בוני התלמוד

    דף ביאור

    מסכת זבחים דף מ״ט עמוד ב׳

    דף זה מרכז את הביאור על יחידת המקור: פירושי המפרשים כלשונם, המקורות שהטקסט מצטט, החכמים הנזכרים בו וקישורים ישירים חזרה לטקסט.

    לטקסט המלא במקור
    תלמוד בבלי · מפת הדף

    מסכת זבחים דף מ״ט עמוד ב׳

    מסכת זבחים דף מ״ט עמוד ב׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה — 24 קטעים ממוספרים, כ־406 מילים — יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.

    רש"י

    אבל כללו גמר מיניה מידי דלא חידש בו כגון שחיטת צפון אי הוה כתיבא ביה ולא הוה כתיבא בשאר אשמות גמרי ליה שאר אשמות מיניה דלא חידוש הוא אלא יצא מן הכלל הוא ולמד על דבר שלא נאמר בכלל והיכי יצא לידון בדבר החדש כגון מתן דמים שבזה למזבח ובזה שינה ואומר לבהונות:

    כיון דאהדריה כו' וכתיב כי כחטאת האשם הוא כדין חטאת כך דין אשם:

    אהדריה לכללו בין למתן דמים בין לשחיטת צפון ולא היה צריך לכתוב בו שחיטת צפון אלא לעיכובא:

    דבעי כהונה שאינה כשירה בזר אבל למידה דשחיטה דלאו עבודת כהן היא לא אהדריה דהא בחזרתו כתיב כחטאת האשם הוא לכהן לענין עבודות שבכהן:

    א"כ נימא קרא כי כחטאת הוא לכהן:

    כשאר אשמות יהיה הלכך לענין צפון נמי אהדריה וכי כתיב ביה שחיטה בצפון דקרא לעיכובא אתא ושאר אשמות נמי מיניה ילפינן לעיכובא:

    למה לי לאקשויי בשחיטתו לחטאת ולעולה דכתיב במקום אשר ישחט את החטאת ואת העולה:

    מהיכן למדו לשחיטת צפון:

    ועוד 20 קטעי פירוש על דף זה.

    Rashi on Zevachim 49b · Sefaria

    תוספות

    אי אקשיה לעולה ולא אקשיה לחטאת תימה לא לכתוב את החטאת ואי דבר הלמד בהיקש חוזר ומלמד בהיקש אמאי אקשיה לעולה כלל תיפוק ליה מחטאת האשם דמה חטאת צפון מעכב אף אשם כן וי"ל דאי לא כתב צפון לא הוה אמינא הא הדרה קרא לשחיטת צפון למידי דלא בעיא כהונה והאשם לא דרשינן ליה כלל דהא לא כתב כאשם דהוה משמע כשאר אשם דעלמא לצפון יהא זה אבל האשם משמע האשם זה יהא כחטאת למתן דמים למזבח וכן יש להקשות אי דבר הלמד בהיקש חוזר ומלמד בהיקש לא נכתוב צפון כלל ותיתי [באשמות] מכחטאת וכאשם כי היכי דילפינן מיניה סמיכה בפרק קמא (לעיל זבחים יא.) ועוד נילף שאר אשמות מאשם מצורע ואשם מצורע מהיקישא דכחטאת וי"ל דלא הוה אמינא דאהדריה קרא לשחיטת צפון ולא הוה דרשינן כאשם כשאר אשם (כיון דלא כתב כאשם) כיון דלא כתב צפון בהדיא בשאר אשמות:

    כאשר יורם למאי הלכתא תימה הא איצטריך לכדדרשינן בסוף כל הבשר (חולין דף קיז.) זה בא ללמד ונמצא למד מה פר כהן משיח יש בו מעילה אף שור זבח השלמים יש בו מעילה וי"ל דמצי לאקשויי לזבח השלמים ולא ליכתוב כאשר יורם דכאשר יורם משמע דאתא לרבויי הרמה אחרת אי נמי ההיא דכל הבשר (שם) כתנא דבי רבי ישמעאל דנפקא ליה דרשא דהכא מועשה לפר זה פר העלם כדאמר פרק בית שמאי (לעיל זבחים דף מא.) אבל לתנא דבי רב דאמר ועשה לפר זה פר יום הכיפורים איצטריך כאשר יורם (להך דרשא):

    ונכתביה בגופיה תימה כדאמר פרק ב"ש (גם זה שם:) משל למלך בשר ודם שסרחה עליו מדינה ומיעט בסרחונם מפני חיבתן וי"ל דבשביל חיבתן לא היה לו לגלגל אלו דרשות למילף מהיקשא ומ"מ ילפינן מיניה חיבתן מדלא אשמעינן בדוכתא אחרינא דבר הלמד מהיקש אינו חוזר ומלמד בהיקש:

    קדשי קדשים יתירי כתיבי תימה כיון דילפינן גזרה שוה מהדדי למה לן היקשות דלעיל בחטאת ואשם:

    Tosafot on Zevachim 49b · Sefaria

    גליון הש"ס

    גמ' ולא ניהוי דבר הלמד בהיקש ע"ל נז ע"ב תוד"ה ואב"א:

    שם לאו למימרא דדבר הלמד כו' עי' לעיל דף מח ע"א תוד"ה מה להלן:

    Gilyon HaShas on Zevachim 49b · Sefaria

    מה תמצאו כאן

    יחידת טקסט מלאה של מסכת זבחים, דף מ״ט, עמוד ב׳, בהיקף של כ־406 מילים ב־24 קטעים. מספור הקטעים מאפשר לחזור לשורה מדויקת, והפירושים מובאים כלשונם מן המקור הנדפס.

    מפת קטע אחר קטע של כל 24 הקטעים בדף: מילות הפתיחה, המהלכים הנמצאים בטקסט עצמו וקישור חזרה לאותו קטע במקור.

    1. קטע 122 מילים

      נפתחת ב״אֲבָל כְּלָלוֹ גָּמַר מִינֵּיהּ (לְצָפוֹן) שַׁפִּיר. אֶלָּא…״

    2. קטע 23 מילים

      נפתחת ב״כֵּיוָן דְּאַהְדְּרֵיהּ, אַהְדְּרֵיהּ.…״

    3. קטע 328 מילים

      נפתחת ב״אֲמַר לֵיהּ מָר זוּטְרָא בְּרֵיהּ דְּרַב מָרִי…״

    4. קטע 413 מילים

      נפתחת ב״אִם כֵּן, נֵימָא קְרָא ״כִּי כְּחַטָּאת הוּא״;…״

    5. קטע 58 מילים

      נפתחת ב״לְמָה לִי לְאַקְשׁוֹיֵי לְחַטָּאת, לְמָה לִי לְאַקְשׁוֹיֵי…״

    6. קטע 623 מילים

      נפתחת ב״אָמַר רָבִינָא: אִיצְטְרִיךְ; אִי אַקְּשֵׁיהּ לְחַטָּאת וְלָא…״

    7. קטע 713 מילים

      נפתחת ב״אֲמַר לֵיהּ מָר זוּטְרָא בְּרֵיהּ דְּרַב מָרִי…״

    8. קטע 838 מילים

      נפתחת ב״הֲוָה אָמֵינָא: דָּבָר הַלָּמֵד בְּהֶיקֵּשׁ – חוֹזֵר…״

    9. קטע 920 מילים

      נפתחת ב״רָבָא אָמַר מֵהָכָא, דִּכְתִיב: ״כַּאֲשֶׁר יוּרַם מִשּׁוֹר…״

    10. קטע 1023 מילים

      נפתחת ב״מִשּׁוּם דְּבָעֵי אַגְמוֹרֵי יוֹתֶרֶת הַכָּבֵד וּשְׁתֵּי הַכְּלָיוֹת…״

    11. קטע 1117 מילים

      נפתחת ב״לְהָכִי אִיצְטְרִיךְ ״כַּאֲשֶׁר יוּרַם״ – דְּנֶיהְוֵי כְּמַאן…״

    12. קטע 129 מילים

      נפתחת ב״אֲמַר לֵיהּ רַב פָּפָּא לְרָבָא: וְלִיכְתְּבֵיהּ בְּגוּפֵיהּ,…״

    13. קטע 1338 מילים

      נפתחת ב״אִי כְּתַב בְּגוּפֵיהּ וְלָא אַקֵּישׁ – הֲוָה…״

    14. קטע 147 מילים

      נפתחת ב״(הֶיקֵּשׁ, וּגְזֵירָה שָׁוָה, קַל וָחוֹמֶר – סִימָן)…״

    15. קטע 1519 מילים

      נפתחת ב״דָּבָר הַלָּמֵד בְּהֶיקֵּשׁ, אֵין חוֹזֵר וּמְלַמֵּד מֵהֶיקֵּשׁ…״

    16. קטע 1620 מילים

      נפתחת ב״תָּא שְׁמַע, רַבִּי נָתָן בֶּן אַבְטוּלְמוֹס אוֹמֵר:…״

    17. קטע 1712 מילים

      נפתחת ב״מָה לְהַלָּן – פָּרַח בְּכוּלּוֹ טָהוֹר, אַף…״

    18. קטע 1830 מילים

      נפתחת ב״וְהָתָם מְנָא לַן? דִּכְתִיב: ״מֵרֹאשׁוֹ וְעַד רַגְלָיו״…״

    19. קטע 1917 מילים

      נפתחת ב״אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: בְּכׇל הַתּוֹרָה כּוּלָּהּ לְמֵידִין…״

    20. קטע 2013 מילים

      נפתחת ב״דְּאִם כֵּן – לֹא יֵאָמֵר צָפוֹנָה בְּאָשָׁם,…״

    21. קטע 2110 מילים

      נפתחת ב״לָאו לְמֵימְרָא דְּדָבָר הַלָּמֵד בְּהֶיקֵּשׁ אֵין חוֹזֵר…״

    22. קטע 2211 מילים

      נפתחת ב״וְדִלְמָא מִשּׁוּם דְּאִיכָּא לְמִיפְרַךְ: מָה לְחַטָּאת, שֶׁכֵּן…״

    23. קטע 234 מילים

      נפתחת ב״״קׇדְשֵׁי קָדָשִׁים״ יַתִּירֵי כְּתִיבִי.…״

    24. קטע 248 מילים

      נפתחת ב״דָּבָר הַלָּמֵד מֵהֶיקֵּשׁ, חוֹזֵר וּמְלַמֵּד בְּקַל וָחוֹמֶר…״

    חכמים הנזכרים בדף

    לשון המקור

    אֲבָל כְּלָלוֹ גָּמַר מִינֵּיהּ (לְצָפוֹן) שַׁפִּיר. אֶלָּא אִי סְבִירָא לַן דְּלָא הוּא גָּמַר מִכְּלָלוֹ וְלָא כְּלָלוֹ גָּמַר מִינֵּיהּ – הַאי לְגוּפֵיהּ אִיצְטְרִיךְ!

    כֵּיוָן דְּאַהְדְּרֵיהּ, אַהְדְּרֵיהּ.

    אֲמַר לֵיהּ מָר זוּטְרָא בְּרֵיהּ דְּרַב מָרִי לְרָבִינָא: אֵימָא כִּי אַהְדְּרֵיהּ קְרָא – לְגַבֵּי מַתַּן דָּמִים וְאֵימוּרִין, דְּבָעֵי כְּהוּנָּה; אֲבָל שְׁחִיטָה, דְּלָא בָּעֲיָא כְּהוּנָּה – לָא מִיבְּעֵי צָפוֹן!

    אִם כֵּן, נֵימָא קְרָא ״כִּי כְּחַטָּאת הוּא״; מַאי ״כְּחַטָּאת הָאָשָׁם״? כִּשְׁאָר אֲשָׁמוֹת יִהְיֶה.

    לְמָה לִי לְאַקְשׁוֹיֵי לְחַטָּאת, לְמָה לִי לְאַקְשׁוֹיֵי לְעוֹלָה?

    אָמַר רָבִינָא: אִיצְטְרִיךְ; אִי אַקְּשֵׁיהּ לְחַטָּאת וְלָא אַקְּשֵׁיהּ לְעוֹלָה – הֲוָה אָמֵינָא: חַטָּאת מֵהֵיכָן לָמְדָה – מֵעוֹלָה; דָּבָר הַלָּמֵד בְּהֶיקֵּשׁ חוֹזֵר וּמְלַמֵּד בְּהֶיקֵּשׁ.

    אֲמַר לֵיהּ מָר זוּטְרָא בְּרֵיהּ דְּרַב מָרִי לְרָבִינָא: וְנַיקְּשֵׁיה לְעוֹלָה, וְלָא נַיקְּשֵׁיה לְחַטָּאת!

    הֲוָה אָמֵינָא: דָּבָר הַלָּמֵד בְּהֶיקֵּשׁ – חוֹזֵר וּמְלַמֵּד בְּהֶיקֵּשׁ; וְכִי תֵּימָא: (ניקשי) [נַיקְּשֵׁיהּ] אַקּוֹשֵׁי לְחַטָּאת, נִיחָא לֵיהּ דְּמַקֵּישׁ לֵיהּ לְעִיקָּר וְלָא נַקֵּישׁ לֵיהּ לְטָפֵל; לְהָכִי אַקְּשֵׁיהּ לְחַטָּאת וְאַקְּשֵׁיהּ לְעוֹלָה – לְמֵימַר דָּבָר הַלָּמֵד בְּהֶיקֵּשׁ שֶׁאֵינוֹ חוֹזֵר וּמְלַמֵּד בְּהֶיקֵּשׁ.

    רָבָא אָמַר מֵהָכָא, דִּכְתִיב: ״כַּאֲשֶׁר יוּרַם מִשּׁוֹר זֶבַח הַשְּׁלָמִים״ – לְמַאי הִלְכְתָא? אִי לְיוֹתֶרֶת הַכָּבֵד וּשְׁתֵּי הַכְּלָיוֹת – בְּגוּפֵיהּ כְּתִיב!

    מִשּׁוּם דְּבָעֵי אַגְמוֹרֵי יוֹתֶרֶת הַכָּבֵד וּשְׁתֵּי הַכְּלָיוֹת מִפַּר הֶעְלֵם דָּבָר שֶׁל צִבּוּר לִשְׂעִירֵי עֲבוֹדָה זָרָה; בְּגוּפֵיהּ לָא כְּתִיב, וּמִפַּר כֹּהֵן מָשִׁיחַ הוּא דְּגָמַר;

    לְהָכִי אִיצְטְרִיךְ ״כַּאֲשֶׁר יוּרַם״ – דְּנֶיהְוֵי כְּמַאן דִּכְתִב בְּגוּפֵיהּ, וְלָא נִיהְוֵי דָּבָר הַלָּמֵד בְּהֶיקֵּשׁ חוֹזֵר וּמְלַמֵּד בְּהֶיקֵּשׁ.

    אֲמַר לֵיהּ רַב פָּפָּא לְרָבָא: וְלִיכְתְּבֵיהּ בְּגוּפֵיהּ, וְלָא נַקֵּישׁ!

    אִי כְּתַב בְּגוּפֵיהּ וְלָא אַקֵּישׁ – הֲוָה אָמֵינָא דָּבָר הַלָּמֵד בְּהֶיקֵּשׁ חוֹזֵר וּמְלַמֵּד בְּהֶיקֵּשׁ; וְכִי תֵּימָא (נקשי) [נַקְּשֵׁיהּ] אַקּוֹשֵׁי – נִיחָא לֵיהּ דְּכַתְבֵיהּ בְּגוּפֵיהּ מִדְּאַקֵּישׁ לֵיהּ אַקּוֹשֵׁי; לְהָכִי כַּתְבֵיהּ וְאַקְּשֵׁיהּ, לְמֵימְרָא דָּבָר הַלָּמֵד בְּהֶיקֵּשׁ אֵין חוֹזֵר וּמְלַמֵּד בְּהֶיקֵּשׁ.

    (הֶיקֵּשׁ, וּגְזֵירָה שָׁוָה, קַל וָחוֹמֶר – סִימָן)

    דָּבָר הַלָּמֵד בְּהֶיקֵּשׁ, אֵין חוֹזֵר וּמְלַמֵּד מֵהֶיקֵּשׁ – אִי מִדְּרָבָא, אִי מִדְּרָבִינָא. דָּבָר הַלָּמֵד בְּהֶיקֵּשׁ, מַהוּ שֶׁיְּלַמֵּד בִּגְזֵירָה שָׁוָה?

    תָּא שְׁמַע, רַבִּי נָתָן בֶּן אַבְטוּלְמוֹס אוֹמֵר: מִנַּיִן לִפְרִיחָה בִּבְגָדִים שֶׁהִיא טְהוֹרָה? נֶאֱמַר קָרַחַת וְגַבַּחַת בַּבְּגָדִים, וְנֶאֱמַר קָרַחַת וְגַבַּחַת בָּאָדָם;

    מָה לְהַלָּן – פָּרַח בְּכוּלּוֹ טָהוֹר, אַף כָּאן – פָּרַח בְּכוּלּוֹ טָהוֹר.

    וְהָתָם מְנָא לַן? דִּכְתִיב: ״מֵרֹאשׁוֹ וְעַד רַגְלָיו״ – וְאִיתַּקַּשׁ רֹאשׁוֹ (לרגל) [לְרַגְלָיו]; מָה לְהַלָּן, כּוּלּוֹ הָפַךְ לָבָן פֶּרַח בְּכוּלּוֹ – טָהוֹר; אַף כָּאן, כּוּלּוֹ הָפַךְ לָבָן פָּרַח בְּכוּלּוֹ – טָהוֹר.

    אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: בְּכׇל הַתּוֹרָה כּוּלָּהּ לְמֵידִין לָמֵד מִלָּמֵד, חוּץ מִן הַקֳּדָשִׁים – שֶׁאֵין דָּנִין לָמֵד מִלָּמֵד.

    דְּאִם כֵּן – לֹא יֵאָמֵר צָפוֹנָה בְּאָשָׁם, וְתֵיתֵי בִּגְזֵירָה שָׁוָה דְּ״קׇדְשֵׁי קָדָשִׁים״ מֵחַטָּאוֹת;

    לָאו לְמֵימְרָא דְּדָבָר הַלָּמֵד בְּהֶיקֵּשׁ אֵין חוֹזֵר וּמְלַמֵּד בִּגְזֵירָה שָׁוָה?

    וְדִלְמָא מִשּׁוּם דְּאִיכָּא לְמִיפְרַךְ: מָה לְחַטָּאת, שֶׁכֵּן מְכַפֶּרֶת עַל חַיָּיבֵי כָרֵיתוֹת!

    ״קׇדְשֵׁי קָדָשִׁים״ יַתִּירֵי כְּתִיבִי.

    דָּבָר הַלָּמֵד מֵהֶיקֵּשׁ, חוֹזֵר וּמְלַמֵּד בְּקַל וָחוֹמֶר –