דף ביאור
מסכת נדה דף ס״ד עמוד א׳פרק 9 האשה שהיא עושה
דף זה מרכז את הביאור על יחידת המקור: פירושי המפרשים כלשונם, המקורות שהטקסט מצטט, החכמים הנזכרים בו וקישורים ישירים חזרה לטקסט.
לטקסט המלא במקורמסכת נדה דף ס״ד עמוד א׳
מסכת נדה דף ס״ד עמוד א׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה - 15 קטעים ממוספרים, כ־387 מילים - יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.
לשון המקור
גְּמָ' אִיתְּמַר, רָאֲתָה יוֹם חֲמִשָּׁה עָשָׂר לְחֹדֶשׁ זֶה, וְיוֹם שִׁשָּׁה עָשָׂר לְחֹדֶשׁ זֶה, וְיוֹם שִׁבְעָה עָשָׂר לְחֹדֶשׁ זֶה — רַב אָמַר: קָבְעָה לָהּ וֶסֶת לְדִילּוּג, וּשְׁמוּאֵל אָמַר: עַד שֶׁתְּשַׁלֵּשׁ בְּדִילּוּג.
נֵימָא רַב וּשְׁמוּאֵל בִּפְלוּגְתָּא דְּרַבִּי וְרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל קָמִיפַּלְגִי, דְּתַנְיָא: נִיסֵּת לָרִאשׁוֹן וָמֵת, לַשֵּׁנִי וָמֵת — לַשְּׁלִישִׁי לֹא תִּנָּשֵׂא, דִּבְרֵי רַבִּי. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: לַשְּׁלִישִׁי תִּנָּשֵׂא, לָרְבִיעִי לֹא תִּנָּשֵׂא.
לָא, דְּכוּלֵּי עָלְמָא כְּרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל, וְהָכָא בְּהָא קָמִיפַּלְגִי: רַב סָבַר חֲמִשָּׁה עָשָׂר מִמִּנְיָנָא, וּשְׁמוּאֵל סָבַר כֵּיוָן דְּלָאו בְּדִילּוּג חֲזֵיתֵיהּ — לָאו מִמִּנְיָנָא הוּא.
אֵיתִיבֵיהּ: הָיְתָה לְמוּדָה לִהְיוֹת רוֹאָה יוֹם חֲמִשָּׁה עָשָׂר, וְשִׁינְּתָה לְיוֹם שִׁשָּׁה עָשָׂר — זֶה וָזֶה אֲסוּרִין. שִׁינְּתָה לְיוֹם שִׁבְעָה עָשָׂר — הוּתַּר שִׁשָּׁה עָשָׂר, וְנֶאֱסַר חֲמִשָּׁה עָשָׂר וְשִׁבְעָה עָשָׂר.
שִׁינְּתָה לְיוֹם שְׁמוֹנָה עָשָׂר — הוּתְּרוּ כּוּלָּן, וְאֵין אָסוּר אֶלָּא מִשְּׁמוֹנָה עָשָׂר וְאֵילָךְ. קַשְׁיָא לְרַב! אָמַר לְךָ רַב: לְמוּדָה שָׁאנֵי.
וּדְקָאָרֵי לַהּ, מַאי קָאָרֵי לַהּ? לְמוּדָה אִצְטְרִיכָא לֵיהּ, מַהוּ דְּתֵימָא: כֵּיוָן דִּלְמוּדָה וַעֲקַרְתֵּיהּ — בִּתְרֵי זִימְנֵי עָקְרָה לֵיהּ, קָא מַשְׁמַע לַן.
מֵיתִיבִי: רָאֲתָה יוֹם עֶשְׂרִים וְאֶחָד בְּחֹדֶשׁ זֶה, יוֹם עֶשְׂרִים וּשְׁנַיִם בְּחֹדֶשׁ זֶה, יוֹם עֶשְׂרִים וּשְׁלֹשָׁה בְּחֹדֶשׁ זֶה — קָבְעָה לָהּ וֶסֶת. סֵירְגָה לְיוֹם עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה — לֹא קָבְעָה לָהּ וֶסֶת. תְּיוּבְתָּא דִּשְׁמוּאֵל!
אָמַר לָךְ שְׁמוּאֵל: הָכָא בְמַאי עָסְקִינַן? כְּגוֹן דִּרְגִילָה לְמִחְזֵי בְּיוֹם עֶשְׂרִים, וְשִׁינְּתָה לְיוֹם עֶשְׂרִים וְאֶחָד. דַּיְקָא נָמֵי, דְּשַׁבְקֵיהּ לְיוֹם עֶשְׂרִים וְנַקְטֵיהּ לְיוֹם עֶשְׂרִים וְאֶחָד — שְׁמַע מִינַּהּ.
שֶׁאֵין הָאִשָּׁה קוֹבַעַת לָהּ וֶסֶת עַד שֶׁתִּקְבָּעֶנָּה וְכוּ׳. אָמַר רַב פָּפָּא: לָא אֲמַרַן אֶלָּא לְמִקְבְּעַהּ, אֲבָל לְמֵיחַשׁ לַהּ בַּחֲדָא זִימְנָא חָיְישָׁא.
מַאי קָא מַשְׁמַע לַן? תְּנֵינָא: הָיְתָה לְמוּדָה לִהְיוֹת רוֹאָה יוֹם חֲמִשָּׁה עָשָׂר, וְשִׁינְּתָה לְיוֹם עֶשְׂרִים — זֶה וְזֶה אֲסוּרִין!
אִי מֵהָתָם, הֲוָה אָמֵינָא: הָנֵי מִילֵּי — הֵיכָא דְּקָיְימָא בְּתוֹךְ יְמֵי נִדָּתָהּ, אֲבָל הֵיכָא דְּלָא קָיְימָא בְּתוֹךְ יְמֵי נִדָּתָהּ — אֵימָא לָא. קָא מַשְׁמַע לַן.
וְאֵינָהּ מִטַּהֶרֶת מִן הַוֶּסֶת וְכוּ׳. אָמַר רַב פָּפָּא: לָא אֲמַרַן אֶלָּא דִּקְבַעְתֵּיהּ תְּלָתָא זִימְנֵי, דִּצְרִיכִי תְּלָתָא זִימְנֵי לְמִעְקְרֵיהּ, אֲבָל תְּרֵי זִימְנֵי — בַּחֲדָא זִימְנָא מִיעֲקַר.
מַאי קָא מַשְׁמַע לַן? תְּנֵינָא: אֵין הָאִשָּׁה קוֹבַעַת לָהּ וֶסֶת עַד שֶׁתִּקְבָּעֶנָּה שָׁלֹשׁ פְּעָמִים! מַהוּ דְּתֵימָא: חֲדָא — לְחַד, תְּרֵי — לְתַרְתֵּי, וּתְלָתָא — לִתְלָתָא, קָא מַשְׁמַע לַן.
תַּנְיָא כְּוָתֵיהּ דְּרַב פָּפָּא: הָיְתָה לְמוּדָה לִהְיוֹת רוֹאָה יוֹם עֶשְׂרִים, וְשִׁינְּתָה לַיּוֹם שְׁלֹשִׁים — זֶה וָזֶה אֲסוּרִין. הִגִּיעַ יוֹם עֶשְׂרִים וְלֹא רָאֲתָה — מוּתֶּרֶת לְשַׁמֵּשׁ עַד יוֹם שְׁלֹשִׁים, וְחוֹשֶׁשֶׁת לְיוֹם שְׁלֹשִׁים.
הִגִּיעַ יוֹם שְׁלֹשִׁים וְרָאֲתָה, הִגִּיעַ יוֹם עֶשְׂרִים וְלֹא רָאֲתָה, וְהִגִּיעַ יוֹם שְׁלֹשִׁים וְלֹא רָאֲתָה, וְהִגִּיעַ יוֹם עֶשְׂרִים וְרָאֲתָה — הוּתַּר יוֹם שְׁלֹשִׁים,