דף ביאור
מסכת נדה דף ס׳ עמוד א׳פרק 9 האשה שהיא עושה
דף זה מרכז את הביאור על יחידת המקור: פירושי המפרשים כלשונם, המקורות שהטקסט מצטט, החכמים הנזכרים בו וקישורים ישירים חזרה לטקסט.
לטקסט המלא במקורמסכת נדה דף ס׳ עמוד א׳
מסכת נדה דף ס׳ עמוד א׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה - 23 קטעים ממוספרים, כ־355 מילים - יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.
לשון המקור
הָרוֹאָה.
מִמַּאי? דּוּמְיָא דְּנִדָּה: מָה נִדָּה דְּקָחָזְיָא, אַף נׇכְרִית דְּקָא חָזְיָא.
אָמַר רַב שֵׁשֶׁת: כִּי נָיֵים וְשָׁכֵיב רַב אַמְרַהּ לְהָא שְׁמַעְתָּא. דְּתַנְיָא: תּוֹלָה בְּנׇכְרִית. רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: בְּנׇכְרִית הָרְאוּיָה לִרְאוֹת. וַאֲפִילּוּ רַבִּי מֵאִיר לָא קָאָמַר אֶלָּא בִּרְאוּיָה לִרְאוֹת, אֲבָל רוֹאָה — לָא אִיצְטְרִיךְ.
אָמַר רָבָא: וְתִסְבְּרַאּ רַבִּי מֵאִיר לְחוּמְרָא? רַבִּי מֵאִיר לְקוּלָּא!
דְּתַנְיָא: אֵינָהּ תּוֹלָה בְּנׇכְרִית, רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: תּוֹלָה. וְאֶלָּא קַשְׁיָא הָךְ! תָּרֵיץ הָכִי: וְהִיא שֶׁרוֹאָה. רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: בִּרְאוּיָה לִרְאוֹת, וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵינָהּ רוֹאָה.
תָּנוּ רַבָּנַן: תּוֹלָה בְּשׁוֹמֶרֶת יוֹם כְּנֶגֶד יוֹם, בַּשֵּׁנִי שֶׁלָּהּ.
וּבְסוֹפֶרֶת שִׁבְעָה שֶׁלֹּא טָבְלָה, לְפִיכָךְ הִיא מְתוּקֶּנֶת וַחֲבֶרְתָּהּ מְקוּלְקֶלֶת, דִּבְרֵי רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל. רַבִּי אוֹמֵר: אֵינָהּ תּוֹלָה, לְפִיכָךְ שְׁתֵּיהֶן מְקוּלְקָלוֹת.
וְשָׁוִין, שֶׁתּוֹלָה בְּשׁוֹמֶרֶת יוֹם כְּנֶגֶד יוֹם, בָּרִאשׁוֹן שֶׁלָּהּ.
וּבְיוֹשֶׁבֶת עַל דַּם טוֹהַר, וּבִבְתוּלָה שֶׁדָּמֶיהָ טְהוֹרִין.
״לְפִיכָךְ״ דְּרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל — לְמָה לִי? מִשּׁוּם דְּרַבִּי.
״לְפִיכָךְ״ דְּרַבִּי — לְמָה לִי? מַהוּ דְּתֵימָא: הָהִיא דְּאִשְׁתְּכַח כֶּתֶם גַּבַּהּ — תִּתְקַלְקַל, אִידַּךְ — לֹא תִּתְקַלְקַל; קָמַשְׁמַע לַן.
אָמַר רַב חִסְדָּא: טָמֵא וְטָהוֹר שֶׁהָלְכוּ בִּשְׁנֵי שְׁבִילִין, אֶחָד טָהוֹר וְאֶחָד טָמֵא — בָּאנוּ לְמַחְלוֹקֶת רַבִּי וְרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל.
מַתְקֵיף לַהּ רַב אַדָּא: עַד כָּאן לָא קָאָמַר רַבִּי הָתָם, אֶלָּא דְּתַרְוַיְיהוּ כִּי הֲדָדֵי נִינְהוּ, הָכָא מַאי נָפְקָא לַן מִינַּהּ?
וְרַב חִסְדָּא, סוֹף סוֹף אִיהִי טְבִילָה בָּעֲיָא.
אִיתְּמַר, אָמַר רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי חֲנִינָא: טָמֵא וְטָהוֹר, וַאֲפִילּוּ טָהוֹר וְתָלוּי, שֶׁהָלְכוּ בִּשְׁנֵי שְׁבִילִין, אֶחָד טָמֵא וְאֶחָד טָהוֹר — תּוֹלֶה טָמֵא בְּתָלוּי וְטָהוֹר בְּטָהוֹר, לְדִבְרֵי הַכֹּל.
בְּעָא מִינֵּיהּ רַבִּי יוֹחָנָן מֵרַבִּי יְהוּדָה בַּר לֵיוַאי: מַהוּ לִתְלוֹת כֶּתֶם בְּכֶתֶם? אַלִּיבָּא דְּרַבִּי — לָא תִּבְּעֵי לָךְ.
הַשְׁתָּא, וּמָה הָתָם דְּקָא חָזְיָא מִגּוּפַהּ, אָמְרַתְּ אֵינָהּ תּוֹלָה, הָכָא דְּמֵעָלְמָא קָא אָתֵי — לֹא כׇּל שֶׁכֵּן?
כִּי תִּבְּעֵי לָךְ אַלִּיבָּא דְּרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל, הָתָם הוּא דְּקָא חָזְיָא מִגּוּפַהּ — תָּלְיָא, הָכָא דְּמֵעָלְמָא קָאָתֵי — לָא תָּלְיָא, אוֹ דִלְמָא לָא שְׁנָא.
אֲמַר לֵיהּ: אֵין תּוֹלִין. מָה טַעַם? לְפִי שֶׁאֵין תּוֹלִין.
אֵיתִיבֵיהּ: אֵין תּוֹלִין כֶּתֶם בְּכֶתֶם, הִשְׁאִילָה חֲלוּקָהּ לְנׇכְרִית אוֹ לְיוֹשֶׁבֶת עַל הַכֶּתֶם — הֲרֵי זוֹ תּוֹלָה בָּהּ.
הָא גּוּפַהּ קַשְׁיָא: רֵישָׁא אָמְרַתְּ אֵין תּוֹלִין, סֵיפָא אָמְרַתְּ תּוֹלִין! הָא לָא קַשְׁיָא — הָא רַבִּי, וְהָא רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל.
אִיכָּא דְאָמְרִי: הָא וְהָא רַבִּי — הָא בָּרִאשׁוֹן שֶׁלָּהּ, הָא בַּשֵּׁנִי שֶׁלָּהּ.
רַב אָשֵׁי אָמַר: הָא וְהָא רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל — וְלָא קַשְׁיָא,