דף ביאור
מסכת מנחות דף פ״ג עמוד א׳פרק 8 התודה היתה באה
דף זה מרכז את הביאור על יחידת המקור: פירושי המפרשים כלשונם, המקורות שהטקסט מצטט, החכמים הנזכרים בו וקישורים ישירים חזרה לטקסט.
לטקסט המלא במקורמסכת מנחות דף פ״ג עמוד א׳
מסכת מנחות דף פ״ג עמוד א׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה - 15 קטעים ממוספרים, כ־248 מילים - יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.
לשון המקור
בְּהֶדְיָא כְּתִיב!
אִי זִבְחֵי שַׁלְמֵי צִיבּוּר – מֵרִבּוּיָא דִּקְרָאֵי אָתֵי: ״בְּקֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים תֹּאכְלֶנּוּ כׇּל זָכָר (בַּכֹּהֲנִים) יֹאכַל אֹתוֹ״, לִימֵּד עַל זִבְחֵי שַׁלְמֵי צִיבּוּר שֶׁאֵין נֶאֱכָלִים אֶלָּא לְזִכְרֵי כְהוּנָּה!
תַּנָּאֵי הִיא, אִיכָּא דְּמַיְיתֵי לַהּ מֵהָכָא, וְאִיכָּא דְּמַיְיתֵי לַהּ מֵהָכָא.
״חַטָּאת״ – מָה חַטָּאת מְקַדֶּשֶׁת בְּבִלּוּעַ, אַף כֹּל מְקַדֵּשׁ בְּבִלּוּעַ.
״אָשָׁם״ – מָה אָשָׁם אֵין שָׁפִיר וְשִׁלְיָא קָדוֹשׁ בּוֹ, אַף כֹּל אֵין שָׁפִיר וְשִׁלְיָא קָדוֹשׁ בּוֹ. קָסָבַר: וַלְדוֹת קָדָשִׁים בַּהֲוָיָיתָן הֵן קְדוֹשִׁים, וְדָנִין אֶפְשָׁר מִשֶּׁאִי אֶפְשָׁר.
״מִלּוּאִים״ – מָה מִלּוּאִים מוֹתְרֵיהֶן בִּשְׂרֵיפָה, וְאֵין בַּעֲלֵי חַיִּים מוֹתְרֵיהֶן בִּשְׂרֵיפָה, אַף כׇּל מוֹתְרֵיהֶן בִּשְׂרֵיפָה, וְאֵין בַּעֲלֵי חַיִּים מוֹתְרֵיהֶן בִּשְׂרֵיפָה.
״שְׁלָמִים״ – מָה שְׁלָמִים מְפַגְּלִין וּמִתְפַּגְּלִין, אַף כֹּל מְפַגְּלִין וּמִתְפַּגְּלִין.
בְּמַתְנִיתָא תָּנָא מִשְּׁמֵיהּ דְּרַבִּי עֲקִיבָא: ״זֹאת הַתּוֹרָה כּוּ׳ מִנְחָה״ – מָה מִנְחָה מְקַדֶּשֶׁת בְּבִלּוּעַ, אַף כֹּל מְקַדֶּשֶׁת בְּבִלּוּעַ.
וְאִיצְטְרִיךְ לְמִכְתַּב בְּחַטָּאת, וְאִיצְטְרִיךְ לְמִכְתַּב בְּמִנְחָה. דְּאִי כְּתַב רַחֲמָנָא בְּמִנְחָה – מִשּׁוּם דְּרַכִּיכָא בָּלְעָה, אֲבָל חַטָּאת אֵימָא לָא. וְאִי כְּתַב רַחֲמָנָא בְּחַטָּאת – מִשּׁוּם דְּבָשָׂר אַגַּב דְּשַׁמִּין (קָדִיר) [קָרִיר], אֲבָל מִנְחָה אֵימָא לָא, צְרִיכָא.
״חַטָּאת״ – מָה חַטָּאת אֵינָהּ בָּאָה אֶלָּא מִן הַחוּלִּין, וּבַיּוֹם, וּבְיָדוֹ הַיְמָנִית, אַף כֹּל אֵינוֹ בָּא אֶלָּא מִן הַחוּלִּין, וּבַיּוֹם, וּבְיָדוֹ הַיְמָנִית.
וְחַטָּאת גּוּפַהּ מְנָלַן? אָמַר רַב חִסְדָּא, דְּאָמַר קְרָא: ״וְהִקְרִיב אַהֲרֹן אֶת פַּר הַחַטָּאת אֲשֶׁר לוֹ״ – ״לוֹ״ מִשֶּׁלּוֹ, וְלֹא מִשֶּׁל מַעֲשֵׂר.
בַּיּוֹם – מִ״בְּיוֹם צַוֹּתוֹ״ נָפְקָא! כְּדִי נַסְבַהּ.
בְּיָדוֹ הַיְמָנִית – מִדְּרַבָּה בַּר בַּר חָנָה נָפְקָא, דְּאָמַר רַבָּה בַּר בַּר חָנָה אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ: כׇּל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר אֶצְבַּע וּכְהֻנָּה – אֵינוֹ אֶלָּא יָמִין! כְּדִי נַסְבַהּ.
״אָשָׁם״ – מָה אָשָׁם עַצְמוֹתָיו מוּתָּרִין, אַף כֹּל עַצְמוֹתָיו מוּתָּרִין.
וְרַבִּי עֲקִיבָא, הַאי ״וְזָבַחְתָּ פֶּסַח״