בוני התלמוד

    דף ביאור

    מסכת זבחים דף ק״ג עמוד ב׳

    דף זה מרכז את הביאור על יחידת המקור: פירושי המפרשים כלשונם, המקורות שהטקסט מצטט, החכמים הנזכרים בו וקישורים ישירים חזרה לטקסט.

    לטקסט המלא במקור
    תלמוד בבלי · מפת הדף

    מסכת זבחים דף ק״ג עמוד ב׳

    מסכת זבחים דף ק״ג עמוד ב׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה — 18 קטעים ממוספרים, כ־443 מילים — יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.

    רש"י

    אשר הקריב כל הקרבנות במשמע:

    שזכה בבשר באימורים:

    שכן לא זכה במקצת עורות שלא מצינו עור למזבח תאמר בכהנים שזכו במקצת בעור העולה:

    כל עצמו כו' אין לנו להביא ראיה לשאר עורות מעולה שפרט בה הכתוב לבדה מפני שלא הוצרכנו ללמוד על שאר עורות מה תהא עליהן אלא על של עולה בלבד:

    ועורותיהן עמהן כדכתיב ואת הפר ואת עורו וגו':

    רצו מפשיטין שהרי לא הצריכו להפשיט ונתנו לכהן כמות שהן כדכתיב כחטאת כאשם תורה אחת וגו':

    נאמר בה והפשיט והבשר למזבח ועל העור שהזקיקו להפשיט לא אמור מה תהא עליו ולמזבח אינך יכול להביאו (זה) דבהדיא פרט לך הקטר באברים מופשטין ולא פרט לך העור עמהן:

    לו יהיה רישיה דקרא המקריב את עולת איש ועליה קאי לו יהיה:

    ועוד 18 קטעי פירוש על דף זה.

    Rashi on Zevachim 103b · Sefaria

    תוספות

    ומודה רבי שאין הפשט קודם זריקה משמע הכא דלכ"ע היכא דנולד פסול קודם הפשט וקודם זריקה אין הדם מרצה על העור ותימה דבסוף הגוזל קמא (ב"ק דף קיא.) אמר גבי נתן אשם ליהויריב וכסף לידעיה דאם קדמו בני יהויריב והקריבו את האשם זכו במה שבידם ופריך למאי חזי אשם פסול הוא אמר רבא לעורו והשתא עורו גופיה הא. לא חזי דהיינו קודם הפשט וזריקה דתחלת הבאתו בפסול וי"ל דהתם לאחר שחיטת האשם יכול להביא כסף קודם זריקה קרינא ביה מלבד איל הכפורים אשר יכפר בו כיון דעדיין לא נכפר הלכך לא חשיב פסול דקודם זריקה ומיהו קשה כיון דאיכא הפסול בידם מה לי קודם זריקה ומה לי לאחר זריקה וי"ל דהוי כמו שנמצא טריפה בבני מעיים לרבי חנינא סגן הכהנים הואיל ולא הוכר פסולו קודם הפשט לרבי וקודם זריקה לרבי אלעזר מרצה על העור (הג"ה) וקשה דתניא בתוספתא דפסחים הביא את אשמו קודם גזילו לא יהא אחר ממרס בדמו עד שיביא גזילו אלא תעובר צורתו ותצא לבית השריפה אלמא אין תקנה להביא הגזל קודם שנשחט ואין לומר היינו מדרבנן הא תניא בסיפא גבי מצורע (לעיל) (. דף ה) הקדים חטאתו לאשמו לא יהא אחר ממרס בדמו אלא תעובר צורתו ותצא לבית השריפה ומהכא מוכח פ' קמא דמנחות (דף ה.) יש מחוסר זמן לבו ביום ואע"ג דמן התורה פסול צריך עבור צורה כדתניא פרק כיצד צולין (פסחים דף ס) כל שפסולו בגופו ישרף מיד בדם ובבעלים תעובר צורתו ופסולו בגופו הוי כמו פיגול וטריפה ונבלה אבל הקדמה לא. ברוך:

    Tosafot on Zevachim 103b · Sefaria

    מה תמצאו כאן

    יחידת טקסט מלאה של מסכת זבחים, דף ק״ג, עמוד ב׳, בהיקף של כ־443 מילים ב־18 קטעים. מספור הקטעים מאפשר לחזור לשורה מדויקת, והפירושים מובאים כלשונם מן המקור הנדפס.

    מפת קטע אחר קטע של כל 18 הקטעים בדף: מילות הפתיחה, המהלכים הנמצאים בטקסט עצמו וקישור חזרה לאותו קטע במקור.

    1. קטע 111 מילים

      נפתחת ב״לֹא יְהוּ כֹּהֲנִים זַכָּאִין בְּעוֹרָהּ? תַּלְמוּד לוֹמַר:…״

    2. קטע 236 מילים

      נפתחת ב״״עוֹר הָעֹלָה״ – אֵין לִי אֶלָּא עוֹר…״

    3. קטע 333 מילים

      נפתחת ב״רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: ״עוֹר הָעֹלָה״ – אֵין…״

    4. קטע 425 מילים

      נפתחת ב״מִזְבֵּחַ יוֹכִיחַ – שֶׁזָּכָה בְּבָשָׂר וְלֹא זָכָה…״

    5. קטע 516 מילים

      נפתחת ב״רַבִּי אוֹמֵר: כׇּל עַצְמוֹ לֹא הוּצְרַכְנוּ אֶלָּא…״

    6. קטע 644 מילים

      נפתחת ב״פָּרִים הַנִּשְׂרָפִין וּשְׂעִירִים הַנִּשְׂרָפִין – הֵן וְעוֹרוֹתֵיהֶן…״

    7. קטע 722 מילים

      נפתחת ב״אֲבָל עוֹלָה נֶאֱמַר בָהּ: ״וְהִפְשִׁיט אֶת הָעֹלָה…״

    8. קטע 832 מילים

      נפתחת ב״״לוֹ יִהְיֶה״ – פְּרָט לִטְבוּל יוֹם וּמְחוּסַּר…״

    9. קטע 914 מילים

      נפתחת ב״וְתַנָּא קַמָּא נָמֵי תִּיפּוֹק לִי מִדִּינָא! מִילְּתָא…״

    10. קטע 1014 מילים

      נפתחת ב״וְרַבִּי יִשְׁמָעֵאל, הַאי ״אֲשֶׁר הִקְרִיב״ מַאי עָבֵיד…״

    11. קטע 1129 מילים

      נפתחת ב״וְתִיפּוֹק לֵיהּ מִ״לוֹ יִהְיֶה״! רַבִּי יִשְׁמָעֵאל לְטַעְמֵיהּ,…״

    12. קטע 1217 מילים

      נפתחת ב״מוּפְנֵי; דְּאִי לָא מוּפְנֵי, אִיכָּא לְמִיפְרַךְ: מָה…״

    13. קטע 1329 מילים

      נפתחת ב״מַתְנִי׳ כׇּל הַקֳּדָשִׁים שֶׁאֵירַע בָּהֶן פְּסוּל קוֹדֶם…״

    14. קטע 1424 מילים

      נפתחת ב״אָמַר רַבִּי עֲקִיבָא: מִדְּבָרָיו לָמַדְנוּ, שֶׁהַמַּפְשִׁיט אֶת…״

    15. קטע 1532 מילים

      נפתחת ב״גְּמָ׳ כׇּל שֶׁלֹּא זָכָה הַמִּזְבֵּחַ בִּבְשָׂרָהּ –…״

    16. קטע 1634 מילים

      נפתחת ב״אֵימָא סֵיפָא: כׇּל הַקֳּדָשִׁים שֶׁאֵירַע בָּהֶן פְּסוּל…״

    17. קטע 1715 מילים

      נפתחת ב״אָמַר אַבָּיֵי: מִדְּסֵיפָא רַבִּי הִיא, רֵישָׁא נָמֵי…״

    18. קטע 1816 מילים

      נפתחת ב״רָבָא אָמַר: מִדְּרֵישָׁא רַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן,…״

    חכמים הנזכרים בדף

    • רבי ישמעאל · דור שני לתנאים

      סתם רבי ישמעאל האמור במקור התנאי הוא רבי ישמעאל בן אלישע.

      מקור: מסכת זבחים דף ק״ג עמוד ב׳ · קטע 3 — “רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: ״עוֹר הָעֹלָה״ – אֵין לִי אֶלָּא…

    • רבי עקיבא בן יוסף · תנאים · תנאים — עשרת הרוגי מלכות

      ביום הכפורים היה רבי עקיבא מתדיין לפני טורנוסרופוס קיסר שחיק עצמות, והגיע עונת קריאת שמע, והיו מסרקים את בשרו במסרקות של ברזל…

      מקור: מסכת זבחים דף ק״ג עמוד ב׳ · קטע 14 — “אָמַר רַבִּי עֲקִיבָא: מִדְּבָרָיו לָמַדְנוּ, שֶׁהַמַּפְשִׁיט אֶת הַבְּכוֹר וְנִמְצָא…

    • אביי [הכהן] · אמוראים · דור רביעי לאמוראים

      דור רביעי לאמוראים ונקרא שמו נחמני על שם סבו.

      מקור: מסכת זבחים דף ק״ג עמוד ב׳ · קטע 17 — “אָמַר אַבָּיֵי: מִדְּסֵיפָא רַבִּי הִיא, רֵישָׁא נָמֵי רַבִּי הִיא;…

    לשון המקור

    לֹא יְהוּ כֹּהֲנִים זַכָּאִין בְּעוֹרָהּ? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״עוֹר הָעֹלָה״ מִכׇּל מָקוֹם.

    ״עוֹר הָעֹלָה״ – אֵין לִי אֶלָּא עוֹר הָעוֹלָה, עוֹרוֹת קׇדְשֵׁי קָדָשִׁים מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״עוֹר הָעֹלָה אֲשֶׁר הִקְרִיב״. יָכוֹל שֶׁאֲנִי מְרַבֶּה אַף קָדָשִׁים קַלִּים? תַּלְמוּד לוֹמַר ״עֹלָה״ – מָה עוֹלָה קׇדְשֵׁי קָדָשִׁים, אַף כֹּל קׇדְשֵׁי קָדָשִׁים.

    רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: ״עוֹר הָעֹלָה״ – אֵין לִי אֶלָּא הָעוֹלָה, עוֹרוֹת קׇדְשֵׁי קָדָשִׁים מִנַּיִן? וְדִין הוּא: וּמָה עוֹלָה, שֶׁלֹּא זָכוּ בִּבְשָׂרָהּ – זָכוּ בְּעוֹרָהּ; קׇדְשֵׁי קָדָשִׁים, שֶׁזָּכוּ בִּבְשָׂרָן – אֵינוֹ דִּין שֶׁזָּכוּ בְּעוֹרָן?!

    מִזְבֵּחַ יוֹכִיחַ – שֶׁזָּכָה בְּבָשָׂר וְלֹא זָכָה בְּעוֹר! מָה לְמִזְבֵּחַ – שֶׁכֵּן לֹא זָכָה בְּמִקְצָת; תֹּאמַר בַּכֹּהֲנִים – שֶׁזָּכוּ בְּמִקְצָת?! הוֹאִיל וְזָכוּ בְּמִקְצָת, זָכוּ בְּכוּלֵּיהּ.

    רַבִּי אוֹמֵר: כׇּל עַצְמוֹ לֹא הוּצְרַכְנוּ אֶלָּא לְעוֹר הָעוֹלָה בִּלְבַד. שֶׁבְּכׇל מָקוֹם הָעוֹר מְהַלֵּךְ אַחַר הַבָּשָׂר.

    פָּרִים הַנִּשְׂרָפִין וּשְׂעִירִים הַנִּשְׂרָפִין – הֵן וְעוֹרוֹתֵיהֶן נִשְׂרָפִין עִמָּהֶן. חַטָּאת וְאָשָׁם וְזִבְחֵי שַׁלְמֵי צִיבּוּר – מַתָּנָה לַכֹּהֵן; רָצוּ – מַפְשִׁיטִין אוֹתָן, לֹא רָצוּ – אוֹכְלִין אוֹתָן עַל גַּבֵּי עוֹרָן. קָדָשִׁים קַלִּים – לַבְּעָלִים; רָצוּ – מַפְשִׁיטִין אוֹתָן, רָצוּ – אוֹכְלִין אוֹתָן עַל גַּב עוֹרָן.

    אֲבָל עוֹלָה נֶאֱמַר בָהּ: ״וְהִפְשִׁיט אֶת הָעֹלָה וְנִתַּח אֹתָהּ לִנְתָחֶיהָ״. יָכוֹל לֹא יְהוּ הַכֹּהֲנִים זַכָּאִין בְּעוֹרָהּ? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״עוֹר הָעֹלָה אֲשֶׁר הִקְרִיב״.

    ״לוֹ יִהְיֶה״ – פְּרָט לִטְבוּל יוֹם וּמְחוּסַּר כִּיפּוּרִים וְאוֹנֵן. שֶׁיָּכוֹל לֹא יִזְכּוּ בְּבָשָׂר – שֶׁהוּא לַאֲכִילָה, יִזְכּוּ בְּעוֹר – שֶׁאֵינוֹ לַאֲכִילָה; תַּלְמוּד לוֹמַר: ״לוֹ יִהְיֶה״ – פְּרָט לִמְחוּסַּר כִּיפּוּרִים וּטְבוּל יוֹם וְאוֹנֵן.

    וְתַנָּא קַמָּא נָמֵי תִּיפּוֹק לִי מִדִּינָא! מִילְּתָא דְּאָתְיָא בְּקַל וְחוֹמֶר, טָרַח וְכָתַב לַהּ קְרָא.

    וְרַבִּי יִשְׁמָעֵאל, הַאי ״אֲשֶׁר הִקְרִיב״ מַאי עָבֵיד לֵיהּ? פְּרָט לִטְבוּל יוֹם וּמְחוּסַּר כִּיפּוּרִים וְאוֹנֵן.

    וְתִיפּוֹק לֵיהּ מִ״לוֹ יִהְיֶה״! רַבִּי יִשְׁמָעֵאל לְטַעְמֵיהּ, דְּאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן מִשּׁוּם רַבִּי יִשְׁמָעֵאל: נֶאֱמַר בְּעוֹלֶה ״לוֹ יִהְיֶה״, וְנֶאֱמַר בְּאָשַׁם ״לוֹ יִהְיֶה״; מָה לְהַלָּן עַצְמוֹתָיו מוּתָּרִין, אַף כָּאן עַצְמוֹתָיו מוּתָּרִין.

    מוּפְנֵי; דְּאִי לָא מוּפְנֵי, אִיכָּא לְמִיפְרַךְ: מָה לְאָשָׁם שֶׁכֵּן בְּשָׂרוֹ מוּתָּר לוֹ; ״יִהְיֶה״ – קְרָא יַתִּירָא הוּא.

    מַתְנִי׳ כׇּל הַקֳּדָשִׁים שֶׁאֵירַע בָּהֶן פְּסוּל קוֹדֶם לְהֶפְשֵׁיטָן – אֵין עוֹרוֹתֵיהֶן לַכֹּהֲנִים. לְאַחַר הֶפְשֵׁיטָן – עוֹרוֹתֵיהֶן לְכֹהֲנִים. אָמַר רַבִּי חֲנִינָא סְגַן הַכֹּהֲנִים: מִיָּמַי לֹא רָאִיתִי עוֹר שֶׁיּוֹצֵא לְבֵית הַשְּׂרֵיפָה.

    אָמַר רַבִּי עֲקִיבָא: מִדְּבָרָיו לָמַדְנוּ, שֶׁהַמַּפְשִׁיט אֶת הַבְּכוֹר וְנִמְצָא טְרֵיפָה – שֶׁיֵּאוֹתוּ הַכֹּהֲנִים בְּעוֹרוֹ. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: אֵין ״לֹא רָאִינוּ״ רְאָיָה, אֶלָּא יֵצֵא לְבֵית הַשְּׂרֵיפָה.

    גְּמָ׳ כׇּל שֶׁלֹּא זָכָה הַמִּזְבֵּחַ בִּבְשָׂרָהּ – לֹא זָכוּ הַכֹּהֲנִים בְּעוֹרָהּ, וְאַף עַל גַּב דְּאַפְּשָׁטֵיהּ לְעוֹר קוֹדֶם זְרִיקָה. מַנִּי? רַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן הִיא, דְּאָמַר: אֵין הַדָּם מְרַצֶּה עַל הָעוֹר בִּפְנֵי עַצְמוֹ.

    אֵימָא סֵיפָא: כׇּל הַקֳּדָשִׁים שֶׁאֵירַע בָּהֶן פְּסוּל קוֹדֶם הֶפְשֵׁיטָן – אֵין עוֹרוֹתֵיהֶן לְכֹהֲנִים. לְאַחַר הֶפְשֵׁיטָן – עוֹרוֹתֵיהֶן לְכֹהֲנִים. אֲתָאן לְרַבִּי, דְּאָמַר: ״הַדָּם מְרַצֶּה עַל הָעוֹר בִּפְנֵי עַצְמוֹ״. רֵישָׁא רַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן, סֵיפָא רַבִּי?!

    אָמַר אַבָּיֵי: מִדְּסֵיפָא רַבִּי הִיא, רֵישָׁא נָמֵי רַבִּי הִיא; וּמוֹדֶה רַבִּי שֶׁאֵין הֶפְשֵׁט קוֹדֶם זְרִיקָה.

    רָבָא אָמַר: מִדְּרֵישָׁא רַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן, סֵיפָא נָמֵי רַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן; מַאי קוֹדֶם הֶפְשֵׁט