דף ביאור
מסכת סנהדרין דף ל״ג עמוד ב׳פרק 4 אחד דיני ממונות
דף זה מרכז את הביאור על יחידת המקור: פירושי המפרשים כלשונם, המקורות שהטקסט מצטט, החכמים הנזכרים בו וקישורים ישירים חזרה לטקסט.
לטקסט המלא במקורמסכת סנהדרין דף ל״ג עמוד ב׳
מסכת סנהדרין דף ל״ג עמוד ב׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה - 16 קטעים ממוספרים, כ־276 מילים - יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.
לשון המקור
וְאֵין מַחְזִירִין לְחוֹבָה. מַחְזִירִין לִזְכוּת – זְכוּת גְּרֵידְתָּא, וְאֵין מַחְזִירִין לְחוֹבָה – לִזְכוּת שֶׁהִיא חוֹבָה.
חוֹבְתֵיהּ דְּמַאן? הָא לָא קַשְׁיָא, חוֹבְתֵיהּ דְּגוֹאֵל הַדָּם. מִשּׁוּם חוֹבְתֵיהּ דְּגוֹאֵל הַדָּם קָטְלִינַן לֵיהּ לְהַאי? וְעוֹד, מַאי ״בֵּין״ ״בֵּין״? קַשְׁיָא.
רָבִינָא אָמַר: כְּגוֹן שֶׁהָיָה לוֹ בְּיָדוֹ מַשְׁכּוֹן, וּנְטָלוֹ מִמֶּנּוּ.
טִימֵּא אֶת הַטָּהוֹר, דְּאַגַּע בֵּיהּ שֶׁרֶץ. טִיהֵר אֶת הַטָּמֵא, שֶׁעֵירְבָן בֵּין פֵּירוֹתָיו.
דִּינֵי נְפָשׁוֹת כּוּ׳. תָּנוּ רַבָּנַן: מִנַּיִין לְיוֹצֵא מִבֵּית דִּין חַיָּיב, וְאָמַר אֶחָד ״יֵשׁ לִי לְלַמֵּד עָלָיו זְכוּת״, מִנַּיִין שֶׁמַּחְזִירִין אוֹתוֹ? תַּלְמוּד לוֹמַר ״נָקִי אַל תַּהֲרֹג״.
וּמִנַּיִין לְיוֹצֵא מִבֵּית דִּין זַכַּאי, וְאָמַר אֶחָד: ״יֵשׁ לִי לְלַמֵּד עָלָיו חוֹבָה״, מִנַּיִין שֶׁאֵין מַחְזִירִין אוֹתוֹ? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״צַדִּיק אַל תַּהֲרֹג״.
אָמַר רַב שִׁימִי בַּר אָשֵׁי: וְחִילּוּפָא לְמֵסִית, דִּכְתִיב ״לֹא תַחְמֹל וְלֹא תְכַסֶּה עָלָיו״. רַב כָּהֲנָא מַתְנֵי מִ״כִּי הָרֹג תַּהַרְגֶנּוּ״.
בְּעָא מִנֵּיהּ רַבִּי זֵירָא מֵרַב שֵׁשֶׁת: חַיָּיבֵי גָּלִיּוֹת מִנַּיִין? אָתְיָא ״רֹצֵחַ״ ״רֹצֵחַ״.
חַיָּיבֵי מַלְקִיּוֹת מִנַּיִין? אָתְיָא ״רָשָׁע״ ״רָשָׁע״.
תַּנְיָא נָמֵי הָכִי: חַיָּיבֵי גָּלִיּוֹת מִנַּיִין? אַתְיָא ״רֹצֵחַ״ ״רֹצֵחַ״. חַיָּיבֵי מַלְקוֹת מִנַּיִין? אָתְיָא ״רָשָׁע״ ״רָשָׁע״.
וְאֵין מַחְזִירִין לְחוֹבָה. אָמַר רַבִּי חִיָּיא בַּר אַבָּא אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: וְהוּא שֶׁטָּעָה בְּדָבָר שֶׁאֵין הַצַּדּוּקִין מוֹדִין בּוֹ, אֲבָל טָעָה בִּדְבַר שֶׁהַצַּדּוּקִין מוֹדִין בּוֹ – זִיל קְרִי בֵּי רַב הוּא.
בְּעָא מִינֵּיהּ רַבִּי חִיָּיא בַּר אַבָּא מֵרַבִּי יוֹחָנָן: טָעָה בְּנוֹאֵף וְנוֹאֶפֶת מַהוּ? אֲמַר לֵיהּ: אַדְּמוֹקְדָךְ יְקִיד, זִיל קוּץ קָרָךְ וּצְלִי. אִיתְּמַר נָמֵי, אָמַר רַבִּי אַמֵּי אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: טָעָה בְּנוֹאֵף – חוֹזֵר.
אֶלָּא הֵיכִי דָּמֵי אֵין חוֹזְרִין? אָמַר רַבִּי אֲבָהוּ אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: כְּגוֹן שֶׁטָּעָה שֶׁלֹּא כְּדַרְכָּהּ.
דִּינֵי מָמוֹנוֹת הַכֹּל כּוּ׳. הַכֹּל, וַאֲפִילּוּ עֵדִים? נֵימָא מַתְנִיתִין רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי יְהוּדָה הִיא, וְלָא רַבָּנַן?
דְּתַנְיָא: ״וְעֵד אֶחָד לֹא יַעֲנֶה בְנֶפֶשׁ״ – בֵּין לִזְכוּת בֵּין לְחוֹבָה. רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: עוֹנֶה לִזְכוּת, וְאֵין עוֹנֶה לְחוֹבָה.
אָמַר רַב פָּפָּא: בְּאֶחָד מִן הַתַּלְמִידִים, וְדִבְרֵי הַכֹּל.