מסכת תמורה דף כ׳ עמוד ב׳

דְּלֵיכָּא שֵׁם אָשָׁם עַל אִמּוֹ, אֲבָל גַּבֵּי נְקֵבָה לְעוֹלָה דְּאִיכָּא שֵׁם עוֹלָה עַל אִמּוֹ — אֲפִילּוּ רַבִּי שִׁמְעוֹן מוֹדֶה!

וְעוֹד, הָא שָׁמְעִינַן לֵיהּ לְרַבִּי שִׁמְעוֹן: לְעוֹלָתוֹ עוֹשֶׂה תְּמוּרָה!

אֲמַר לֵיהּ רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ סָבַר לֵיהּ כְּאִידַּךְ תַּנָּא אַלִּיבָּא דְּרַבִּי שִׁמְעוֹן, דְּתַנְיָא: רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יְהוּדָה אוֹמֵר מִשּׁוּם רַבִּי שִׁמְעוֹן: אַף לְעוֹלָתוֹ אֵין עוֹשֶׂה תְּמוּרָה.

מַתְנִי׳ תְּמוּרַת אָשָׁם, וְלַד תְּמוּרָה, וְלָדָן וְלַד וְלָדָן עַד סוֹף כׇּל הָעוֹלָם — יִרְעוּ עַד שֶׁיִּסְתָּאֲבוּ, וְיִמָּכְרוּ, וְיִפְּלוּ (דָּמָיו) [דְּמֵיהֶן] לִנְדָבָה. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: יָמוּתוּ. וְרַבִּי אֶלְעָזָר אוֹמֵר: יָבִיא בִּדְמֵיהּ עוֹלוֹת.

אָשָׁם שֶׁמֵּתוּ בְּעָלָיו, וְשֶׁכִּיפְּרוּ בְּעָלָיו — יִרְעוּ עַד שֶׁיִּסְתָּאֲבוּ, וְיִמָּכְרוּ, וְיִפְּלוּ דָּמָיו לִנְדָבָה. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: יָמוּתוּ. רַבִּי אֶלְעָזָר אוֹמֵר: יָבִיא בְּדָמֶיהָ עוֹלָה.

וַהֲלֹא אַף נְדָבָה עוֹלָה הִיא, וּמָה בֵּין דִּבְרֵי רַבִּי אֶלְעָזָר לְדִבְרֵי חֲכָמִים? אֶלָּא, בִּזְמַן שֶׁהִיא בָּאָה עוֹלָה — סוֹמֵךְ עָלֶיהָ, וּמֵבִיא נְסָכִים, וּנְסָכֶיהָ מִשֶּׁלּוֹ. אִם הָיָה כֹּהֵן — עֲבוֹדָתָהּ וְעוֹרָהּ שֶׁלּוֹ.

וּבִזְמַן שֶׁהִיא נְדָבָה — אֵינוֹ סוֹמֵךְ עָלֶיהָ, וְאֵינוֹ מֵבִיא עָלֶיהָ נְסָכִים, וּנְסָכֶיהָ מִשֶּׁל צִיבּוּר, אַף עַל פִּי שֶׁהוּא כֹּהֵן — עֲבוֹדָתָהּ וְעוֹרָהּ מִשֶּׁל אַנְשֵׁי מִשְׁמָר.

גְּמָ׳ וּצְרִיכָא:

דְּאִי אַשְׁמְעִינַן אָשָׁם, בְּהָא קָאָמַר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר יָמוּתוּ, מִשּׁוּם דְּגָזַר לְאַחַר כַּפָּרָה אַטּוּ לִפְנֵי כַּפָּרָה.

אֲבָל גַּבֵּי תְּמוּרַת אָשָׁם, וְלַד תְּמוּרָתָהּ, אֵימָא מוֹדֵי לְהוּ לְרַבָּנַן.

וְאִי אַשְׁמְעִינַן הָתָם, בְּהָא קָאָמְרִי רַבָּנַן, אֲבָל גַּבֵּי אָשָׁם מוֹדוּ לֵיהּ לְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר — צְרִיכָא.

אָמַר רַב נַחְמָן, אָמַר רַבָּה בַּר אֲבוּהּ: מַחְלוֹקֶת לְאַחַר כַּפָּרָה, אֲבָל לִפְנֵי כַּפָּרָה — דִּבְרֵי הַכֹּל הוּא עַצְמוֹ יִקְרַב אָשָׁם.

אָמַר רָבָא: שְׁתֵּי תְּשׁוּבוֹת בַּדָּבָר, חֲדָא דְּאֵין אָדָם מִתְכַּפֵּר בְּדָבָר הַבָּא בַּעֲבֵירָה, וְעוֹד, הָתָנֵי רַב חֲנַנְיָא לְסַיּוֹעֵי לְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי דְּאָמַר וָלָד רִאשׁוֹן קָרֵב, וְלַד שֵׁנִי אֵינוֹ קָרֵב!

אֶלָּא, אִי אִיתְּמַר, הָכִי אִיתְּמַר: אָמַר רַב נַחְמָן, אָמַר רַבָּה בַּר אֲבוּהּ: מַחְלוֹקֶת קוֹדֶם כַּפָּרָה, אֲבָל לְאַחַר כַּפָּרָה — הוּא עַצְמוֹ קָרֵב עוֹלָה.

וְהָתָנֵי רַב חֲנַנְיָא לְסַיּוֹעֵי לְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי! קַשְׁיָא.

בְּעָא מִינֵּיהּ רַבִּי אָבִין בַּר חִיָּיא מֵרַבִּי אָבִין בַּר כָּהֲנָא: הִפְרִישׁ נְקֵבָה לְאָשָׁם, בְּנָהּ מַהוּ שֶׁיִּקְרַב לְעוֹלָה? וְתִיפְשׁוֹט לֵיהּ מִדְּרַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי חֲנִינָא, דְּאָמַר: מוֹדֶה רַבִּי אֶלְעָזָר. לָא שְׁמִיעַ לֵיהּ.

מַאי אֲמַר לֵיהּ: בְּנָהּ קָרֵב עוֹלָה. הַאי מַאי? עַד כַּאן לָא קָאָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר אֶלָּא מַפְרִישׁ נְקֵבָה לְעוֹלָה, דְּאִיכָּא שֵׁם עוֹלָה עַל אִמּוֹ, אֲבָל גַּבֵּי אָשָׁם דְּלֵיכָּא שֵׁם עוֹלָה עַל אִמּוֹ — אֲפִילּוּ רַבִּי אֱלִיעֶזֶר מוֹדֶה!

אֲמַר לֵיהּ: טַעְמָא דְּרַבִּי אֶלְעָזָר, לָאו מִשּׁוּם דְּשֵׁם עוֹלֶה עַל אִמּוֹ, אֶלָּא מִשּׁוּם דַּחֲזֵי לְהַקְרָבָה, וְהָא נָמֵי חֲזֵי לְהַקְרָבָה.

אֵיתִיבֵיהּ: וְלָדָן וְלַד וְלָדָן עַד סוֹף כׇּל הָעוֹלָם יָבִיא בִּדְמֵיהֶן עוֹלָה — בִּדְמֵיהֶן — אִין,