מסכת נדרים דף פ״ז עמוד א׳פרק 11 ואלו נדרים

וְהָא גַּבֵּי קְרָעִים דִּכְתִיב ״עַל״ ״עַל״, דִּכְתִיב: ״עַל שָׁאוּל וְעַל יְהוֹנָתָן בְּנוֹ״.

וְתַנְיָא: אָמְרוּ לוֹ ״מֵת אָבִיו״ וְקָרַע, וְאַחַר כָּךְ נִמְצָא בְּנוֹ — יָצָא יְדֵי קְרִיעָה.

אָמְרִי, לָא קַשְׁיָא: הָא בִּסְתָם, וְהָא בִּמְפָרֵשׁ.

וְהָתַנְיָא: אָמְרוּ לוֹ ״מֵת אָבִיו״ וְקָרַע, וְאַחַר כָּךְ נִמְצָא בְּנוֹ — לֹא יָצָא יְדֵי קְרִיעָה. אָמְרוּ לוֹ ״מֵת לוֹ מֵת״, וּכְסָבוּר אָבִיו הוּא וְקָרַע, וְאַחַר כָּךְ נִמְצָא בְּנוֹ — יָצָא יְדֵי קְרִיעָה.

רַב אָשֵׁי אָמַר: כָּאן בְּתוֹךְ כְּדֵי דִבּוּר, כָּאן לְאַחַר כְּדֵי דִבּוּר.

הָא דְּקָאָמְרַתְּ יָצָא יְדֵי קְרִיעָה — שֶׁנִּמְצָא בְּנוֹ בְּתוֹךְ כְּדֵי דִבּוּר. הָא דְּאָמְרַתְּ לֹא יָצָא יְדֵי קְרִיעָה — לְאַחַר כְּדֵי דִבּוּר.

וְהָתַנְיָא: מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ חוֹלֶה בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ וְנִתְעַלֵּף, וְכִמְדוּמֶּה שֶׁמֵּת, וְקָרַע, וְאַחַר כָּךְ מֵת — לֹא יָצָא יְדֵי קְרִיעָה. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן פַּזִּי אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי מִשּׁוּם בַּר קַפָּרָא: לֹא שָׁנוּ אֶלָּא שֶׁמֵּת לְאַחַר כְּדֵי דִיבּוּר, אֲבָל בְּתוֹךְ כְּדֵי דִיבּוּר — כְּדִבּוּר דָּמֵי.

וְהִילְכְתָא: תּוֹךְ כְּדֵי דִבּוּר — כְּדִבּוּר דָּמֵי, חוּץ מִמְּגַדֵּף וְעוֹבֵד עֲבוֹדָה זָרָה וּמְקַדֵּשׁ וּמְגָרֵשׁ.

מַתְנִי׳ אָמְרָה ״קֻוֽנָּם תְּאֵנִים וַעֲנָבִים אֵלּוּ שֶׁאֲנִי טוֹעֶמֶת״, קִיֵּים לִתְאֵנִים — כּוּלּוֹ קַיָּים, הֵפֵר לִתְאֵנִים — אֵינוֹ מוּפָר עַד שֶׁיָּפֵר אַף לַעֲנָבִים. אָמְרָה ״קֻוֽנָּם תְּאֵנָה שֶׁאֲנִי טוֹעֶמֶת וַעֲנָבָה שֶׁאֲנִי טוֹעֶמֶת״ — הֲרֵי אֵלּוּ שְׁנֵי נְדָרִים.

גְּמָ׳ מַנִּי מַתְנִיתִין? רַבִּי יִשְׁמָעֵאל, דְּתַנְיָא: ״אִישָׁהּ יְקִימֶנּוּ וְאִישָׁהּ יְפֵרֶנּוּ״, אָמְרָה ״קֻוֽנָּם תְּאֵנִים וַעֲנָבִים אֵלּוּ שֶׁאֲנִי טוֹעֶמֶת״, קִיֵּים לִתְאֵנִים — כּוּלּוֹ קַיָּים,