בוני התלמוד

    דף ביאור

    מסכת פסחים דף קי״א עמוד א׳

    דף זה מרכז את הביאור על יחידת המקור: פירושי המפרשים כלשונם, המקורות שהטקסט מצטט, החכמים הנזכרים בו וקישורים ישירים חזרה לטקסט.

    לטקסט המלא במקור
    תלמוד בבלי · מפת הדף

    מסכת פסחים דף קי״א עמוד א׳

    מסכת פסחים דף קי״א עמוד א׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה — 16 קטעים ממוספרים, כ־527 מילים — יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.

    רש"י

    חוץ ממים מזוגים כגון קרירי בחמימי וחמימי בקרירי דמיא לא מזיגא היא ואם היה שותה בתחלה יין אין אלו מצטרפות לו:

    ולא אמרן מים מזוגין אין מצטרפין ליין מזוג:

    ארבעה דברים כולן משום רוח רעה:

    אלא דלא הוי ד' אמות דלא שביק רווחא [לשידא] לעבור בין דקל לכותל משום הכי מזקא ליה:

    אלא דליכא דירכא אחרינא שתהא שידא יכולה להלך בו דעכשיו זה בא בגבולה והפסיד דרכה ואהכי מזקא ליה:

    דלא אפסקינהו בעפרא שלא פיזר עליהן עפר:

    גמוד מסאני נתכווץ המנעלין:

    וצוו כרעיה ויבשו רגליו:

    ועוד 10 קטעי פירוש על דף זה.

    Rashi on Pesachim 111a · Sefaria

    תוספות

    נפתח באל פי' רשב"ם אל מוציאם ממצרים ונפתח בלא לא איש אל ויכזב ואע"ג דאסור להתרפאות בדברי תורה להגן שרי והא דאמרי' בפ' במה אשה (שבת דף סז.) לאישתא צמירתא לישקול סכינא וכו' ולימא ויאמר משה אסורה נא ואראה וגו' משום סכנה שרי ור"ח פי' נפתח באל לימא הכי אל אלהים ה' הצילנו מכל רע ומכל נזק אשר בידך כח וגבורה כי אתה אל ונפתח בלא לא תטשני אלהי ולא תעזבני שמרני כאישון בת עין טרם אקרא תענני ואל תאמר לא:

    אם תחלת נדה היא הורגת יש מפרש אם עושה להן כישוף:

    Tosafot on Pesachim 111a · Sefaria

    רבנו חננאל

    אמר ר' יוחנן כל המזוג מצטרף ואפי' מים והנ"מ חמימי לגו או קרירי לגו חמימי:

    ארבעה דברים העושה אותן דמו בראשו הנפנה בין דקל לכותל והעובד בין ב' דקלים והעובר על מים שפוכין ואפי' שפכתן בתו והשותה מים שאולין ולא אמרן אלא דשיילינהו קטן בדברא [אבל שיילינהו גדול] או קטן במתא או חמרא ושכרא לית לן בה. תרי דפסקינהו נדה אם תחלת נדה היא הורגת אחד מהן ואם סוף נדה היא עושה מריבה ביניהם מאי תקנתיה נפתח באל ונסיים באל [וי"א נפתח בלא ונסיים בלא] יש מי שאומר יפתח פסוק באל ויסיים באל כגון (במדבר כ"ג כ"ב) אל מוציאם ממצרים עד מה פעל אל [ונפתח בלא כגון לא איש אל וגו'] ויש מי שאומר דלא אלא יפתח אל ה' הצילני מכל רע ומכל נזק וחלי ובידך כח וגבורה כי אתה אל וכן יפתח ויאמר לא תטשני אלהי ולא תעזבני שמרני כאישון בת עין מלא שאלותי ותן לי בקשותי טרם אקראך תענני ואל תאמר לא:

    מאן דפגע בנדה כי סלקא מטבילת מצוה אי איהו קדים ומשמש אחד ליה רוח זנונים אי איהי קדמה ומשמשה אחדא לדידה רוח זנונים מאי תקנתיה נימא הכי שופך בוז על נדיבים וגו'.

    Rabbeinu Chananel on Pesachim 111a · Sefaria

    גליון הש"ס

    תוס' ד"ה נפתח כו' ואף על גב דאסור להתרפאות בד"ת. שבועות טו ע"ב:

    Gilyon HaShas on Pesachim 111a · Sefaria

    בן יהוידע

    אִם תְּחִלַּת נִדָּה הִיא הוֹרֶגֶת אֶחָד מֵהֶם פירוש אם נזדמן אותה שעה שם איזה מזיק מן השדים בעת שעברה אשה בין תרי גברי אז אותו מזיק יזיק את אחד מאלו והורגת רוצה לומר מזקת שתהיה סיבה שינזק אחד מהם אבל אם לא נמצא אותה שעה מזיק עומד לא יהיה מזה נזק. מיהו דע כי הדבר פשוט דכל דברים אלו לא נאמרו אלא בזמן קדמון שהיו השדים והמזיקין מצויים הרבה והיו מינים ממינים שונים ועתה נחלשה הסיטרא אחרא נתמעטו אלו גם כן, ורק לכתחילה טוב לחוש ליזהר בזה.

    Ben Yehoyada on Pesachim 111a · Sefaria

    מה תמצאו כאן

    יחידת טקסט מלאה של מסכת פסחים, דף קי״א, עמוד א׳, בהיקף של כ־527 מילים ב־16 קטעים. מספור הקטעים מאפשר לחזור לשורה מדויקת, והפירושים מובאים כלשונם מן המקור הנדפס.

    מפת קטע אחר קטע של כל 16 הקטעים בדף: מילות הפתיחה, המהלכים הנמצאים בטקסט עצמו וקישור חזרה לאותו קטע במקור.

    1. קטע 129 מילים

      נפתחת ב״חוּץ מִן הַמַּיִם. וְרַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: אֲפִילּוּ…״

    2. קטע 232 מילים

      נפתחת ב״אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ: אַרְבָּעָה דְּבָרִים הָעוֹשֶׂה אוֹתָן…״

    3. קטע 340 מילים

      נפתחת ב״הַנִּפְנֶה בֵּין דֶּקֶל לְכוֹתֶל — לָא אֲמַרַן…״

    4. קטע 435 מילים

      נפתחת ב״וְהָעוֹבֵר בֵּין שְׁנֵי דְקָלִים — לָא אֲמַרַן…״

    5. קטע 533 מילים

      נפתחת ב״וַאֲפִילּוּ שַׁיְילִינְהוּ קָטָן נָמֵי — לָא אֲמַרַן…״

    6. קטע 667 מילים

      נפתחת ב״וְהָעוֹבֵר עַל מַיִם שְׁפוּכִין — לָא אֲמַרַן…״

    7. קטע 729 מילים

      נפתחת ב״וְהָנֵי מִילֵּי הֵיכָא דְּלֵיכָּא לְמֵיחַשׁ לִכְשָׁפִים, אֲבָל…״

    8. קטע 820 מילים

      נפתחת ב״תָּנוּ רַבָּנַן: שְׁלֹשָׁה אֵין מְמַצְּעִין וְלֹא מִתְמַצְּעִין.…״

    9. קטע 911 מילים

      נפתחת ב״וְאִי מְמַצְּעִין מַאי תַּקַּנְתֵּיהּ? אָמַר רַב פָּפָּא:…״

    10. קטע 106 מילים

      נפתחת ב״אִי נָמֵי, נִפְתַּח בְּ״לֹא״ וְנַפְסֵיק בְּ״לֹא״.…״

    11. קטע 1129 מילים

      נפתחת ב״הָנֵי בֵּי תְרֵי דְּמַצַּעָא לְהוּ אִשָּׁה נִדָּה,…״

    12. קטע 1257 מילים

      נפתחת ב״הָנֵי תְּרֵי נְשֵׁי דְּיָתְבָן בְּפָרָשַׁת דְּרָכִים, חֲדָא…״

    13. קטע 1340 מילים

      נפתחת ב״הַאי מַאן דְּפָגַע בְּאִיתְּתָא בְּעִידָּנָא דְּסָלְקָא מִטְּבִילַת…״

    14. קטע 1445 מילים

      נפתחת ב״אָמַר רַבִּי יִצְחָק, מַאי דִּכְתִיב: ״גַּם כִּי…״

    15. קטע 1540 מילים

      נפתחת ב״אֶלָּא הָא דְּתַנְיָא: הַיָּשֵׁן בְּצֵל דֶּקֶל יְחִידִי…״

    16. קטע 1614 מילים

      נפתחת ב״וּבְצִילָּהּ שֶׁל לְבָנָה — לָא אֲמַרַן אֶלָּא…״

    לשון המקור

    חוּץ מִן הַמַּיִם. וְרַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: אֲפִילּוּ מַיִם. אָמַר רַב פָּפָּא: לָא אֲמַרַן, אֶלָּא חַמִּימֵי לְגוֹ קָרִירֵי, וְקָרִירֵי לְגוֹ חַמִּימֵי. אֲבָל חַמִּימֵי לְגוֹ חַמִּימֵי, וְקָרִירֵי לְגוֹ קָרִירֵי — לָא.

    אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ: אַרְבָּעָה דְּבָרִים הָעוֹשֶׂה אוֹתָן דָּמוֹ בְּרֹאשׁוֹ וּמִתְחַיֵּיב בְּנַפְשׁוֹ. אֵלּוּ הֵן: הַנִּפְנֶה בֵּין דֶּקֶל לְכוֹתֶל, וְהָעוֹבֵר בֵּין שְׁנֵי דְקָלִים, וְהַשּׁוֹתֶה מַיִם שְׁאוּלִין, וְהָעוֹבֵר עַל מַיִם שְׁפוּכִין, וַאֲפִילּוּ שְׁפָכַתּוּ אִשְׁתּוֹ בְּפָנָיו.

    הַנִּפְנֶה בֵּין דֶּקֶל לְכוֹתֶל — לָא אֲמַרַן אֶלָּא דְּלֵית לֵיהּ אַרְבַּע אַמּוֹת, אֲבָל אִית לֵיהּ אַרְבַּע אַמּוֹת — לֵית לַן בַּהּ. וְכִי לֵית לֵיהּ אַרְבַּע אַמּוֹת, לָא אֲמַרַן אֶלָּא דְּלֵיכָּא דִּירְכָּא אַחֲרִינָא, אֲבָל אִיכָּא דִּירְכָּא אַחֲרִינָא — לֵית לַן בַּהּ.

    וְהָעוֹבֵר בֵּין שְׁנֵי דְקָלִים — לָא אֲמַרַן אֶלָּא דְּלָא פַּסְקִינְהוּ רְשׁוּת הָרַבִּים, אֲבָל פַּסְקִינְהוּ רְשׁוּת הָרַבִּים — לֵית לַן בַּהּ. הַשּׁוֹתֶה מַיִם שְׁאוּלִין — לָא אֲמַרַן אֶלָּא דְּשַׁיְילִינְהוּ קָטָן, אֲבָל גָּדוֹל — לֵית לַן בַּהּ.

    וַאֲפִילּוּ שַׁיְילִינְהוּ קָטָן נָמֵי — לָא אֲמַרַן אֶלָּא בַּשָּׂדֶה, דְּלָא שְׁכִיחִי, אֲבָל בָּעִיר, דִּשְׁכִיחִי — לֵית לַן בָּהּ. וַאֲפִילּוּ בַּשָּׂדֶה נָמֵי — לָא אֲמַרַן אֶלָּא מַיָּא, אֲבָל חַמְרָא וְשִׁיכְרָא — לֵית לַן בַּהּ.

    וְהָעוֹבֵר עַל מַיִם שְׁפוּכִין — לָא אֲמַרַן אֶלָּא דְּלָא אַפְסְקִינְהוּ בְּעַפְרָא וְלָא תַּף בְּהוּ רוּקָּא, אֲבָל אַפְסְקִינְהוּ אוֹ תַּף בְּהוּ רוּקָּא — לֵית לַן בַּהּ. וְלָא אֲמַרַן אֶלָּא דְּלָא עֲבַר עֲלַיְיהוּ שִׁימְשָׁא וְלָא עֲבַר עֲלַיְיהוּ שִׁיתִּין נִיגְרֵי, אֲבָל עֲבַר עֲלַיְיהוּ שִׁימְשָׁא וַעֲבַר עֲלַיְיהוּ שִׁיתִּין נִיגְרֵי — לֵית לַן בַּהּ. וְלָא אֲמַרַן אֶלָּא דְּלָא רְכִיב חֲמָרָא וְלָא סָיֵים מְסָנֵי, אֲבָל רְכִיב חֲמָרָא וְסָיֵים מְסָנֵי — לֵית לַן בַּהּ.

    וְהָנֵי מִילֵּי הֵיכָא דְּלֵיכָּא לְמֵיחַשׁ לִכְשָׁפִים, אֲבָל הֵיכָא דְּאִיכָּא לְמֵיחַשׁ לִכְשָׁפִים, אַף עַל גַּב דְּאִיכָּא כׇּל הָנֵי — חָיְישִׁינַן. (וְהָהוּא) גַּבְרָא דִּרְכִיב חֲמָרָא וְסָיֵים מְסָנֵי, וּגְמוּד מְסָאנֵיהּ וּצְווֹ כַּרְעֵיהּ.

    תָּנוּ רַבָּנַן: שְׁלֹשָׁה אֵין מְמַצְּעִין וְלֹא מִתְמַצְּעִין. וְאֵלּוּ הֵן: הַכֶּלֶב וְהַדֶּקֶל וְהָאִשָּׁה. וְיֵשׁ אוֹמְרִים: אַף הַחֲזִיר, וְיֵשׁ אוֹמְרִים: אַף הַנָּחָשׁ.

    וְאִי מְמַצְּעִין מַאי תַּקַּנְתֵּיהּ? אָמַר רַב פָּפָּא: נִפְתַּח בְּ״אֵל״ וְנַפְסֵיק בְּ״אֵל״.

    אִי נָמֵי, נִפְתַּח בְּ״לֹא״ וְנַפְסֵיק בְּ״לֹא״.

    הָנֵי בֵּי תְרֵי דְּמַצַּעָא לְהוּ אִשָּׁה נִדָּה, אִם תְּחִלַּת נִדָּתָהּ הִיא — הוֹרֶגֶת אֶחָד מֵהֶן, אִם סוֹף נִדָּתָהּ הִיא — מְרִיבָה עוֹשָׂה בֵּינֵיהֶן. מַאי תַּקַּנְתֵּיהּ? נִפְתַּח בְּ״אֵל״ וְנַפְסֵיק בְּ״אֵל״.

    הָנֵי תְּרֵי נְשֵׁי דְּיָתְבָן בְּפָרָשַׁת דְּרָכִים, חֲדָא בְּהַאי גִּיסָא דִּשְׁבִילָא, וַחֲדָא בְּאִידַּךְ גִּיסָא, וּמְכַוְּונָן אַפַּיְיהוּ לַהֲדָדֵי — וַדַּאי בִּכְשָׁפִים עֲסִיקָן. מַאי תַּקַּנְתֵּיהּ? אִי אִיכָּא דִּירְכָּא אַחֲרִינָא — לֵיזִיל בַּהּ. וְאִי לֵיכָּא דִּירְכָּא אַחֲרִינָא, אִי אִיכָּא אִינִישׁ אַחֲרִינָא בַּהֲדֵיהּ — נִינְקְטוֹ לִידַיְיהוּ בַּהֲדֵי הֲדָדֵי וְנִיחַלְּפוּ. וְאִי לֵיכָּא אִינִישׁ אַחֲרִינָא, נֵימָא הָכִי: ״אָגְרַת אָזְלַת אָסְיָא בְּלוּסְיָא, מִתְקַטְלָא בְּחֵיק קָבָל״.

    הַאי מַאן דְּפָגַע בְּאִיתְּתָא בְּעִידָּנָא דְּסָלְקָא מִטְּבִילַת מִצְוָה, אִי אִיהוּ קָדֵים וּמְשַׁמֵּשׁ — אָחֲדָא לֵיהּ לְדִידֵיהּ רוּחַ זְנוּנִים. אִי אִיהִי קָדְמָה וּמְשַׁמְּשָׁה — אָחֲדָא לַהּ לְדִידַהּ רוּחַ זְנוּנִים. מַאי תַּקַּנְתֵּיהּ? לֵימָא הָכִי: ״שׁוֹפֵךְ בּוּז עַל נְדִיבִים וַיַּתְעֵם בְּתוֹהוּ לֹא דָרֶךְ״.

    אָמַר רַבִּי יִצְחָק, מַאי דִּכְתִיב: ״גַּם כִּי אֵלֵךְ בְּגֵיא צַלְמָוֶת לֹא אִירָא רָע כִּי אַתָּה עִמָּדִי״ — זֶה הַיָּשֵׁן בְּצֵל דֶּקֶל יְחִידִי, וּבְצֵל לְבָנָה. וּבְצֵל דֶּקֶל יְחִידִי — לָא אֲמַרַן אֶלָּא דְּלָא נָפֵיל טוּלָּא דְחַבְרֵיהּ עִילָּוֵיהּ, אֲבָל נָפֵל טוּלָּא דְחַבְרֵיהּ עִילָּוֵיהּ — לֵית לַן בַּהּ.

    אֶלָּא הָא דְּתַנְיָא: הַיָּשֵׁן בְּצֵל דֶּקֶל יְחִידִי בֶּחָצֵר, וְהַיָּשֵׁן בְּצֵל לְבָנָה — דָּמוֹ בְּרֹאשׁוֹ, הֵיכִי דָמֵי? אִי לֵימָא דְּלָא נָפֵל טוּלָּא דְּחַבְרֵיהּ עִילָּוֵיהּ, אֲפִילּוּ בַּשָּׂדֶה נָמֵי! אֶלָּא לָאו שְׁמַע מִינַּהּ: בְּחָצֵר אַף עַל גַּב דְּנָפֵיל טוּלָּא דְּחַבְרֵיהּ עִילָּוֵיהּ. שְׁמַע מִינַּהּ.

    וּבְצִילָּהּ שֶׁל לְבָנָה — לָא אֲמַרַן אֶלָּא בְּמַעְרְבָה, אֲבָל בְּמַדִּינְחֲתָא — לֵית לַן בַּהּ.