דף ביאור
מסכת מנחות דף ה׳ עמוד ב׳פרק 1 כל המנחות
דף זה מרכז את הביאור על יחידת המקור: פירושי המפרשים כלשונם, המקורות שהטקסט מצטט, החכמים הנזכרים בו וקישורים ישירים חזרה לטקסט.
לטקסט המלא במקורמסכת מנחות דף ה׳ עמוד ב׳
מסכת מנחות דף ה׳ עמוד ב׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה - 25 קטעים ממוספרים, כ־419 מילים - יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.
לשון המקור
הֵאִיר מִזְרָח מַתִּיר.
וְהָא דְּרֵישׁ לָקִישׁ לָאו בְּפֵירוּשׁ אִיתְּמַר, אֶלָּא מִכְּלָלָא אִיתְּמַר, דִּתְנַן: אֵין מְבִיאִין מִנְחַת בִּכּוּרִים וּמִנְחַת בְּהֵמָה קוֹדֶם לָעוֹמֶר, דְּבָעֵינַן ״מִמַּשְׁקֵה יִשְׂרָאֵל״, וְאִם הֵבִיא – פָּסוּל.
קוֹדֶם לִשְׁתֵּי הַלֶּחֶם לֹא יָבִיא, מִשּׁוּם דְּאִיקְּרוּ ״בִּכּוּרִים״, וְאִם הֵבִיא – כָּשֵׁר.
וְאָמַר רַבִּי יִצְחָק אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ: לֹא שָׁנוּ אֶלָּא בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר וּבַחֲמִשָּׁה עָשָׂר, אֲבָל בְּשִׁשָּׁה עָשָׂר אִם הֵבִיא – כָּשֵׁר, וְקַשְׁיָא לִי: לִיהְווֹ כַּמְחוּסַּר זְמַן! אַלְמָא קָסָבַר הֵאִיר הַמִּזְרָח מַתִּיר.
וְרָבָא אָמַר: מִנְחַת הָעוֹמֶר שֶׁקְּמָצָהּ שֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ – כְּשֵׁירָה, וּשְׁיָרֶיהָ נֶאֱכָלִין, וְאֵינָהּ צְרִיכָה מִנְחַת הָעוֹמֶר אַחֶרֶת לְהַתִּירָהּ, שֶׁאֵין מַחְשָׁבָה מוֹעֶלֶת אֶלָּא בְּמִי שֶׁרָאוּי לָעֲבוֹדָה, וּבְדָבָר הָרָאוּי לָעֲבוֹדָה, וּבִמְקוֹם הָרָאוּי לָעֲבוֹדָה.
בְּמִי שֶׁרָאוּי לָעֲבוֹדָה – לְאַפּוֹקֵי כֹּהֵן בַּעַל מוּם, וּבְדָבָר הָרָאוּי לָעֲבוֹדָה – לְאַפּוֹקֵי מִנְחַת הָעוֹמֶר דְּלָא חַזְיָא, דְּחִדּוּשׁ הוּא, וּבִמְקוֹם הָרָאוּי לָעֲבוֹדָה – לְאַפּוֹקֵי נִפְגַּם הַמִּזְבֵּחַ.
תָּנוּ רַבָּנַן: כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר ״מִן הַבָּקָר״ לְמַטָּה, שֶׁאֵין תַּלְמוּד לוֹמַר, אֶלָּא לְהוֹצִיא אֶת הַטְּרֵפָה.
וַהֲלֹא דִּין הוּא: וּמָה בַּעַל מוּם שֶׁמּוּתֶּרֶת לַהֶדְיוֹט – אֲסוּרָה לַגָּבוֹהַּ, טְרֵיפָה שֶׁאֲסוּרָה לַהֶדְיוֹט – אֵין דִּין שֶׁאֲסוּרָה לַגָּבוֹהַּ? חֵלֶב וָדָם יוֹכִיחוּ, שֶׁאֲסוּרִין לַהֶדְיוֹט וּמוּתָּרִין לַגָּבוֹהַּ!
מָה לְחֵלֶב וָדָם, שֶׁכֵּן בָּאִין מִכְּלַל הֶיתֵּר, תֹּאמַר בִּטְרֵיפָה שֶׁכּוּלָּהּ אֲסוּרָה, וְלֹא תְּהֵא מוּתֶּרֶת לַגָּבוֹהַּ!
מְלִיקָה תּוֹכִיחַ, שֶׁכּוּלָּהּ אִיסּוּר, וַאֲסוּרָה לַהֶדְיוֹט, וּמוּתֶּרֶת לַגָּבוֹהַּ.
מָה לִמְלִיקָה, שֶׁכֵּן קְדוּשָּׁתָהּ אוֹסַרְתָּהּ, בִּשְׁעַת קְדוּשָּׁתָהּ לַמִּזְבֵּחַ הִיא נֶאֶסְרָה לַהֶדְיוֹט, דְּהַיְינוּ מְלִיקָתָהּ, אֲבָל קוֹדֶם לָכֵן לֹא נֶאֶסְרָה לַהֶדְיוֹט, מַה שֶּׁאֵין כֵּן בִּטְרֵיפָה, שֶׁאֵין קְדוּשָּׁתָהּ אוֹסַרְתָּהּ!
וְאִם הֵשַׁבְתָּה, כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר ״מִן הַבָּקָר״ לְמַטָּה, שֶׁאֵין תַּלְמוּד לוֹמַר, לְהוֹצִיא אֶת הַטְּרֵיפָה.
מָה ״אִם הֵשַׁבְתָּה״? (סִימָן: רְקִיחַ, מָר, אַדָּא, לְשֵׁישֵׁיהּ).
אָמַר רַב, מִשּׁוּם דְּאִיכָּא לְמֵימַר: מִנְחַת הָעוֹמֶר תּוֹכִיחַ, שֶׁאֲסוּרָה לַהֶדְיוֹט וּמוּתֶּרֶת לַגָּבוֹהַּ. מָה לְמִנְחַת הָעוֹמֶר, שֶׁכֵּן מַתֶּרֶת חָדָשׁ!
בַּשְּׁבִיעִית – שְׁבִיעִית נָמֵי, שֶׁכֵּן מַתֶּרֶת סְפִיחִין בַּשְּׁבִיעִית, כְּרַבִּי עֲקִיבָא, דְּאָמַר: סְפִיחִין אֲסוּרִים בִּשְׁבִיעִית.
אֲמַר לֵיהּ רַב אַחָא בַּר אַבָּא לְרַב אָשֵׁי: לְרַבִּי עֲקִיבָא נָמֵי לִפְרוֹךְ, מָה לְמִנְחַת הָעוֹמֶר שֶׁכֵּן מַתֶּרֶת חָדָשׁ בְּחוּצָה לָאָרֶץ?
וַאֲפִילּוּ לְמַאן דְּאָמַר: חָדָשׁ בְּחוּץ לָאָרֶץ לָאו דְּאוֹרָיְיתָא, שֶׁכֵּן בָּאָה לְהַתִּיר לָאו שֶׁבְּתוֹכָהּ.
אֲמַר לֵיהּ רַב אַחָא מִדִּיפְתִּי לְרָבִינָא: אִי הָכִי, טְרֵיפָה נָמֵי תִּקְרַב וְתַתִּיר לָאו שֶׁבְּתוֹכָהּ! אֶלָּא פָּרֵיךְ הָכִי: מָה לְמִנְחַת הָעוֹמֶר, שֶׁכֵּן מִצְוָתָהּ בְּכָךְ.
רֵישׁ לָקִישׁ אָמַר: מִשּׁוּם דְּאִיכָּא לְמֵימַר מְפַטֵּם הַקְּטֹרֶת יוֹכִיחַ, שֶׁאָסוּר לַהֶדְיוֹט וּמוּתָּר לַגָּבוֹהַּ. מְפַטֵּם גַּבְרָא הוּא!
אֶלָּא, פִּטּוּם הַקְּטֹרֶת יוֹכִיחַ, שֶׁאָסוּר לַהֶדְיוֹט וּמוּתָּר לַגָּבוֹהַּ. מָה לְפִטּוּם הַקְּטֹרֶת, שֶׁכֵּן מִצְוָתוֹ בְּכָךְ.
מָר בְּרֵיהּ דְּרָבִינָא אָמַר, מִשּׁוּם דְּאִיכָּא לְמֵימַר: שַׁבָּת תּוֹכִיחַ, שֶׁאֲסוּרָה לַהֶדְיוֹט וּמוּתֶּרֶת לַגָּבוֹהַּ.
מָה לְשַׁבָּת, שֶׁכֵּן הוּתְּרָה מִכְּלָלָהּ אֵצֶל הֶדְיוֹט בְּמִילָה!
אַטּוּ מִילָה צוֹרֶךְ הֶדְיוֹט הוּא? מִילָה מִצְוָה הִיא! אֶלָּא, מָה לְשַׁבָּת שֶׁכֵּן מִצְוָתָהּ בְּכָךְ.
רַב אַדָּא בַּר אַבָּא אָמַר: מִשּׁוּם דְּאִיכָּא לְמֵימַר, כִּלְאַיִם תּוֹכִיחַ, שֶׁאֲסוּרִין לַהֶדְיוֹט וּמוּתָּרִין לַגָּבוֹהַּ.
מָה לְכִלְאַיִם, שֶׁכֵּן הוּתְּרוּ מִכְּלָלָן אֵצֶל הֶדְיוֹט בְּצִיצִית? אַטּוּ צִיצִית צוֹרֶךְ הֶדְיוֹט הִיא? מִצְוָה הִיא! אֶלָּא