דף ביאור
מסכת נדה דף ס״ט עמוד ב׳פרק 10 תינוקת
דף זה מרכז את הביאור על יחידת המקור: פירושי המפרשים כלשונם, המקורות שהטקסט מצטט, החכמים הנזכרים בו וקישורים ישירים חזרה לטקסט.
לטקסט המלא במקורמסכת נדה דף ס״ט עמוד ב׳
מסכת נדה דף ס״ט עמוד ב׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה - 21 קטעים ממוספרים, כ־334 מילים - יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.
לשון המקור
וְתַמְנֵי לְזִיבָה, אֲתַאי קַמַּן בְּלֵילָוָתָא — יָהֲבִינַן לַהּ תַּמְנֵי לְנִדָּה וְשַׁב לְזִיבָה.
זִיבָה, תַּמְנֵי בָּעֲיָא! אֶלָּא: אִידֵּי וְאִידֵּי — שַׁב לְנִדָּה, וְתַמְנֵי לְזִיבָה.
בְּלֵילָוָתָא, תַּמְנֵי לְנִדָּה בָּעֵי!
זִיבָה דִּפְסִיקָא לֵיהּ, דְּלָא שְׁנָא כִּי אָתְיָא קַמַּן בִּימָמָא, לָא שְׁנָא כִּי אָתְיָא קַמַּן בְּלֵילְיָא — חֲשִׁיב לַהּ. נִדָּה דְּלָא פְּסִיקָא לֵיהּ, דְּכִי אָתְיָא קַמַּן בְּלֵילָוָתָא — בָּעֵי תַּמְנֵי, בִּימָמָא — לָא קָבָעֵי תַּמְנֵי, לָא קָחָשֵׁיב לַהּ.
וְאִי סָלְקָא דַעְתָּךְ סְפוּרִין לְפָנֵינוּ בָּעֵינַן — כֹּל הָנֵי טְבִילוֹת לְמָה לִי? תִּסְפּוֹר שַׁב וַהֲדַר תִּטְבּוֹל! אֶלָּא לָאו שְׁמַע מִינַּהּ רַבָּנַן הִיא, דְּאָמְרִי: לָא בָּעֵינַן סְפוּרִין לְפָנֵינוּ.
אֲמַר לֵיהּ רַב אַחָא בְּרֵיהּ דְּרַב יוֹסֵף לְרַב אָשֵׁי: לָאו תָּרוֹצֵי קָמְתָרְצִינַן לַהּ? תָּרֵיץ וְאֵימָא הָכִי: ״סָפַרְתִּי וְאֵינִי יוֹדַעַת כַּמָּה סָפַרְתִּי, אִם בִּימֵי נִדָּה סָפַרְתִּי וְאִם בִּימֵי זִיבָה סָפַרְתִּי״ — מַטְבִּילִין אוֹתָהּ חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה טְבִילוֹת.
״סָפַרְתִּי וְאֵינִי יוֹדַעַת כַּמָּה סָפַרְתִּי״ — חַד יוֹמָא מִיהָא אִי אֶפְשָׁר דְּלָא סָפְרָה, חָסְרָה לָהּ טְבִילָה!
אֶלָּא אֵימָא: ״אֵינִי יוֹדַעַת אִם סָפַרְתִּי אִם לֹא סָפַרְתִּי״.
מַתְנִי' הַזָּב, וְהַזָּבָה, וְהַנִּדָּה, וְהַיּוֹלֶדֶת, וְהַמְּצוֹרָע שֶׁמֵּתוּ — מְטַמְּאִין בְּמַשָּׂא, עַד שֶׁיִּמּוֹק הַבָּשָׂר. נׇכְרִי שֶׁמֵּת — טָהוֹר מִלְּטַמֵּא.
בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: כׇּל הַנָּשִׁים מֵתוֹת נִדּוֹת, וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים: אֵין נִדָּה אֶלָּא שֶׁמֵּתָה נִדָּה.
גְּמָ' מַאי בְּמַשָּׂא? אִילֵּימָא בְּמַשָּׂא מַמָּשׁ — אַטּוּ כֹּל מֵת מִי לָא מְטַמֵּא בְּמַשָּׂא!
אֶלָּא מַאי בְּמַשָּׂא? בְּאֶבֶן מְסָמָא,
דִּכְתִיב: ״וְהֵיתָיִת אֶבֶן חֲדָא וְשׂוּמַת עַל פּוּם גּוּבָּא״.
מַאי טַעְמָא? אָמַר רַב: גְּזֵרָה, שֶׁמָּא יִתְעַלְּפֶה.
תָּנָא מִשּׁוּם רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אָמְרוּ: עַד שֶׁיִּבָּקַע כְּרֵיסוֹ.
נׇכְרִי שֶׁמֵּת [כּוּ׳]. תַּנְיָא, אָמַר רַבִּי: מִפְּנֵי מָה אָמְרוּ נׇכְרִי שֶׁמֵּת טָהוֹר מִלְּטַמֵּא בְּמַשָּׂא? לְפִי שֶׁאֵין טוּמְאָתוֹ מֵחַיִּים מִדִּבְרֵי תוֹרָה, אֶלָּא מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים.
תָּנוּ רַבָּנַן: שְׁנֵים עָשָׂר דְּבָרִים שָׁאֲלוּ אַנְשֵׁי אֲלֶכְּסַנְדְּרִיָּא אֶת רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן חִינָּנָא, שְׁלֹשָׁה דִּבְרֵי חָכְמָה, שְׁלֹשָׁה דִּבְרֵי הַגָּדָה, שְׁלֹשָׁה דִּבְרֵי בוּרוּת, שְׁלֹשָׁה דִּבְרֵי דֶּרֶךְ אֶרֶץ.
שְׁלֹשָׁה דִּבְרֵי חָכְמָה: הַזָּב וְהַזָּבָה וְהַנִּדָּה וְהַיּוֹלֶדֶת וְהַמְּצוֹרָע שֶׁמֵּתוּ, עַד מָתַי מְטַמְּאִין בְּמַשָּׂא? אָמַר לָהֶן: עַד שֶׁיִּמּוֹק הַבָּשָׂר.
בַּת מְשׁוּלַּחַת, מָה הִיא לְכֹהֵן?
מִי אָמְרִינַן קַל וָחוֹמֶר, וּמָה אַלְמָנָה לְכֹהֵן גָּדוֹל שֶׁאֵין אִיסּוּרָהּ שָׁוֶה בַּכֹּל — בְּנָהּ פָּגוּם, זוֹ שֶׁאִיסּוּרָהּ שָׁוֶה בַּכֹּל — אֵינוֹ דִּין שֶׁבְּנָהּ פָּגוּם? אוֹ דִילְמָא: מָה לְאַלְמָנָה לְכֹהֵן גָּדוֹל — שֶׁהִיא עַצְמָהּ מִתְחַלֶּלֶת.
אָמַר לָהֶן: