דף ביאור
מסכת זבחים דף ק״ג עמוד ב׳פרק 12 טבול יום
דף זה מרכז את הביאור על יחידת המקור: פירושי המפרשים כלשונם, המקורות שהטקסט מצטט, החכמים הנזכרים בו וקישורים ישירים חזרה לטקסט.
לטקסט המלא במקורמסכת זבחים דף ק״ג עמוד ב׳
מסכת זבחים דף ק״ג עמוד ב׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה - 18 קטעים ממוספרים, כ־443 מילים - יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.
לשון המקור
לֹא יְהוּ כֹּהֲנִים זַכָּאִין בְּעוֹרָהּ? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״עוֹר הָעֹלָה״ מִכׇּל מָקוֹם.
״עוֹר הָעֹלָה״ – אֵין לִי אֶלָּא עוֹר הָעוֹלָה, עוֹרוֹת קׇדְשֵׁי קָדָשִׁים מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״עוֹר הָעֹלָה אֲשֶׁר הִקְרִיב״. יָכוֹל שֶׁאֲנִי מְרַבֶּה אַף קָדָשִׁים קַלִּים? תַּלְמוּד לוֹמַר ״עֹלָה״ – מָה עוֹלָה קׇדְשֵׁי קָדָשִׁים, אַף כֹּל קׇדְשֵׁי קָדָשִׁים.
רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: ״עוֹר הָעֹלָה״ – אֵין לִי אֶלָּא הָעוֹלָה, עוֹרוֹת קׇדְשֵׁי קָדָשִׁים מִנַּיִן? וְדִין הוּא: וּמָה עוֹלָה, שֶׁלֹּא זָכוּ בִּבְשָׂרָהּ – זָכוּ בְּעוֹרָהּ; קׇדְשֵׁי קָדָשִׁים, שֶׁזָּכוּ בִּבְשָׂרָן – אֵינוֹ דִּין שֶׁזָּכוּ בְּעוֹרָן?!
מִזְבֵּחַ יוֹכִיחַ – שֶׁזָּכָה בְּבָשָׂר וְלֹא זָכָה בְּעוֹר! מָה לְמִזְבֵּחַ – שֶׁכֵּן לֹא זָכָה בְּמִקְצָת; תֹּאמַר בַּכֹּהֲנִים – שֶׁזָּכוּ בְּמִקְצָת?! הוֹאִיל וְזָכוּ בְּמִקְצָת, זָכוּ בְּכוּלֵּיהּ.
רַבִּי אוֹמֵר: כׇּל עַצְמוֹ לֹא הוּצְרַכְנוּ אֶלָּא לְעוֹר הָעוֹלָה בִּלְבַד. שֶׁבְּכׇל מָקוֹם הָעוֹר מְהַלֵּךְ אַחַר הַבָּשָׂר.
פָּרִים הַנִּשְׂרָפִין וּשְׂעִירִים הַנִּשְׂרָפִין – הֵן וְעוֹרוֹתֵיהֶן נִשְׂרָפִין עִמָּהֶן. חַטָּאת וְאָשָׁם וְזִבְחֵי שַׁלְמֵי צִיבּוּר – מַתָּנָה לַכֹּהֵן; רָצוּ – מַפְשִׁיטִין אוֹתָן, לֹא רָצוּ – אוֹכְלִין אוֹתָן עַל גַּבֵּי עוֹרָן. קָדָשִׁים קַלִּים – לַבְּעָלִים; רָצוּ – מַפְשִׁיטִין אוֹתָן, רָצוּ – אוֹכְלִין אוֹתָן עַל גַּב עוֹרָן.
אֲבָל עוֹלָה נֶאֱמַר בָהּ: ״וְהִפְשִׁיט אֶת הָעֹלָה וְנִתַּח אֹתָהּ לִנְתָחֶיהָ״. יָכוֹל לֹא יְהוּ הַכֹּהֲנִים זַכָּאִין בְּעוֹרָהּ? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״עוֹר הָעֹלָה אֲשֶׁר הִקְרִיב״.
״לוֹ יִהְיֶה״ – פְּרָט לִטְבוּל יוֹם וּמְחוּסַּר כִּיפּוּרִים וְאוֹנֵן. שֶׁיָּכוֹל לֹא יִזְכּוּ בְּבָשָׂר – שֶׁהוּא לַאֲכִילָה, יִזְכּוּ בְּעוֹר – שֶׁאֵינוֹ לַאֲכִילָה; תַּלְמוּד לוֹמַר: ״לוֹ יִהְיֶה״ – פְּרָט לִמְחוּסַּר כִּיפּוּרִים וּטְבוּל יוֹם וְאוֹנֵן.
וְתַנָּא קַמָּא נָמֵי תִּיפּוֹק לִי מִדִּינָא! מִילְּתָא דְּאָתְיָא בְּקַל וְחוֹמֶר, טָרַח וְכָתַב לַהּ קְרָא.
וְרַבִּי יִשְׁמָעֵאל, הַאי ״אֲשֶׁר הִקְרִיב״ מַאי עָבֵיד לֵיהּ? פְּרָט לִטְבוּל יוֹם וּמְחוּסַּר כִּיפּוּרִים וְאוֹנֵן.
וְתִיפּוֹק לֵיהּ מִ״לוֹ יִהְיֶה״! רַבִּי יִשְׁמָעֵאל לְטַעְמֵיהּ, דְּאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן מִשּׁוּם רַבִּי יִשְׁמָעֵאל: נֶאֱמַר בְּעוֹלֶה ״לוֹ יִהְיֶה״, וְנֶאֱמַר בְּאָשַׁם ״לוֹ יִהְיֶה״; מָה לְהַלָּן עַצְמוֹתָיו מוּתָּרִין, אַף כָּאן עַצְמוֹתָיו מוּתָּרִין.
מוּפְנֵי; דְּאִי לָא מוּפְנֵי, אִיכָּא לְמִיפְרַךְ: מָה לְאָשָׁם שֶׁכֵּן בְּשָׂרוֹ מוּתָּר לוֹ; ״יִהְיֶה״ – קְרָא יַתִּירָא הוּא.
מַתְנִי׳ כׇּל הַקֳּדָשִׁים שֶׁאֵירַע בָּהֶן פְּסוּל קוֹדֶם לְהֶפְשֵׁיטָן – אֵין עוֹרוֹתֵיהֶן לַכֹּהֲנִים. לְאַחַר הֶפְשֵׁיטָן – עוֹרוֹתֵיהֶן לְכֹהֲנִים. אָמַר רַבִּי חֲנִינָא סְגַן הַכֹּהֲנִים: מִיָּמַי לֹא רָאִיתִי עוֹר שֶׁיּוֹצֵא לְבֵית הַשְּׂרֵיפָה.
אָמַר רַבִּי עֲקִיבָא: מִדְּבָרָיו לָמַדְנוּ, שֶׁהַמַּפְשִׁיט אֶת הַבְּכוֹר וְנִמְצָא טְרֵיפָה – שֶׁיֵּאוֹתוּ הַכֹּהֲנִים בְּעוֹרוֹ. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: אֵין ״לֹא רָאִינוּ״ רְאָיָה, אֶלָּא יֵצֵא לְבֵית הַשְּׂרֵיפָה.
גְּמָ׳ כׇּל שֶׁלֹּא זָכָה הַמִּזְבֵּחַ בִּבְשָׂרָהּ – לֹא זָכוּ הַכֹּהֲנִים בְּעוֹרָהּ, וְאַף עַל גַּב דְּאַפְּשָׁטֵיהּ לְעוֹר קוֹדֶם זְרִיקָה. מַנִּי? רַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן הִיא, דְּאָמַר: אֵין הַדָּם מְרַצֶּה עַל הָעוֹר בִּפְנֵי עַצְמוֹ.
אֵימָא סֵיפָא: כׇּל הַקֳּדָשִׁים שֶׁאֵירַע בָּהֶן פְּסוּל קוֹדֶם הֶפְשֵׁיטָן – אֵין עוֹרוֹתֵיהֶן לְכֹהֲנִים. לְאַחַר הֶפְשֵׁיטָן – עוֹרוֹתֵיהֶן לְכֹהֲנִים. אֲתָאן לְרַבִּי, דְּאָמַר: ״הַדָּם מְרַצֶּה עַל הָעוֹר בִּפְנֵי עַצְמוֹ״. רֵישָׁא רַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן, סֵיפָא רַבִּי?!
אָמַר אַבָּיֵי: מִדְּסֵיפָא רַבִּי הִיא, רֵישָׁא נָמֵי רַבִּי הִיא; וּמוֹדֶה רַבִּי שֶׁאֵין הֶפְשֵׁט קוֹדֶם זְרִיקָה.
רָבָא אָמַר: מִדְּרֵישָׁא רַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן, סֵיפָא נָמֵי רַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן; מַאי קוֹדֶם הֶפְשֵׁט