דף ביאור
מסכת נדה דף נ״ז עמוד א׳פרק 7 דם הנדה
דף זה מרכז את הביאור על יחידת המקור: פירושי המפרשים כלשונם, המקורות שהטקסט מצטט, החכמים הנזכרים בו וקישורים ישירים חזרה לטקסט.
לטקסט המלא במקורמסכת נדה דף נ״ז עמוד א׳
מסכת נדה דף נ״ז עמוד א׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה - 17 קטעים ממוספרים, כ־275 מילים - יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.
לשון המקור
גְּמָ' מַאי דְּרוּשׁ? ״לֹא תַסִּיג גְּבוּל רֵעֲךָ אֲשֶׁר גָּבְלוּ רִאשֹׁנִים בְּנַחֲלָתְךָ״.
כֹּל שֶׁיֵּשׁ לוֹ נַחֲלָה — יֵשׁ לוֹ גְּבוּל, כֹּל שֶׁאֵין לוֹ נַחֲלָה — אֵין לוֹ גְּבוּל.
נֶאֱמָנִים לוֹמַר קָבַרְנוּ. וְהָא לֵית לְהוּ ״וְלִפְנֵי עִוֵּר לֹא תִתֵּן מִכְשֹׁל״! אָמַר רַבִּי אֲבָהוּ: בְּכֹהֵן עוֹמֵד שָׁם.
וְדִילְמָא כֹּהֵן טָמֵא הוּא? דְּנָקֵיט תְּרוּמָה בִּידֵיהּ, וְדִילְמָא תְּרוּמָה טְמֵאָה הִיא? דְּקָאָכֵיל מִינַּהּ.
אִי הָכִי, מַאי לְמֵימְרָא? מַהוּ דְּתֵימָא: לָא בְּקִיאִי בִּיצִירָה, קָא מַשְׁמַע לַן.
נֶאֱמָנִין עַל הַבְּהֵמָה וְכוּ׳. וְהָא לֵית לְהוּ ״וְלִפְנֵי עִוֵּר לֹא תִתֵּן מִכְשֹׁל״! אָמַר רַבִּי חִיָּיא בַּר אַבָּא אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: בְּגוֹזֵז וְעוֹבֵד.
אִי הָכִי, מַאי לְמֵימְרָא? מַהוּ דְּתֵימָא: לָא בְּקִיאִי בְּטִינּוּף, קָא מַשְׁמַע לַן.
נֶאֱמָנִין עַל צִיּוּן וְכוּ׳. וְאַף עַל גַּב דְּמִדְּרַבָּנַן הוּא, כֵּיוָן דִּכְתִיבָא — מִזְהָר זְהִירִי בֵּיהּ, דִּכְתִיב: ״וְרָאָה עֶצֶם אָדָם וּבָנָה אֶצְלוֹ צִיּוּן״.
אֲבָל אֵין נֶאֱמָנִין לֹא עַל הַסְּכָכוֹת וְכוּ׳. סְכָכוֹת — דִּתְנַן: ״אֵלּוּ הֵן סְכָכוֹת — אִילָן הַמֵּיסֵךְ עַל הָאָרֶץ״. פְּרָעוֹת — דִּתְנַן: ״אֲבָנִים פְּרוּעוֹת הַיּוֹצְאוֹת מִן הַגָּדֵר״.
בֵּית הַפְּרָס. אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב שְׁמוּאֵל: מְנַפֵּחַ אָדָם בֵּית הַפְּרָס, וְהוֹלֵךְ.
רַב יְהוּדָה בַּר אַמֵּי מִשְּׁמֵיהּ דְּרַב יְהוּדָה אָמַר: בֵּית הַפְּרָס שֶׁנִּידַּשׁ טָהוֹר. וְתָנָא: הַחוֹרֵשׁ בֵּית הַקְּבָרוֹת — הֲרֵי זֶה עוֹשֶׂה בֵּית הַפְּרָס, וְעַד כַּמָּה הוּא עוֹשֶׂה? מְלֹא מַעֲנָה, מֵאָה אַמָּה, בֵּית אַרְבַּעַת סְאִין. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: חָמֵשׁ.
וְלָא מְהֵימְנִי? וְהָתַנְיָא: שָׂדֶה שֶׁאָבַד בָּהּ קֶבֶר, נֶאֱמָן כּוּתִי לוֹמַר ״אֵין שָׁם קֶבֶר״.
לְפִי שֶׁאֵינוֹ מֵעִיד אֶלָּא עַל גּוּפוֹ שֶׁל קֶבֶר. אִילָן שֶׁהוּא מֵיסֵךְ עַל הָאָרֶץ — נֶאֱמָן לוֹמַר ״אֵין תַּחְתָּיו קֶבֶר״, לְפִי שֶׁאֵינוֹ מֵעִיד אֶלָּא עַל גּוּפוֹ שֶׁל קֶבֶר.
אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: בִּמְהַלֵּךְ וּבָא עַל פְּנֵי כּוּלָּהּ.
אִי הָכִי, מַאי לְמֵימְרָא? מַהוּ דְּתֵימָא: רְצוּעָה נָפְקָא, קָא מַשְׁמַע לַן.
זֶה הַכְּלָל כּוּ׳. זֶה הַכְּלָל לְאֵתוֹיֵי מַאי? לְאֵתוֹיֵי תְּחוּמִין וְיֵין נֶסֶךְ.
הֲדַרַן עֲלָךְ דַּם הַנִּדָּה.