מסכת מנחות דף מ״ח עמוד ב׳פרק 4 התכלת

תֵּרֵד וְתִטַּמֵּא, וְאַל יְטַמְּאֶנָּה בַּיָּד, וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: אַף יְטַמְּאֶנָּה בַּיָּד.

שָׁאנֵי הָתָם, דִּלְטוּמְאָה קָא אָזְלָא.

כִּי אֲתָא רַב יִצְחָק, תָּנֵי: כִּבְשֵׂי עֲצֶרֶת שֶׁשְּׁחָטָן שֶׁלֹּא כְּמִצְוָתָן – פְּסוּלִין, וּתְעוּבַּר צוּרָתָן, וְיֵצְאוּ לְבֵית הַשְּׂרֵיפָה.

אָמַר רַב נַחְמָן: מָר, דְּמַקֵּישׁ לְהוּ לְחַטָּאת – תָּנֵי פְּסוּלִין, תָּנָא דְּבֵי לֵוִי, דְּגָמַר שַׁלְמֵי חוֹבָה מִשַּׁלְמֵי נְדָבָה – תָּנֵי כְּשֵׁרִים.

דְּתָנֵי לֵוִי: וּשְׁאָר שַׁלְמֵי נָזִיר שֶׁשְּׁחָטָן שֶׁלֹּא כְּמִצְוָתָן – כְּשֵׁרִין, וְלֹא עָלוּ לַבְּעָלִים לְשֵׁם חוֹבָה, וְנֶאֱכָלִין לְיוֹם וָלַיְלָה, וְאֵין טְעוּנִין לֹא לֶחֶם וְלֹא זְרוֹעַ.

מֵיתִיבִי: אָשָׁם בֶּן שָׁנָה וְהֵבִיא בֶּן שְׁתַּיִם, בֶּן שְׁתַּיִם וְהֵבִיא בֶּן שָׁנָה – פְּסוּלִין, וּתְעוּבַּר צוּרָתָן וְיֵצְאוּ לְבֵית הַשְּׂרֵפָה.

אֲבָל עוֹלַת נָזִיר, וְעוֹלַת יוֹלֶדֶת, וְעוֹלַת מְצוֹרָע, שֶׁהָיוּ בְּנֵי שְׁתֵּי שָׁנִים, וּשְׁחָטָן – כְּשֵׁרִין.

כְּלָלוֹ שֶׁל דָּבָר: כׇּל הַכָּשֵׁר בְּעוֹלַת נְדָבָה – כָּשֵׁר בְּעוֹלַת חוֹבָה, וְכׇל הַפָּסוּל בְּחַטָּאת – פָּסוּל בְּאָשָׁם, חוּץ מִשֶּׁלֹּא לִשְׁמוֹ.

הַאי תַּנָּא, תַּנָּא דְּבֵי לֵוִי הוּא.

תָּא שְׁמַע, דְּתָנֵי לֵוִי: אֲשַׁם נָזִיר וַאֲשַׁם מְצוֹרָע, שֶׁשְּׁחָטָן שֶׁלֹּא לִשְׁמָן – כְּשֵׁרִים, וְלֹא עָלוּ לַבְּעָלִים לְשׁוּם חוֹבָה.

שְׁחָטָן מְחוּסַּר זְמַן בִּבְעָלִים, אוֹ שֶׁהָיוּ בְּנֵי שְׁתֵּי שָׁנִים וּשְׁחָטָן – פְּסוּלִין.

וְאִם אִיתָא, לִיגְמַר מִשְּׁלָמִים? שְׁלָמִים מִשְּׁלָמִים – גָּמַר, אָשָׁם מִשְּׁלָמִים – לָא גָּמַר.

וְאִי גָּמַר שְׁלָמִים מִשְּׁלָמִים, לִיגְמַר נָמֵי אָשָׁם מֵאָשָׁם: אֲשַׁם נָזִיר וַאֲשַׁם מְצוֹרָע מֵאֲשַׁם גְּזֵילוֹת וַאֲשַׁם מְעִילוֹת, אוֹ אֲשַׁם גְּזֵילוֹת וַאֲשַׁם מְעִילוֹת מֵאֲשַׁם נָזִיר וַאֲשַׁם מְצוֹרָע.

אָמַר רַב שִׁימִי בַּר אָשֵׁי: דָּנִין דָּבָר שֶׁלֹּא בְּהֶכְשֵׁירוֹ מִדָּבָר שֶׁלֹּא בְּהֶכְשֵׁירוֹ, וְאֵין דָּנִין דָּבָר שֶׁלֹּא בְּהֶכְשֵׁירוֹ מִדָּבָר שֶׁבְּהֶכְשֵׁירוֹ.

וְלָא? וְהָא תַּנְיָא: מִנַּיִן לְיוֹצֵא, שֶׁאִם עָלָה לֹא יֵרֵד? שֶׁהֲרֵי יוֹצֵא כָּשֵׁר בְּבָמָה.