דף ביאור
מסכת זבחים דף נ׳ עמוד ב׳
דף זה מרכז את הביאור על יחידת המקור: פירושי המפרשים כלשונם, המקורות שהטקסט מצטט, החכמים הנזכרים בו וקישורים ישירים חזרה לטקסט.
לטקסט המלא במקורמסכת זבחים דף נ׳ עמוד ב׳
מסכת זבחים דף נ׳ עמוד ב׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה — 13 קטעים ממוספרים, כ־362 מילים — יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.
רש"י
ונאמר להלן בפר כהן משיח (ויקרא ד׳:ח׳) ונאמר כאן בפר ושעיר של יום הכיפורים (שם יז) ואת פר החטאת ואת שעיר החטאת וגו' ואת עורותם ואת בשרם ואת פרשם:
מה להלן בפר כהן משיח:
ע"י ניתוח דילפינן מג"ש מעולה:
ק"ו כלומר מק"ו נלמד לפרש לך שאילה זו:
ה"ג ומה היקש שאינו מלמד בהיקש כו' ול"ג למד:
ג"ש המלמדת בהיקש גרסי' ולא גרסי' למדה:
מדרב פפא וזאת תורת זבח השלמים כו' דפשט רב פפא מיניה לגזירה שוה חוזרת ומלמדת בהיקש:
הניחא למאן דאית לי' דרב פפא דאמר בתר למד אזלינן:
ועוד 15 קטעי פירוש על דף זה.
Rashi on Zevachim 50b · Sefaria
תוספות
רבי יהודה אומר מטמאה בגדים בבית הבליעה פי' בקונטרס דבמס' טהרות (פ"א) משמע דלר"מ אחת שחיטה בעוף של חולין ואחת מליקה בקדשים מטהרות טרפותן מידי נבילה ולרבי יהודה זו וזו אינה מטהרת וא"ת דבפרק אלו טריפות (חולין דף נו.) אמרינן רבי יהודה בדיק בידא ור' נחמיה בדיק במחטא וא"ל מאן דבדיק במחטא למאן דבדיק בידא עד מתי אתה מאכיל נבילות לישראל נבילות ס"ד הא שחוטות נינהו מאי קשיא לרבי יהודה ודאי נבילות הויין כדמשמע הכא דשחיטת עוף אינה מטהרת וי"ל דלא הו"ל למיפרך אליבא דרבי יהודה כיון דרבנן פליגי עליה:
מה נבלת בהמה שמטמאה במגע ובמשא כו' תימה מה לנבלת בהמה שאינה מטמאה בבית הבליעה וי"ל דעיקר טעמא דר"מ מהיקשא דזאת תורת הבהמה והעוף כדלקמן פ' חטאת העוף (זבחים דף סט:) כדפי' בקונט':
מה מצינו בשחיטה של עוף שמכשרתה באכילה וכו' ודחי ולא היא תרוייהו משחיטת חולין גמרי פי' מליקת קדשים במה מצינו משחיטת עוף שאינה כי אם בחולין ושחיטת עוף של חולין בק"ו משחיטת בהמת חולין ותימה היאך גמר מליקת עוף משחיטת עוף מה לשחיטה שכן מכשרת בחולין ועוד קשה דמנא ליה דמליקת עוף משחיטת עוף גמר דלמא משחיטה דבהמה גמר ונראה לי דאם כן הוה גמר בק"ו כדגמר שחיטת עוף והיינו טעמא דלא גמר דאיכא תרי שינויי מליקה משחיטה ועוף מבהמה. ברו"ך. ועוד קשה היכי דייק דדבר הלמד בק"ו חוזר ומלמד בבנין אב אימא דשחיטת עוף אתיא בבנין אב משחיטת בהמה ודבר הלמד בבנין אב חוזר ומלמד בבנין אב כדמסקא בשמעתא ונראה דלישנא דמתני' קדייק דפשיטא דעיקר טעמו של ר"מ מהיקשא דזאת התורה כדלקמן ופשיטא ליה דבמה מצינו מעוף יליף דאי מבהמה למה לי לאיתויי בק"ו:
Tosafot on Zevachim 50b · Sefaria
גליון הש"ס
שם מאי איכא למימר תיקו עיין לקמן דף נה ע"א תוס' ד"ה מה עולה:
תוס' ד"ה אלא וכו' ורב אדא בר אהבה עי' לקמן דף נה ע"א תוס' ד"ה מה עולה:
Gilyon HaShas on Zevachim 50b · Sefaria
מה תמצאו כאן
יחידת טקסט מלאה של מסכת זבחים, דף נ׳, עמוד ב׳, בהיקף של כ־362 מילים ב־13 קטעים. מספור הקטעים מאפשר לחזור לשורה מדויקת, והפירושים מובאים כלשונם מן המקור הנדפס.
המשך הרצף
מקורות מקבילים
שיעורים וכלי לימוד
מפת קטע אחר קטע של כל 13 הקטעים בדף: מילות הפתיחה, המהלכים הנמצאים בטקסט עצמו וקישור חזרה לאותו קטע במקור.
- קטע 121 מילים
נפתחת ב״וְנֶאֱמַר לְהַלָּן עוֹר וּבָשָׂר וָפֶרֶשׁ; מָה לְהַלָּן…״
- קטע 238 מילים
נפתחת ב״דָּבָר הַלָּמֵד בִּגְזֵירָה שָׁוָה, מַהוּ שֶׁיְּלַמֵּד בְּקַל…״
- קטע 315 מילים
נפתחת ב״הָנִיחָא לְמַאן דְּאִית לֵיהּ דְּרַב פָּפָּא; אֶלָּא…״
- קטע 435 מילים
נפתחת ב״אֶלָּא קַל וָחוֹמֶר: וּמָה הֶיקֵּשׁ, שֶׁאֵין מְלַמֵּד…״
- קטע 59 מילים
נפתחת ב״דָּבָר הַלָּמֵד בִּגְזֵירָה שָׁוָה, מַהוּ שֶׁיְּלַמֵּד בְּבִנְיַן…״
- קטע 635 מילים
נפתחת ב״דָּבָר הַלָּמֵד בְּקַל וָחוֹמֶר, מַהוּ שֶׁיְּלַמֵּד בְּהֶיקֵּשׁ?…״
- קטע 717 מילים
נפתחת ב״הָנִיחָא – לְמַאן דְּאִית לֵיהּ דְּרַב פָּפָּא;…״
- קטע 839 מילים
נפתחת ב״דָּבָר הַלָּמֵד בְּקַל וָחוֹמֶר, מַהוּ שֶׁיְּלַמֵּד בִּגְזֵירָה…״
- קטע 937 מילים
נפתחת ב״דָּבָר הַלָּמֵד בְּקַל וָחוֹמֶר, מַהוּ שֶׁיְּלַמֵּד בְּקַל…״
- קטע 1012 מילים
נפתחת ב״וְזֶהוּ קַל וָחוֹמֶר בֶּן קַל וָחוֹמֶר. בֶּן…״
- קטע 1139 מילים
נפתחת ב״אֶלָּא קַל וָחוֹמֶר: וּמָה הֶיקֵּשׁ, שֶׁאֵינוֹ לָמֵד…״
- קטע 1229 מילים
נפתחת ב״דָּבָר הַלָּמֵד בְּקַל וָחוֹמֶר, מַהוּ שֶׁיְּלַמֵּד בְּבִנְיַן…״
- קטע 1336 מילים
נפתחת ב״אָמַר רַבִּי מֵאִיר, קַל וָחוֹמֶר: וּמָה נִבְלַת…״
חכמים הנזכרים בדף
- רבי ישמעאל · דור שני לתנאים
סתם רבי ישמעאל האמור במקור התנאי הוא רבי ישמעאל בן אלישע.
מקור: מסכת זבחים דף נ׳ עמוד ב׳ · קטע 2 — “…וָחוֹמֶר מִדְּתָנָא דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל; גְּזֵירָה שָׁוָה, הַמְלַמֶּדֶת בְּהֶיקֵּשׁ…”
לשון המקור
וְנֶאֱמַר לְהַלָּן עוֹר וּבָשָׂר וָפֶרֶשׁ; מָה לְהַלָּן – עַל יְדֵי נִיתּוּחַ שֶׁלֹּא בְּהֶפְשֵׁט, אַף כָּאן – עַל יְדֵי נִיתּוּחַ שֶׁלֹּא בְּהֶפְשֵׁט.
דָּבָר הַלָּמֵד בִּגְזֵירָה שָׁוָה, מַהוּ שֶׁיְּלַמֵּד בְּקַל וָחוֹמֶר? קַל וָחוֹמֶר: וּמָה הֶיקֵּשׁ, שֶׁאֵינוֹ מְלַמֵּד בְּהֶיקֵּשׁ – אִי מִדְּרָבָא אִי מִדְּרָבִינָא, מְלַמֵּד בְּקַל וָחוֹמֶר מִדְּתָנָא דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל; גְּזֵירָה שָׁוָה, הַמְלַמֶּדֶת בְּהֶיקֵּשׁ מִדְּרַב פָּפָּא, אֵינוֹ דִּין שֶׁתְּלַמֵּד בְּקַל וָחוֹמֶר?!
הָנִיחָא לְמַאן דְּאִית לֵיהּ דְּרַב פָּפָּא; אֶלָּא לְמַאן דְּלֵית לֵיהּ דְּרַב פָּפָּא, מַאי אִיכָּא לְמֵימַר?
אֶלָּא קַל וָחוֹמֶר: וּמָה הֶיקֵּשׁ, שֶׁאֵין מְלַמֵּד בְּהֶיקֵּשׁ – אִי מִדְּרָבָא אִי מִדְּרָבִינָא, מְלַמֵּד בְּקַל וָחוֹמֶר מִדְּתָנָא דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל; גְּזֵירָה שָׁוָה, הַמְלַמֶּדֶת בִּגְזֵירָה שָׁוָה חֲבֶירְתָּהּ – מִדְּרָמֵי בַּר חָמָא, אֵינוֹ דִּין שֶׁתְּלַמֵּד בְּקַל וָחוֹמֶר?!
דָּבָר הַלָּמֵד בִּגְזֵירָה שָׁוָה, מַהוּ שֶׁיְּלַמֵּד בְּבִנְיַן אָב? תֵּיקוּ.
דָּבָר הַלָּמֵד בְּקַל וָחוֹמֶר, מַהוּ שֶׁיְּלַמֵּד בְּהֶיקֵּשׁ? קַל וָחוֹמֶר: וּמָה גְּזֵירָה שָׁוָה, שֶׁאֵינָהּ לְמֵדָה בְּהֶיקֵּשָׁא מִדְּרַבִּי יוֹחָנָן – מְלַמֵּד בְּהֶיקֵּשׁ מִדְּרַב פָּפָּא; קַל וָחוֹמֶר, הַלָּמֵד מֵהֶיקֵּשׁ מִדְּתָנָא דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל – אֵינוֹ דִּין שֶׁיְּלַמֵּד בְּהֶיקֵּשׁ?!
הָנִיחָא – לְמַאן דְּאִית לֵיהּ דְּרַב פָּפָּא; אֶלָּא לְמַאן דְּלֵית לֵיהּ דְּרַב פָּפָּא, מַאי אִיכָּא לְמֵימַר? תֵּיקוּ.
דָּבָר הַלָּמֵד בְּקַל וָחוֹמֶר, מַהוּ שֶׁיְּלַמֵּד בִּגְזֵירָה שָׁוָה? קַל וָחוֹמֶר: וּמָה גְּזֵירָה שָׁוָה, שֶׁאֵינָהּ לְמֵידָה בְּהֶיקֵּשָׁא מִדְּרַבִּי יוֹחָנָן – מְלַמֵּד בִּגְזֵירָה שָׁוָה מִדְּרָמֵי בַּר חָמָא; קַל וָחוֹמֶר, הַלָּמֵד בְּהֶיקֵּשׁ מִדְּתָנָא דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל – אֵינוֹ דִּין שֶׁתְּלַמֵּד בִּגְזֵירָה שָׁוָה?!
דָּבָר הַלָּמֵד בְּקַל וָחוֹמֶר, מַהוּ שֶׁיְּלַמֵּד בְּקַל וָחוֹמֶר? קַל וָחוֹמֶר: וּמָה גְּזֵירָה שָׁוָה, שֶׁאֵינָהּ לְמֵידָה בְּהֶיקֵּשׁ מִדְּרַבִּי יוֹחָנָן – מְלַמֵּד בְּקַל וָחוֹמֶר כְּדַאֲמַרַן; קַל וָחוֹמֶר, הַלָּמֵד מֵהֶיקֵּשׁ מִדְּתָנָא דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל – אֵינוֹ דִּין שֶׁיְּלַמֵּד בְּקַל וָחוֹמֶר?!
וְזֶהוּ קַל וָחוֹמֶר בֶּן קַל וָחוֹמֶר. בֶּן בְּנוֹ שֶׁל קַל וָחוֹמֶר הוּא!
אֶלָּא קַל וָחוֹמֶר: וּמָה הֶיקֵּשׁ, שֶׁאֵינוֹ לָמֵד בְּהֶיקֵּשׁ – אִי מִדְּרָבָא אִי מִדְּרָבִינָא, מְלַמֵּד בְּקַל וָחוֹמֶר מִדְּתָנָא דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל; קַל וָחוֹמֶר, הַלָּמֵד מֵהֶיקֵּשׁ מִדְּתָנֵי דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל, אֵינוֹ דִּין שֶׁיְּלַמֵּד בְּקַל וָחוֹמֶר?! וְזֶהוּ קַל וָחוֹמֶר בֶּן קַל וָחוֹמֶר.
דָּבָר הַלָּמֵד בְּקַל וָחוֹמֶר, מַהוּ שֶׁיְּלַמֵּד בְּבִנְיַן אָב? אָמַר רַבִּי יִרְמְיָה, תָּא שְׁמַע: מָלַק וְנִמְצֵאת טְרֵיפָה, רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: אֵינָהּ מְטַמְּאָה בְּבֵית הַבְּלִיעָה. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: מְטַמְּאָה בְּבֵית הַבְּלִיעָה.
אָמַר רַבִּי מֵאִיר, קַל וָחוֹמֶר: וּמָה נִבְלַת בְּהֵמָה, שֶׁמְּטַמְּאָה בְּמַגָּע וּבְמַשָּׂא – שְׁחִיטָתָהּ מְטַהֶרֶת טְרֵיפָתָהּ מִטּוּמְאָתָהּ; נְבֵילַת עוֹף, שֶׁאֵין מְטַמֵּא בְּמַגָּע וּבְמַשָּׂא – אֵינוֹ דִּין שֶׁתְּהֵא שְׁחִיטָתָהּ מְטַהֶרֶת טְרֵיפָתָהּ מִטּוּמְאָתָהּ?! מָה מָצִינוּ בִּשְׁחִיטָה, שֶׁמַּכְשַׁרְתָּהּ בַּאֲכִילָה –