מסכת תמורה דף ט״ו עמוד א׳פרק 2 יש בקרבנות

עֶשֶׂר שָׁנִים מָלַךְ שְׁמוּאֵל בְּעַצְמוֹ, שָׁנָה אַחַת שֶׁמָּלַךְ שָׁאוּל וּשְׁמוּאֵל, וּשְׁתַּיִם שֶׁמָּלַךְ שָׁאוּל בְּעַצְמוֹ, וּשְׁלֹשִׁים וָשֶׁבַע שֶׁמָּלַךְ דָּוִד.

מַתְנִי׳ חַטַּאת הַיָּחִיד שֶׁכִּפְּרוּ בְּעָלֶיהָ — מֵתָה, וְשֶׁל צִבּוּר — אֵינָהּ מֵתָה.

רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: תָּמוּת. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: מָה מָצִינוּ בִּוְלַד חַטָּאת, וּבִתְמוּרַת חַטָּאת, וּבְחַטָּאת שֶׁמֵּתוּ בְּעָלֶיהָ — דְּבָרִים אֲמוּרִים בְּיָחִיד וְלֹא בְּצִבּוּר, אַף שֶׁכִּפְּרוּ בְּעָלֶיהָ וְעִיבְּרָה שְׁנָתָהּ — בְּיָחִיד דְּבָרִים אֲמוּרִים וְלֹא בְּצִיבּוּר.

גְּמָ׳ תָּנוּ רַבָּנַן: מַהוּ אוֹמֵר חַטָּאת ״יָבִיא״? מִנַּיִן לְמַקְדִּישׁ חַטָּאתוֹ וְאָבְדָה, וְהִפְרִישׁ אַחֶרֶת תַּחְתֶּיהָ, וְנִמְצֵאת הָרִאשׁוֹנָה קַיֶּימֶת, וַהֲרֵי שְׁתֵּיהֶן עוֹמְדוֹת — מִנַּיִן שֶׁאֵיזוֹ מֵהֶן שֶׁיִּרְצֶה יָבִיא? תַּלְמוּד לוֹמַר ״חַטָּאת״. יָכוֹל יָבִיא שְׁתֵּיהֶן? תַּלְמוּד לוֹמַר ״יְבִיאֶנָּה״ — אַחַת וְלֹא שְׁתַּיִם.

וְאוֹתָהּ שְׁנִיָּה מָה תְּהֵא עָלֶיהָ? אָמַר רַב הַמְנוּנָא, תַּנְיָא: רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: תִּרְעֶה, רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: תָּמוּת.

וּמִי אָמַר רַבִּי יְהוּדָה תִּרְעֶה? וְהָא רַבִּי יְהוּדָה ״תָּמוּת״ שָׁמְעִינַן לֵיהּ! אֵיפוֹךְ: רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: תָּמוּת, רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: תִּרְעֶה. וּמִי אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן תִּרְעֶה? וְהָא אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן: חָמֵשׁ חַטָּאוֹת מֵתוֹת!

אֶלָּא (אֲמַר לֵיהּ) לְעוֹלָם לָא תֵּיפוֹךְ, וְלָא קַשְׁיָא: כָּאן — בַּאֲבוּדָה בִּשְׁעַת הַפְרָשָׁה, כָּאן — בַּאֲבוּדָה בִּשְׁעַת כַּפָּרָה.

וְאִיבָּעֵית אֵימָא: אִידֵּי וְאִידֵּי בִּשְׁעַת הַפְרָשָׁה, וְלָא קַשְׁיָא — הָא רַבִּי יְהוּדָה אַלִּיבָּא דְּרַבִּי, הָא רַבִּי יְהוּדָה אַלִּיבָּא דְּרַבָּנַן.

וּמִי אִיכָּא לְמַאן דְּאָמַר חַטַּאת צִיבּוּר שֶׁכִּפְּרוּ בְּעָלִים מֵתָה?