בוני התלמוד

    דף ביאור

    מסכת זבחים דף ס׳ עמוד ב׳פרק 6 קדשי קדשים

    דף זה מרכז את הביאור על יחידת המקור: פירושי המפרשים כלשונם, המקורות שהטקסט מצטט, החכמים הנזכרים בו וקישורים ישירים חזרה לטקסט.

    לטקסט המלא במקור
    תלמוד בבלי · מפת הדף

    מסכת זבחים דף ס׳ עמוד ב׳

    מסכת זבחים דף ס׳ עמוד ב׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה - 15 קטעים ממוספרים, כ־250 מילים - יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.

    לשון המקור

    שְׁלֹשָׁה זְקֵנִים, וְזֶה אֶחָד מֵהֶן: רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר, יָכוֹל יַעֲלֶה אָדָם מַעֲשֵׂר שֵׁנִי לִירוּשָׁלַיִם וְיֹאכְלֶנּוּ בִּזְמַן הַזֶּה? וְדִין הוּא – בְּכוֹר טָעוּן הֲבָאַת מָקוֹם, וּמַעֲשֵׂר טָעוּן הֲבָאַת מָקוֹם; מָה בְּכוֹר – אֵינוֹ אֶלָּא בִּפְנֵי הַבַּיִת, אַף מַעֲשֵׂר – אֵינוֹ אֶלָּא בִּפְנֵי הַבַּיִת.

    מָה לִבְכוֹר, שֶׁכֵּן טָעוּן מַתַּן דָּמִים וְאֵימוּרִים לְגַבֵּי מִזְבֵּחַ!

    בִּיכּוּרִים יוֹכִיחוּ. מָה לְבִיכּוּרִים, שֶׁכֵּן טְעוּנִין הַנָּחָה!

    תַּלְמוּד לוֹמַר: ״וַהֲבֵאתֶם שָׁמָּה עֹלֹתֵיכֶם וְגוֹ׳״ – מַקִּישׁ מַעֲשֵׂר לִבְכוֹר; מָה בְּכוֹר – אֵינוֹ אֶלָּא בִּפְנֵי הַבַּיִת, אַף מַעֲשֵׂר – אֵינוֹ אֶלָּא בִּפְנֵי הַבַּיִת.

    וְנִיהְדַּר דִּינָא, וְנֵיתֵי בְּ״מָה הַצַּד״!

    מִשּׁוּם דְּאִיכָּא לְמִיפְרַךְ: מָה לְהַצַּד הַשָּׁוֶה שֶׁבָּהֶן – שֶׁכֵּן יֵשׁ בָּהֶן צַד מִזְבֵּחַ.

    מַאי קָסָבַר? אִי קָסָבַר קְדוּשָּׁה רִאשׁוֹנָה קִידְּשָׁה לִשְׁעָתָהּ וְקִידְּשָׁה לֶעָתִיד לָבֹא – אֲפִילּוּ בְּכוֹר נָמֵי! וְאִי קָסָבַר לֹא קִידְּשָׁה לֶעָתִיד לָבֹא – אֲפִילּוּ בְּכוֹר נָמֵי תִּיבְעֵי!

    אָמַר רָבִינָא: לְעוֹלָם קָסָבַר לֹא קִידְּשָׁה; וְהָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן – בִּבְכוֹר שֶׁנִּזְרַק דָּמוֹ קוֹדֶם חוּרְבַּן הַבַּיִת, וְחָרַב הַבַּיִת, וַעֲדַיִין בְּשָׂרוֹ קַיָּים.

    וְאִיתַּקַּשׁ בְּשָׂרוֹ לְדָמוֹ; מָה דָּמוֹ בַּמִּזְבֵּחַ, אַף בְּשָׂרוֹ בַּמִּזְבֵּחַ; וְאָתֵי מַעֲשֵׂר וְיָלֵיף מִבְּכוֹר.

    וְכִי דָּבָר הַלָּמֵד בְּהֶיקֵּשׁ, חוֹזֵר וּמְלַמֵּד בְּהֶיקֵּשׁ?! מַעְשַׂר דָּגָן חוּלִּין הוּא.

    הָנִיחָא לְמַאן דְּאָמַר בָּתַר לָמֵד אָזְלִינַן; אֶלָּא לְמַאן דְּאָמַר בָּתַר מְלַמֵּד אָזְלִינַן – מַאי אִיכָּא לְמֵימַר?

    דָּם וּבָשָׂר חֲדָא מִילְּתָא הִיא.

    כִּי סְלֵיק רָבִין, אַמְרַהּ לִשְׁמַעְתָּא קַמֵּיהּ דְּרַבִּי יִרְמְיָה. אָמַר: בַּבְלָאֵי טַפְשָׁאֵי – אַמְּטוּל דְּיָתְבִי בְּאַרְעָא חֲשׁוֹכָא, אָמְרִי שְׁמַעְתָּא דִּמְחַשְּׁכָא! לָא שְׁמִיעַ לְהוּ הָא דְּתַנְיָא: בִּשְׁעַת סִילּוּק מַסָּעוֹת – קָדָשִׁים נִפְסָלִין, וְזָבִים וּמְצוֹרָעִים מִשְׁתַּלְּחִים חוּץ לַמְּחִיצָה;

    וְתַנְיָא אִידַּךְ: בִּשְׁנֵי מְקוֹמוֹת קֳדָשִׁים נֶאֱכָלִים. מַאי, לָאו הָא בְּקׇדְשֵׁי קָדָשִׁים, הָא בְּקָדָשִׁים קַלִּים?

    אָמַר רָבִינָא: אִידֵּי וְאִידֵּי בְּקָדָשִׁים קַלִּים; וְלָא קַשְׁיָא –