דף ביאור
מסכת מגילה דף י״ט עמוד א׳פרק 2 הקורא למפרע
דף זה מרכז את הביאור על יחידת המקור: פירושי המפרשים כלשונם, המקורות שהטקסט מצטט, החכמים הנזכרים בו וקישורים ישירים חזרה לטקסט.
לטקסט המלא במקורמסכת מגילה דף י״ט עמוד א׳
מסכת מגילה דף י״ט עמוד א׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה - 22 קטעים ממוספרים, כ־524 מילים - יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.
לשון המקור
קַנְקַנְתּוֹם — חַרְתָּא דְאוּשְׁכָּפֵי. דִּיפְתְּרָא — דִּמְלִיחַ וּקְמִיחַ וְלָא עֲפִיץ. נְיָיר — מְחָקָא.
עַד שֶׁתְּהֵא כְּתוּבָה אַשּׁוּרִית, דִּכְתִיב: ״כִּכְתָבָם וְכִזְמַנָּם״.
״עַל הַסֵּפֶר וּבִדְיוֹ וְכוּ׳״. מְנָלַן? אַתְיָא ״כְּתִיבָה״ ״כְּתִיבָה״. כְּתִיב הָכָא: ״וַתִּכְתֹּב אֶסְתֵּר הַמַּלְכָּה״, וּכְתִיב הָתָם: ״וַיֹּאמֶר לָהֶם בָּרוּךְ מִפִּיו יִקְרָא אֵלַי אֵת כׇּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וַאֲנִי כּוֹתֵב עַל הַסֵּפֶר בַּדְּיוֹ״.
מַתְנִי׳ בֶּן עִיר שֶׁהָלַךְ לִכְרַךְ וּבֶן כְּרַךְ שֶׁהָלַךְ לְעִיר, אִם עָתִיד לַחְזוֹר לִמְקוֹמוֹ — קוֹרֵא כִּמְקוֹמוֹ, וְאִם לָאו — קוֹרֵא עִמָּהֶן.
וּמֵהֵיכָן קוֹרֵא אָדָם אֶת הַמְּגִילָּה וְיוֹצֵא בָּהּ יְדֵי חוֹבָה? רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: כּוּלָּהּ. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: מֵ״אִישׁ יְהוּדִי״. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: מֵ״אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה״.
גְּמָ׳ אָמַר רָבָא: לֹא שָׁנוּ אֶלָּא שֶׁעָתִיד לַחְזוֹר בְּלֵילֵי אַרְבָּעָה עָשָׂר, אֲבָל אֵין עָתִיד לַחְזוֹר בְּלֵילֵי אַרְבָּעָה עָשָׂר — קוֹרֵא עִמָּהֶן. אָמַר רָבָא: מְנָא אָמֵינָא לַהּ? דִּכְתִיב: ״עַל כֵּן הַיְּהוּדִים הַפְּרָזִים הַיּוֹשְׁבִים בְּעָרֵי הַפְּרָזוֹת״. מִכְּדֵי כְּתִיב: ״הַיְּהוּדִים הַפְּרָזִים״, לְמָה לִי לְמִיכְתַּב ״הַיּוֹשְׁבִים בְּעָרֵי הַפְּרָזוֹת״? הָא קָא מַשְׁמַע לַן, דְּפָרוּז בֶּן יוֹמוֹ נִקְרָא פָּרוּז.
אַשְׁכְּחַן פָּרוּז, מוּקָּף מְנָא לַן? סְבָרָא הוּא: מִדְּפָרוּז בֶּן יוֹמוֹ קָרוּי פָּרוּז, מוּקָּף בֶּן יוֹמוֹ קָרוּי מוּקָּף.
וְאָמַר רָבָא: בֶּן כְּפָר שֶׁהָלַךְ לְעִיר — בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ קוֹרֵא עִמָּהֶן. מַאי טַעְמָא? הַאי כִּבְנֵי הָעִיר בָּעֵי לְמִקְרֵי, וְרַבָּנַן הוּא דַּאֲקִילּוּ עַל הַכְּפָרִים כְּדֵי שֶׁיְּסַפְּקוּ מַיִם וּמָזוֹן לַאֲחֵיהֶם שֶׁבַּכְּרַכִּין. הָנֵי מִילֵּי — כִּי אִיתֵיהּ בְּדוּכְתֵּיהּ, אֲבָל כִּי אִיתֵיהּ בְּעִיר — כִּבְנֵי עִיר בָּעֵי לְמִקְרֵי.
אֵיתִיבֵיהּ אַבָּיֵי: בֶּן כְּרַךְ שֶׁהָלַךְ לְעִיר — בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ קוֹרֵא כִּמְקוֹמוֹ. בֶּן כְּרַךְ סָלְקָא דַּעְתָּךְ?! בְּאִם עָתִיד לַחְזוֹר תַּלְיָא מִילְּתָא, אֶלָּא לָאו, בֶּן כְּפָר.
וְלָאו תָּרוֹצֵי מְתָרְצַתְּ? תְּנִי: קוֹרֵא עִמָּהֶן.
מֵהֵיכָן קוֹרֵא אָדָם אֶת הַמְּגִילָּה וְכוּ׳. תַּנְיָא, רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי אוֹמֵר: מִ״בַּלַּיְלָה הַהוּא״.
אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן, וְכוּלָּן מִקְרָא אֶחָד דָּרְשׁוּ: ״וַתִּכְתֹּב אֶסְתֵּר הַמַּלְכָּה וּמׇרְדֳּכַי הַיְּהוּדִי אֶת כׇּל תּוֹקֶף״, מַאן דְּאָמַר כּוּלָּהּ — תּוֹקְפּוֹ שֶׁל אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ.
וּמַאן דְּאָמַר מֵ״אִישׁ יְהוּדִי״ — תּוֹקְפּוֹ שֶׁל מָרְדֳּכַי, וּמַאן דְּאָמַר מֵ״אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה״ — תּוֹקְפּוֹ שֶׁל הָמָן, וּמַאן דְּאָמַר מִ״בַּלַּיְלָה הַהוּא״ — תּוֹקְפּוֹ שֶׁל נֵס.
רַב הוּנָא אָמַר, מֵהָכָא: ״וּמָה רָאוּ עַל כָּכָה וּמָה הִגִּיעַ אֲלֵיהֶם״,
מַאן דְּאָמַר כּוּלָּהּ: ״מָה רָאָה״ — אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ שֶׁנִּשְׁתַּמֵּשׁ בְּכֵלִים שֶׁל בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, ״עַל כָּכָה״ — מִשּׁוּם דְּחַשֵּׁיב שִׁבְעִים שְׁנִין וְלָא אִיפְּרוּק, ״וּמָה הִגִּיעַ אֲלֵיהֶם״ — דִּקְטַל וַשְׁתִּי.
וּמַאן דְּאָמַר מֵ״אִישׁ יְהוּדִי״: ״מָה רָאָה״ — מָרְדְּכַי דְּאִיקַּנִּי בְּהָמָן, ״עַל כָּכָה״ — דְּשַׁוִּי נַפְשֵׁיהּ עֲבוֹדָה זָרָה, ״וּמָה הִגִּיעַ אֲלֵיהֶם״ — דְּאִתְרְחִישׁ נִיסָּא.
וּמַאן דְּאָמַר מֵ״אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה״: ״מָה רָאָה״ — הָמָן שֶׁנִּתְקַנֵּא בְּכׇל הַיְּהוּדִים, ״עַל כָּכָה״ — מִשּׁוּם דְּמָרְדְּכַי ״לֹא יִכְרַע וְלֹא יִשְׁתַּחֲוֶה״, ״וּמָה הִגִּיעַ אֲלֵיהֶם״ — ״וְתָלוּ אוֹתוֹ וְאֶת בָּנָיו עַל הָעֵץ״.
וּמַאן דְּאָמַר מִ״בַּלַּיְלָה הַהוּא״: ״מָה רָאָה״ — אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ לְהָבִיא אֶת סֵפֶר הַזִּכְרוֹנוֹת, ״עַל כָּכָה״ — דְּזַמֵּינְתֵּיהּ אֶסְתֵּר לְהָמָן בַּהֲדֵיהּ, ״וּמָה הִגִּיעַ אֲלֵיהֶם״ — דְּאִתְרְחִישׁ נִיסָּא.
אָמַר רַבִּי חֶלְבּוֹ אָמַר רַב חָמָא בַּר גּוּרְיָא אָמַר רַב: הֲלָכָה כְּדִבְרֵי הָאוֹמֵר כּוּלָּהּ. וַאֲפִילּוּ לְמַאן דְּאָמַר מֵ״אִישׁ יְהוּדִי״ — צְרִיכָה שֶׁתְּהֵא כְּתוּבָה כּוּלָּהּ.
וְאָמַר רַבִּי חֶלְבּוֹ אָמַר רַב חָמָא בַּר גּוּרְיָא אָמַר רַב: מְגִילָּה נִקְרֵאת ״סֵפֶר״, וְנִקְרֵאת ״אִגֶּרֶת״. נִקְרֵאת ״סֵפֶר״ — שֶׁאִם תְּפָרָהּ בְּחוּטֵי פִשְׁתָּן פְּסוּלָה. וְנִקְרֵאת ״אִגֶּרֶת״ — שֶׁאִם הֵטִיל בָּהּ שְׁלֹשָׁה חוּטֵי גִידִין כְּשֵׁרָה. אָמַר רַב נַחְמָן: וּבִלְבַד שֶׁיְּהוּ מְשׁוּלָּשִׁין.
אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל: הַקּוֹרֵא בִּמְגִילָּה הַכְּתוּבָה בֵּין הַכְּתוּבִים — לֹא יָצָא. אָמַר רָבָא: לָא אֲמַרַן אֶלָּא דְּלָא מְחַסְּרָא וּמְיַיתְּרָא פּוּרְתָּא, אֲבָל מְחַסְּרָא וּמְיַיתְּרָא פּוּרְתָּא — לֵית לַן בַּהּ.
לֵוִי בַּר שְׁמוּאֵל הֲוָה קָא קָרֵי קַמֵּיהּ דְּרַב יְהוּדָה בִּמְגִילָּה