים ב פרק 10

מפת הטקסט

מפתח לקריאה

המשך הרצף

מקורות מקבילים

שיעורים וכלי לימוד

חיפוש מקורות חכם