דף ביאור
מסכת נזיר דף ה׳ עמוד א׳פרק 1 כל כנויי נזירות
דף זה מרכז את הביאור על יחידת המקור: פירושי המפרשים כלשונם, המקורות שהטקסט מצטט, החכמים הנזכרים בו וקישורים ישירים חזרה לטקסט.
לטקסט המלא במקורמסכת נזיר דף ה׳ עמוד א׳
מסכת נזיר דף ה׳ עמוד א׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה - 19 קטעים ממוספרים, כ־327 מילים - יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.
לשון המקור
וְיָלֵיף ״יָמִים״ ״יָמִים״ מִבָּתֵּי עָרֵי חוֹמָה. מָה הָתָם שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ — אַף כָּאן שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ.
רַבִּי נְהוֹרַאי אוֹמֵר: מְגַלֵּחַ אַחַת לִשְׁלשִׁים יוֹם. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: מְגַלֵּחַ מֵעֶרֶב שַׁבָּת לְעֶרֶב שַׁבָּת, שֶׁכֵּן מָצִינוּ בִּבְנֵי מְלָכִים שֶׁמְּגַלְּחִים מֵעֶרֶב שַׁבָּת לְעֶרֶב שַׁבָּת.
מַאי טַעְמָא דְּרַבִּי — יָלֵיף מִבָּתֵּי עָרֵי חוֹמָה. וְהָא רַבִּי הוּא דְּאָמַר: אֵין ״יָמִים״ פְּחוּתִין מִשְּׁנַיִם!
הַאי גְּזֵירָה שָׁוָה מִשּׁוּם כּוֹבֶד גְּמִיר, וּבִשְׁנֵי יָמִים לֵיכָּא כּוֹבֶד.
וְאֵימָא שְׁתֵּי שָׁנִים, דִּכְתִיב: ״וַיְהִי מִקֵּץ שְׁנָתַיִם יָמִים״?! דָּנִין ״יָמִים״ שֶׁאֵין עִמָּהֶן שָׁנִים מִ״יָּמִים״ שֶׁאֵין עִמָּהֶן שָׁנִים, וְאַל יוֹכִיחַ זֶה שֶׁיֵּשׁ עִמּוֹ שָׁנִים.
וְאֵימָא שְׁלֹשִׁים יוֹם, דִּכְתִיב: ״עַד חֹדֶשׁ יָמִים״! דָּנִין ״יָמִים״ שֶׁאֵין עִמָּהֶם חֳדָשִׁים מִ״יָּמִים״ שֶׁאֵין עִמָּהֶם חֳדָשִׁים, וְאַל יוֹכִיחַ זֶה שֶׁיֵּשׁ עִמּוֹ חֳדָשִׁים.
וְאֵימָא מֵהָכָא: ״מִיָּמִים יָמִימָה וְגוֹ׳״, דָּנִין ״יָמִים״ מִ״יָּמִים״, וְאֵין דָּנִין ״יָמִים״ מִ״יָּמִימָה״.
וּמַאי נָפְקָא מִינַּהּ, וְהָא תָּנָא דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל: ״וְשָׁב הַכֹּהֵן״ ״וּבָא הַכֹּהֵן״, — זוֹ הִיא שִׁיבָה זוֹ הִיא בִּיאָה!
הָנֵי מִילֵּי הֵיכָא דְּלֵיכָּא דְּדָמֵי לֵיהּ, אֲבָל הֵיכָא דְּאִיכָּא דְּדָמֵי לֵיהּ — מִדְּדָמֵי לֵיהּ יָלְפִינַן.
אִיכָּא דְּאָמְרִי: מְנָא יָדְעִינַן דְּכֹל תְּלָתָא יַרְחִין חַד זִימְנָא? דִּילְמָא אַרְבְּעָה זִימְנֵי בְּשַׁתָּא, (אִי נָמֵי) אַרְבְּעָה יַרְחִין חַד זִימְנָא, תְּרֵין יַרְחִין בְּחַד זִימְנָא!
רַבִּי נְהוֹרַאי אוֹמֵר: מְגַלֵּחַ אַחַת לִשְׁלֹשִׁים יוֹם. מַאי טַעְמָא? גַּבֵּי כֹהֲנִים מִשּׁוּם דְּאִיכָּא כּוֹבֶד, הָכָא נָמֵי אִיכָּא כּוֹבֶד.
רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: מְגַלֵּחַ מֵעֶרֶב שַׁבָּת לְעֶרֶב שַׁבָּת. מַאי אִיכָּא בֵּינֵיהּ לִשְׁאָר אֲחוֹהִי!
יוֹם טוֹב שֶׁחָל לִהְיוֹת בְּאֶמְצַע שַׁבָּת, דַּאֲחוֹהִי מְגַלְּחִין, הוּא לָא מְגַלַּח. אִי נָמֵי: לְגַלּוֹחֵי מִן צַפְרָא דְּמַעֲלֵי שַׁבְּתָא, אֲחוֹהִי מְגַלְּחִין, אִיהוּ לָא מְגַלַּח עַד פַּנְיָא.
הָנֵי אַרְבָּעִים שָׁנָה, מַאי עֲבִידְתַּיְיהוּ? רַבִּי נְהוֹרַאי אוֹמֵר מִשּׁוּם רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ: לְקֵץ אַרְבָּעִים שָׁנָה שֶׁשָּׁאֲלוּ לָהֶן מֶלֶךְ. תָּנָא: אוֹתָהּ שָׁנָה שֶׁשָּׁאֲלוּ לָהֶן מֶלֶךְ הִיא שְׁנַת עֶשֶׂר לִשְׁמוּאֵל הָרָמָתִי.
מַתְנִי׳ סְתַם נְזִירוּת שְׁלֹשִׁים יוֹם.
גְּמָ׳ מְנָהָנֵי מִילֵּי? אָמַר רַב מַתְנָא, אָמַר קְרָא: ״קָדוֹשׁ יִהְיֶה״ — ״יִהְיֶה״ בְּגִמַטְרִיָּא תְּלָתִין הָווּ.
בַּר פְּדָא אָמַר: כְּנֶגֶד ״נָזִיר״ ״נִזְרוֹ״ הָאֲמוּרִים בַּתּוֹרָה, שְׁלֹשִׁים חָסֵר אַחַת.
וְרַב מַתְנָא נָמֵי, נֵילַף מִ״נָּזִיר״ ״נִזְרוֹ״!
אָמַר לָךְ, הַהוּא לִדְרָשָׁה: ״מִיַּיִן וְשֵׁכָר יַזִּיר״ — לֶאֱסוֹר יֵין מִצְוָה כְּיֵין רְשׁוּת, ״כִּי יַפְלִא לִנְדֹּר נֶדֶר נָזִיר לְהַזִּיר״ — מְלַמֵּד שֶׁהַנְּזִירוּת חָלָה עַל נְזִירוּת.