דף ביאור
מסכת תמורה דף ט״ו עמוד א׳
דף זה מרכז את הביאור על יחידת המקור: פירושי המפרשים כלשונם, המקורות שהטקסט מצטט, החכמים הנזכרים בו וקישורים ישירים חזרה לטקסט.
לטקסט המלא במקורמסכת תמורה דף ט״ו עמוד א׳
מסכת תמורה דף ט״ו עמוד א׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה — 9 קטעים ממוספרים, כ־197 מילים — יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.
רש"י
עשר שנים מלך שמואל בעצמו יחידי בלא שאול הלכך שנה עשירית אינה נמנית באותן מ' שנה. ל"ז מלך דוד קודם למרדו של אבשלום הא מילתא פירש רבי במקום אחר כן שנה עשירית לשמואל היתה לגדולתו של שמואל ולא נפקא לן מקרא בהדיא אלא מדלא משכחת לה מ' שנה למניינא אחרינא וצא וחשוב למיתתו של עלי שהיא תחילת גדולתו של שמואל עד שנת מרדו של אבשלום מ"ט שנה י"ג לשמואל ושאול ושלשים ושש לדוד ועלי מת כשנשבה הארון שנא' (שמואל א ד׳:י״ח) ויהי כהזכירו וגו' וכתיב (שם ו) ויהי ארון ה' בשדה פלשתים ז' חדשים הביאוהו פלשתים (שם ז) ויבאו אנשי קרית יערים וגו' וכשמלך דוד בירושלים על כל ישראל הביא משם את הארון כדכתיב (שם ב ו) ויוסף עוד דוד וגו' וכתיב (שם א ז) ויהי מיום שבת הארון בקרית יערים וירבו הימים ויהיו כ' שנה צא מהן ז' שנים שמלך דוד בחברון ומהן מלך שמואל בעצמו י"א שנה ושאול עם שמואל ב' שנים כדכתיב (שם יג) ושתי שנים מלך וגו' ושמואל לא מת קודם לשאול אלא ד' חדשי' שכך מפורש בספר שמואל (שם כה) ושמואל מת וגו' וכתיב בתריה (שם כז) ויאמר דוד [וגו'] עתה אספה יום אחד ביד שאול וגו' וברח לו אל אכיש עד שמת שאול וכתיב (שם) ויהי מספר הימים אשר ישב דוד בשדה פלשתים ימים וד' חדשים מצינו י"ג שנים לשמואל ושאול משמת עלי עד שמלך דוד ושלשים ושש לדוד כשמרד אבשלום הרי ארבעים וכו' צא מהן ט' שנים לשמואל קודם ששאלו להם מלך הרי מ' שנים מששאלו המלוכה עד שנת מרדו של אבשלום ועד בכלל והכי תניא בסדר עולם היא שנת שלשים ושש למלכות דוד וה"ג עשר שנים מלך שמואל בעצמו ושנה אחת שמלך שאול בעצמו ושלשים ושש לדוד ואני הוספתי משלי על זה. ועוד צא וחשוב נמי מלידתו של שמואל ותמצא כמו כן שי"ג שנה נהג שמואל שררה על ישראל דאמר מר בסדר עולם ועלי הכהן יושב על הכסא והיא מרת נפש וגו' ובאותה שנה נתמנה עלי להיות שופט על ישראל והוא שפט את ישראל ארבעים שנה צא מהן שנה אחת לעיבורו נמצא שמואל בן ל"ט שנה בשעה שנתנבא ועלה לגדולה דמשעה שמת עלי זרחה שמשו של שמואל י"ג שנה לשררותו דכל שנותיו לא היו אלא נ"ב כדנפקא לן בעלמא (מ"ק כג) מעד הגמל הנער דהיינו כ"ד חדש כדי הנקת תינוק והדר וישב שם עד עולם עולמו של יובל דהיינו נ' שנה ובהללו י"ג שנה היו מובלעים השתי שנים שמלך שאול שהרי שניהם מתו בשנה אחת כדמפרש למעלה:
מתני' שכיפרו הבעלים שאבדה ונתכפר באחרת ונמצאת הראשונה:
ושל ציבור שכפרו באחרת:
אינה מתה דחטאות המתות (הפנימיות) הלכה למשה מסיני בהא מסכתא וס"ל לת"ק דשל יחיד גמירי ולא של ציבור:
תמות דבצבור נמי גמירי:
אמר רבי שמעון מה מצינו כו' כלומר קי"ל חמשה חטאות מתות חטאת שמתו בעליה ושכפרו בעליה ושעיברה שנתה ולד חטאת ותמורת חטאת וכי היכי דתלת מינייהו לאו בציבור גמירי דהא לא משכחת להו בקרבנות צבור ולד חטאת (לא משכחת בציבור) דאין נקבה בציבור ותמורת חטאת נמי אין קרבן ציבור עושה תמורה ושמתו בעליה אין הציבור מתים כדאמרי' לקמן בגמרא:
אף שכפרו בעליה ושעברה שנתה אע"ג דמצינן לאשכוחינהו בציבור לא גמירי דמתות:
גמ' מהו אומר חטאת יביא למה לי למיכתב (ויקרא ד׳:ל״ב) אם כבש יביא קרבנו לחטאת לכתוב אם כבש קרבנו לחטאת וגו':
ועוד 7 קטעי פירוש על דף זה.
Rashi on Temurah 15a · Sefaria · מהדורה: Vilna Edition · Public Domain
תוספות
ושלשים ושש שמלך דוד ה"ג והיינו ארבעים שנה מששאלו להם מלך ושנת עשירית לשמואל ששאלו להן מלך היה מן המנין של ארבעים שנה ומנלן דשמואל שפט ישראל י"ג שנה שהרי כשמת עלי אז נשבה הארון כדכתיב ויהי בהביא את ארון האלהים ואז נתמנה שמואל מיד אחר מיתת עלי וכתיב ויהי ארון ה' בשדה פלשתים שבעה חדשים והביאוהו בקרית יערים ודוד כשמלך על ישראל לקחו משם והביאו בירושלים כדכתיב ויוסף עוד דוד וגו' וכתיב ויהי מיום שבת הארון בקרית יערים וירבו הימים ויהיו (עד) עשרים שנה צא מהן שבע שנים שמלך דוד בחברון נשתיירו י"ג שנה לשמואל ושאול משמת עלי ונשבה הארון עד שמת שאול ומלך דוד בחברון ומהן מלך שמואל בעצמו עשר שנים ושנה אחת שמלך שמואל ושאול פי' באותה שנה שמשחו שמואל אותה שנה לא היתה שלימה לשאול שמקצתה היה שמואל נגיד על ישראל ושתי שנים שמלך שאול בעצמו וגם שמואל היה חי שהרי שמואל לא מת אלא ארבעה חדשים קודם שאול שכן מצינו מפורש בספר שמואל ושמואל מת וגו' וכתיב ויאמר דוד [וגו'] אספה יום אחד ביד שאול וברח לו אל אכיש עד שמת שאול וכתיב ויהי מספר הימים אשר ישב דוד בשדה פלשתים ימים וארבעה חדשים מצינו י"ג שנים לשמואל ושאול משמת עלי (ומלך דוד) ושלשים ושש לדוד כשמרד אבשלום הרי מ"ט צא מהן ט' שנים קודם ששאלו להן מלך שהרי בשנה עשירית שאלו להן מלך והעשירית ממנין הארבעים הרי מ' שנים מששאלו מלך עד מרדו של אבשלום ועד בכלל והשלשה עשר שני' שמלך שמואל בעצמו ושנה אחת שמלך שאול ושמואל וב' שנים שמלך שאול בעצמו ושלשים ושש שמלך דוד ותימה לפ"ז הא דתניא בסדר עולם שמלך דוד חמש שנים אחר המרד שלשה שנים של רעב שנאמר (שמואל ב כ״א:א׳) ויהי רעב שלש שנים שנה אחר שנה ושנה של שיטה דכתיב (שם כד) וישוטו [בכל הארץ] ויבואו מקץ תשעה חדשים ועוד שנה שתיקן משמרות דכתיב (ד"ה א כו) בשנת ארבעים לדוד נדרשו וגו' צריך לומר ששנת המרד היתה שנה ראשונה של רעב ויש ספרים דגרסינן שלשים ושבע שמלך דוד ולפ"ז צ"ל שהתחיל הרעב שנה אחת קודם המרד וגם צ"ל ששנת עשר לשמואל ששאלו מלך אינו מן המנין של מ' שנה ואינו צריך למנות רק שלש שנים משאול ושלשים ושבעה מדוד הרי ארבעים ובסדר עולם תניא רבי נהוראי אמר שנת ל"ה למלכות דוד היה המרד ולפי דבריו לא מצינו מ' שנה מששאלו מלך עד שמרד אבשלום וי"מ למנות י"ג של שמואל כל שנותיו של שמואל הרמתי היו נ"ב שנה שהרי כשהגמל שמואל הביאתו חנה לירושלים ואז היה לו מסתמא ב' שנים כדרך הנקת תינוק וכתיב וישב שם עד עולם והיינו נ' שנים דהוא עולמו של יובל ותפלת חנה היתה יום שנתמנה עלי וקיי"ל דארבעים שנה שפט עלי את ישראל צא מהן שנה מעיבורו דשמואל נשתיירו ל"ט שנה דעלי נשתיירו י"ג שנים לשמואל דמיד כשמת עלי נתמנה שמואל דאמר מר (קדושין דף עב:) וזרח השמש ובא השמש עד שלא כבתה שמשו של עלי זרחה שמשו של שמואל נמצא דשררתו של שמואל התחילה כשהיה בן ל' ותשע ונמשכה י"ג שנה:
Tosafot on Temurah 15a · Sefaria · מהדורה: Vilna Edition · Public Domain
מה תמצאו כאן
יחידת טקסט מלאה של מסכת תמורה, דף ט״ו, עמוד א׳, בהיקף של כ־197 מילים ב־9 קטעים. מספור הקטעים מאפשר לחזור לשורה מדויקת, והפירושים מובאים כלשונם מן המקור הנדפס.
המשך הרצף
מקורות מקבילים
שיעורים וכלי לימוד
מפת קטע אחר קטע של כל 9 הקטעים בדף: מילות הפתיחה, המהלכים הנמצאים בטקסט עצמו וקישור חזרה לאותו קטע במקור.
- קטע 118 מילים
נפתחת ב״עֶשֶׂר שָׁנִים מָלַךְ שְׁמוּאֵל בְּעַצְמוֹ, שָׁנָה אַחַת…״
- קטע 212 מילים
נפתחת ב״מַתְנִי׳ חַטַּאת הַיָּחִיד שֶׁכִּפְּרוּ בְּעָלֶיהָ — מֵתָה,…״
- קטע 333 מילים
נפתחת ב״רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: תָּמוּת. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר:…״
- קטע 439 מילים
נפתחת ב״גְּמָ׳ תָּנוּ רַבָּנַן: מַהוּ אוֹמֵר חַטָּאת ״יָבִיא״?…״
- קטע 517 מילים
נפתחת ב״וְאוֹתָהּ שְׁנִיָּה מָה תְּהֵא עָלֶיהָ? אָמַר רַב…״
- קטע 632 מילים
נפתחת ב״וּמִי אָמַר רַבִּי יְהוּדָה תִּרְעֶה? וְהָא רַבִּי…״
- קטע 718 מילים
נפתחת ב״אֶלָּא (אֲמַר לֵיהּ) לְעוֹלָם לָא תֵּיפוֹךְ, וְלָא…״
- קטע 819 מילים
נפתחת ב״וְאִיבָּעֵית אֵימָא: אִידֵּי וְאִידֵּי בִּשְׁעַת הַפְרָשָׁה, וְלָא…״
- קטע 99 מילים
נפתחת ב״וּמִי אִיכָּא לְמַאן דְּאָמַר חַטַּאת צִיבּוּר שֶׁכִּפְּרוּ…״
חכמים הנזכרים בדף
- שמואל · דור ראשון לאמוראים
שמו: שמואל הכהן בריה דאבא בר אבא.
מקור: מסכת תמורה דף ט״ו עמוד א׳ · קטע 1 — “עֶשֶׂר שָׁנִים מָלַךְ שְׁמוּאֵל בְּעַצְמוֹ, שָׁנָה אַחַת שֶׁמָּלַךְ שָׁאוּל…”
לשון המקור
עֶשֶׂר שָׁנִים מָלַךְ שְׁמוּאֵל בְּעַצְמוֹ, שָׁנָה אַחַת שֶׁמָּלַךְ שָׁאוּל וּשְׁמוּאֵל, וּשְׁתַּיִם שֶׁמָּלַךְ שָׁאוּל בְּעַצְמוֹ, וּשְׁלֹשִׁים וָשֶׁבַע שֶׁמָּלַךְ דָּוִד.
מַתְנִי׳ חַטַּאת הַיָּחִיד שֶׁכִּפְּרוּ בְּעָלֶיהָ — מֵתָה, וְשֶׁל צִבּוּר — אֵינָהּ מֵתָה.
רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: תָּמוּת. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: מָה מָצִינוּ בִּוְלַד חַטָּאת, וּבִתְמוּרַת חַטָּאת, וּבְחַטָּאת שֶׁמֵּתוּ בְּעָלֶיהָ — דְּבָרִים אֲמוּרִים בְּיָחִיד וְלֹא בְּצִבּוּר, אַף שֶׁכִּפְּרוּ בְּעָלֶיהָ וְעִיבְּרָה שְׁנָתָהּ — בְּיָחִיד דְּבָרִים אֲמוּרִים וְלֹא בְּצִיבּוּר.
גְּמָ׳ תָּנוּ רַבָּנַן: מַהוּ אוֹמֵר חַטָּאת ״יָבִיא״? מִנַּיִן לְמַקְדִּישׁ חַטָּאתוֹ וְאָבְדָה, וְהִפְרִישׁ אַחֶרֶת תַּחְתֶּיהָ, וְנִמְצֵאת הָרִאשׁוֹנָה קַיֶּימֶת, וַהֲרֵי שְׁתֵּיהֶן עוֹמְדוֹת — מִנַּיִן שֶׁאֵיזוֹ מֵהֶן שֶׁיִּרְצֶה יָבִיא? תַּלְמוּד לוֹמַר ״חַטָּאת״. יָכוֹל יָבִיא שְׁתֵּיהֶן? תַּלְמוּד לוֹמַר ״יְבִיאֶנָּה״ — אַחַת וְלֹא שְׁתַּיִם.
וְאוֹתָהּ שְׁנִיָּה מָה תְּהֵא עָלֶיהָ? אָמַר רַב הַמְנוּנָא, תַּנְיָא: רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: תִּרְעֶה, רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: תָּמוּת.
וּמִי אָמַר רַבִּי יְהוּדָה תִּרְעֶה? וְהָא רַבִּי יְהוּדָה ״תָּמוּת״ שָׁמְעִינַן לֵיהּ! אֵיפוֹךְ: רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: תָּמוּת, רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: תִּרְעֶה. וּמִי אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן תִּרְעֶה? וְהָא אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן: חָמֵשׁ חַטָּאוֹת מֵתוֹת!
אֶלָּא (אֲמַר לֵיהּ) לְעוֹלָם לָא תֵּיפוֹךְ, וְלָא קַשְׁיָא: כָּאן — בַּאֲבוּדָה בִּשְׁעַת הַפְרָשָׁה, כָּאן — בַּאֲבוּדָה בִּשְׁעַת כַּפָּרָה.
וְאִיבָּעֵית אֵימָא: אִידֵּי וְאִידֵּי בִּשְׁעַת הַפְרָשָׁה, וְלָא קַשְׁיָא — הָא רַבִּי יְהוּדָה אַלִּיבָּא דְּרַבִּי, הָא רַבִּי יְהוּדָה אַלִּיבָּא דְּרַבָּנַן.
וּמִי אִיכָּא לְמַאן דְּאָמַר חַטַּאת צִיבּוּר שֶׁכִּפְּרוּ בְּעָלִים מֵתָה?