דף ביאור
מסכת זבחים דף צ״ב עמוד ב׳פרק 11 דם חטאת
דף זה מרכז את הביאור על יחידת המקור: פירושי המפרשים כלשונם, המקורות שהטקסט מצטט, החכמים הנזכרים בו וקישורים ישירים חזרה לטקסט.
לטקסט המלא במקורמסכת זבחים דף צ״ב עמוד ב׳
מסכת זבחים דף צ״ב עמוד ב׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה - 20 קטעים ממוספרים, כ־319 מילים - יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.
לשון המקור
וְקֶרֶן, וְאֶצְבַּע, וְחוּדָּהּ, וְאִישִּׁים.
אַדְּרַבָּה, חַטַּאת הָעוֹף הֲוָה לֵיהּ לְרַבּוֹיֵי – שֶׁכֵּן חוּץ כְּמוֹתָהּ, וַאֲכִילָה כְּמוֹתָהּ! הָנָךְ נְפִישִׁין.
רַב יוֹסֵף אָמַר, אָמַר קְרָא: ״יֹאכְלֶנָּה״ – לָזוֹ וְלֹא לְאַחֶרֶת; בְּנֶאֱכָלוֹת מִיעֵט הַכָּתוּב.
וְאֶלָּא ״זֹאת״ לְמָה לִי? אִי לָאו ״זֹאת״, הָוֵי אָמֵינָא: ״יֹאכְלֶנָּה״ – אוֹרְחֵיהּ דִּקְרָא; קָא מַשְׁמַע לַן.
רַבָּה אָמַר, אָמַר קְרָא: ״אֲשֶׁר יִזֶּה״ – בְּהַזָּאוֹת הַכָּתוּב מְדַבֵּר.
וְהָתַנְיָא: אַף עַל פִּי שֶׁאֵין הַכָּתוּב מְדַבֵּר אֶלָּא בְּנֶאֱכָלוֹת! לְעִנְיַן מְרִיקָה וּשְׁטִיפָה, אֲבָל לְעִנְיַן כִּיבּוּס – ״אֲשֶׁר יִזֶּה״ כְּתִיב.
אִי הָכִי, ״אֶחָד הַנֶּאֱכָלוֹת וְאֶחָד הַפְּנִימִיּוֹת״?! ״אֶחָד הַפְּנִימִיּוֹת וְאֶחָד הַנֶּאֱכָלוֹת״ מִיבְּעֵי לֵיהּ! תְּנִי: ״אֶחָד הַפְּנִימִיּוֹת וְאֶחָד הַנֶּאֱכָלוֹת״.
אִי הָכִי, חַטַּאת הָעוֹף נָמֵי! מַיעֵט רַחֲמָנָא ״זֹאת״. אִי הָכִי, חִיצוֹנָה נָמֵי לָא! רַבִּי רַחֲמָנָא ״תּוֹרַת״.
וּמָה רָאִיתָ? מִסְתַּבְּרָא חַטַּאת בְּהֵמָה הֲוָה לֵיהּ לְרַבּוֹיֵי – שֶׁכֵּן בְּהֵמָה, שְׁחִיטַת צָפוֹן, וְקַבָּלַת כְּלִי, וְקֶרֶן, וְאֶצְבַּע, וְחוּדָּהּ, וְאִישִּׁים.
אַדְּרַבָּה, חַטַּאת הָעוֹף הֲוָה לֵיהּ לְרַבּוֹיֵי – שֶׁכֵּן הַזָּאָה כְּמוֹתָהּ! הָנָךְ נְפִישִׁין.
בָּעֵי רַבִּי אָבִין: חַטַּאת הָעוֹף שֶׁהִכְנִיס דָּמָהּ בְּצַוָּארָהּ בִּפְנִים, מַהוּ? צַוָּארָהּ כִּכְלִי שָׁרֵת דָּמֵי, וּמִיפְּסִיל;
אוֹ דִלְמָא כְּצַוַּאר בְּהֵמָה – ״מִדָּמָהּ״ אָמַר רַחֲמָנָא, וְלָא בְּשָׂרָהּ? תָּא שְׁמַע: פִּירְכְּסָה וְנִכְנְסָה לִפְנִים וְחָזְרָה – כְּשֵׁירָה. הָא הִכְנִיסָהּ – פְּסוּלָה!
וְלִיטַעְמָיךְ, גַּבֵּי קׇדְשֵׁי קָדָשִׁים דְּקָתָנֵי: פִּירְכְּסָה וְיָצְאָה לַדָּרוֹם וְחָזְרָה – כְּשֵׁרָה; הָא הוֹצִיאָהּ – פְּסוּלָה?!
אֶלָּא הַאי יָצְתָה לַחוּץ אִיצְטְרִיכָא לֵיהּ; הָכָא נָמֵי יָצְתָה לַחוּץ אִיצְטְרִיכָא לֵיהּ.
בָּעֵי רַבִּי אָבִין: נִשְׁפַּךְ עַל הָרִצְפָּה וַאֲסָפָהּ, מַהוּ?
אַצְרוֹכֵיה הוּא דְּלָא אַצְרְכֵיהּ רַחֲמָנָא כְּלִי שָׁרֵת, וְהִלְכָּךְ אוֹסְפוֹ וְכָשֵׁר; אוֹ דִלְמָא מִיפְסָל פְּסַל בֵּיהּ רַחֲמָנָא כְּלֵי שָׁרֵת, וְהִלְכָּךְ אוֹסְפוֹ וּפָסוּל?
אָמַר רָבָא, תָּא שְׁמַע: יָכוֹל יְהֵא דַּם חַטַּאת הָעוֹף טָעוּן כִּיבּוּס? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״זֹאת״. וְאִי סָלְקָא דַעְתָּךְ מִיפְסָל פָּסֵיל בֵּיהּ רַחֲמָנָא, תִּיפּוֹק לִי דְּהָא אִפְּסִיל לֵהּ בַּאֲוִיר כְּלִי!
אָמַר רַב הוּנָא בְּרֵיהּ דְּרַב יְהוֹשֻׁעַ: בְּמַדְבִּיק כְּלִי בְּצַוָּארָהּ.
בְּעָא מִינֵּיהּ לֵוִי: נִיתַּז מִבֶּגֶד לְבֶגֶד, מַהוּ? מִבֶּגֶד קַמָּא אִידְּחִי לֵיהּ לְכִיבּוּס, אוֹ דִלְמָא לָא?
אֲמַר לֵיהּ: זוֹ שְׁאֵלָה! טָעוּן כִּיבּוּס. מִמָּה נַפְשָׁךְ; אִי אוֹסְפוֹ וְכָשֵׁר – הָא כָּשֵׁר. וְאִי אוֹסְפוֹ וּפָסוּל – אֲנָא כְּרַבִּי עֲקִיבָא סְבִירָא לִי, דְּאָמַר: הָיְתָה (לוֹ) [לָהּ] שְׁעַת הַכּוֹשֶׁר וְנִפְסְלָה – דָּמָהּ טָעוּן כִּיבּוּס.