בוני התלמוד

    דף ביאור

    מסכת מנחות דף פ״ו עמוד א׳

    דף זה מרכז את הביאור על יחידת המקור: פירושי המפרשים כלשונם, המקורות שהטקסט מצטט, החכמים הנזכרים בו וקישורים ישירים חזרה לטקסט.

    לטקסט המלא במקור
    תלמוד בבלי · מפת הדף

    מסכת מנחות דף פ״ו עמוד א׳

    מסכת מנחות דף פ״ו עמוד א׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה — 29 קטעים ממוספרים, כ־487 מילים — יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.

    רש"י

    מפני שהוא מוהל שרף בעלמא ואינו שומן:

    לרבי שמעון דמטביל בי' הוי שמן ואם הביא פסול:

    סטכתא שקורין בלשמ"א:

    תניא רבי יהודה [אומר] אנפיקינון דתני במתני' היינו שמן זית וכו':

    שמשיר את השיער לפי שהוא בוסר ויש בו כח:

    של ריח רע שמן שריחו רע:

    מתני' שלשה לקיטות יש בזית שלוקטין אותו בשלש פעמים ובכל לקיטה יש בו שלשה שמנים:

    הזית הראשון זיתים שלקטן בראשונה:

    ועוד 18 קטעי פירוש על דף זה.

    Rashi on Menachot 86a · Sefaria · מהדורה: Vilna Edition · Public Domain

    תוספות

    ואם הביא פסול מפני שהוא שרף מוהל בעלמא ולא שמן והיכי חשיב ליה מתני' בהדי שמנים פסולין דמכל מקום שמן קרי ליה כך פירש בקונטרס ור"ת גריס במתני' ואם הביא כשר:

    זריק ליה כלומר לא היה אוכלו אבל לא זורק ממש דסכין אותו שמשיר את השיער ומעדן את הבשר:

    שלשה זיתים פירש בקונט' ג' פעמים בשנה מלקטין את הזיתים לפי שאין מתבשלין בבת אחת וקשיא דבמס' פאה (פ"א מ"ה) משמע דחייבין בפאה וכל דבר שאין לקיטתו כאחד לא מחייבא בפאה כדאי' בריש כלל גדול (שבת דף סח.) וממעט תאינה דלא נלקטין כולן כאחת אלא שזה מתבשל יותר מזה כדמפרש ואזיל ובערוך פירש כפירוש הקונטרס דבשלשה זמנים לוקט את הזיתים לפי שאין מתבשלין כולן ביחד ובגמ' דבעי מגרגר תנן או מגלגל תנן פירש בערוך מגרגר תנן כלומר לוקט אחד אחד אותן המבושלין או מגלגל תנן שעושה להם סימן שלא יתערבו עם אחרים ומניחם עד שיתבשלו יפה ויתרככו כביצה מגולגלת ובמס' עדיות (פ"ד מ"ו) ומייתי לה בפ' קמא דיבמות (דף טו:) חבית של זיתים המגולגלין ובפ' אין מעמידין (ע"ז לט:) זיתי קלוסקא המגולגלין פי' זיתים הנמתקים לאכילה נקראין מגולגלין:

    Tosafot on Menachot 86a · Sefaria · מהדורה: Vilna Edition · Public Domain

    מה תמצאו כאן

    יחידת טקסט מלאה של מסכת מנחות, דף פ״ו, עמוד א׳, בהיקף של כ־487 מילים ב־29 קטעים. מספור הקטעים מאפשר לחזור לשורה מדויקת, והפירושים מובאים כלשונם מן המקור הנדפס.

    מפת קטע אחר קטע של כל 29 הקטעים בדף: מילות הפתיחה, המהלכים הנמצאים בטקסט עצמו וקישור חזרה לאותו קטע במקור.

    1. קטע 112 מילים

      נפתחת ב״וְאִם הֵבִיא – פָּסוּל (וְהָתַנְיָא: וְאִם הֵבִיא…״

    2. קטע 227 מילים

      נפתחת ב״אָמַר רַב יוֹסֵף: לָא קַשְׁיָא, הָא רַבִּי…״

    3. קטע 324 מילים

      נפתחת ב״״שִׁשָּׁה חֳדָשִׁים בְּשֶׁמֶן הַמּוֹר״ – מַאי ״שֶׁמֶן…״

    4. קטע 422 מילים

      נפתחת ב״תַּנְיָא נָמֵי הָכִי: רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: אַנְפִּקִנוֹן…״

    5. קטע 525 מילים

      נפתחת ב״אֵין מְבִיאִין מִן הַגַּרְגְּרִין שֶׁנִּשְׁרוּ בְּמַיִם. תָּנוּ…״

    6. קטע 623 מילים

      נפתחת ב״בָּעֵי רַבָּה: הִקְדִּישׁוֹ, מַהוּ שֶׁיִּלְקֶה עָלָיו מִשּׁוּם…״

    7. קטע 78 מילים

      נפתחת ב״מַתְנִי׳ שְׁלֹשָׁה זֵיתִים הֵן, וּבָהֶן שְׁלֹשָׁה שְׁלֹשָׁה…״

    8. קטע 817 מילים

      נפתחת ב״הַזַּיִת הָרִאשׁוֹן מְגַרְגְּרוֹ בְּרֹאשׁ הַזַּיִת, וְכוֹתֵשׁ וְנוֹתֵן…״

    9. קטע 910 מילים

      נפתחת ב״חָזַר וְטוֹעֵן בְּקוֹרָה, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: בַּאֲבָנִים…״

    10. קטע 106 מילים

      נפתחת ב״חָזַר וְטָחַן, וְטָעַן – זֶה שְׁלִישִׁי.…״

    11. קטע 116 מילים

      נפתחת ב״הָרִאשׁוֹן – לַמְּנוֹרָה, וְהַשְּׁאָר – לִמְנָחוֹת.…״

    12. קטע 1217 מילים

      נפתחת ב״הַשֵּׁנִי – מְגַרְגְּרוֹ בְּרֹאשׁ הַגָּג, וְכוֹתֵשׁ, וְנוֹתֵן…״

    13. קטע 139 מילים

      נפתחת ב״טוֹעֵן בְּקוֹרָה, וְרַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: בַּאֲבָנִים –…״

    14. קטע 146 מילים

      נפתחת ב״חָזַר וְטָחַן, וְטָעַן – זֶה שְׁלִישִׁי.…״

    15. קטע 156 מילים

      נפתחת ב״הָרִאשׁוֹן – לַמְּנוֹרָה, וְהַשְּׁאָר – לִמְנָחוֹת.…״

    16. קטע 1622 מילים

      נפתחת ב״שְׁלִישִׁי: עוֹטְנוֹ בְּבֵית הַבַּד, עַד שֶׁיִּלְקֶה, וּמַעֲלֵהוּ…״

    17. קטע 179 מילים

      נפתחת ב״טוֹעֵן בְּקוֹרָה, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: בַּאֲבָנִים –…״

    18. קטע 186 מילים

      נפתחת ב״חָזַר וְטָחַן וְטָעַן – זֶה שְׁלִישִׁי.…״

    19. קטע 196 מילים

      נפתחת ב״הָרִאשׁוֹן – לַמְּנוֹרָה, וְהַשְּׁאָר – לִמְנָחוֹת.…״

    20. קטע 208 מילים

      נפתחת ב״גְּמָ׳ אִיבַּעְיָא לְהוּ: מְגַרְגְּרוֹ תְּנַן, אוֹ מְגַלְגְּלוֹ…״

    21. קטע 2127 מילים

      נפתחת ב״תָּא שְׁמַע, דְּתַנְיָא: ״שֶׁמֶן זַיִת מִזֵּיתוֹ״ –…״

    22. קטע 2224 מילים

      נפתחת ב״טָעַן בְּקוֹרָה, שֶׁמֶן הַיּוֹצֵא מִמֶּנּוּ – זֶה…״

    23. קטע 2331 מילים

      נפתחת ב״וְזַיִת שְׁלִישִׁי, עוֹטְנוֹ בְּבֵית הַבַּד עַד שֶׁיִּלְקֶה,…״

    24. קטע 2421 מילים

      נפתחת ב״טָעַן בְּקוֹרָה, שֶׁמֶן הַיּוֹצֵא מִמֶּנּוּ – זֶה…״

    25. קטע 2524 מילים

      נפתחת ב״רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: לֹא הָיָה טוֹחֲנוֹ בָּרֵיחַיִם,…״

    26. קטע 2614 מילים

      נפתחת ב״הָא גוּפָא קַשְׁיָא: כּוֹתֵשׁ – מַנִּי? רַבִּי…״

    27. קטע 279 מילים

      נפתחת ב״הַאי תַּנָּא סָבַר לַהּ כְּוָתֵיהּ בַּחֲדָא, וּפָלֵיג…״

    28. קטע 2833 מילים

      נפתחת ב״מַתְנִי׳ הָרִאשׁוֹן שֶׁבָּרִאשׁוֹן – אֵין לְמַעְלָה הֵימֶנּוּ.…״

    29. קטע 2935 מילים

      נפתחת ב״אַף כׇּל הַמְּנָחוֹת הָיוּ בַּדִּין שֶׁיִּטְעֲנוּ שֶׁמֶן…״

    חכמים הנזכרים בדף

    • רב יוסף · דור שלישי לאמוראים

      סתם ר' יוסף שכתוב בגמרא ללא שם אביו הוא ר' יוסף בר חייא, חברו ובן מחלוקתו של רבה בר נחמני.

      מקור: מסכת מנחות דף פ״ו עמוד א׳ · קטע 2 — “אָמַר רַב יוֹסֵף: לָא קַשְׁיָא, הָא רַבִּי חִיָּיא, הָא…

    לשון המקור

    וְאִם הֵבִיא – פָּסוּל (וְהָתַנְיָא: וְאִם הֵבִיא – כָּשֵׁר), מִפְּנֵי שֶׁהוּא שְׂרָף.

    אָמַר רַב יוֹסֵף: לָא קַשְׁיָא, הָא רַבִּי חִיָּיא, הָא רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר רַבִּי, דְּרַבִּי חִיָּיא זָרֵיק לֵיהּ, וְרַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר רַבִּי מְטַבֵּל [בֵּיהּ] (לֵיהּ), וְסִימָנָיךְ: עֲשִׁירִים מְקַמְּצִין.

    ״שִׁשָּׁה חֳדָשִׁים בְּשֶׁמֶן הַמּוֹר״ – מַאי ״שֶׁמֶן הַמּוֹר״? רַב הוּנָא בַּר חִיָּיא אָמַר: סְטָכְתָּא. רַבִּי יִרְמְיָה בַּר אַבָּא אָמַר: שֶׁמֶן זַיִת שֶׁלֹּא הֵבִיא שְׁלִישׁ.

    תַּנְיָא נָמֵי הָכִי: רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: אַנְפִּקִנוֹן – שֶׁמֶן זַיִת שֶׁלֹּא הֵבִיא שְׁלִישׁ, לָמָּה סָכִין אוֹתוֹ? שֶׁמַּשִּׁיר אֶת הַשֵּׂיעָר וּמְעַדֵּן אֶת הַבָּשָׂר.

    אֵין מְבִיאִין מִן הַגַּרְגְּרִין שֶׁנִּשְׁרוּ בְּמַיִם. תָּנוּ רַבָּנַן: שֶׁמֶן זַיִת כָּבוּשׁ, שָׁלוּק, שָׁרוּי, וְשֶׁל שְׁמָרִים, וְשֶׁל רֵיחַ רָע – לֹא יָבִיא, וְאִם הֵבִיא – פָּסוּל.

    בָּעֵי רַבָּה: הִקְדִּישׁוֹ, מַהוּ שֶׁיִּלְקֶה עָלָיו מִשּׁוּם בַּעַל מוּם? כֵּיוָן דְּפָסוּל – כְּבַעַל מוּם דָּמֵי, אוֹ דִלְמָא אֵין בַּעַל מוּם אֶלָּא בִּבְהֵמָה? תֵּיקוּ.

    מַתְנִי׳ שְׁלֹשָׁה זֵיתִים הֵן, וּבָהֶן שְׁלֹשָׁה שְׁלֹשָׁה שְׁמָנִים.

    הַזַּיִת הָרִאשׁוֹן מְגַרְגְּרוֹ בְּרֹאשׁ הַזַּיִת, וְכוֹתֵשׁ וְנוֹתֵן לְתוֹךְ הַסַּל, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: סְבִיבוֹת הַסַּל – זֶה רִאשׁוֹן.

    חָזַר וְטוֹעֵן בְּקוֹרָה, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: בַּאֲבָנִים – זֶה שֵׁנִי.

    חָזַר וְטָחַן, וְטָעַן – זֶה שְׁלִישִׁי.

    הָרִאשׁוֹן – לַמְּנוֹרָה, וְהַשְּׁאָר – לִמְנָחוֹת.

    הַשֵּׁנִי – מְגַרְגְּרוֹ בְּרֹאשׁ הַגָּג, וְכוֹתֵשׁ, וְנוֹתֵן לְתוֹךְ הַסַּל, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: סְבִיבוֹת הַסַּל – זֶה רִאשׁוֹן.

    טוֹעֵן בְּקוֹרָה, וְרַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: בַּאֲבָנִים – זֶה שֵׁנִי.

    חָזַר וְטָחַן, וְטָעַן – זֶה שְׁלִישִׁי.

    הָרִאשׁוֹן – לַמְּנוֹרָה, וְהַשְּׁאָר – לִמְנָחוֹת.

    שְׁלִישִׁי: עוֹטְנוֹ בְּבֵית הַבַּד, עַד שֶׁיִּלְקֶה, וּמַעֲלֵהוּ וּמְנַגְּבוֹ בְּרֹאשׁ הַגָּג, כּוֹתֵשׁ וְנוֹתֵן לְתוֹךְ הַסַּל. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: סְבִיבוֹת הַסַּל – זֶה רִאשׁוֹן.

    טוֹעֵן בְּקוֹרָה, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: בַּאֲבָנִים – זֶה שֵׁנִי.

    חָזַר וְטָחַן וְטָעַן – זֶה שְׁלִישִׁי.

    הָרִאשׁוֹן – לַמְּנוֹרָה, וְהַשְּׁאָר – לִמְנָחוֹת.

    גְּמָ׳ אִיבַּעְיָא לְהוּ: מְגַרְגְּרוֹ תְּנַן, אוֹ מְגַלְגְּלוֹ תְּנַן?

    תָּא שְׁמַע, דְּתַנְיָא: ״שֶׁמֶן זַיִת מִזֵּיתוֹ״ – מִכָּאן אָמְרוּ: זַיִת רִאשׁוֹן מְגַלְגְּלוֹ בְּרֹאשׁ הַזַּיִת, וְכוֹנְסוֹ לְבֵית הַבַּד, וְטוֹחֲנוֹ בְּרֵיחַיִם, וְנוֹתְנוֹ בְּסַלִּין. שֶׁמֶן הַיּוֹצֵא מִמֶּנּוּ, זֶה הָיָה רִאשׁוֹן.

    טָעַן בְּקוֹרָה, שֶׁמֶן הַיּוֹצֵא מִמֶּנּוּ – זֶה הָיָה שֵׁנִי, וְחָזַר וּפָרַק, טָחַן וְטָעַן – זֶה הָיָה שְׁלִישִׁי. הָרִאשׁוֹן לַמְּנוֹרָה, וְהַשְּׁאָר לִמְנָחוֹת. וְכֵן זַיִת שֵׁנִי.

    וְזַיִת שְׁלִישִׁי, עוֹטְנוֹ בְּבֵית הַבַּד עַד שֶׁיִּלְקֶה, וּמַעֲלֶה לְרֹאשׁ הַגָּג, וְעוֹשֶׂה אוֹתוֹ כְּמִין תְּמָרָה עַד שֶׁיָּזוּבוּ מֵימָיו, וְכוֹנְסוֹ לְבֵית הַבַּד, וְטוֹחֲנוֹ בָּרֵיחַיִם, וְנוֹתְנוֹ בְּסַלִּין, וָשֶׁמֶן הַיּוֹצֵא מִמֶּנּוּ – זֶה הָיָה רִאשׁוֹן.

    טָעַן בְּקוֹרָה, שֶׁמֶן הַיּוֹצֵא מִמֶּנּוּ – זֶה הָיָה שֵׁנִי. פָּרַק חָזַר וְטָחַן וְטָעַן – זֶה הָיָה שְׁלִישִׁי. הָרִאשׁוֹן לַמְּנוֹרָה, וְהַשְּׁאָר לִמְנָחוֹת.

    רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: לֹא הָיָה טוֹחֲנוֹ בָּרֵיחַיִם, אֶלָּא כּוֹתְשׁוֹ בְּמַכְתֶּשֶׁת, וְלֹא הָיָה טוֹעֵן בְּקוֹרָה אֶלָּא בַּאֲבָנִים, וְלֹא הָיָה נוֹתְנוֹ בְּסַלִּין אֶלָּא לְתוֹךְ סְבִיבוֹת הַסַּל.

    הָא גוּפָא קַשְׁיָא: כּוֹתֵשׁ – מַנִּי? רַבִּי יְהוּדָה הִיא, תּוֹךְ הַסַּל – אֲתָאן לְרַבָּנַן!

    הַאי תַּנָּא סָבַר לַהּ כְּוָתֵיהּ בַּחֲדָא, וּפָלֵיג עֲלֵיהּ בַּחֲדָא.

    מַתְנִי׳ הָרִאשׁוֹן שֶׁבָּרִאשׁוֹן – אֵין לְמַעְלָה הֵימֶנּוּ. הַשֵּׁנִי שֶׁבָּרִאשׁוֹן וְהָרִאשׁוֹן שֶׁבַּשֵּׁנִי – שָׁוִין. הַשְּׁלִישִׁי שֶׁבָּרִאשׁוֹן וְהַשֵּׁנִי שֶׁבַּשֵּׁנִי וְהָרִאשׁוֹן שֶׁבַּשְּׁלִישִׁי – שָׁוִין. הַשְּׁלִישִׁי שֶׁבַּשֵּׁנִי וְהַשֵּׁנִי שֶׁבַּשְּׁלִישִׁי – שָׁוִין. הַשְּׁלִישִׁי שֶׁבַּשְּׁלִישִׁי – אֵין לְמַטָּה הֵימֶנּוּ.

    אַף כׇּל הַמְּנָחוֹת הָיוּ בַּדִּין שֶׁיִּטְעֲנוּ שֶׁמֶן זַיִת זָךְ, מָה מְנוֹרָה שֶׁאֵינָהּ לַאֲכִילָה טְעוּנָה שֶׁמֶן זַיִת זָךְ, מְנָחוֹת שֶׁהֵן לַאֲכִילָה אֵינוֹ דִּין שֶׁיִּטְעֲנוּ שֶׁמֶן זַיִת זָךְ! תַּלְמוּד לוֹמַר ״זָךְ כָּתִית לְמָאוֹר״, וְאֵין זָךְ כָּתִית לִמְנָחוֹת.