דף ביאור
מסכת זבחים דף פ״ז עמוד א׳פרק 9 המזבח מקדש
דף זה מרכז את הביאור על יחידת המקור: פירושי המפרשים כלשונם, המקורות שהטקסט מצטט, החכמים הנזכרים בו וקישורים ישירים חזרה לטקסט.
לטקסט המלא במקורמסכת זבחים דף פ״ז עמוד א׳
מסכת זבחים דף פ״ז עמוד א׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה - 13 קטעים ממוספרים, כ־298 מילים - יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.
לשון המקור
חֲצוֹת שֵׁנִי עוֹכַלְתָּן, רַב חִסְדָּא אָמַר: עַמּוּד הַשַּׁחַר עוֹכַלְתָּן.
אָמְרִי בֵּי רַב: מַאי טַעְמָא דְּרַב חִסְדָּא? וּמָה חֲצוֹת שֶׁאֵין עוֹשֶׂה לִינָה, עוֹשֶׂה עִיכּוּל; עַמּוּד הַשַּׁחַר שֶׁעוֹשֶׂה לִינָה, אֵינוֹ דִּין שֶׁעוֹשֶׂה עִיכּוּל?
פֵּירְשׁוּ קוֹדֶם חֲצוֹת, וְהֶחְזִירָן לְאַחַר עַמּוּד הַשַּׁחַר – רַבָּה אָמַר: חֲצוֹת שֵׁנִי עוֹכַלְתָּן, רַב חִסְדָּא אָמַר: אֵין בָּהֶן עִיכּוּל לְעוֹלָם.
מַתְקֵיף לַהּ רַב יוֹסֵף: וּמַאן לֵימָא לַן דַּחֲצוֹת בְּרֹאשׁ הַמִּזְבֵּחַ מְשַׁוְּיָא לְהוּ עִיכּוּל? דִּילְמָא כֹּל הֵיכָא דְּמַשְׁכְּחָא לְהוּ מְשַׁוְּיָא לְהוּ עִיכּוּל! שְׁלַחוּ מִתָּם: הִלְכְתָא כְּרַב יוֹסֵף.
אִיתְּמַר נָמֵי, אָמַר רַבִּי חִיָּיא בַּר אַבָּא: פֵּירְשׁוּ קוֹדֶם חֲצוֹת וְהֶחְזִירָן אַחַר חֲצוֹת – לֹא נֶהֱנִין וְלֹא מוֹעֲלִין. וְכֵן תָּנָא בַּר קַפָּרָא: פֵּירְשׁוּ קוֹדֶם חֲצוֹת וְהֶחְזִירָן לְאַחַר חֲצוֹת – יוֹצְאִין מִידֵי מְעִילָה.
אֲמַר לֵיהּ רַב פָּפָּא לְאַבָּיֵי: וְכִי מֵאַחַר דִּשְׁלַחוּ מִתָּם הִילְכְתָא כְּרַב יוֹסֵף, וְאָמַר רַבִּי חִיָּיא בַּר אַבָּא וְכֵן תָּנֵי בַּר קַפָּרָא – רַבָּה וְרַב חִסְדָּא בְּמַאי פְּלִיגִי? אֲמַר לֵיהּ: בִּשְׁמֵנִים.
בְּעָא מִינֵּיהּ רָבָא מֵרַבָּה: לִינָה מוֹעֶלֶת בְּרֹאשׁוֹ שֶׁל מִזְבֵּחַ, אוֹ אֵינָהּ מוֹעֶלֶת בְּרֹאשׁוֹ שֶׁל מִזְבֵּחַ? הֵיכִי דָמֵי? אִילֵּימָא דְּלֹא יָרְדוּ – הַשְׁתָּא לָנוּ בַּעֲזָרָה אָמְרַתְּ דְּלֹא יֵרְדוּ, בְּרֹאשׁוֹ שֶׁל מִזְבֵּחַ מִיבַּעְיָא?!
וְאֶלָּא דְּיָרְדוּ לְשֻׁלְחָן מְדַמֵּינַן לַהּ; דִּתְנַן: אֲפִילּוּ הֵן עַל הַשֻּׁלְחָן יָמִים רַבִּים – אֵין בְּכָךְ כְּלוּם, אוֹ דִילְמָא לְקַרְקַע מְדַמֵּינַן?
אֲמַר לֵיהּ: אֵין לִינָה בְּרֹאשׁוֹ שֶׁל מִזְבֵּחַ. קִיבְּלַהּ מִינֵּיהּ, אוֹ לָא? תָּא שְׁמַע, דְּאִיתְּמַר: אֵיבָרִים שֶׁלָּנוּ בָּעֲזָרָה – מְקַטֵּר וְהוֹלֵךְ כׇּל הַלַּיְלָה. לָן בְּרֹאשׁוֹ שֶׁל מִזְבֵּחַ – מְקַטֵּר וְהוֹלֵךְ לְעוֹלָם.
יָרְדוּ – רַבָּה אָמַר: יַעֲלוּ, רָבָא אָמַר: לֹא יַעֲלוּ. שְׁמַע מִינַּהּ: לָא קַיבְּלַהּ מִינֵּיהּ! שְׁמַע מִינַּהּ.
כְּשֵׁם שֶׁהַמִּזְבֵּחַ מְקַדֵּשׁ כּוּ׳. תָּנוּ רַבָּנַן: ״הַנֹּגֵעַ בְּמִזְבֵּחַ״ – אֵין לִי אֶלָּא מִזְבֵּחַ; כֶּבֶשׁ מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״אֶת הַמִּזְבֵּחַ״. כְּלֵי שָׁרֵת מִנַּיִין? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״כׇּל הַנֹּגֵעַ בָּהֶם יִקְדָּשׁ״.
בְּעָא מִינֵּיהּ רֵישׁ לָקִישׁ מֵרַבִּי יוֹחָנָן: כְּלֵי שָׁרֵת מַהוּ שֶׁיְּקַדְּשׁוּ אֶת הַפְּסוּלִין? אֲמַר לֵיהּ, תְּנֵיתוּהָ: כְּשֵׁם שֶׁהַמִּזְבֵּחַ וְהַכֶּבֶשׁ מְקַדְּשִׁין אֶת הָרָאוּי לָהֶן, כָּךְ כֵּלִים מְקַדְּשִׁין!
אֲמַר לֵיהּ: לְכַתְּחִילָּה לִיקְרַב קָמִיבְּעֵי לִי. הָא נָמֵי תְּנֵינָא: