דף ביאור
מסכת בבא מציעא דף ס״ד עמוד א׳פרק 5 איזהו נשך
דף זה מרכז את הביאור על יחידת המקור: פירושי המפרשים כלשונם, המקורות שהטקסט מצטט, החכמים הנזכרים בו וקישורים ישירים חזרה לטקסט.
לטקסט המלא במקורמסכת בבא מציעא דף ס״ד עמוד א׳
מסכת בבא מציעא דף ס״ד עמוד א׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה - 11 קטעים ממוספרים, כ־273 מילים - יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.
לשון המקור
בְּעִישּׂוּרְיָיתָא וְחוּמְשְׁיָיתָא.
אֲמַר לֵיהּ רַב אַחָא בְּרֵיהּ דְּרָבָא לְרַב אָשֵׁי: וְאִי אִינִישׁ תַּקִּיפָא הוּא דְּלָא יָהֵיב מַתָּנָה, מַאי? אֲמַר לֵיהּ: דִּלְמָא מִיגְזָל גַּזְלֵיהּ וְאַבְלַע לֵיהּ בְּחֶשְׁבּוֹן. דְּתַנְיָא: הַגּוֹזֵל אֶת חֲבֵירוֹ וְהִבְלִיעַ לוֹ בְּחֶשְׁבּוֹן – יָצָא.
וְאִי אִינִישׁ דְּאָתֵי מֵעָלְמָא, דְּלָא שָׁקֵיל וְטָרֵי בַּהֲדֵיהּ, מַאי? אֲמַר לֵיהּ: דִּלְמָא אִינִישׁ אַחֲרִינָא גַּזְלֵיהּ, וַאֲמַר לֵיהּ: כִּי יָזֵיף פְּלוֹנִי פְּשִׁיטֵי מִינָּךְ – אַבְלַע לֵיהּ בְּחֶשְׁבּוֹן.
אָמַר רַב כָּהֲנָא: הֲוָה יָתֵיבְנָא בְּשִׁילְהֵי פִּרְקֵי דְּרַב, וּשְׁמַעִית דְּקָאָמַר ״קָרֵי קָרֵי״ וְלָא יָדַעְנָא מַאי קָאָמַר. בָּתַר דְּקָם רַב, אָמְרִי לְהוּ: מַאי ״קָרֵי קָרֵי״ דְּקָאָמַר רַב?
אֲמַרוּ לִי, הָכִי קָאָמַר רַב: הַאי מַאן דְּיָהֵיב זוּזֵי לְגִינָּאָה אַקָּרֵי, וְקָא אָזְלִי עֲשָׂרָה קָרֵי בְּנֵי זַרְתָּא, וַאֲמַר לֵיהּ: יָהֵבְינָא לָךְ בְּנֵי גַרְמִידָא, אִיתַנְהוּ – שְׁרֵי, לֵיתַנְהוּ – אָסוּר.
פְּשִׁיטָא! מַהוּ דְּתֵימָא: כֵּיוָן דְּמִמֵּילָא קָא רָבוּ – שַׁפִּיר דָּמֵי, קָא מַשְׁמַע לַן.
כְּמַאן – כִּי הַאי תַּנָּא. דְּתַנְיָא: הַהוֹלֵךְ לַחְלוֹב אֶת עִזָּיו, וְלִגְזוֹז אֶת רְחֵלָיו, וְלִרְדּוֹת אֶת כַּוַּורְתּוֹ, מְצָאוֹ חֲבֵירוֹ וְאָמַר לוֹ: מַה שֶּׁעִזַּי חוֹלְבוֹת מָכוּר לָךְ, מַה שֶּׁרְחֵלַי גּוֹזְזוֹת מָכוּר לָךְ, מַה שֶּׁכַּוַּורְתִּי רוֹדָה מָכוּר לָךְ – מוּתָּר.
אֲבָל אִם אָמַר לוֹ: מַה שֶּׁעִזַּי חוֹלְבוֹת כָּךְ וְכָךְ מָכוּר לָךְ, מַה שֶּׁרְחֵלַי גּוֹזְזוֹת כָּךְ וְכָךְ מָכוּר לָךְ, מַה שֶּׁכַּוַּורְתִּי רוֹדָה כָּךְ וְכָךְ מָכוּר לָךְ – אָסוּר. וְאַף עַל גַּב דְּמִמֵּילָא קָא רָבוּ, כֵּיוָן דְּלֵיתַנְהוּ בְּהַהִיא שַׁעְתָּא – אָסוּר.
אִיכָּא דְּאָמְרִי, אָמַר רָבָא: כֵּיוָן דְּמִמֵּילָא קָא רָבוּ – שַׁפִּיר דָּמֵי. וְהָתַנְיָא: כָּךְ וְכָךְ – אָסוּר!
הָתָם לָאו מִינֵּיהּ קָא רָבוּ, דְּשָׁקְלִי לֵיהּ לְהַאי וְאָתֵי אַחֲרִינָא בְּדוּכְתֵּיהּ. הָכָא מִינֵּיהּ קָא רָבוּ, דְּכִי שָׁקְלִי לֵיהּ לְהַאי – לָא אָתֵי אַחֲרִינָא בְּדוּכְתֵּיהּ.
אָמַר אַבָּיֵי: שָׁרֵי לֵיהּ לְאִינִישׁ לְמֵימַר לֵיהּ לְחַבְרֵיהּ, הֵילָךְ אַרְבְּעָה זוּזֵי אַחָבִיתָא דְחַמְרָא, אִי תָּקְפָה – בִּרְשׁוּתָךְ, אִי יָקְרָא אִי זִילָא – בִּרְשׁוּתַי. אֲמַר לֵיהּ רַב שֵׁרֵבְיָא לְאַבָּיֵי: