בוני התלמוד

    דף ביאור

    מסכת זבחים דף ק״ד עמוד א׳

    דף זה מרכז את הביאור על יחידת המקור: פירושי המפרשים כלשונם, המקורות שהטקסט מצטט, החכמים הנזכרים בו וקישורים ישירים חזרה לטקסט.

    לטקסט המלא במקור
    תלמוד בבלי · מפת הדף

    מסכת זבחים דף ק״ד עמוד א׳

    מסכת זבחים דף ק״ד עמוד א׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה — 20 קטעים ממוספרים, כ־392 מילים — יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.

    רש"י

    קודם שנראו להפשט קודם זריקה אין עורותיהן לכהנים ואפי' הופשט ואח"כ נפסל וכל שכן כשהוא עם הבשר דאין דם מרצה על העור בלא בשר:

    לאחר שנראו להפשט דהיינו לאחר זריקה עורותיהן לכהנים ואפי' עורו עם הבשר כשנפסל כדקאמר רבי אלעזר דכיון שנזרק הדם והורצה בשר שעה אחת יפשיטנו ועורו לכהנים:

    על העור בפני עצמו אם הופשט ונפסל הבשר קודם זריקה וזרק הדם הותר העור דקסבר רבי אין עור פסול אלא הנפסל עם הבשר אבל הופשט קודם פסולו אפי' קודם זריקה אתיא זריקה ושריא ליה וכל שכן אחר הפשט ואחר זריקה אבל אם קודם הפשט נפסל ואפילו אחר זריקה הרי הוא כבשר:

    רבי אלעזר ברבי שמעון כו' קסבר בזריקה כשרה תליא היתר העור אבל נפסל בשר קודם זריקה אין העור מותר ואפילו הופשט קודם פסולו:

    מ"ד הדם מרצה על העור לאחר שנפסל בשר:

    כרבי אליעזר דאמר דם אע"פ שאין בשר:

    אליבא דר' אליעזר כ"ע לא פליגי כלומר מילתיה דרבי אלעזר ברבי שמעון דאמר לא הורצה ודאי פלוגתא היא דעל כרחך מודה הוא דאילו רבי אליעזר לא קאי כוותיה דהא קאמר יזרוק לכתחילה אף ע"פ שאין בשר כגון אבד או נשרף אלמא זריקה מעלייתא היא:

    כי פליגי אליבא דרבי יהושע כלומר הא דאמר דמ"ד הורצה כר' אליעזר ולא כרבי יהושע ליתא דאפילו אליבא דרבי יהושע אמרה רבי למילתיה:

    ועוד 19 קטעי פירוש על דף זה.

    Rashi on Zevachim 104a · Sefaria

    תוספות

    מאן דאמר לא הורצה כרבי יהושע תימה היכי מצי סבר כוותיה הא קתני ומודה רבי יהושע דאם זרק הורצה כדבסמוך ונראה לפרש ומ"ד לא הורצה כר' יהושע דגזר נטמא בשר או נפסל דלא יזרוק אטו אבוד ושרוף דליכא בשר כלל דהתם אפילו בדיעבד לא הורצה והכא נמי אין הדם מרצה על העור בפני עצמו אפילו בדיעבד בנטמא גזירה אטו אבוד ושרוף ולא מיירי הכא באבוד ושרוף אלא בנטמא או נפסל ומ"ד הורצה ע"כ לא קאמר רבי יהושע דגזר אטו אבוד ושרוף ולא יזרוק אלא גבי בעלים דליכא פסידא דכהנים שעדיין לא זכו בעורו אבל עור דאיכא פסידא [דכהנים] דכבר זכו כהנים משנזרק הדם התם לא גזרינן אטו אבוד ושרוף מידי דהוה אדיעבד פי' בפסול יוצא וטומאה דדיעבד אם זרק הורצה ולא גזרינן הכא נמי מרצה הדם על העור בפני עצמו ופירוש הקונטרס דחוק:

    א"ר עקיבא מדבריו למדנו כו' משמע דוקא בעורו יאותו הכהנים אבל בבשרו לא דאפילו לעובדי כוכבים אסור והקשה ה"ר אפרים דבפרק כל פסולי המוקדשים (בכורות דף לב:) מתיר רבי עקיבא אפילו לעובדי כוכבים ולעיל פי' בריש פ' התערובת (זבחים דף עא:) אבל לא התירו מומחה לא משמע דוקא משום טריפות הא לאו הכי לא והיינו דלא כר"מ דקניס בפ' כל פסולי המוקדשין (בכורות דף לג) בבכור שנשחט שלא על פי מומחה מכאן דקדק בהלכות גדולות דהא דקיימא לן כרבי מאיר בגזירותיו דוקא בגזירותיו ולא בקנסיו:

    Tosafot on Zevachim 104a · Sefaria

    מה תמצאו כאן

    יחידת טקסט מלאה של מסכת זבחים, דף ק״ד, עמוד א׳, בהיקף של כ־392 מילים ב־20 קטעים. מספור הקטעים מאפשר לחזור לשורה מדויקת, והפירושים מובאים כלשונם מן המקור הנדפס.

    מפת קטע אחר קטע של כל 20 הקטעים בדף: מילות הפתיחה, המהלכים הנמצאים בטקסט עצמו וקישור חזרה לאותו קטע במקור.

    1. קטע 110 מילים

      נפתחת ב״וּמַאי אַחֵר הֶפְשֵׁט – קוֹדֶם שֶׁנִּרְאוּ לְהֶפְשֵׁט,…״

    2. קטע 233 מילים

      נפתחת ב״מַאי רַבִּי וּמַאי רַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן?…״

    3. קטע 334 מילים

      נפתחת ב״רַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: אֵין הַדָּם…״

    4. קטע 424 מילים

      נפתחת ב״לֵימָא בִּדְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ קָמִיפַּלְגִי? ״וְעָשִׂיתָ…״

    5. קטע 538 מילים

      נפתחת ב״רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: דָּם – אַף עַל…״

    6. קטע 614 מילים

      נפתחת ב״לֵימָא מַאן דְּאָמַר הוּרְצָה – כְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר,…״

    7. קטע 713 מילים

      נפתחת ב״אַלִּיבָּא דְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר – כּוּלֵּי עָלְמָא לָא…״

    8. קטע 835 מילים

      נפתחת ב״מַאן דְּאָמַר לֹא הוּרְצָה – כְּרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ.…״

    9. קטע 929 מילים

      נפתחת ב״מִידֵי דְּהָוֵה אַדִּיעֲבַד; דִּתְנַן: נִטְמָא בָּשָׂר אוֹ…״

    10. קטע 1012 מילים

      נפתחת ב״אָמַר רַבִּי חֲנִינָא סְגַן הַכֹּהֲנִים כּוּ׳. וְלֹא?!…״

    11. קטע 113 מילים

      נפתחת ב״לְמִצְוָתָן לָא קָאָמְרִינַן.…״

    12. קטע 127 מילים

      נפתחת ב״הֲרֵי קוֹדֶם הֶפְשֵׁט וְקוֹדֶם זְרִיקָה! חָלוּץ קָאָמְרִינַן.…״

    13. קטע 1317 מילים

      נפתחת ב״וְהָאִיכָּא אַחַר הֶפְשֵׁט וְקוֹדֶם זְרִיקָה לְרַבִּי אֶלְעָזָר…״

    14. קטע 1420 מילים

      נפתחת ב״רַבִּי חֲנִינָא כְּרַבִּי סְבִירָא לֵיהּ. וְאִיבָּעֵית אֵימָא:…״

    15. קטע 155 מילים

      נפתחת ב״וְהָאִיכָּא נִמְצֵאת טְרֵיפָה בִּבְנֵי מֵעַיִים!…״

    16. קטע 1627 מילים

      נפתחת ב״קָסָבַר: נִמְצֵאת טְרֵיפָה בִּבְנֵי מֵעַיִים – מְרַצֶּה.…״

    17. קטע 1713 מילים

      נפתחת ב״וְאֶלָּא מַאי קָא מַשְׁמַע לַן רַבִּי עֲקִיבָא?…״

    18. קטע 1825 מילים

      נפתחת ב״אָמַר רַבִּי חִיָּיא בַּר אַבָּא אָמַר רַבִּי…״

    19. קטע 197 מילים

      נפתחת ב״וְהִלְכְתָא כְּדִבְרֵי חֲכָמִים; בָּשָׂר בִּקְבוּרָה, וְהָעוֹר בִּשְׂרֵיפָה.…״

    20. קטע 2026 מילים

      נפתחת ב״מַתְנִי׳ פָּרִים הַנִּשְׂרָפִים וּשְׂעִירִים הַנִּשְׂרָפִים, בִּזְמַן שֶׁהֵן…״

    חכמים הנזכרים בדף

    לשון המקור

    וּמַאי אַחֵר הֶפְשֵׁט – קוֹדֶם שֶׁנִּרְאוּ לְהֶפְשֵׁט, אַחַר שֶׁנִּרְאוּ לְהֶפְשֵׁט.

    מַאי רַבִּי וּמַאי רַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן? דְּתַנְיָא, רַבִּי אוֹמֵר: הַדָּם מְרַצֶּה עַל הָעוֹר בִּפְנֵי עַצְמוֹ. וּכְשֶׁהוּא עִם הַבָּשָׂר, נוֹלַד בּוֹ פְּסוּל בֵּין קוֹדֶם זְרִיקָה בֵּין לְאַחַר זְרִיקָה – הֲרֵי הוּא כְּיוֹצֵא בּוֹ.

    רַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: אֵין הַדָּם מְרַצֶּה עַל הָעוֹר בִּפְנֵי עַצְמוֹ. וּכְשֶׁהוּא עִם הַבָּשָׂר – נוֹלַד בּוֹ פְּסוּל קוֹדֶם זְרִיקָה, הֲרֵי הוּא כְּיוֹצֵא בּוֹ. אַחַר זְרִיקָה, הוּרְצָה בָּשָׂר שָׁעָה אַחַת; יַפְשִׁיטֶנּוּ, וְעוֹרוֹ לַכֹּהֲנִים.

    לֵימָא בִּדְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ קָמִיפַּלְגִי? ״וְעָשִׂיתָ עֹלֹתֶיךָ הַבָּשָׂר וְהַדָּם״ – רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: אִם אֵין דָּם אֵין בָּשָׂר, אִם אֵין בָּשָׂר אֵין דָּם.

    רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: דָּם – אַף עַל פִּי שֶׁאֵין בָּשָׂר, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְדַם זְבָחֶיךָ יִשָּׁפֵךְ״. אִם כֵּן, מָה תַּלְמוּד לוֹמַר: ״וְעָשִׂיתָ עֹלֹתֶיךָ הַבָּשָׂר וְהַדָּם״? לוֹמַר לְךָ: מָה דָּם בִּזְרִיקָה, אַף בָּשָׂר בִּזְרִיקָה. הָא לָמַדְתָּ שֶׁרֶיוַח יֵשׁ בֵּין כֶּבֶשׁ לַמִּזְבֵּחַ.

    לֵימָא מַאן דְּאָמַר הוּרְצָה – כְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר, וּמַאן דְּאָמַר לֹא הוּרְצָה – כְּרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ?

    אַלִּיבָּא דְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר – כּוּלֵּי עָלְמָא לָא פְּלִיגִי; כִּי פְּלִיגִי אַלִּיבָּא דְּרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ.

    מַאן דְּאָמַר לֹא הוּרְצָה – כְּרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ. מַאן דְּאָמַר הוּרְצָה אָמַר לָךְ: עַד כָּאן לָא קָאָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ הָתָם – אֶלָּא בְּבָשָׂר, דְּלֵיכָּא פְּסֵידָא לַכֹּהֲנִים; אֲבָל עוֹר, דְּאִיכָּא פְּסֵידָא לַכֹּהֲנִים – אֲפִילּוּ רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ מוֹדֶה.

    מִידֵי דְּהָוֵה אַדִּיעֲבַד; דִּתְנַן: נִטְמָא בָּשָׂר אוֹ נִפְסַל, אוֹ שֶׁיָּצָא חוּץ לַקְּלָעִים – רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר יִזְרוֹק, רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר לֹא יִזְרוֹק. וּמוֹדֶה רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ שֶׁאִם זָרַק – הוּרְצָה.

    אָמַר רַבִּי חֲנִינָא סְגַן הַכֹּהֲנִים כּוּ׳. וְלֹא?! הֲרֵי פָּרִים הַנִּשְׂרָפִים וּשְׂעִירִים הַנִּשְׂרָפִים!

    לְמִצְוָתָן לָא קָאָמְרִינַן.

    הֲרֵי קוֹדֶם הֶפְשֵׁט וְקוֹדֶם זְרִיקָה! חָלוּץ קָאָמְרִינַן.

    וְהָאִיכָּא אַחַר הֶפְשֵׁט וְקוֹדֶם זְרִיקָה לְרַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן, דְּאָמַר: אֵין הַדָּם מְרַצֶּה עַל הָעוֹר בִּפְנֵי עַצְמוֹ!

    רַבִּי חֲנִינָא כְּרַבִּי סְבִירָא לֵיהּ. וְאִיבָּעֵית אֵימָא: אֲפִילּוּ תּוֹקְמַהּ כְּרַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן – מוֹדֶה רַבִּי שֶׁאֵין הֶפְשֵׁט קוֹדֶם זְרִיקָה.

    וְהָאִיכָּא נִמְצֵאת טְרֵיפָה בִּבְנֵי מֵעַיִים!

    קָסָבַר: נִמְצֵאת טְרֵיפָה בִּבְנֵי מֵעַיִים – מְרַצֶּה. דַּיְקָא נָמֵי – דְּקָתָנֵי, אָמַר רַבִּי עֲקִיבָא: מִדְּבָרָיו לָמַדְנוּ, שֶׁהַמַּפְשִׁיט אֶת הַבְּכוֹר וְנִמְצָא טְרֵיפָה – שֶׁיֵּאוֹתוּ הַכֹּהֲנִים בְּעוֹרוֹ! שְׁמַע מִינַּהּ.

    וְאֶלָּא מַאי קָא מַשְׁמַע לַן רַבִּי עֲקִיבָא? הָא קָא מַשְׁמַע לַן: אֲפִילּוּ בִּגְבוּלִין.

    אָמַר רַבִּי חִיָּיא בַּר אַבָּא אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: הֲלָכָה כְּרַבִּי עֲקִיבָא. וְאַף רַבִּי עֲקִיבָא לֹא אָמַר אֶלָּא כְּשֶׁהִתִּירוֹ מוּמְחֶה, אֲבָל לֹא הִתִּירוֹ מוּמְחֶה – לֹא.

    וְהִלְכְתָא כְּדִבְרֵי חֲכָמִים; בָּשָׂר בִּקְבוּרָה, וְהָעוֹר בִּשְׂרֵיפָה.

    מַתְנִי׳ פָּרִים הַנִּשְׂרָפִים וּשְׂעִירִים הַנִּשְׂרָפִים, בִּזְמַן שֶׁהֵן נִשְׂרָפִין כְּמִצְוָתָן – נִשְׂרָפִים בְּבֵית הַדֶּשֶׁן וּמְטַמְּאִין בְּגָדִים, וְאִם אֵינָן נִשְׂרָפִין כְּמִצְוָתָן – נִשְׂרָפִין בְּבֵית הַבִּירָה וְאֵינָן מְטַמְּאִין בְּגָדִים.