דף ביאור
מסכת סנהדרין דף ס״ז עמוד ב׳פרק 7 ארבע מיתות
דף זה מרכז את הביאור על יחידת המקור: פירושי המפרשים כלשונם, המקורות שהטקסט מצטט, החכמים הנזכרים בו וקישורים ישירים חזרה לטקסט.
לטקסט המלא במקורמסכת סנהדרין דף ס״ז עמוד ב׳
מסכת סנהדרין דף ס״ז עמוד ב׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה - 22 קטעים ממוספרים, כ־446 מילים - יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.
לשון המקור
מִיתָה אַחַת.
בֶּן עַזַּאי אוֹמֵר: נֶאֱמַר ״מְכַשֵּׁפָה לֹא תְחַיֶּה״, וְנֶאֱמַר ״כׇּל שֹׁכֵב עִם בְּהֵמָה מוֹת יוּמָת״. סְמָכוֹ עִנְיָן לוֹ, מָה שׁוֹכֵב עִם בְּהֵמָה בִּסְקִילָה – אַף מְכַשֵּׁף בִּסְקִילָה.
אָמַר לוֹ רַבִּי יְהוּדָה: וְכִי מִפְּנֵי שֶׁסְּמָכוֹ עִנְיָן לוֹ, נוֹצִיא לָזֶה בִּסְקִילָה? אֶלָּא, אוֹב וְיִדְּעוֹנִי בִּכְלַל מְכַשְּׁפִים הָיוּ, וְלָמָּה יָצְאוּ? לְהַקִּישׁ עֲלֵיהֶן וְלוֹמַר לָךְ: מָה אוֹב וְיִדְּעוֹנִי בִּסְקִילָה – אַף מְכַשֵּׁף בִּסְקִילָה.
לְרַבִּי יְהוּדָה נָמֵי, לִיהְווֹ אוֹב וְיִדְּעוֹנִי שְׁנֵי כְתוּבִים הַבָּאִים כְּאֶחָד, וְכׇל שְׁנֵי כְתוּבִין הַבָּאִין כְּאֶחָד אֵין מְלַמְּדִין!
אָמַר רַבִּי זְכַרְיָה: עֲדָא אָמְרָה, קָסָבַר רַבִּי יְהוּדָה: שְׁנֵי כְתוּבִין הַבָּאִין כְּאֶחָד מְלַמְּדִין.
אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: לָמָּה נִקְרָא שְׁמָן כְּשָׁפִים? שֶׁמַּכְחִישִׁין פָּמַלְיָא שֶׁל מַעְלָה.
״אֵין עוֹד מִלְבַדּוֹ״, אָמַר רַבִּי חֲנִינָא: אֲפִילּוּ לִדְבַר כְּשָׁפִים.
הָהִיא אִיתְּתָא דַּהֲוָת קָא מְהַדְּרָא לְמִשְׁקַל עַפְרָא מִתּוּתֵי כַּרְעֵיהּ דְּרַבִּי חֲנִינָא. אֲמַר לַהּ: אִי מִסְתַּיַּיעְתְּ, זִילִי עֲבִידִי. ״אֵין עוֹד מִלְבַדּוֹ״ כְּתִיב.
אִינִי? וְהָאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: לָמָּה נִקְרָא שְׁמָן מְכַשְּׁפִים? שֶׁמַּכְחִישִׁין פָּמַלְיָא שֶׁל מַעְלָה. שָׁאנֵי רַבִּי חֲנִינָא, דִּנְפִישׁ זְכוּתֵיהּ.
אָמַר רַבִּי אַיְיבוּ בַּר נַגָּרֵי אָמַר רַבִּי חִיָּיא בַּר אַבָּא: ״בְּלָטֵיהֶם״ – אֵלּוּ מַעֲשֵׂה שֵׁדִים, ״בְּלַהֲטֵיהֶם״ – אֵלּוּ מַעֲשֵׂה כְשָׁפִים. וְכֵן הוּא אוֹמֵר: ״וְאֵת לַהַט הַחֶרֶב הַמִּתְהַפֶּכֶת״.
אָמַר אַבָּיֵי: דְּקָפֵיד אַמָּנָא – שֵׁד, דְּלָא קָפֵיד אַמָּנָא – כְּשָׁפִים.
אָמַר אַבָּיֵי: הִלְכוֹת כְּשָׁפִים כְּהִלְכוֹת שַׁבָּת, יֵשׁ מֵהֶן בִּסְקִילָה, וְיֵשׁ מֵהֶן פָּטוּר אֲבָל אָסוּר, וְיֵשׁ מֵהֶן מוּתָּר לְכַתְּחִלָּה.
הָעוֹשֶׂה מַעֲשֶׂה – בִּסְקִילָה, הָאוֹחֵז אֶת הָעֵינַיִם – פָּטוּר אֲבָל אָסוּר. מוּתָּר לְכַתְּחִלָּה – כִּדְרַב חֲנִינָא וְרַב אוֹשַׁעְיָא: כׇּל מַעֲלֵי שַׁבְּתָא הֲווֹ עָסְקִי בְּהִלְכוֹת יְצִירָה, וּמִיבְּרֵי לְהוּ עִיגְלָא תִּילְתָּא, וְאָכְלִי לֵיהּ.
אָמַר רַב אָשֵׁי: חֲזֵינָא לֵיהּ לַאֲבוּהּ דְּקַרְנָא, דְּנָפֵיץ וְשָׁדֵי כְּרִיכֵי דְשִׁירָאֵי מִנְּחִירֵיהּ.
״וַיֹּאמְרוּ הַחַרְטֻמִּם אֶל פַּרְעֹה אֶצְבַּע אֱלֹהִים הִיא״. אָמַר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר: מִיכָּן שֶׁאֵין הַשֵּׁד יָכוֹל לִבְראוֹת בְּרִיָּה פָּחוֹת מִכִּשְׂעוֹרָה.
רַב פָּפָּא אָמַר: הָאֱלֹהִים! אֲפִילּוּ כְּגַמְלָא נָמֵי לָא מָצֵי בָּרֵי. הַאי מִיכְּנִיף לֵיהּ, וְהַאי לָא מִיכְּנִיף לֵיהּ.
אֲמַר לֵיהּ רַב לְרַבִּי חִיָּיא: לְדִידִי חֲזֵי לִי הַהוּא טַיָּיעָא, דְּשַׁקְלֵיהּ לְסַפְסִירָא וְגַיְּידֵיהּ לְגַמְלֵאּ, וּטְרַף לֵיהּ בְּטַבְלָא, וְקָם. אֲמַר לֵיהּ: לְבָתַר הָכִי, דָּם וּפַרְתָּא מִי הֲוַאי? אֶלָּא, הַהִיא אֲחִיזַת עֵינַיִם הֲוָה.
זְעֵירִי אִיקְּלַע לַאֲלֶכְּסַנְדְּרִיָּא שֶׁל מִצְרַיִם. זְבַן חַמְרָא. כִּי מְטָא לְאַשְׁקוֹיֵיהּ מַיָּא, פְּשַׁר וְקָם גַּמְלָא דְּאוּסְקָנִיתָא. אֲמַרוּ לֵיהּ: אִי לָאו זְעֵירִי אַתְּ, לָא הֲוָה מַהְדְּרִינַן לָךְ. מִי אִיכָּא דְּזָבֵין מִידֵּי הָכָא וְלָא בָּדֵיק לֵיהּ אַמַּיָּא?
יַנַּאי אִיקְּלַע לְהָהוּא אוּשְׁפִּיזָא. אֲמַר לְהוּ: אַשְׁקְיַן מַיָּא. קָרִיבוּ שְׁתִיתָא. חֲזָא דְּקָא מְרַחֲשָׁן שִׂפְוָותַהּ, שְׁדָא פּוּרְתָּא מִינֵּיהּ. הֲווֹ עַקְרַבֵּי. אֲמַר לְהוּ: אֲנָא שְׁתַאי מִדִּידְכוּ, אַתּוּן נָמֵי שְׁתוֹ מִדִּידִי. אַשְׁקְיַיהּ, הֲוַאי חַמְרָא. רַכְבַהּ, סָלֵיק לְשׁוּקָא. אֲתָא חֲבֶרְתָּהּ, פְּשַׁרָה לַהּ. חַזְיֵיהּ דְּרָכֵיב וְקָאֵי אַאִיתְּתָא בְּשׁוּקָא.
״וַתַּעַל הַצְּפַרְדֵּעַ וַתְּכַס אֶת אֶרֶץ מִצְרָיִם״. אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: צְפַרְדֵּעַ אַחַת הָיְתָה, הִשְׁרִיצָה וּמִלְּאָה כׇּל אֶרֶץ מִצְרַיִם.
כְּתַנָּאֵי: רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר, צְפַרְדֵּעַ אַחַת הָיְתָה וּמִלְּאָה כׇּל אֶרֶץ מִצְרַיִם. אָמַר לוֹ רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה: עֲקִיבָא, מָה לְךָ אֵצֶל הַגָּדָה? כַּלֵּה מִדַּבְּרוֹתֶיךָ וְלֵךְ אֵצֶל נְגָעִים וְאֹהָלוֹת. צְפַרְדֵּעַ אַחַת הָיְתָה, שָׁרְקָה לָהֶם וְהֵם בָּאוּ.
אָמַר רַבִּי עֲקִיבָא כּוּ׳.