דף ביאור
מסכת זבחים דף כ״ב עמוד ב׳פרק 2 כל הזבחים שקבלו דמן
דף זה מרכז את הביאור על יחידת המקור: פירושי המפרשים כלשונם, המקורות שהטקסט מצטט, החכמים הנזכרים בו וקישורים ישירים חזרה לטקסט.
לטקסט המלא במקורמסכת זבחים דף כ״ב עמוד ב׳
מסכת זבחים דף כ״ב עמוד ב׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה - 16 קטעים ממוספרים, כ־329 מילים - יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.
לשון המקור
יָצְאוּ מֵי כִיּוֹר שֶׁיֵּשׁ לָהֶם שֵׁם לְוַוי. אֶלָּא לָאו דִּרְאוּיִין לְמֵי כִיּוֹר? אַלְמָא מַיִם חַיִּים נִינְהוּ!
תַּנָּאֵי הִיא. דְּאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: מֵי כִיּוֹר – רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: מֵי מַעְיָן הֵן, וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: שְׁאָר מֵימוֹת הֵן.
עָרֵל מְנָלַן? אָמַר רַב חִסְדָּא: דָּבָר זֶה מִתּוֹרַת מֹשֶׁה רַבֵּינוּ לֹא לָמַדְנוּ, מִדִּבְרֵי יְחֶזְקֵאל בֶּן בּוּזִי לָמַדְנוּ: ״כׇּל בֶּן נֵכָר עֶרֶל לֵב וְעֶרֶל בָּשָׂר לֹא יָבֹא אֶל מִקְדָּשִׁי לְשָׁרְתֵנִי״.
וּמְנָלַן דְּמַחֲלִי עֲבוֹדָה? דִּכְתִיב: ״בַּהֲבִיאֲכֶם אֶת בְּנֵי נֵכָר עַרְלֵי לֵב וְעַרְלֵי בָשָׂר לִהְיוֹת בְּמִקְדָּשִׁי לְחַלֵּל אֶת בֵּיתִי״.
תָּנוּ רַבָּנַן: ״בֶּן נֵכָר״ – יָכוֹל בֶּן נֵכָר מַמָּשׁ? תַּלְמוּד לוֹמַר ״עֶרֶל לֵב״. אִם כֵּן, מָה תַּלְמוּד לוֹמַר ״בֶּן נֵכָר״? שֶׁנִּתְנַכְּרוּ מַעֲשָׂיו לְאָבִיו שֶׁבְּשָׁמַיִם. וְאֵין לִי אֶלָּא עֶרֶל לֵב; עֶרֶל בָּשָׂר מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״וְעֶרֶל בָּשָׂר״.
וּצְרִיכִי; דְּאִי כְּתַב רַחֲמָנָא: ״עֶרֶל בָּשָׂר״ – מִשּׁוּם דִּמְאִיס; אֲבָל עֶרֶל לֵב, דְּלָא מְאִיס – אֵימָא לָא. וְאִי אַשְׁמְעִינַן עֶרֶל לֵב – מִשּׁוּם דְּאֵין לִבּוֹ לַשָּׁמַיִם; אֲבָל עֶרֶל בָּשָׂר, דְּלִבּוֹ לַשָּׁמַיִם – אֵימָא לָא; צְרִיכִי.
טָמֵא פָּסוּל. אָמְרוּ זִקְנֵי דָרוֹם: לֹא שָׁנוּ אֶלָּא טְמֵא שֶׁרֶץ; אֲבָל טְמֵא מֵת – מִתּוֹךְ שֶׁמְּרַצֶּה בְּצִיבּוּר, מְרַצֶּה נָמֵי בְּיָחִיד.
אִי הָכִי, טְמֵא שֶׁרֶץ נָמֵי – לֵיתֵי בְּקַל וָחוֹמֶר מִטְּמֵא מֵת: מָה טְמֵא מֵת, שֶׁטָּעוּן הַזָּאָה שְׁלִישִׁי וּשְׁבִיעִי – מְרַצֶּה; טְמֵא שֶׁרֶץ, שֶׁאֵינוֹ טָעוּן הַזָּאָה שְׁלִישִׁי וּשְׁבִיעִי – אֵינוֹ דִּין שֶׁמְּרַצֶּה?!
קָסָבְרִי זִקְנֵי דָרוֹם: מְכַפְּרִין – כְּמִתְכַּפְּרִין; מָה מִתְכַּפְּרִין – טְמֵא מֵת אִין, טְמֵא שֶׁרֶץ לָא; אַף מְכַפְּרִין – טְמֵא מֵת אִין, טְמֵא שֶׁרֶץ לָא.
מַאי קָסָבְרִי? אִי קָסָבְרִי: אֵין שׁוֹחֲטִין וְזוֹרְקִין עַל טְמֵא שֶׁרֶץ; אַמַּאי לָא עָבְדִי צִיבּוּר בְּטוּמְאָה? הָא כֹּל שֶׁבְּיָחִיד נִדְחֶה – צִיבּוּר עָבְדִי בְּטוּמְאָה!
אֶלָּא קָסָבְרִי: שׁוֹחֲטִין וְזוֹרְקִין עַל טְמֵא שֶׁרֶץ.
אָמַר עוּלָּא, תְּקַע לְהוּ רֵישׁ לָקִישׁ לִדְרוֹמָאֵי: וְכִי אֵיזֶה כֹּחַ מְרוּבֶּה – כֹּחַ מְכַפְּרִין אוֹ כֹחַ מִתְכַּפְּרִין? הֱוֵי אוֹמֵר: כֹּחַ מִתְכַּפְּרִין;
וּמָה בִּמְקוֹם שֶׁנִּטְמְאוּ בְּעָלִים בְּשֶׁרֶץ מְשַׁלְּחִין קׇרְבְּנוֹתֵיהֶן – כֹּהֵן שֶׁנִּטְמָא בְּשֶׁרֶץ אֵינוֹ מְרַצֶּה; מְקוֹם שֶׁנִּטְמְאוּ בְּעָלִים בְּמֵת, שֶׁאֵין מְשַׁלְּחִין קׇרְבְּנוֹתֵיהֶן – כֹּהֵן שֶׁנִּטְמָא בְּמֵת אֵינוֹ דִּין שֶׁאֵינוֹ מְרַצֶּה?!
קָסָבְרִי זִקְנֵי דָרוֹם: טְמֵא מֵת [נָמֵי] מְשַׁלֵּחַ קׇרְבְּנוֹתָיו.
וְהָכְתִיב: ״אִישׁ אִישׁ כִּי יִהְיֶה טָמֵא וַעֲשֵׂה פֶּסַח בְּחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי וְגוֹ׳״! לְמִצְוָה.
וְהָא כְּתִיב: ״אִישׁ