דף ביאור
מסכת בבא מציעא דף קי״ח עמוד א׳פרק 10 הבית והעלייה
דף זה מרכז את הביאור על יחידת המקור: פירושי המפרשים כלשונם, המקורות שהטקסט מצטט, החכמים הנזכרים בו וקישורים ישירים חזרה לטקסט.
לטקסט המלא במקורמסכת בבא מציעא דף קי״ח עמוד א׳
מסכת בבא מציעא דף קי״ח עמוד א׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה - 22 קטעים ממוספרים, כ־550 מילים - יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.
לשון המקור
הִגִּיעוּךָ – אֵין שׁוֹמְעִין לוֹ. מִשֶּׁקִּבֵּל עָלָיו אָמַר לוֹ: הֵילָךְ אֶת יְצִיאוֹתֶיךָ, וַאֲנִי אֶטּוֹל אֶת שֶׁלִּי – אֵין שׁוֹמְעִין לוֹ.
הַשּׂוֹכֵר אֶת הַפּוֹעֵל לַעֲשׂוֹת עִמּוֹ בַּתֶּבֶן וּבַקַּשׁ, וְאָמַר לוֹ: תֵּן לִי שְׂכָרִי. וְאָמַר לוֹ: טוֹל מַה שֶּׁעָשִׂית בִּשְׂכָרְךָ – אֵין שׁוֹמְעִין לוֹ. מִשֶּׁקִּבֵּל עָלָיו וְאָמַר לוֹ: הֵילָךְ שְׂכָרְךָ וַאֲנִי אֶטּוֹל אֶת שֶׁלִּי – אֵין שׁוֹמְעִין לוֹ.
גְּמָ׳ נִפְחֲתָה, רַב אָמַר בְּרוּבָּהּ, וּשְׁמוּאֵל אָמַר בְּאַרְבַּע. רַב אָמַר: בְּרוּבָּהּ, אֲבָל בְּאַרְבַּע – אָדָם זוֹרֵעַ חֶצְיוֹ לְמַטָּה וְחֶצְיוֹ לְמַעְלָה. וּשְׁמוּאֵל אָמַר: בְּאַרְבַּע – אֵין אָדָם זוֹרֵעַ חֶצְיוֹ לְמַטָּה וְחֶצְיוֹ לְמַעְלָה.
וּצְרִיכָא: דְּאִי אַשְׁמוֹעִינַן דִּירָה, בְּהָא קָאָמַר שְׁמוּאֵל מִשּׁוּם דְּלָא עֲבִידִי אִינָשֵׁי דְּדָיְירִי פּוּרְתָּא הָכָא וּפוּרְתָּא הָכָא, אֲבָל לְעִנְיַן זְרִיעָה – עֲבִידִי אִינָשֵׁי דְּזָרְעִי הָכָא פּוּרְתָּא וְהָכָא פּוּרְתָּא, אֵימָא מוֹדֶה לֵיהּ לְרַב. וְאִי אִיתְּמַר בְּהָךְ, בְּהָךְ קָאָמַר רַב, אֲבָל בְּהָא – אֵימָא מוֹדֶה לֵיהּ לִשְׁמוּאֵל, צְרִיכָא.
נָתְנוּ לוֹ זְמַן. וְכַמָּה זְמַן בֵּית דִּין? אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: שְׁלֹשִׁים יוֹם.
מִי שֶׁהָיָה כּוֹתְלוֹ כּוּ׳. הָא מִדְּקָתָנֵי סֵיפָא: ״הֵילָךְ יְצִיאוֹתֶיךָ״, מִכְּלָל דְּפַנִּינְהוּ עָסְקִינַן. טַעְמָא דְּפַנִּינְהוּ, הָא לָא פַּנִּינְהוּ – לָא.
אַמַּאי: וְתִקְנֶה לֵיהּ שָׂדֵהוּ, דְּאָמַר רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי חֲנִינָא: חֲצֵירוֹ שֶׁל אָדָם קוֹנָה לוֹ שֶׁלֹּא מִדַּעְתּוֹ!
הָנֵי מִילֵּי הֵיכָא דְּקָא מִיכַּוֵּין לְאַקְנוֹיֵי לֵיהּ. אֲבָל הָכָא – אִישְׁתְּמוֹטֵי הוּא דְּקָא מִישְׁתְּמִיט לֵיהּ.
הַשּׂוֹכֵר לַעֲשׂוֹת עִמּוֹ בְּתֶבֶן כּוּ׳. וּצְרִיכָא,
דְּאִי אַשְׁמוֹעִינַן לְהָךְ קַמַּיְיתָא, דְּכִי קָאָמַר לֵיהּ ״הִגִּיעוּךְ״ – אֵין שׁוֹמְעִין לוֹ, מִשּׁוּם דְּלֵית לֵיהּ אַגְרָא גַּבֵּיהּ. אֲבָל הָכָא, דְּאִית לֵיהּ אַגְרָא גַּבֵּיהּ – אֵימָא שׁוֹמְעִין לוֹ, דְּאָמְרִי אִינָשֵׁי: ״מִמָּרֵי רַשְׁוָתָיךְ פָּארֵי אִפְּרַע״.
וְאִי אַשְׁמוֹעִינַן הָכָא – הָכָא שֶׁמִּשֶּׁקִּבֵּל עָלָיו אֵין שׁוֹמְעִין לוֹ, מִשּׁוּם דְּאִית לֵיהּ אַגְרָא גַּבֵּיהּ. אֲבָל הָכָא, דְּלֵית לֵיהּ אַגְרָא גַּבֵּיהּ – אֵימָא שׁוֹמְעִין לוֹ, צְרִיכָא.
אֵין שׁוֹמְעִין לוֹ. וְהָתַנְיָא: שׁוֹמְעִין לוֹ! אָמַר רַב נַחְמָן: לָא קַשְׁיָא. כָּאן בְּשֶׁלּוֹ, כָּאן בְּשֶׁל חֲבֵירוֹ.
אֲמַר לֵיהּ רָבָא לְרַב נַחְמָן: בְּשֶׁלּוֹ מַאי טַעְמָא – דַּאֲמַר לֵיהּ: אַגְרָא עֲלָךְ, בְּשֶׁל חֲבֵירוֹ נָמֵי שְׂכָרוֹ עָלָיו. דְּתַנְיָא: הַשּׂוֹכֵר אֶת הַפּוֹעֵל לַעֲשׂוֹת בְּשֶׁלּוֹ, וְהֶרְאָהוּ בְּשֶׁל חֲבֵירוֹ – נוֹתֵן לוֹ שְׂכָרוֹ מִשָּׁלֵם, וְחוֹזֵר וְנוֹטֵל מִבַּעַל הַבַּיִת מַה שֶּׁהֶהֱנָה אוֹתוֹ!
אֶלָּא אָמַר רַב נַחְמָן, לָא קַשְׁיָא: כָּאן בְּשֶׁלּוֹ, כָּאן בְּשֶׁל הֶפְקֵר.
אֵיתִיבֵיהּ רָבָא לְרַב נַחְמָן: מְצִיאַת פּוֹעֵל לְעַצְמוֹ, אֵימָתַי? בִּזְמַן שֶׁאָמַר לוֹ בַּעַל הַבַּיִת נַכֵּשׁ עִמִּי הַיּוֹם, אוֹ עֲדוֹר עִמִּי הַיּוֹם. אֲבָל אִם אָמַר לוֹ: עֲשֵׂה עִמִּי מְלָאכָה הַיּוֹם – מְצִיאָתוֹ לְבַעַל הַבַּיִת!
אֶלָּא אָמַר רַב נַחְמָן, לָא קַשְׁיָא: כָּאן – בְּהַגְבָּהָה, כָּאן – בְּהַבָּטָה.
אָמַר רַבָּה: הַבָּטָה בְּהֶפְקֵר – תַּנָּאֵי הִיא. דִּתְנַן: שׁוֹמְרֵי סְפִיחֵי שְׁבִיעִית נוֹטְלִין שְׂכָרָן מִתְּרוּמַת הַלִּשְׁכָּה. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: הָרוֹצֶה מִתְנַדֵּב הוּא וְשׁוֹמֵר חִנָּם. אָמְרוּ לוֹ: אַתָּה אוֹמֵר כֵּן? אֵין בָּאִין מִשֶּׁל צִבּוּר.
מַאי לָאו בְּהָא קָמִיפַּלְגִי: דְּתַנָּא קַמָּא סָבַר הַבָּטָה בְּהֶפְקֵר קָנֵי, וְאִי יָהֲיבִי לֵיהּ אַגְרָא – אִין, וְאִי לָא – לָא. וְרַבִּי יוֹסֵי סָבַר הַבָּטָה בְּהֶפְקֵר לָא קָנֵי, וְכִי אָזְלִי צִבּוּר וּמַיְיתִי – הַשְׁתָּא הוּא דְּקָא זָכֵי בֵּיהּ.
וּמָה ״אַתָּה אוֹמֵר״? הָכִי קָאָמְרִי לֵיהּ: מִדְּבָרֶיךָ לִדְבָרֵינוּ – אֵין עוֹמֶר וּשְׁתֵּי לֶחֶם בָּאִין מִשֶּׁל צִבּוּר.
אָמַר רָבָא: לָא, דְּכוּלֵּי עָלְמָא הַבָּטָה בְּהֶפְקֵר קָנֵי, וְהָכָא חָיְישִׁינַן שֶׁמָּא לֹא יִמְסְרֵם יָפֶה יָפֶה קָמִיפַּלְגִי. דְּרַבָּנַן סָבְרִי: יָהֲבִינַן לֵיהּ אַגְרָא, וְאִי לָא, חָיְישִׁינַן שֶׁמָּא לֹא יִמְסְרֵם יָפֶה יָפֶה.
רַבִּי יוֹסֵי סָבַר לָא חָיְישִׁינַן שֶׁמָּא לֹא יִמְסְרֵם יָפֶה יָפֶה, וּמָה ״אַתָּה אוֹמֵר״? הָכִי קָאָמְרִי לֵיהּ: מִדְּבָרֶיךָ לִדְבָרֵינוּ, דְּחָיְישִׁינַן שֶׁמָּא לֹא יִמְסְרֵם יָפֶה יָפֶה: אֵין עוֹמֶר וּשְׁתֵּי [הַ]לֶּחֶם בָּאִין מִשֶּׁל צִבּוּר.
אִיכָּא דְאָמְרִי, רָבָא אָמַר: דְּכוּלֵּי עָלְמָא הַבָּטָה בְּהֶפְקֵר לָא קָנֵי, וְהָכָא בְּחָיְישִׁינַן לְבַעֲלֵי זְרוֹעוֹת קָמִיפַּלְגִי. דְּתַנָּא קַמָּא סָבַר דְּתַקִּינוּ רַבָּנַן לְמִיתַּב לֵיהּ אַרְבַּע זוּזֵי, כִּי הֵיכִי דְּלִישְׁמְעוּ בַּעֲלֵי זְרוֹעוֹת וְלִיפְרְשׁוּ מִינַּיְיהוּ. וְרַבִּי יוֹסֵי סָבַר: לָא תַּקִּינוּ.