דף ביאור
מסכת עירובין דף מ״ט עמוד א׳פרק 4 מי שהוציאוהו
דף זה מרכז את הביאור על יחידת המקור: פירושי המפרשים כלשונם, המקורות שהטקסט מצטט, החכמים הנזכרים בו וקישורים ישירים חזרה לטקסט.
לטקסט המלא במקורמסכת עירובין דף מ״ט עמוד א׳
מסכת עירובין דף מ״ט עמוד א׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה - 25 קטעים ממוספרים, כ־379 מילים - יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.
לשון המקור
אַף זוֹ דִּבְרֵי רַבִּי שִׁמְעוֹן, אֲבָל חֲכָמִים אוֹמְרִים: שְׁלָשְׁתָּן אֲסוּרוֹת.
תַּנְיָא כְּווֹתֵיהּ דְּרַב יְהוּדָה אַלִּיבָּא דִּשְׁמוּאֵל, אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן: לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה לְשָׁלֹשׁ חֲצֵירוֹת הַפְּתוּחוֹת זוֹ לָזוֹ וּפְתוּחוֹת לִרְשׁוּת הָרַבִּים, עֵירְבוּ שְׁתַּיִם עִם הָאֶמְצָעִית — זוֹ מְבִיאָה מִתּוֹךְ בֵּיתָהּ וְאוֹכֶלֶת, וְזוֹ מְבִיאָה מִתּוֹךְ בֵּיתָהּ וְאוֹכֶלֶת. זוֹ מַחְזֶרֶת מוֹתָרָהּ לְתוֹךְ בֵּיתָהּ, וְזוֹ מַחְזֶרֶת מוֹתָרָהּ לְתוֹךְ בֵּיתָהּ.
אֲבָל חֲכָמִים אוֹמְרִים: שְׁלָשְׁתָּן אֲסוּרוֹת.
וְאַזְדָּא שְׁמוּאֵל לְטַעְמֵיהּ, דְּאָמַר שְׁמוּאֵל: חָצֵר שֶׁבֵּין שְׁנֵי מְבוֹאוֹת, עֵירְבָה עִם שְׁנֵיהֶם — אֲסוּרָה עִם שְׁנֵיהֶם.
לֹא עֵירְבָה עִם שְׁנֵיהֶם — אוֹסֶרֶת עַל שְׁנֵיהֶן.
הָיְתָה בְּאֶחָד רְגִילָה, וּבְאֶחָד אֵינָהּ רְגִילָה, זֶה שֶׁרְגִילָה בּוֹ — אָסוּר, וְזֶה שֶׁאֵינָהּ רְגִילָה בּוֹ — מוּתָּר.
אָמַר רַבָּה בַּר רַב הוּנָא: עֵירְבָה עִם שֶׁאֵינָהּ רְגִילָה בּוֹ — הוּתַּר רְגִילָה לְעַצְמוֹ.
וְאָמַר רַבָּה בַּר רַב הוּנָא אָמַר שְׁמוּאֵל: אִם עֵירְבָה רְגִילָה לְעַצְמוֹ, וְזֶה שֶׁאֵינָהּ רְגִילָה בּוֹ לֹא עֵירַב, וְהִיא עַצְמָהּ לֹא עֵירְבָה — דּוֹחִין אוֹתָהּ אֵצֶל שֶׁאֵינָהּ רְגִילָה בּוֹ.
וּכְגוֹן זֶה כּוֹפִין עַל מִדַּת סְדוֹם.
אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל: הַמַּקְפִּיד עַל עֵירוּבוֹ — אֵין עֵירוּבוֹ עֵירוּב. מָה שְׁמוֹ — עֵירוּב שְׁמוֹ.
רַבִּי חֲנִינָא אָמַר: עֵירוּבוֹ עֵירוּב, אֶלָּא שֶׁנִּקְרָא מֵאַנְשֵׁי וַרְדִּינָא.
אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל: הַחוֹלֵק אֶת עֵירוּבוֹ — אֵינוֹ עֵירוּב.
כְּמַאן? כְּבֵית שַׁמַּאי, דְּתַנְיָא: חֲמִשָּׁה שֶׁגָּבוּ אֶת עֵירוּבָן וּנְתָנוּהוּ בִּשְׁנֵי כֵלִים, בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: אֵין זֶה עֵירוּב, וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים: הֲרֵי זֶה עֵירוּב!
אֲפִילּוּ תֵּימָא בֵּית הִלֵּל: עַד כָּאן לָא קָאָמְרִי בֵּית הִלֵּל הָתָם אֶלָּא דְּמָלְיָין לְמָנָא וְאִיַּיתַּר, אֲבָל הֵיכָא דְּפַלְגֵיהּ מִיפְלָג — לָא.
וְתַרְתֵּי, לְמָה לִי? צְרִיכִי, דְּאִי אַשְׁמְעִינַן הָתָם — מִשּׁוּם דְּקָפֵיד. אֲבָל הָכָא — אֵימָא לָא.
וְאִי אַשְׁמְעִינַן הָכָא — מִשּׁוּם דְּפַלְגֵיהּ מִיפְלָג, אֲבָל הָתָם — אֵימָא לָא, צְרִיכָא.
אֲמַר לֵיהּ רַבִּי אַבָּא לְרַב יְהוּדָה בְּבֵי מַעְצַרְתָּא דְּבֵי רַב זַכַּאי: מִי אָמַר שְׁמוּאֵל ״הַחוֹלֵק אֶת עֵירוּבוֹ — אֵינוֹ עֵירוּב״? וְהָאָמַר שְׁמוּאֵל: בַּיִת שֶׁמַּנִּיחִין בּוֹ עֵירוּב — אֵינוֹ צָרִיךְ לִיתֵּן אֶת הַפַּת. מַאי טַעְמָא, לָאו מִשּׁוּם דְּאָמַר דְּכֵיוָן דְּמַנַּח בְּסַלָּא — כְּמַאן דְּמַנַּח הָכָא דָּמֵי? הָכִי נָמֵי: כֵּיוָן דְּמַנַּח בְּסַלָּא — כְּמַאן דְּמַנַּח הָכָא דָּמֵי!
אֲמַר לֵיהּ: הָתָם — אַף עַל פִּי שֶׁאֵין פַּת, מַאי טַעְמָא — דְּכוּלְּהוּ הָכָא דָּיְירִי.
אָמַר שְׁמוּאֵל: עֵירוּב מִשּׁוּם קִנְיָן.
וְאִם תֹּאמַר: מִפְּנֵי מָה אֵין קוֹנִין בְּמָעָה — מִפְּנֵי שֶׁאֵינָהּ מְצוּיָה בְּעַרְבֵי שַׁבָּתוֹת.
הֵיכָא דְּעֵירַב, מִיהוּ לִקְנֵי!
גְּזֵירָה שֶׁמָּא יֹאמְרוּ מָעָה עִיקָּר, וְזִמְנִין דְּלָא שְׁכִיחַ מָעָה, וְלָא אָתֵי לְאִיעָרוֹבֵי בְּפַת, דְּאָתֵי עֵירוּב לְאִיקַלְקוֹלֵי.
רַבָּה אָמַר: עֵירוּב מִשּׁוּם דִּירָה.
מַאי בֵּינַיְיהוּ? אִיכָּא בֵּינַיְיהוּ: כְּלִי,
וּפָחוֹת מִשָּׁוֶה פְּרוּטָה,