דף ביאור
מסכת סוטה דף י״ג עמוד ב׳פרק 1 המקנא
דף זה מרכז את הביאור על יחידת המקור: פירושי המפרשים כלשונם, המקורות שהטקסט מצטט, החכמים הנזכרים בו וקישורים ישירים חזרה לטקסט.
לטקסט המלא במקורמסכת סוטה דף י״ג עמוד ב׳
מסכת סוטה דף י״ג עמוד ב׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה - 27 קטעים ממוספרים, כ־606 מילים - יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.
לשון המקור
קִיֵּים זֶה כׇּל מַה שֶּׁכָּתוּב בָּזֶה.
וְאִי לָא עֲסִיק בֵּיהּ מֹשֶׁה — יִשְׂרָאֵל לָא הֲווֹ מִיעַסְקִי בֵּיהּ? וְהָכְתִיב: ״וְאֶת עַצְמוֹת יוֹסֵף אֲשֶׁר הֶעֱלוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם קָבְרוּ בִשְׁכֶם״! וְתוּ: אִי לָא אִיעֲסַקוּ בֵּיהּ יִשְׂרָאֵל — בָּנָיו לָא הֲווֹ מִיעַסְקִי בֵּיהּ? וְהָכְתִיב: ״וַיִּהְיוּ לִבְנֵי יוֹסֵף לְנַחֲלָה״?!
אָמְרוּ: הַנִּיחוּ לוֹ, כְּבוֹדוֹ בִּמְרוּבִּים יוֹתֵר מִבְּמוּעָטִין. וְתוּ אָמְרוּ: הַנִּיחוּ לוֹ, כְּבוֹדוֹ בִּגְדוֹלִים יוֹתֵר מִבִּקְטַנִּים.
״קָבְרוּ בִּשְׁכֶם״. מַאי שְׁנָא בִּשְׁכֶם? אָמַר רַבִּי חָמָא בְּרַבִּי חֲנִינָא: מִשְּׁכֶם גְּנָבוּהוּ, וְלִשְׁכֶם נַחְזִיר אֲבֵידָתוֹ.
קָשׁוּ קְרָאֵי אַהֲדָדֵי, כְּתִיב: ״וַיִּקַּח מֹשֶׁה אֶת עַצְמוֹת יוֹסֵף עִמּוֹ״, וּכְתִיב: ״וְאֶת עַצְמוֹת יוֹסֵף אֲשֶׁר הֶעֱלוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל וְגוֹ׳״!
אָמַר רַבִּי חָמָא בְּרַבִּי חֲנִינָא: כָּל הָעוֹשֶׂה דָּבָר וְלֹא גְּמָרוֹ, וּבָא אַחֵר וּגְמָרוֹ — מַעֲלֶה עָלָיו הַכָּתוּב עַל שֶׁגְּמָרוֹ כְּאִילּוּ עֲשָׂאוֹ.
רַבִּי אֶלְעָזָר אוֹמֵר: אַף מוֹרִידִין אוֹתוֹ מִגְּדוּלָּתוֹ, דִּכְתִיב: ״וַיְהִי בָּעֵת הַהִיא וַיֵּרֶד יְהוּדָה״.
רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי אָמַר: אַף קוֹבֵר אִשְׁתּוֹ וּבָנָיו, דִּכְתִיב: ״וַתָּמׇת בַּת שׁוּעַ אֵשֶׁת יְהוּדָה וְגוֹ׳״, וּכְתִיב: ״וַיָּמׇת עֵר וְאוֹנָן״.
אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: מִפְּנֵי מָה נִקְרָא יוֹסֵף עֲצָמוֹת בְּחַיָּיו — מִפְּנֵי שֶׁלֹּא מִיחָה בִּכְבוֹד אָבִיו, דְּקָאָמְרִי לֵיהּ ״עַבְדְּךָ אָבִינוּ״, וְלָא אֲמַר לְהוּ וְלָא מִידֵּי.
וְאָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב, וְאִיתֵּימָא רַבִּי חָמָא בְּרַבִּי חֲנִינָא: מִפְּנֵי מָה מֵת יוֹסֵף קוֹדֶם לְאֶחָיו — מִפְּנֵי שֶׁהִנְהִיג עַצְמוֹ בְּרַבָּנוּת.
״וְיוֹסֵף הוּרַד מִצְרָיְמָה״. אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: אַל תִּיקְרֵי ״הוּרַד״ אֶלָּא ״הוֹרִיד״, שֶׁהוֹרִיד אִיצְטַגְנִינֵי פַּרְעֹה מִגְּדוּלָּתָן.
״וַיִּקְנֵהוּ פּוֹטִיפַר סְרִיס פַּרְעֹה״, אָמַר רַב: שֶׁקְּנָאוֹ לְעַצְמוֹ. בָּא (גַּבְרִיאֵל) [מִיכָאֵל] וְסֵירְסוֹ, בָּא גַּבְרִיאֵל וּפֵירְעוֹ. מֵעִיקָּרָא כְּתִיב ״פּוֹטִיפַר״, וּלְבַסּוֹף ״פּוֹטִיפֶרַע״.
מִי לָנוּ גָּדוֹל מִמֹּשֶׁה וְכוּ׳. ״וַיֹּאמֶר ה׳ אֵלַי רַב לָךְ״, אָמַר רַבִּי לֵוִי: בְּ״רַב״ בִּישֵּׂר, בְּ״רַב״ בִּישְּׂרוּהוּ. בְּ״רַב״ בִּישֵּׂר — ״רַב לָכֶם״. בְּ״רַב״ בִּישְּׂרוּהוּ — ״רַב לָךְ״.
דָּבָר אַחֵר: ״רַב לָךְ״ — רַב יֵשׁ לְךָ, וּמַנּוּ — יְהוֹשֻׁעַ.
דָּבָר אַחֵר: ״רַב לָךְ״, שֶׁלֹּא יֹאמְרוּ: הָרַב כַּמָּה קָשֶׁה, וְתַלְמִיד כַּמָּה סָרְבָן. וְכׇל כָּךְ לָמָּה? תָּנָא דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל: לְפוּם גַּמְלָא שִׁיחְנָא.
״וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם בֶּן מֵאָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה אָנֹכִי הַיּוֹם״, שֶׁאֵין תַּלְמוּד לוֹמַר ״הַיּוֹם״: הַיּוֹם מָלְאוּ יָמַי וּשְׁנוֹתַי. לְלַמֶּדְךָ שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַשְׁלִים שְׁנוֹתֵיהֶם שֶׁל צַדִּיקִים מִיּוֹם לְיוֹם וּמֵחֹדֶשׁ לְחֹדֶשׁ, דִּכְתִיב: ״אֶת מִסְפַּר יָמֶיךָ אֲמַלֵּא״.
״לֹא אוּכַל עוֹד לָצֵאת וְלָבוֹא״. מַאי ״לָצֵאת וְלָבוֹא״? אִילֵימָא לָצֵאת וְלָבֹא מַמָּשׁ, וְהָכְתִיב: ״וּמֹשֶׁה בֶּן מֵאָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה בְּמוֹתוֹ לֹא נָס לֵחֹה״, וּכְתִיב: ״וַיַּעַל מֹשֶׁה מֵעַרְבֹת מוֹאָב אֶל הַר נְבוֹ״, וְתַנְיָא: שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה מַעֲלוֹת הָיוּ שָׁם, וּפְסָעָן מֹשֶׁה בִּפְסִיעָה אַחַת.
אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי אָמַר רַבִּי יוֹנָתָן: לָצֵאת וְלָבוֹא בְּדִבְרֵי תוֹרָה. מְלַמֵּד שֶׁנִּסְתַּתְּמוּ מִמֶּנּוּ שַׁעֲרֵי חׇכְמָה.
״וַיֵּלֶךְ מֹשֶׁה וִיהוֹשֻׁעַ וַיִּתְיַצְּבוּ בְּאֹהֶל מוֹעֵד״. תָּנָא: אוֹתָהּ שַׁבָּת שֶׁל דְּיוֹ זוּגֵי הָיְתָה, נִיטְּלָה רְשׁוּת מִזֶּה, וְנִיתְּנָה לָזֶה.
וְתַנְיָא, אָמַר רַבִּי יְהוּדָה: אִילְמָלֵא מִקְרָא כָּתוּב, אִי אֶפְשָׁר לְאוֹמְרוֹ. הֵיכָן מֹשֶׁה מֵת — בְּחֶלְקוֹ שֶׁל רְאוּבֵן, דִּכְתִיב: ״וַיַּעַל מֹשֶׁה מֵעַרְבֹת מוֹאָב אֶל הַר נְבוֹ״, וּנְבוֹ בְּחֶלְקוֹ שֶׁל רְאוּבֵן קָיְימָא, דִּכְתִיב: ״וּבְנֵי רְאוּבֵן בָּנוּ וְגוֹ׳ וְאֶת נְבוֹ וְגוֹ׳״.
״נְבוֹ״ — שֶׁשָּׁם מֵתוּ שְׁלֹשָׁה נְבִיאִים: מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן וּמִרְיָם.
וְהֵיכָן מֹשֶׁה קָבוּר — בְּחֶלְקוֹ שֶׁל גָּד, דִּכְתִיב: ״וַיַּרְא רֵאשִׁית לוֹ וְגוֹ׳״. וּמֵחֶלְקוֹ שֶׁל רְאוּבֵן עַד חֶלְקוֹ שֶׁל גָּד כַּמָּה הָוֵי — אַרְבָּעָה מִילִין. אוֹתָן אַרְבָּעָה מִילִין מִי הוֹלִיכוֹ?
מְלַמֵּד שֶׁהָיָה מֹשֶׁה מוּטָּל בְּכַנְפֵי שְׁכִינָה, וּמַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת אוֹמְרִים: ״צִדְקַת ה׳ עָשָׂה וּמִשְׁפָּטָיו עִם יִשְׂרָאֵל״, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אוֹמֵר: ״מִי יָקוּם לִי עִם מְרֵעִים מִי יִתְיַצֵּב לִי עִם פּוֹעֲלֵי אָוֶן״.
וּשְׁמוּאֵל אָמַר: ״מִי כְּהֶחָכָם וּמִי יוֹדֵעַ פֵּשֶׁר דָּבָר״, וְרַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: ״הַחׇכְמָה מֵאַיִן תִּמָּצֵא״, וְרַב נַחְמָן אָמַר: ״וַיָּמׇת שָׁם מֹשֶׁה וְגוֹ׳״, סְמַלְיוֹן אָמַר: ״וַיָּמׇת שָׁם מֹשֶׁה סָפְרָא רַבָּה דְּיִשְׂרָאֵל״.
תַּנְיָא, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר הַגָּדוֹל אוֹמֵר: שְׁנֵים עָשָׂר מִיל עַל שְׁנֵים עָשָׂר מִיל, כְּנֶגֶד מַחֲנֵה יִשְׂרָאֵל, בַּת קוֹל מַשְׁמִיעַ וְאוֹמֵר: ״וַיָּמׇת מֹשֶׁה סָפְרָא רַבָּה דְּיִשְׂרָאֵל״. וְיֵשׁ אוֹמְרִים: לֹא מֵת מֹשֶׁה, כְּתִיב הָכָא: ״וַיָּמׇת שָׁם״, וּכְתִיב הָתָם: ״וַיְהִי שָׁם עִם ה׳״, מָה לְהַלָּן עוֹמֵד וּמְשַׁמֵּשׁ, אַף כָּאן עוֹמֵד וּמְשַׁמֵּשׁ.
״וַיִּקְבֹּר אוֹתוֹ בַגַּיְ בְּאֶרֶץ מוֹאָב מוּל בֵּית פְּעוֹר״. אָמַר רַבִּי בֶּרֶכְיָה: סִימָן בְּתוֹךְ סִימָן, וַאֲפִילּוּ הָכִי: ״וְלֹא יָדַע אִישׁ אֶת קְבֻרָתוֹ״.
וּכְבָר שָׁלְחָה מַלְכוּת הָרְשָׁעָה אֵצֶל