דף ביאור
מסכת זבחים דף צ״ו עמוד ב׳
דף זה מרכז את הביאור על יחידת המקור: פירושי המפרשים כלשונם, המקורות שהטקסט מצטט, החכמים הנזכרים בו וקישורים ישירים חזרה לטקסט.
לטקסט המלא במקורמסכת זבחים דף צ״ו עמוד ב׳
מסכת זבחים דף צ״ו עמוד ב׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה — 18 קטעים ממוספרים, כ־436 מילים — יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.
רש"י
ואפי' לרבי יוסי כו' במסכת סוכה בפרק החליל (סוכה דף נ:):
אבל דחרס לא כדאמרינן התם מאי מיעט מיעט חרס:
פגע ביה רמי בר חמא ברב יצחק:
אמר ליה רמי לרב יצחק:
אלקפטין נקטן ריח אתי לה ליד משום דאזלת לך קמיה דרב ששת הוית לך כי רב ששת - משל הוא על גסי הרוח משתדלין לעמוד במקום גדולים [ואמר] הדוכוס אחזני בידי וריח המלוכה נקלט לתוך ידי אלקפטא דוכוס במסכת שבועות (דף ו:):
א"ל לאו לא לגאוה נתכוונתי:
משכחנא מתניתא דלא אמרה הכי פרכא לה למילתיה דמר דשמעתא דאמורא במקום מתניתא ליתא:
פשיט ממתניתא שמשניות סדורות בפיו כדאמרינן בעירובין (דף סז.) רב חסדא מרחשן שיפוותיה ממתנית' דרב ששת וכי נמי משכחנא כו':
ועוד 25 קטעי פירוש על דף זה.
Rashi on Zevachim 96b · Sefaria
תוספות
בישל במקצת כלי טעון מריקה ושטיפה כל הכלי או אינו טעון תימה מאי קמבעיא ליה ומאי ס"ד דרב יצחק אי כשמקצת כלי על האש שמבשל בו [חם] ושאר הכלי צונן קמבעיא ליה אם כן מאי קאמר בישול מפעפע הא לא מפעפע בכוליה כלי ואי בשכל הכלי חם פשיטא דמפעפע בכוליה ובעי מריקה ושטיפה ואי קמבעיא ליה אי מפעפע בכוליה כלי או לא אם כן בשאר איסורים נמי תיבעי ליה:
חומר במריקה ושטיפה כו' תימה אמאי לא קאמר שהמריקה ושטיפה היא לאחר זריקה מה שאין כן בהזאה וי"ל דלא חשיב חומרא אלא מה שלפני זריקה קודם כפרה שתלוי בעבודת הדם:
מדאיצטריך אותה למעוטי תרומה כו' דמקדש קדשים הוה ממעטינא קדשים קלים וכל שכן תרומה הלכך דרשינן אותה למעוטי תרומה דוקא ודאי דאין מיעוט אחר מיעוט אלא לרבות:
לא צריכא מדאמר מר מריקה ושטיפה בצונן אחר הגעלה הא אפי' בחמין פירוש תרומה סגי בהגעלה ולא בעיא מריקה ושטיפה בצונן ופריך הניחא למאן דאמר מריקה ושטיפה בצונן פירוש אחר הגעלה אלא למ"ד מריקה בחמין ושטיפה בצונן דמריקה היינו הגעלה מאי איכא למימר ומשני שטיפה יתירתא דצריך לעשות בקדשים שטיפה יתירתא אחר הגעלה משא"כ בתרומה ויש ללמוד מכאן דכלים האסורין כשמגעילן אין צריך לשוטפן בצונן אחרי כן אף על פי שנוהגין עתה לעשות כן:
Tosafot on Zevachim 96b · Sefaria
מה תמצאו כאן
יחידת טקסט מלאה של מסכת זבחים, דף צ״ו, עמוד ב׳, בהיקף של כ־436 מילים ב־18 קטעים. מספור הקטעים מאפשר לחזור לשורה מדויקת, והפירושים מובאים כלשונם מן המקור הנדפס.
המשך הרצף
מקורות מקבילים
שיעורים וכלי לימוד
מפת קטע אחר קטע של כל 18 הקטעים בדף: מילות הפתיחה, המהלכים הנמצאים בטקסט עצמו וקישור חזרה לאותו קטע במקור.
- קטע 112 מילים
נפתחת ב״וַאֲפִילּוּ רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי יְהוּדָה לָא קָאָמַר…״
- קטע 237 מילים
נפתחת ב״רַב יִצְחָק בַּר יְהוּדָה הֲוָה רְגִיל קַמֵּיהּ…״
- קטע 338 מילים
נפתחת ב״אֲמַר לֵיהּ: לָאו מִשּׁוּם הָכִי; מָר –…״
- קטע 428 מילים
נפתחת ב״אֲמַר לֵיהּ: בְּעִי מִינַּי מִילְּתָא, דְּאִיפְשִׁיט לָךְ…״
- קטע 526 מילים
נפתחת ב״וְהָא לָא תְּנָא הָכִי! אֲמַר לֵיהּ: מִסְתַּבְּרָא…״
- קטע 619 מילים
נפתחת ב״אֲמַר לֵיהּ: מִי דָּמֵי?! דָּם לָא מְפַעְפַּע,…״
- קטע 717 מילים
נפתחת ב״חוֹמֶר בְּהַזָּאָה – שֶׁהַזָּאָה יֶשְׁנָהּ בְּחַטָּאוֹת הַחִיצוֹנוֹת…״
- קטע 826 מילים
נפתחת ב״חוֹמֶר בִּמְרִיקָה וּשְׁטִיפָה – שֶׁהַמְּרִיקָה וּשְׁטִיפָה נוֹהֶגֶת…״
- קטע 917 מילים
נפתחת ב״אֲמַר לֵיהּ: אִי תַּנְיָא תַּנְיָא. וְטַעְמָא מַאי?…״
- קטע 1020 מילים
נפתחת ב״אֶחָד קׇדְשֵׁי קֳדָשִׁים וְכוּ׳. תָּנוּ רַבָּנַן: ״חַטָּאת״…״
- קטע 1138 מילים
נפתחת ב״יָכוֹל שֶׁאֲנִי מְרַבֶּה אֶת הַתְּרוּמָה? תַּלְמוּד לוֹמַר:…״
- קטע 1220 מילים
נפתחת ב״מַאי טַעְמָא דְּרַבִּי יְהוּדָה? מִדְּאִיצְטְרִיךְ ״אוֹתָהּ״ לְמַעוֹטֵי…״
- קטע 1329 מילים
נפתחת ב״וּתְרוּמָה לָא בָּעֲיָא שְׁטִיפָה וּמְרִיקָה?! וְהָתַנְיָא: קְדֵרָה…״
- קטע 1424 מילים
נפתחת ב״אָמַר אַבָּיֵי, לָא צְרִיכָא אֶלָּא לִדְאָמַר מָר:…״
- קטע 1521 מילים
נפתחת ב״רָבָא אָמַר, לָא צְרִיכָא אֶלָּא לִדְאָמַר מָר:…״
- קטע 1616 מילים
נפתחת ב״רַבָּה בַּר עוּלָּא אָמַר, לָא צְרִיכָא אֶלָּא…״
- קטע 1719 מילים
נפתחת ב״הָנִיחָא לְמַאן דְּאָמַר: מְרִיקָה וּשְׁטִיפָה בְּצוֹנֵן; אֶלָּא…״
- קטע 1829 מילים
נפתחת ב״מַתְנִי׳ רַבִּי טַרְפוֹן אוֹמֵר: בִּישֵּׁל מִתְּחִילַּת הָרֶגֶל…״
חכמים הנזכרים בדף
- אביי [הכהן] · אמוראים · דור רביעי לאמוראים
דור רביעי לאמוראים ונקרא שמו נחמני על שם סבו.
מקור: מסכת זבחים דף צ״ו עמוד ב׳ · קטע 14 — “אָמַר אַבָּיֵי, לָא צְרִיכָא אֶלָּא לִדְאָמַר מָר: בִּישֵּׁל בְּמִקְצָת…”
לשון המקור
וַאֲפִילּוּ רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי יְהוּדָה לָא קָאָמַר אֶלָּא דְּעֵץ, אֲבָל דְּחֶרֶס לָא.
רַב יִצְחָק בַּר יְהוּדָה הֲוָה רְגִיל קַמֵּיהּ דְּרָמֵי בַּר חָמָא, שַׁבְקֵיהּ וַאֲזַל לְרַב שֵׁשֶׁת. יוֹמָא חַד פְּגַע בֵּיהּ, אֲמַר לֵיהּ: אַלְקַפְטָא נַקְטַן, רֵיחָא אָתֵי לַהּ לְיָד?! מִשּׁוּם דְּאָזְלַתְּ לָךְ לְקַמֵּיהּ דְּרַב שֵׁשֶׁת, הָוֵית לָךְ כִּי רַב שֵׁשֶׁת?!
אֲמַר לֵיהּ: לָאו מִשּׁוּם הָכִי; מָר – כִּי בָּעֵינָא מִילְּתָא, פָּשֵׁיט לִי מִסְּבָרָא; כִּי מַשְׁכַּחְנָא מַתְנִיתָא – פָּרְכָא לַהּ. רַב שֵׁשֶׁת – כִּי בָּעֵינָא מִילְּתָא מִינֵּיהּ, פָּשֵׁיט לִי מִמַּתְנִיתָא; דְּכִי נָמֵי מַשְׁכַּחַתְּ מַתְנִיתָא וּפָרְכָא – מַתְנִיתָא וּמַתְנִיתָא הִיא.
אֲמַר לֵיהּ: בְּעִי מִינַּי מִילְּתָא, דְּאִיפְשִׁיט לָךְ כִּי מַתְנִיתָא. בְּעָא מִינֵּיהּ: בִּישֵּׁל בְּמִקְצָת כְּלִי – טָעוּן מְרִיקָה וּשְׁטִיפָה, אוֹ אֵין טָעוּן? אֲמַר לֵיהּ: אֵינוֹ טָעוּן, מִידֵּי דְּהָוֵה אַהַזָּאָה.
וְהָא לָא תְּנָא הָכִי! אֲמַר לֵיהּ: מִסְתַּבְּרָא כְּבֶגֶד – מָה בֶּגֶד אֵינוֹ טָעוּן כִּיבּוּס אֶלָּא מְקוֹם הַדָּם, אַף כְּלִי אֵינוֹ טָעוּן מְרִיקָה וּשְׁטִיפָה אֶלָּא בִּמְקוֹם בִּישּׁוּל.
אֲמַר לֵיהּ: מִי דָּמֵי?! דָּם לָא מְפַעְפַּע, בִּישּׁוּל מְפַעְפַּע! וְעוֹד, תַּנְיָא: חוֹמֶר בְּהַזָּאָה מִמְּרִיקָה וּשְׁטִיפָה, וְחוֹמֶר בִּמְרִיקָה וּשְׁטִיפָה מִבְּהַזָּאָה:
חוֹמֶר בְּהַזָּאָה – שֶׁהַזָּאָה יֶשְׁנָהּ בְּחַטָּאוֹת הַחִיצוֹנוֹת וּבְחַטָּאוֹת הַפְּנִימִיּוֹת, וְיֶשְׁנָהּ לִפְנֵי זְרִיקָה; מַה שֶּׁאֵין כֵּן בִּמְרִיקָה וּשְׁטִיפָה.
חוֹמֶר בִּמְרִיקָה וּשְׁטִיפָה – שֶׁהַמְּרִיקָה וּשְׁטִיפָה נוֹהֶגֶת בֵּין בְּקׇדְשֵׁי קָדָשִׁים בֵּין בְּקָדָשִׁים קַלִּים, בִּישֵּׁל בְּמִקְצָת הַכְּלִי – טָעוּן מְרִיקָה וּשְׁטִיפָה כָּל הַכְּלִי; מַה שֶּׁאֵין כֵּן בְּהַזָּאָה.
אֲמַר לֵיהּ: אִי תַּנְיָא תַּנְיָא. וְטַעְמָא מַאי? אָמַר קְרָא: ״וְאִם בִּכְלִי נְחֹשֶׁת בֻּשָּׁלָה״ – וַאֲפִילּוּ בְּמִקְצָת כְּלִי.
אֶחָד קׇדְשֵׁי קֳדָשִׁים וְכוּ׳. תָּנוּ רַבָּנַן: ״חַטָּאת״ – אֵין לִי אֶלָּא חַטָּאת, כׇּל קָדָשִׁים מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״קֹדֶשׁ קָדָשִׁים הִיא״.
יָכוֹל שֶׁאֲנִי מְרַבֶּה אֶת הַתְּרוּמָה? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״אוֹתָהּ״ – פְּרָט לִתְרוּמָה. דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: קׇדְשֵׁי קָדָשִׁים טְעוּנִין מְרִיקָה וּשְׁטִיפָה, קָדָשִׁים קַלִּים אֵינָן טְעוּנִין מְרִיקָה וּשְׁטִיפָה. דִּכְתִיב: ״קֹדֶשׁ קָדָשִׁים״ – קׇדְשֵׁי קָדָשִׁים אֵין, קָדָשִׁים קַלִּים לָא.
מַאי טַעְמָא דְּרַבִּי יְהוּדָה? מִדְּאִיצְטְרִיךְ ״אוֹתָהּ״ לְמַעוֹטֵי תְּרוּמָה, מִכְּלָל דְּקָדָשִׁים קַלִּים טְעוּנִין מְרִיקָה וּשְׁטִיפָה. וְרַבִּי שִׁמְעוֹן אָמַר לָךְ: ״אוֹתָהּ״ כִּדְאָמְרִינַן.
וּתְרוּמָה לָא בָּעֲיָא שְׁטִיפָה וּמְרִיקָה?! וְהָתַנְיָא: קְדֵרָה שֶׁבִּישֵּׁל בָּהּ בָּשָׂר לֹא יְבַשֵּׁל בָּהּ חָלָב, וְאִם בִּישֵּׁל – בְּנוֹתֵן טַעַם. תְּרוּמָה לֹא יְבַשֵּׁל בָּהּ חוּלִּין, וְאִם בִּישֵּׁל – בְּנוֹתֵן טַעַם!
אָמַר אַבָּיֵי, לָא צְרִיכָא אֶלָּא לִדְאָמַר מָר: בִּישֵּׁל בְּמִקְצָת כְּלִי – טָעוּן מְרִיקָה וּשְׁטִיפָה כָּל הַכְּלִי. הָא תְּרוּמָה – לָא צְרִיךְ אֶלָּא מְקוֹם בִּישּׁוּל.
רָבָא אָמַר, לָא צְרִיכָא אֶלָּא לִדְאָמַר מָר: ״בַּמָּיִם״ – וְלֹא בְּיַיִן, ״בַּמָּיִם״ – וְלֹא בְּמָזוּג. הָא – אֲפִילּוּ בְּיַיִן וַאֲפִילּוּ בְּמָזוּג.
רַבָּה בַּר עוּלָּא אָמַר, לָא צְרִיכָא אֶלָּא לִדְאָמַר מָר: מְרִיקָה וּשְׁטִיפָה בְּצוֹנֵן. הָא – אֲפִילּוּ בְּחַמִּין.
הָנִיחָא לְמַאן דְּאָמַר: מְרִיקָה וּשְׁטִיפָה בְּצוֹנֵן; אֶלָּא לְמַאן דְּאָמַר: מְרִיקָה בְּחַמִּין וּשְׁטִיפָה בְּצוֹנֵן – מַאי אִיכָּא לְמֵימַר? שְׁטִיפָה יַתִּירְתָּא.
מַתְנִי׳ רַבִּי טַרְפוֹן אוֹמֵר: בִּישֵּׁל מִתְּחִילַּת הָרֶגֶל – יְבַשֵּׁל בּוֹ כָּל הָרֶגֶל. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: עַד זְמַן אֲכִילָה. מְרִיקָה וּשְׁטִיפָה – מְרִיקָה כִּמְרִיקַת הַכּוֹס, וּשְׁטִיפָה כִּשְׁטִיפַת הַכּוֹס. מְרִיקָה וּשְׁטִיפָה בְּצוֹנֵן.