בוני התלמוד

    דף ביאור

    מסכת תמורה דף י״ז עמוד א׳

    דף זה מרכז את הביאור על יחידת המקור: פירושי המפרשים כלשונם, המקורות שהטקסט מצטט, החכמים הנזכרים בו וקישורים ישירים חזרה לטקסט.

    לטקסט המלא במקור
    תלמוד בבלי · מפת הדף

    מסכת תמורה דף י״ז עמוד א׳

    מסכת תמורה דף י״ז עמוד א׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה — 22 קטעים ממוספרים, כ־487 מילים — יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.

    רש"י

    ליגזז וליעבד אלא כדין קדשים שקדם הקדשן את מומן שכשפודין אותן אין בהן היתר גיזה ועבודה אלא היתר אכילה כדאמרי' בפ' שני דבכורות (דף יד.) משא"כ בקדשים שאם קדם מומן להקדשן יוצאין לחולין ע"י פדיון ליגזז וליעבד כדאמרי' התם בבכורות אבל בתמורה גלי קרא (ויקרא כ״ז:י׳) טוב ברע או רע בטוב לא הפריש בין תם לבעל מום:

    גמ' גבי תמורה לקי דרבי ביה קרא הוא שוגג כמזיד:

    גבי קדשים לא לקי דלא מצינו מלקות אלא במזיד ובהתראה:

    כסבור לומר שור שחור שיצא מביתי תחלה יהא תמורה תחת זה ויצא מפיו שור לבן גבי תמורה קדיש ולקי דגלי ביה קרא:

    גבי קדשים אם בעל מום הוא למזבח לא לקי דהא לא קדיש דהקדש טעות אינו הקדש:

    תצא זו ותיכנס זו ואותה של הקדש תמימה היא ולא נפקא לחולין אלא תופסת זו בקדושתה והויא תמורה והוא סבור שתצא לחולין כבעל מום ולא להמיר נתכוין ואפ"ה לקי וגבי קדשים נמי דומיא דהאי שהיה יודע שהקדשים אסורין לזרים אבל סבר הוא דהיכא דנפל בהן מום נאכלין בלא פדיון והיינו דומיא דהאי שהיה יודע שהתמורה אסורה אבל בכי האי גוונא סבר דמותר:

    ונכנס והקדיש והמיר שלא מדעתו שבעל מחשבות הוא ולא היה יודע מה היה אומר בתמורה קדשי ולקי דגלי קרא שוגג כמזיד:

    בקדשים לא קדיש ואי איכא בעל מום למזבח לא לקי דהא לא קדיש דהקדש טעות הוא:

    ועוד 16 קטעי פירוש על דף זה.

    Rashi on Temurah 17a · Sefaria

    תוספות

    גבי תמורה לקי גבי קדשים לא לקי ואית ספרים דגרסי גבי תמורה קדיש כו' ולפי גי' ראשונה משום דשוגג דתמורה לקי דגזירת הכתוב היא משום דכתיב יהיה לרבות שוגג כמזיד ורבינו ברוך ורבינו שמעון שאנץ איפלגו בה הרבה אם יש מלקות בשוגג דתמורה ומצאו בה ספרים חלוקים הכא ובריש מכילתין פירשתיו ומיהו בסמוך גבי כסבור קדשים שנולד להם מום נאכלין בלא פדיון לא מצינו למגרס גבי קדשים לא קדש שהרי קדוש ועומד הוא מעיקרא אלא ה"ג ביה גבי תמורה לקי גבי קדשים לא לקי:

    אכנס לבית זה כו' הקדיש שלא מדעתו פרש"י שבעל מחשבות היה ולא היה יודע מה היה אומר וקשה למה לו לומר אכנס לבית כו' לכך נראה לפרש אכנס לבית זה כו' כלומר כשאכנס לבית זה תהיה בהמה זו תמורה מיד וזו תהיה קדושה מדעתיה ונכנס בה והמיר והקדיש שלא מדעתו שלא אמר דבר בכניסתו וגם לא חשב במה שאמר מתחילה ונמצא שחל התמורה וההקדש שלא מדעת:

    אי הכי טרפה נמי הא קרבה במינה אבל מן השאר לא פריך דטומטום ואנדרוגינוס בריות משונות הן והוי כאילו לא קרב במינן וכך יוצא דופן תהי בה אינשי והוי כאילו לא קרב במינו וכן כלאים משונה הוא והוי כאילו לא קרב במינו וכן פרש"י:

    Tosafot on Temurah 17a · Sefaria

    מה תמצאו כאן

    יחידת טקסט מלאה של מסכת תמורה, דף י״ז, עמוד א׳, בהיקף של כ־487 מילים ב־22 קטעים. מספור הקטעים מאפשר לחזור לשורה מדויקת, והפירושים מובאים כלשונם מן המקור הנדפס.

    מפת קטע אחר קטע של כל 22 הקטעים בדף: מילות הפתיחה, המהלכים הנמצאים בטקסט עצמו וקישור חזרה לאותו קטע במקור.

    1. קטע 116 מילים

      נפתחת ב״לִיגָּזֵז וְלֵיעָבֵד. רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר:…״

    2. קטע 214 מילים

      נפתחת ב״רַבִּי אֶלְעָזָר אוֹמֵר: הַכִּלְאַיִם, וְהַטְּרֵפָה, וְהַיּוֹצֵא דּוֹפֶן,…״

    3. קטע 314 מילים

      נפתחת ב״גְּמָ׳ מַאי טַעְמָא דְּרַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי יְהוּדָה?…״

    4. קטע 419 מילים

      נפתחת ב״הֵיכִי דָמֵי שׁוֹגֵג כְּמֵזִיד? אָמַר חִזְקִיָּה: כְּסָבוּר…״

    5. קטע 511 מילים

      נפתחת ב״לִישָּׁנָא אַחֲרִינָא: גַּבֵּי תְּמוּרָה — קָדֵישׁ, גַּבֵּי…״

    6. קטע 624 מילים

      נפתחת ב״רֵישׁ לָקִישׁ וְרַבִּי יוֹחָנָן אָמְרִי: כְּסָבוּר לוֹמַר…״

    7. קטע 715 מילים

      נפתחת ב״לִישָּׁנָא אַחְרִינָא, כְּסָבוּר לוֹמַר ״שָׁחוֹר״ וְאָמַר ״לָבָן״…״

    8. קטע 824 מילים

      נפתחת ב״רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: בְּאוֹמֵר ״תֵּצֵא זוֹ וְתִיכָּנֵס…״

    9. קטע 923 מילים

      נפתחת ב״רַב שֵׁשֶׁת אָמַר: בְּאוֹמֵר ״אֶכָּנֵס לַבַּיִת זֶה…״

    10. קטע 1015 מילים

      נפתחת ב״רַבִּי אֶלְעָזָר אוֹמֵר: הַכִּלְאַיִם וְהַטְּרֵפָה וְכוּ׳. אָמַר…״

    11. קטע 1141 מילים

      נפתחת ב״תַּנְיָא, אָמַר רַבִּי מֵאִיר: וּמֵאַחַר שֶׁאֵין קְדוֹשִׁין,…״

    12. קטע 1229 מילים

      נפתחת ב״אָמַר רַב פָּפָּא: מַאי טַעְמָא דְּרַבִּי אֶלְעָזָר?…״

    13. קטע 1327 מילים

      נפתחת ב״אֲמַר לֵיהּ רַב פָּפָּא לְרָבָא: וַהֲרֵי בַּעַל…״

    14. קטע 1420 מילים

      נפתחת ב״אֶלָּא אָמַר רָבָא: כִּבְהֵמָה טְמֵאָה, מָה בְּהֵמָה…״

    15. קטע 1515 מילים

      נפתחת ב״אֲמַר לֵיהּ רַב אַדָּא לְרָבָא: וַהֲלֹא ״שָׂרוּעַ״…״

    16. קטע 1620 מילים

      נפתחת ב״אֶלָּא אָמַר רָבָא: כִּבְהֵמָה [טְמֵאָה], מָה בְּהֵמָה…״

    17. קטע 1721 מילים

      נפתחת ב״מַאי אָמְרַתְּ: טְרֵפָה אִיכָּא בְּמִינַהּ? לָא דָּמְיָא…״

    18. קטע 1817 מילים

      נפתחת ב״אָמַר שְׁמוּאֵל: הַמַּקְדִּישׁ אֶת הַטְּרֵיפָה צְרִיכָה מוּם…״

    19. קטע 1931 מילים

      נפתחת ב״אֶלָּא אֵימָא: עוֹשָׂה קְדוּשָּׁה (לְמִיתָה, כְּסָבוּר מוּתָּר…״

    20. קטע 2036 מילים

      נפתחת ב״תְּנַן: כָּל הַקֳּדָשִׁים שֶׁנַּעֲשׂוּ טְרֵפָה, אֵין פּוֹדִין…״

    21. קטע 2125 מילים

      נפתחת ב״תָּא שְׁמַע: רַבִּי אֶלְעָזָר אוֹמֵר: הַכִּלְאַיִם, וְיוֹצֵא…״

    22. קטע 2230 מילים

      נפתחת ב״וְתַנְיָא, אָמַר רַבִּי מֵאִיר: וְכִי מֵאַחַר שֶׁאֵין…״

    חכמים הנזכרים בדף

    • שמואל · דור ראשון לאמוראים

      שמו: שמואל הכהן בריה דאבא בר אבא.

      מקור: מסכת תמורה דף י״ז עמוד א׳ · קטע 10 — “…וְהַטְּרֵפָה וְכוּ׳. אָמַר שְׁמוּאֵל: לֹא קְדוֹשִׁין בִּתְמוּרָה, וְלֹא מַקְדִּישִׁין…

    לשון המקור

    לִיגָּזֵז וְלֵיעָבֵד. רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: עָשָׂה שׁוֹגֵג כְּמֵזִיד בַּתְּמוּרָה, וְלֹא עָשָׂה שׁוֹגֵג כְּמֵזִיד בַּמּוּקְדָּשִׁין.

    רַבִּי אֶלְעָזָר אוֹמֵר: הַכִּלְאַיִם, וְהַטְּרֵפָה, וְהַיּוֹצֵא דּוֹפֶן, וְטוּמְטוּם, וְאַנְדְּרוֹגִינוֹס — לֹא קְדוֹשִׁין, וְלֹא מַקְדִּישִׁין.

    גְּמָ׳ מַאי טַעְמָא דְּרַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי יְהוּדָה? אָמַר קְרָא ״יִהְיֶה קֹּדֶשׁ״, לְרַבּוֹת שׁוֹגֵג כְּמֵזִיד.

    הֵיכִי דָמֵי שׁוֹגֵג כְּמֵזִיד? אָמַר חִזְקִיָּה: כְּסָבוּר שֶׁהוּא מוּתָּר לְהָמִיר. גַּבֵּי תְּמוּרָה — לָקֵי, גַּבֵּי קָדָשִׁים — לָא לָקֵי.

    לִישָּׁנָא אַחֲרִינָא: גַּבֵּי תְּמוּרָה — קָדֵישׁ, גַּבֵּי קָדָשִׁים — לָא קָדֵישׁ.

    רֵישׁ לָקִישׁ וְרַבִּי יוֹחָנָן אָמְרִי: כְּסָבוּר לוֹמַר ״תְּמוּרַת עוֹלָה״, וְאָמַר ״תְּמוּרַת שְׁלָמִים״. לִישָּׁנָא אַחֲרִינָא: גַּבֵּי תְּמוּרַת שְׁלָמִים — קָדֵישׁ, גַּבֵּי קָדָשִׁים — לָא קָדֵישׁ.

    לִישָּׁנָא אַחְרִינָא, כְּסָבוּר לוֹמַר ״שָׁחוֹר״ וְאָמַר ״לָבָן״ — גַּבֵּי תְּמוּרָה לָקֵי, גַּבֵּי קָדָשִׁים לָא לָקֵי.

    רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: בְּאוֹמֵר ״תֵּצֵא זוֹ וְתִיכָּנֵס זוֹ״. גַּבֵּי קָדָשִׁים, בְּאוֹמֵר שֶׁנּוֹלַד בָּהֶם מוּם נֶאֱכָלִין בְּלֹא פִּדְיוֹן — לָא לָקֵי, גַּבֵּי תְּמוּרָה — לָקֵי.

    רַב שֵׁשֶׁת אָמַר: בְּאוֹמֵר ״אֶכָּנֵס לַבַּיִת זֶה וְאַקְדִּישׁ״ וְאָמִיר מִדַּעְתִּי, וְנִכְנַס וְהֵמִיר וְהִקְדִּישׁ שֶׁלֹּא מִדַּעְתּוֹ — גַּבֵּי תְּמוּרָה לָקֵי, גַּבֵּי קָדָשִׁים לָא לָקֵי.

    רַבִּי אֶלְעָזָר אוֹמֵר: הַכִּלְאַיִם וְהַטְּרֵפָה וְכוּ׳. אָמַר שְׁמוּאֵל: לֹא קְדוֹשִׁין בִּתְמוּרָה, וְלֹא מַקְדִּישִׁין לַעֲשׂוֹת תְּמוּרָה.

    תַּנְיָא, אָמַר רַבִּי מֵאִיר: וּמֵאַחַר שֶׁאֵין קְדוֹשִׁין, מֵהֵיכָן מַקְדִּישִׁין? אֶלָּא אִי אַתָּה מוֹצֵא אֶלָּא בְּמַקְדִּישׁ בְּהֵמָה וְאַחַר כָּךְ נִטְרְפָה, בְּמַקְדִּישׁ וָלָד וְיָצָא [דֶּרֶךְ] דּוֹפֶן. אֲבָל כִּלְאַיִם וְטוּמְטוּם וְאַנְדְּרוֹגִינוֹס, אִי אַתָּה מוֹצֵא אֶלָּא בְּוַלְדֵי קָדָשִׁים, וְאַלִּיבָּא דְּרַבִּי יְהוּדָה דְּאָמַר: הַוָּלָד עוֹשֶׂה תְּמוּרָה.

    אָמַר רַב פָּפָּא: מַאי טַעְמָא דְּרַבִּי אֶלְעָזָר? כִּבְהֵמָה טְמֵאָה — מָה בְּהֵמָה טְמֵאָה לָא קָרְבָה וְלָא נָחֲתָא לַהּ קְדוּשַּׁת הַגּוּף, אַף הָנָךְ לָא קָרְבִי וְלָא נָחֲתָא לְהוּ קְדוּשַּׁת הַגּוּף.

    אֲמַר לֵיהּ רַב פָּפָּא לְרָבָא: וַהֲרֵי בַּעַל מוּם, דְּלָא קָרֵיב, וְנָחֲתָא לֵיהּ קְדוּשַּׁת הַגּוּף! אֲמַר לֵיהּ: בַּעַל מוּם קָרֵב בְּמִינוֹ. אִי הָכִי, טְרֵפָה נָמֵי קָא קָרְבָה בְּמִינָהּ!

    אֶלָּא אָמַר רָבָא: כִּבְהֵמָה טְמֵאָה, מָה בְּהֵמָה טְמֵאָה פְּסוּל הַגּוּף, אַף כֹּל פְּסוּל הַגּוּף, לְאַפּוֹקֵי בַּעַל מוּם דִּפְסוּל חִסָּרוֹן נִינְהוּ.

    אֲמַר לֵיהּ רַב אַדָּא לְרָבָא: וַהֲלֹא ״שָׂרוּעַ״ וְ״קָלוּט״ כְּתִיב בַּפָּרָשָׁה, וְהָא הָנֵי פְּסוּל הַגּוּף נִינְהוּ!

    אֶלָּא אָמַר רָבָא: כִּבְהֵמָה [טְמֵאָה], מָה בְּהֵמָה טְמֵאָה דְּלֵיכָּא בְּמִינַהּ, אַף כֹּל דְּלֵיכָּא בְּמִינַהּ, לְאַפּוֹקֵי בַּעַל מוּם דְּהָא אִיכָּא בְּמִינַהּ.

    מַאי אָמְרַתְּ: טְרֵפָה אִיכָּא בְּמִינַהּ? לָא דָּמְיָא לְבַעַל מוּם, בְּהֵמָה טְמֵאָה אֲסוּרָה בַּאֲכִילָה, וּטְרֵפָה אֲסוּרָה בַּאֲכִילָה, לְאַפּוֹקֵי בַּעַל מוּם דְּמוּתָּר בַּאֲכִילָה.

    אָמַר שְׁמוּאֵל: הַמַּקְדִּישׁ אֶת הַטְּרֵיפָה צְרִיכָה מוּם קָבוּעַ לִפְדּוֹת עָלָיו, שְׁמַע מִינַּהּ פּוֹדִין אֶת הַקֳּדָשִׁים לְהַאֲכִילָן לִכְלָבִים?

    אֶלָּא אֵימָא: עוֹשָׂה קְדוּשָּׁה (לְמִיתָה, כְּסָבוּר מוּתָּר לְהַקְדִּישׁ בַּעֲלֵי מוּמִין לְגַבֵּי מִזְבֵּחַ, גַּבֵּי תְּמוּרָה — קָדֵישׁ, גַּבֵּי קָדָשִׁים — לָא קָדֵישׁ) לָמוּת, וְרַבִּי אוֹשַׁעְיָא אוֹמֵר: אֵינָהּ אֶלָּא כְּמַקְדִּישׁ עֵצִים וַאֲבָנִים בִּלְבַד.

    תְּנַן: כָּל הַקֳּדָשִׁים שֶׁנַּעֲשׂוּ טְרֵפָה, אֵין פּוֹדִין אוֹתָן, לְפִי שֶׁאֵין פּוֹדִין הַקֳּדָשִׁים לְהַאֲכִילָן לִכְלָבִים. טַעְמָא שֶׁנַּעֲשׂוּ, הָא הָיוּ מֵעִיקָּרָא — פּוֹדִין אוֹתָן! דִּלְמָא הַאי תַּנָּא סָבַר: כֹּל הֵיכָא דְּלָא חֲזֵי לְגוּפַהּ, לָא נָחֲתָא לַהּ קְדוּשַּׁת הַגּוּף.

    תָּא שְׁמַע: רַבִּי אֶלְעָזָר אוֹמֵר: הַכִּלְאַיִם, וְיוֹצֵא דוֹפֶן, וּטְרֵיפָה, וְטוּמְטוּם וְאַנְדְּרוֹגִינוֹס — לֹא קְדוֹשִׁין וְלֹא מַקְדִּישִׁין. וְאָמַר שְׁמוּאֵל: לֹא קְדוֹשִׁין בִּתְמוּרָה, וְלֹא מַקְדִּישִׁין לַעֲשׂוֹת תְּמוּרָה.

    וְתַנְיָא, אָמַר רַבִּי מֵאִיר: וְכִי מֵאַחַר שֶׁאֵין קְדוֹשִׁין, מֵהֵיכָן מַקְדִּישִׁין? אֶלָּא אִי אַתָּה מוֹצֵא אֶלָּא בְּמַקְדִּישׁ בְּהֵמָה וְאַחַר כָּךְ נִטְרְפָה, הָא הָיְתָה טְרֵפָה מֵעִיקָּרָא — לָא נָחֲתָא לֵיהּ קְדוּשַּׁת הַגּוּף.