בוני התלמוד

    דף ביאור

    מסכת בבא בתרא דף נ״ט עמוד ב׳פרק 3 חזקת הבתים

    דף זה מרכז את הביאור על יחידת המקור: פירושי המפרשים כלשונם, המקורות שהטקסט מצטט, החכמים הנזכרים בו וקישורים ישירים חזרה לטקסט.

    לטקסט המלא במקור
    תלמוד בבלי · מפת הדף

    מסכת בבא בתרא דף נ״ט עמוד ב׳

    מסכת בבא בתרא דף נ״ט עמוד ב׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה - 11 קטעים ממוספרים, כ־256 מילים - יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.

    לשון המקור

    וְיָכוֹל לְמַחוֹת. פָּחוֹת מִטֶּפַח – אֵין לוֹ חֲזָקָה, וְאֵין יָכוֹל לְמַחוֹת.

    גְּמָ׳ אָמַר רַבִּי אַסִּי אָמַר רַבִּי מָנִי, וְאָמְרִי לָהּ אָמַר רַבִּי יַעֲקֹב אָמַר רַבִּי מָנִי: הֶחְזִיק בְּטֶפַח – הֶחְזִיק בְּאַרְבַּע. מַאי קָאָמַר? אָמַר אַבָּיֵי, הָכִי קָאָמַר: הֶחְזִיק רוֹחַב טֶפַח בְּמֶשֶׁךְ אַרְבַּע – הֶחְזִיק בְּרוֹחַב אַרְבַּע.

    פָּחוֹת מִטֶּפַח – אֵין לוֹ חֲזָקָה, וְאֵינוֹ יָכוֹל לְמַחוֹת. אָמַר רַב הוּנָא: לֹא שָׁנוּ אֶלָּא בַּעַל הַגָּג בְּבַעַל הֶחָצֵר, אֲבָל בַּעַל הֶחָצֵר בְּבַעַל הַגָּג – יָכוֹל לְמַחוֹת. וְרַב יְהוּדָה אָמַר: אֲפִילּוּ בַּעַל חָצֵר בְּבַעַל הַגָּג, אֵינוֹ יָכוֹל לְמַחוֹת.

    לֵימָא בְּהֶיזֵּק רְאִיָּה קָמִיפַּלְגִי – דְּמָר סָבַר: שְׁמֵיהּ הֶיזֵּק, וּמָר סָבַר: לָאו שְׁמֵיהּ הֶיזֵּק?

    לָא; דְּכוּלֵּי עָלְמָא שְׁמֵיהּ הֶיזֵּק; וְשָׁאנֵי הָכָא, דְּאָמַר לֵיהּ: לְתַשְׁמִישְׁתָּא – לָא חֲזֵי; לְמַאי חֲזֵי – לְמִתְלֵא בֵּיהּ מִידֵּי; מַהְדַּרְנָא אַפַּאי וְתָלֵינָא בֵּיהּ.

    וְאִידַּךְ – אֲמַר לֵיהּ: זִימְנִין דִּבְעִיתַתְּ.

    מַתְנִי׳ לֹא יִפְתַּח אָדָם חַלּוֹנוֹתָיו לַחֲצַר הַשּׁוּתָּפִין. לָקַח בַּיִת בְּחָצֵר אַחֶרֶת – לֹא יִפְתָּחֶנָּה בַּחֲצַר הַשּׁוּתָּפִין. בָּנָה עֲלִיָּיה עַל גַּבֵּי בֵּיתוֹ – לֹא יִפְתָּחֶנָּה לַחֲצַר הַשּׁוּתָּפִין; אֶלָּא אִם רָצָה – בּוֹנֶה אֶת הַחֶדֶר לְפָנִים מִבֵּיתוֹ, וּבוֹנֶה עֲלִיָּיה עַל גַּבֵּי בֵּיתוֹ, וּפוֹתְחָהּ לְתוֹךְ בֵּיתוֹ.

    גְּמָ׳ מַאי אִירְיָא לַחֲצַר הַשּׁוּתָּפִין? אֲפִילּוּ לַחֲצַר חֲבֵירוֹ נָמֵי לָא!

    לָא מִיבַּעְיָא קָאָמַר – לָא מִיבַּעְיָא לַחֲצַר חֲבֵרוֹ דְּלָא, אֲבָל לַחֲצַר הַשּׁוּתָּפִין, דְּאָמַר לֵיהּ: סוֹף סוֹף הָא קָא בָּעֵית אִצְטְנוֹעֵי מִינַּאי בֶּחָצֵר; קָא מַשְׁמַע לַן דַּאֲמַר לֵיהּ: עַד הָאִידָּנָא – בֶּחָצֵר הֲוָה בָּעֵינָא אִצְטְנוֹעֵי מִינָּךְ, הַשְׁתָּא – אֲפִילּוּ בַּבַּיִת נָמֵי בָּעֵינָא אִצְטְנוֹעֵי מִינָּךְ.

    תָּנוּ רַבָּנַן: מַעֲשֶׂה בְּאָדָם אֶחָד שֶׁפָּתַח חַלּוֹנָיו לַחֲצַר הַשּׁוּתָּפִין; וּבָא לִפְנֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל בַּר רַבִּי יוֹסֵי, אָמַר לוֹ: הֶחְזַקְתָּ בְּנִי, הֶחְזַקְתָּ; וּבָא לִפְנֵי רַבִּי חִיָּיא, אָמַר: יָגַעְתָּ וּפָתַחְתָּ, יְגַע וּסְתוֹם.

    אָמַר רַב נַחְמָן: