דף ביאור
מסכת נדה דף נ״ח עמוד ב׳פרק 8 הרואה כתם
דף זה מרכז את הביאור על יחידת המקור: פירושי המפרשים כלשונם, המקורות שהטקסט מצטט, החכמים הנזכרים בו וקישורים ישירים חזרה לטקסט.
לטקסט המלא במקורמסכת נדה דף נ״ח עמוד ב׳
מסכת נדה דף נ״ח עמוד ב׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה - 24 קטעים ממוספרים, כ־574 מילים - יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.
לשון המקור
מַאי שְׁנָא מֵהָא דְּתַנְיָא: שְׁתֵּי נָשִׁים שֶׁנִּתְעַסְּקוּ בְּצִפּוֹר אֶחָד, וְאֵין בּוֹ אֶלָּא כְּסֶלַע דָּם, וְנִמְצָא כְּסֶלַע עַל זוֹ וּכְסֶלַע עַל זוֹ — שְׁתֵּיהֶן טְמֵאוֹת? שָׁאנֵי הָתָם דְּאִיכָּא סֶלַע יַתִּירָא.
תָּנוּ רַבָּנַן: לָבְשָׁה שְׁלֹשָׁה חֲלוּקוֹת הַבְּדוּקִין לָהּ, אִם יְכוֹלָה לִתְלוֹת — תּוֹלָה, וַאֲפִילּוּ בַּתַּחְתּוֹן. אֵין יְכוֹלָה לִתְלוֹת — אֵינָהּ תּוֹלָה, וַאֲפִילּוּ בָּעֶלְיוֹן.
כֵּיצַד? עָבְרָה בְּשׁוּק שֶׁל טַבָּחִים — תּוֹלָה אֲפִילּוּ בַּתַּחְתּוֹן; לֹא עָבְרָה בְּשׁוּק שֶׁל טַבָּחִים — אַף בָּעֶלְיוֹן אֵינָהּ תּוֹלָה.
מַתְנִי' וְתוֹלָה בְּכׇל דָּבָר שֶׁהִיא יְכוֹלָה לִתְלוֹת. שָׁחֲטָה בְּהֵמָה, חַיָּה וָעוֹף, נִתְעַסְּקָה בִּכְתָמִים, אוֹ שֶׁיָּשְׁבָה בְּצַד הָעֲסוּקִין בָּהֶן, הָרְגָה מַאֲכוֹלֶת — הֲרֵי זוֹ תּוֹלָה בָּהּ.
עַד כַּמָּה תּוֹלָה? רַבִּי חֲנִינָא בֶּן אַנְטִיגְנוֹס אוֹמֵר: עַד כִּגְרִיס שֶׁל פּוֹל, וְאַף עַל פִּי שֶׁלֹּא הָרְגָה. וְתוֹלָה בִּבְנָהּ אוֹ בְּבַעְלָהּ אִם יֵשׁ בָּהּ מַכָּה, וְהִיא יְכוֹלָה לְהִגָּלֵעַ וּלְהוֹצִיא דָּם — הֲרֵי זוֹ תּוֹלָה.
מַעֲשֶׂה בְּאִשָּׁה אַחַת שֶׁבָּאת לִפְנֵי רַבִּי עֲקִיבָא, אָמְרָה לוֹ: רָאִיתִי כֶּתֶם. אָמַר לָהּ: שֶׁמָּא מַכָּה הָיְתָה בִּיךְ? אָמְרָה לוֹ: הֵן. וְחָיְתָה, אָמַר לָהּ: שֶׁמָּא יְכוֹלָה לְהִגָּלֵעַ וּלְהוֹצִיא דָּם? אָמְרָה לוֹ: הֵן. וְטִהֲרָהּ רַבִּי עֲקִיבָא.
רָאָה תַּלְמִידָיו מִסְתַּכְּלִין זֶה בָּזֶה, אָמַר לָהֶם: מָה הַדָּבָר קָשֶׁה בְּעֵינֵיכֶם? שֶׁלֹּא אָמְרוּ חֲכָמִים הַדָּבָר לְהַחְמִיר אֶלָּא לְהָקֵל, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְאִשָּׁה כִּי תִהְיֶה זָבָה דָּם יִהְיֶה זֹבָהּ בִּבְשָׂרָהּ״ — ״דָּם״ וְלֹא כֶּתֶם.
עֵד שֶׁהוּא נָתוּן תַּחַת הַכַּר, וְנִמְצָא עָלָיו דָּם — עָגוֹל טָהוֹר, מָשׁוּךְ טָמֵא; דִּבְרֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בְּרַבִּי צָדוֹק.
גְּמָ' תְּנֵינָא לְהָא דְּתָנוּ רַבָּנַן: מַעֲשֶׂה וְתָלָה רַבִּי מֵאִיר בְּקִילוֹר, וְרַבִּי תָּלָה בִּשְׂרַף שִׁקְמָה.
אוֹ שֶׁיָּשְׁבָה. יָשְׁבָה — אִין, לֹא יָשְׁבָה — לָא.
תְּנֵינָא לְהָא דְּתָנוּ רַבָּנַן: עָבְרָה בְּשׁוּק שֶׁל טַבָּחִים, סָפֵק נִיתַּז עָלֶיהָ סָפֵק לֹא נִיתַּז עָלֶיהָ — תּוֹלָה, סָפֵק עָבְרָה סָפֵק לֹא עָבְרָה — טְמֵאָה.
הָרְגָה מַאֲכוֹלֶת. הָרְגָה — אִין, לֹא הָרְגָה — לָא. מַתְנִיתִין מַנִּי? רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל הִיא, דְּתַנְיָא: הָרְגָה — תּוֹלָה, לֹא הָרְגָה — אֵינָהּ תּוֹלָה, דִּבְרֵי רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ תּוֹלָה.
אָמַר רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל: לִדְבָרַי — אֵין קֵץ, וּלְדִבְרֵי חֲבֵרַי — אֵין סוֹף.
לִדְבָרַי אֵין קֵץ — שֶׁאֵין לְךָ אִשָּׁה שֶׁטְּהוֹרָה לְבַעְלָהּ, שֶׁאֵין לְךָ כׇּל מִטָּה וּמִטָּה שֶׁאֵין בָּהּ כַּמָּה טִיפֵּי דַּם מַאֲכוֹלֶת.
לְדִבְרֵי חֲבֵרַי אֵין סוֹף — שֶׁאֵין לְךָ אִשָּׁה שֶׁאֵינָהּ טְהוֹרָה לְבַעְלָהּ, שֶׁאֵין לְךָ כׇּל סָדִין וְסָדִין שֶׁאֵין בּוֹ כַּמָּה טִיפֵּי דָּם.
אֲבָל נִרְאִין דִּבְרֵי רַבִּי חֲנִינָא בֶּן אַנְטִיגְנוֹס מִדְּבָרַי וּמִדִּבְרֵיהֶם, שֶׁהָיָה אוֹמֵר: עַד כַּמָּה הִיא תּוֹלָה? עַד כִּגְרִיס שֶׁל פּוֹל. וְלִדְבָרָיו אָנוּ מוֹדִים. וּלְרַבָּנַן דְּאָמְרִי תּוֹלָה, עַד כַּמָּה? אָמַר רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק: תּוֹלָה בְּפִשְׁפֵּשׁ, וְעַד כְּתוֹרְמוֹס.
תָּנוּ רַבָּנַן: פִּשְׁפֵּשׁ זֶה, אׇרְכּוֹ כְּרׇחְבּוֹ, וְטַעְמוֹ כְּרֵיחוֹ. בְּרִית כְּרוּתָה לוֹ, שֶׁכׇּל הַמּוֹלְלוֹ מֵרִיחַ בּוֹ. אׇרְכּוֹ כְּרׇחְבּוֹ — לְעִנְיַן כְּתָמִים;
טַעְמוֹ כְּרֵיחוֹ — לְעִנְיַן תְּרוּמָה. דִּתְנַן: אוֹ שֶׁטָּעַם טַעַם פִּשְׁפֵּשׁ בְּפִיו, הֲרֵי זֶה יִפְלוֹט. מְנָא יָדַע? טַעְמוֹ כְּרֵיחוֹ. וְאַכַּתִּי מְנָא יָדַע? בְּרִית כְּרוּתָה לוֹ, שֶׁכׇּל הַמּוֹלְלוֹ מֵרִיחַ בּוֹ.
אָמַר רַב אָשֵׁי: עִיר שֶׁיֵּשׁ בָּהּ חֲזִירִים, אֵין חוֹשְׁשִׁין לִכְתָמִים. אָמַר רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק: וְהָא דְּרוֹקֶרֶת כְּעִיר שֶׁיֵּשׁ בָּהּ חֲזִירִים דָּמְיָא.
עַד כַּמָּה הִיא תּוֹלָה וְכוּ׳. אָמַר רַב הוּנָא: כִּגְרִיס — אֵינָהּ תּוֹלָה, פָּחוֹת מִכִּגְרִיס — תּוֹלָה, וְרַב חִסְדָּא אָמַר: כִּגְרִיס — תּוֹלָה, יָתֵר מִכִּגְרִיס — אֵינָהּ תּוֹלָה.
לֵימָא, בְּעַד וְעַד בִּכְלָל קָא מִיפַּלְגִי, דְּרַב הוּנָא סָבַר: עַד וְלֹא עַד בִּכְלָל, וְרַב חִסְדָּא סָבַר: עַד וְעַד בִּכְלָל?
אָמַר לְךָ רַב הוּנָא: אִיכָּא עַד וְעַד בִּכְלָל, וְאִיכָּא עַד וְלֹא עַד בִּכְלָל, וְהָכָא לְחוּמְרָא, וְהָכָא לְחוּמְרָא.
וְרַב חִסְדָּא אָמַר לָךְ: בְּעָלְמָא אֵימָא לָךְ לְחוּמְרָא אָמְרִינַן, לְקוּלָּא לָא אָמְרִינַן. וְהָכָא כִּדְרַבִּי אֲבָהוּ, דְּאָמַר רַבִּי אֲבָהוּ: כׇּל שִׁעוּרֵי חֲכָמִים לְהַחְמִיר, חוּץ מִכִּגְרִיס שֶׁל כְּתָמִים לְהָקֵל.
אִיכָּא דְאָמְרִי לַהּ לְהָא שְׁמַעְתָּא בְּאַפֵּי נַפְשַׁהּ: רַב הוּנָא אָמַר — כִּגְרִיס כְּיָתֵר מִכִּגְרִיס, וְרַב חִסְדָּא אָמַר — כִּגְרִיס כְּפָחוֹת מִכִּגְרִיס, וְקָמִיפַּלְגִי בְּ״עַד וְעַד״ דְּהָכָא, כִּדְאָמְרִינַן. מֵיתִיבִי: