דף ביאור
מסכת מנחות דף ע׳ עמוד א׳פרק 6 רבי ישמעאל
דף זה מרכז את הביאור על יחידת המקור: פירושי המפרשים כלשונם, המקורות שהטקסט מצטט, החכמים הנזכרים בו וקישורים ישירים חזרה לטקסט.
לטקסט המלא במקורמסכת מנחות דף ע׳ עמוד א׳
מסכת מנחות דף ע׳ עמוד א׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה - 17 קטעים ממוספרים, כ־317 מילים - יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.
לשון המקור
דְּאַמְדִינְהוּ וְעַשְּׂרִינְהוּ וְשַׁתְלִינְהוּ (וְהוֹסִיפָה) [וְאוֹסִיפָא] לְהוּ.
אִם תִּמְצָא לוֹמַר, לָא אָזְלִינַן בָּתַר עִיקָּר, וְתוֹסֶפֶת בָּעֵי עַשּׂוֹרֵי – עִיקָּר מַאי? אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי: מַאי שְׁנָא מִכׇּל חִיטֵּי וּשְׂעָרֵי דְּעָלְמָא?
אֲמַר לֵיהּ: דָּבָר שֶׁזַּרְעוֹ כָּלֶה – לָא מִיבַּעְיָא לִי, אֶלָּא כִּי קָמִיבַּעְיָא לִי – דָּבָר שֶׁאֵין זַרְעוֹ כָּלֶה, מַאי?
תִּפְשׁוֹט לֵיהּ מֵהָא דְּאָמַר רַבִּי יִצְחָק אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: לִיטְרָא בָּצָל שֶׁתִּיקְּנוֹ וּזְרָעוֹ – מִתְעַשֵּׂר לְפִי כּוּלּוֹ.
הָתָם – הַיְינוּ זְרִיעָתוֹ, הָכָא – לָאו הַיְינוּ זְרִיעָתוֹ.
אֲמַר לֵיהּ רַבִּי חֲנִינָא בַּר מִנְיוֹמֵי לְאַבָּיֵי: עָצִיץ שֶׁאֵינוֹ נָקוּב, מַהוּ? אִי לֹא נָקוּב – הָא לֹא נָקוּב!
דִּלְמָא חָזַר וּנְקָבוֹ, קָא אָמְרַתְּ?
הָכָא, חֲדָא זְרִיעָה הִיא, אִיחַבּוֹרֵי הוּא דְּקָא מִיחַבְּרָא וְעוֹלָה; הָתָם – שְׁתֵּי זְרִיעוֹת נִינְהוּ.
בָּעֵי רַבִּי אֲבָהוּ: שִׁבּוֹלֶת שֶׁמֵּרְחָהּ בִּכְרִי, וּשְׁתָלָהּ, וְקָרָא עָלֶיהָ שֵׁם בִּמְחוּבָּר – מַהוּ? כֵּיוָן דְּמֵרְחָהּ טָבְלָא לַהּ, כִּי קָרָא עָלֶיהָ שֵׁם קָדְשָׁה לַהּ, אוֹ דִלְמָא, כֵּיוָן דְּשַׁתְלַהּ – פְּקַע לֵיהּ טִבְלָא מִינַּהּ.
אָמְרִי לֵיהּ רַבָּנַן לְאַבָּיֵי: אִם כֵּן, מָצִינוּ תְּרוּמָה בִּמְחוּבָּר לַקַּרְקַע, וּתְנַן: לֹא מָצִינוּ תְּרוּמָה בִּמְחוּבָּר לַקַּרְקַע!
אֲמַר לֵיהּ: כִּי תַּנְיָא הָהִיא – לְעִנְיַן אִיחַיּוֹבֵי מִיתָה וָחוֹמֶשׁ, דְּאִי תָּלֵישׁ וְאָכֵיל – תָּלוּשׁ הוּא, וְאִי גָּחֵין וְאָכֵיל – בָּטְלָה דַּעְתּוֹ אֵצֶל כׇּל אָדָם.
וּמַאי שְׁנָא מִדִּכְתַב אַפִּינַקְסָא דְּאִילְפָא: בֵּיצֵי נִבְלַת הָעוֹף הַטָּהוֹר, מִקְצָתָן בַּחוּץ וּמִקְצָתָן בִּפְנִים – מִבִּפְנִים מְטַמְּאִין בְּגָדִים אַבֵּית הַבְּלִיעָה, מִבַּחוּץ אֵין מְטַמְּאִין בְּגָדִים אַבֵּית הַבְּלִיעָה.
תָּלוּשׁ – עֲבִידִי אִינָשֵׁי דְּאָכְלִי הָכִי, בִּמְחוּבָּר – לָא עֲבִידִי אִינָשֵׁי דְּאָכְלִי.
אָמַר רַב טָבְיוֹמֵי בַּר קִיסְנָא, אָמַר שְׁמוּאֵל: הַזּוֹרֵעַ כִּלְאַיִם בְּעָצִיץ שֶׁאֵינוֹ נָקוּב – אָסוּר. אָמַר אַבָּיֵי: בִּשְׁלָמָא אִי אַשְׁמְעִינַן לוֹקֶה מַכַּת מַרְדּוּת מִדְּרַבָּנַן – שַׁפִּיר, אֶלָּא אָסוּר – מַאי קָא מַשְׁמַע לַן?
דְּמִדְּרַבָּנַן הָוְיָא זְרִיעָה? תְּנֵינָא: תָּרַם מִשֶּׁאֵינוֹ נָקוּב עַל הַנָּקוּב – תְּרוּמָה, וְיַחְזוֹר וְיִתְרוֹם.
מַתְנִי׳ הַחִיטִּין, וְהַשְּׂעוֹרִין, וְהַכּוּסְּמִין, וְהַשִּׁיבּוֹלֶת שׁוּעָל, וְהַשִּׁיפוֹן – הֲרֵי אֵלּוּ חַיָּיבִין בַּחַלָּה, וּמִצְטָרְפִין זֶה עִם זֶה, וַאֲסוּרִים בֶּחָדָשׁ מִלִּפְנֵי הַפֶּסַח, וּמִלִּקְצוֹר מִלִּפְנֵי הָעוֹמֶר. אִם הִשְׁרִישׁוּ קוֹדֶם לָעוֹמֶר – הָעוֹמֶר מַתִּירָן, וְאִם לָאו – אֲסוּרִין עַד שֶׁיָּבֹא הָעוֹמֶר הַבָּא.
גְּמָ׳ תָּנָא: כּוּסְּמִין – מִין חִיטִּים, שִׁיבּוֹלֶת שׁוּעָל וְשִׁיפוֹן – מִין שְׂעוֹרִין. כּוּסְּמִין –