דף ביאור
מסכת יומא דף י״ז עמוד א׳
דף זה מרכז את הביאור על יחידת המקור: פירושי המפרשים כלשונם, המקורות שהטקסט מצטט, החכמים הנזכרים בו וקישורים ישירים חזרה לטקסט.
לטקסט המלא במקורמסכת יומא דף י״ז עמוד א׳
מסכת יומא דף י״ז עמוד א׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה — 4 קטעים ממוספרים, כ־59 מילים — יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.
רש"י
אלא לאו שמע מינה ראב"י היא ואיכסי ליה במעלה יתירה ולא במזבח דשמעינן ליה לראב"י בפ' שלישי (לקמן יומא דף לז.) דאמר כוליה מזבח בדרום קאי וכל חצי חלל הפתח מגולה ואי קשיא היכי מתוקמא סתמא מדות אליביה הא שמעינן מהא סתמא שאוכל המזבח שבע אמות בצפון על כרחיך הכי מפרשי' הני עשרים וחמשה אמות שאתה נותן שאין בין כבש לכותל אלא חמשה אמות ומחצה והכבש והמזבח ששים ושתים הרי המזבח כולו בדרום קאי וכולו כנגד אמצע עזרה והמותר כולו למקום הננסין וא"ת אם כן שלא דקדק התנא לחלקו לחצאין ויש לך להרבות ולמעט להיכן שתרצה כר"י נמי מצית מוקמת לה ויהא מזבח ממוצע באמצע עזרה כיצד תן עשרים ואחד ומחצה מהם בין כבש לכותל והכבש שלשים וחצי המזבח ששה עשר נמצא אמצעו של מזבח לסוף ס"ז ומחצה שהוא אמצע עזרה הא לא מצית אמרת שלא יהו מקום השולחנות והננסין אלא שלש ומחצה ובעיני נראה לפרש הא דרב אדא בר אהבה וכל הסוגיא בלשון אחר רב אדא בר אהבה אמר הא מני אמתניתין דתמיד אמר להם הממונה קאי דרמיא מדות עילויה מתניתין דתמיד דפליגי אסתמא דמדות ר"י היא דשמעינן ליה דפליג אסתמא דמדות דתניא ר"י אומר מזבח ממוצע וכו' ואי ס"ד מדות ר"י היא מי משכחת לה והא תנן כו' אלמא רוביה דמזבח בדרום קאי שמע מינה ולא גרסינן אלא לאו שמע מינה ר"א היא והכי פירושו שמע מינה מדות לאו ר' יהודה היא:
רב אדא בר יצחק אמר הא לשכת הטלאים אקצויי מקציא בשתי המקצועות נראית שארוכה היא ועומדת במערב ומארכת לצד הצפון ודרום עד קרוב למקצועות שמכאן ומכאן:
ודאתי מצפון מיתחזיא ליה שמשוכה לצד דרום יותר:
ודאתי מדרום מיתחזיא ליה משוכה לצד צפון:
מסתברא דבמערבית דרומית הוה טפי ומודי בה תנא דתמיד אלא דנקיט סידרא מדרום לצפון מיתחזי ליה דרך הילוכו כאילו הוא בצפון:
מדרמינן לחם הפנים דהוה סלקא דעתיה שהוא מונה והולך דרך ימין מצפון למערב וממערב לדרום ומדרום למזרח לשכת הטלאים בצפונית מערבית לשכת החותמות במערבית דרומית לשכת בית המוקד בדרומית מזרחית לשכת לחם הפנים במזרחית צפונית והוה רמינן עלה מתני' דמדות דקתני דרומית מזרחית היא היתה לשכת לחם הפנים:
ומשנינן אמר רב הונא בריה דרב יהושע תנא דמדות קא חשיב דרך ימין כדמפרש בהדיא דקאזיל ומני מדרום למזרח וממזרח לצפון ומצפון למערב וממערב לדרום והבא להקיף סביב כל הבית ומקיף דרך ימין מבחוץ זהו סדר הקפתו ומתניתין דתמיד דלא פירש מידי איכא למימר דדרך שמאל מנה ותו לא תיקשי מידי מהשתא:
Rashi on Yoma 17a · Sefaria
תוספות
ומר קא חשיב דרך שמאל תימה לי לימא אידי ואידי דרך ימין ותנא דתמיד קא חשיב מגואי דקאי בבית המוקד גדול ופניו כנגד הלשכות ותנא דמדות קאי מאבראי בעזרות ופניו ללשכות וקל להבין וי"ל דבמסכת תמיד פרק אמר להן הממונה (דף ל.) קתני בתר שהיו מפיסין אמר להן הממונה הביאו לי טלה מלשכת וכו' ולקמן בפ"ב (יומא דף כה.) אמר שהיו מפיסין בלשכת הגזית אלמא דקאי מאבראי ולא קאי בבית המוקד ולהכי לא אוקמא דקאי מגואי:
ומר קחשיב דרך שמאל תימה לי אמאי לא משני דאידי ואידי דרך ימין קא חשבי אלא דלשכת לחם הפנים נמי אקצויי מקציא דקיימא במזרח ומאן דאתי מצפון מתחזיא בדרום ומאן דאתי מדרום מתחזיא בצפון דלשכת טלאים צפונית מערבית ולשכת החותמות דרומית מערבית ולשכת בית המוקד דרומית מזרחית ולשכת לחם הפנים מזרחית צפונית וההיא דמדות נמי מתוקמא דרך ימין וקל להבין וי"ל דעל כרחך לשכת החותמות ולשכת בית המוקד הם היו אותם שתי לשכות דקא חשיב במסכת מדות (פ"א משנה ו') אחת שבה גנזו בית. חשמונאי אבני מזבח ואחת שבה יורדין לבית הטבילה דליכא למימר הני אחריני נינהו שהרי לא היה בבית המוקד אלא ארבע לשכות ואי אחריני נינהו א"כ הוו שש לשכות ואי אמרת אידי ואידי דרך ימין קא חשיב אם כן בההיא דתמיד משמע דלשכת החותמות ולשכת בית המוקד אחת בקרן מערבית דרומית ואחת בקרן מזרחית דרומית ובההיא דמדות כי חשבת דרך ימין משמע דאותם שתי לשכות היו אחת בקרן מזרחית צפונית ואחת בקרן מערבית צפונית מיהו הא קשיא לן מנא ליה הא דקאמרינן מסתברא דבקרן מערבית דרומית הואי דילמא צפונית מערבית הואי ואפ"ה מיתרצא שפיר ההיא דלחם הפנים כזה ואין לתרץ משום דא"כ לא הואי שום לשכה בקרן מערבית דרומית דמה בכך והא לא קתני עלה ארבע לשכות היו בד' מקצעותיו אלא סתמא קתני וד' לשכות היו לו וי"ל כיון דבלשכת הטלאים קתני שהיתה במקצוע מסתמא כל הנך הוו נמי כל חדא במקצוע בפני עצמה ולא מסתברא שיהיו שתים במקצוע צפונית מערבית ובמקצוע דרומית מערבית לא יהא כלום אבל תימה לימא דלשכת טלאים במקצוע צפונית מערבית ונימא דכולהו אקצויי מקצו כזה ויש לומר דהיינו דקאמר מסתברא דרומית מערבית הואי ולא קאמר על כרחיך דרומית הואי דאי לאו הכי לא מיתרצא לחם הפנים אלא משום דהוה מצי למימר צפונית מערבית הואי וכדפרישית אלא שנראה לו דוחק קצת לומר דכולהו אקצויי מקצי:
Tosafot on Yoma 17a · Sefaria
רבנו חננאל
וכי מאן תנא מדות ר' אליעזר בן יעקב ובא רב אדא בר רב יצחק לאוקומה בלא חלוקה וא' הא לשכה איקצויי מיקצייא מאן דאתי מצפון כו'.
פי' איקצויי מיקצייא כלו' עומדות במקצוע [משוכה] מן הזויות כמעט ומאן דקאי לדרומה חזי לה בצפון ומאן דקאי בצפון חזי לה בדרום והאי דקריא צפונית צפונית לעזרה. והאי דקרי לה דרומית דרומית לחיל. ולא פליגי ולעולם בקרן דרומית דהני ד' הוו בתרתי מתניתין. ד' לשכות היו שם במקום אחד באמצע מקצועותיו מרובעות שתים כנגד שתים וקיימן לצפון עזרה שתים סמוכות לעזרה ושתים סמוכות לחיל הסמוכות לעזרה בקדש והסמוכות לחיל בחול. ושתים דברי הכל שמותיהן שוין לשכת הטלאין ולשכת שעושין בה לחם הפנים. וב' האחרות האי תנא קרי להו לשכת החותמות ולשכת בית המוקד והאי תנא לא פריש לה אלא בסימנין וכולן על שם בית המוקד ומסתברא לשכת הטלאים היא מערבית דרומית לומר שסמוכה היא לעזרה. והשונה צפונית מערבית לומר שסמוכה היא לחיל. ומנ"ל שהיא דרומית מערבית מדרמינן לשכת לחם הפנים אלשכת לחם הפנים.
ומשנינן אמר רב הונא משמי' דרב יהושע מר חשיב דרך ימין ומר חשיב דרך שמאל.
Rabbeinu Chananel on Yoma 17a · Sefaria
ריטב"א
האי לשכה אקצויי מקצייא פי׳ שלא היה כלה ברוח צפונית מערבית ולא בדרומית מערבית אלא שתופסת מן הצפון והדרום של לשכה ואמרינן דמסתברא דרובא בדרום ומערבית דרומית היא ממאי מדרמינן במסכת תמיד מלשכת לחם הפנים דמסכת תמיד ללשכת לחם הפנים דמדות דאלו במסכת מדות קתני שהיא דרומית מזרחית ואלו מסתמא דתמיד משמע שהיא צפונית מזרחית שהרי לשכת הטלאים קתני שהיא צפונית מערבית. ורביעית לה לשכת לחם הפנים וכי אזלת בלשכאו׳ אלו מימין לשמאל. תהא לשכת לחם הפנים בקרן צפונית מזרחית ומשנינן מר קא חשיב דרך ימין ומר קא חשיב דרך שמאל. פי׳ דמתניתין דמדות חשיב להו דרך ימין כדקתני בה בהדיא. ותנא דתמיד חשיב דרך שמאל. ואי אמרת בשלמא דלשכת טלאים מערבית דרומית היא. כי אזלת דרך שמאל הויא לשכת לחם הפנים מזרחית דרומית כמתני׳ דמדות אבל אי אמרת דלשכת טלאים מערבית צפונית אפילו תיזיל לדרך שמאל לא מיתרץ לחם הפנים ולא הוי אלא בלשכה שהיא מערבית דרומית אלא ש״מ דלשכת טלאים מערבית היא. וידוע כי המחשב דרך ימין הולך ממזרח לצפון ומצפון למערב וממערב לדרום. והמחשיב דרך שמאל הולך בהפך ממזרח לדרום ומדרום למערב וממערב לצפון. והקשה ריב״א ז״ל כי רמינן לחם הפנים אלחם הפנים אמאי לא אמרי׳ דאקצויי מקצייא לרוח מזרח בין צפון לדרום ומאן דאתי מדרום קרי לה צפונית מזרחית ומאן דאתי מצפון קרי לה דרומית מזרחית וכדמתרצינן בלשכת הטלאים ותירץ ז״ל דליכא לשנויי הכי אלא בלשכת הטלאים דקתני בה תנא שהיא במקצוע צפונית מערבית ולהכי נקט לישנא דמקצוע לומר דאקצויי מקצייא. ועוד י״ל דכל היכא דאפשר לאוקומה כפשטה בדרומי׳ מזרחית דוקא כדקתני הא עדיפא טפי מלמימ׳ דאקצויי מקנייא. דההוא שינויא דחיקא מה שאין כן באידך דחושבנא בעלמא הוא וזימנין דחשיב להו דרך שמאל כדמפר׳ תלמודא (הגהה לאחד קדוש ז״ל קשיא לי ואמאי לא תריצנא בלשכת טלאים דמר קא חשיב דרך שמאל ומר קא חשיב דרך ימין ועוד דאי דרך שמאל אזיל תו לא אצטריכינן לטעמא דאקצויי אקצייא ובין לשכת טלאים ובין לשכת לחם הפנים מתרצי בהני ודוק. ואולי אומר דמאן דאמר אקצויי מקצייא הכי גמיר ליה מרביה ולא מסבר׳ דנפשיה אמרה אלא דקשיא לי עוד דאי קימ׳ במקצוע דרומית מערבית פירושה דטפי קימ׳ בדרומית מערבית מבצפונית מערבית אם כן מאי האי דאמרי׳ דמאן דאתי מדרום חוי לה בצפון וכי תימא דמ״מ הואיל ולא קימ׳ ממש במקצוע מערבי דרומי חזי לה בצפון אם כן לא מתריץ לחם הפנים דהא חזי לה במקצוע דרומית מערבית מאן דאזיל דרך שמאל לכך יש לי לפרש דמאי דאמרי׳ ומסתברא לאו על תירוצא דאקצויי מקצייא קימ׳ אלא דנדינן מנה ואמרינן דמסתברא דלאו אקצויי מקצייא אלא דקימ׳ במקצוע דרומית מזרחית ממש ומר קא חשיב דרך שמאל ומר קא חשיבי דרך ימין כתירוצ׳ בלחם הפנים ובהכי מתרצי כולהו דאי אמרת דאקצויי מקצייא אפילו אי תימא דטפי איתה לדרומית מערבית היכי מתרצא ההיא דתמיד דאף אם ילך לשמאלו היתה צפון העולם דרומו והדרום צפונו לא משכחת לה תירוצא ודוק ובמאי דתרצי׳ בלחם הפנים איתרצא ממילא לשכת טלאים בהכרח ותו לא מידי ודע דלשכת בית המוקד דמשנת תמיד היא היא לשכה שגנזו בה אבני מזבח כו׳ דמשנת מדות ולשכת החותמות במסכת תמיד היא היא שיורדין בה לבית הטבילה דמס׳ מדות ודע עוד דצפון בדרום ודרום בצפון מחלפי לפי הילוכו של אדם אם לשמאל אם לימין אבל מזרח ומערב לא דהא חזי איניש זריחת השמש ומערבו ובדרך זה יתבאר לך כל זה).
Ritva on Yoma 17a · Sefaria
מהרש"א — חידושי הלכות
בא"ד וכי פלגינן בחמשה ועשרים אמות י"ב כו' א"כ הוו ע"ד ומחצה ולא כו' עכ"ל כצ"ל:
בפרש"י בד"ה אלא לאו כו' הא שמעינן מהא סתמא שאוכל המזבח שבעה אמות בצפון כו' עכ"ל הוא מגומגם דלפי פירושו דלעיל אינו אוכל המזבח לצפון רק ה' אמות אלא לפי קושייתו [דהקשה] לעיל אמאי לא משני כך דשלחנות כללו בננסין מתפרשת הכי דאוכל המזבח שבעה בצפון ודו"ק:
בא"ד נמצא אמצעו של מזבח לסוף ס"ז כו' ובד"ה מדרמינן לחם הפנים דהוה ס"ד שהוא כו' ובד"ה ומשנינן כו' וממערב לדרום והבא להקיף סביב כו' כצ"ל:
תוס' בד"ה ומר קחשיב כו' קתני בתר שהיו מפיסין כו' בפ"ב אמר שהיו מפיסין בלשכת הגזית אלמא דקאי כו' כצ"ל:
בד"ה ומר קחשיב כו' מתחזיא בצפון דלשכת טלאים צפונית כו' וההיא דמדות נמי מתוקמא דרך ימין וק"ל וי"ל דע"כ כו' עכ"ל לפי קושייתם הוא כזה /במקור יש שרטוט/:
בא"ד ואפילו הכא מתרצא שפיר ההיא דלחם הפנים כזה /במקור יש שרטוט/ כו' עכ"ל:
Chidushei Halachot on Yoma 17a · Sefaria
מה תמצאו כאן
יחידת טקסט מלאה של מסכת יומא, דף י״ז, עמוד א׳, בהיקף של כ־59 מילים ב־4 קטעים. מספור הקטעים מאפשר לחזור לשורה מדויקת, והפירושים מובאים כלשונם מן המקור הנדפס.
המשך הרצף
מקורות מקבילים
שיעורים וכלי לימוד
מפת קטע אחר קטע של כל 4 הקטעים בדף: מילות הפתיחה, המהלכים הנמצאים בטקסט עצמו וקישור חזרה לאותו קטע במקור.
- קטע 111 מילים
נפתחת ב״אֶלָּא לָאו שְׁמַע מִינַּהּ, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן…״
- קטע 220 מילים
נפתחת ב״רַב אַדָּא בְּרֵיהּ דְּרַב יִצְחָק אָמַר: הַאי…״
- קטע 311 מילים
נפתחת ב״וּמִסְתַּבְּרָא דִּבְמַעֲרָבִית דְּרוֹמִית הֲוַאי. מִמַּאי — מִדְּרָמֵינַן…״
- קטע 417 מילים
נפתחת ב״וּמְשַׁנֵּינַן, אָמַר רַב הוּנָא בְּרֵיהּ דְּרַב יְהוֹשֻׁעַ:…״
חכמים הנזכרים בדף
- רב הונא בריה דרב יהושע · אמוראים · דור רביעי לאמוראים
הוא וחבירו רב פפא שניהם תלמידי אביי ורבא, מנעוריהם עד זיקנותם לא נפרדו.
מקור: מסכת יומא דף י״ז עמוד א׳ · קטע 4 — “וּמְשַׁנֵּינַן, אָמַר רַב הוּנָא בְּרֵיהּ דְּרַב יְהוֹשֻׁעַ: מָר קָא…”
- רבי אליעזר בן יעקב [השני] · דור שני לתנאים
מקור: מסכת יומא דף י״ז עמוד א׳ · קטע 1 — “…לָאו שְׁמַע מִינַּהּ, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב הִיא. שְׁמַע…”
לשון המקור
אֶלָּא לָאו שְׁמַע מִינַּהּ, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב הִיא. שְׁמַע מִינַּהּ.
רַב אַדָּא בְּרֵיהּ דְּרַב יִצְחָק אָמַר: הַאי לִשְׁכָּה אַקְצוֹיֵי מַקְצְיָא, וּדְאָתֵי מִצָּפוֹן מִתְחַזְיָא לֵיהּ בְּדָרוֹם, וּדְאָתֵי מִדָּרוֹם מִתְחַזְיָא לֵיהּ בְּצָפוֹן.
וּמִסְתַּבְּרָא דִּבְמַעֲרָבִית דְּרוֹמִית הֲוַאי. מִמַּאי — מִדְּרָמֵינַן לֶחֶם הַפָּנִים אַלֶּחֶם הַפָּנִים,
וּמְשַׁנֵּינַן, אָמַר רַב הוּנָא בְּרֵיהּ דְּרַב יְהוֹשֻׁעַ: מָר קָא חָשֵׁיב דֶּרֶךְ יָמִין, וּמָר קָא חָשֵׁיב דֶּרֶךְ שְׂמֹאל.