דף ביאור
מסכת כריתות דף כ״ז עמוד ב׳
דף זה מרכז את הביאור על יחידת המקור: פירושי המפרשים כלשונם, המקורות שהטקסט מצטט, החכמים הנזכרים בו וקישורים ישירים חזרה לטקסט.
לטקסט המלא במקורמסכת כריתות דף כ״ז עמוד ב׳
מסכת כריתות דף כ״ז עמוד ב׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה — 24 קטעים ממוספרים, כ־681 מילים — יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.
רש"י
מתני' לא יביאנו בנו אחריו על חיוב שלו ואין צריך לומר על חטא האב דאין כפרה לאחר מיתה:
גמ' מן הקלה על החמורה לא יצא זה מידי עבירה קלה כגון נדה וחלב שאין בהן מיתת בית דין:
בבהמה שהפריש אביו על עבירה חמורה כגון חלול שבת:
תלתא זימני כתיב גבי חטאת קרבנו חד בנשיא ותרין ביחיד:
אינו מגלח נזירות על בהמת אביו שהפריש אביו לנזירתו:
בזמן שהן סתומין שלא פירש אלו לקנות חטאת ואלו לקנות עולה והכי מפרש בפרק מי שאמר הריני נזיר ושמע חבירו (נזיר כז:):
לא מעל ולא כיפר מפרש לקמיה:
הרי זה מעל שהוציא מעות הקדש לחולין דשינו לדבר אחר:
ועוד 17 קטעי פירוש על דף זה.
Rashi on Keritot 27b · Sefaria · מהדורה: Vilna Edition · Public Domain
תוספות
אין פירוש שמור לדף זה — לא נמצא נוסח בדפוסים האמינים שבידינו.
מה תמצאו כאן
יחידת טקסט מלאה של מסכת כריתות, דף כ״ז, עמוד ב׳, בהיקף של כ־681 מילים ב־24 קטעים. מספור הקטעים מאפשר לחזור לשורה מדויקת, והפירושים מובאים כלשונם מן המקור הנדפס.
המשך הרצף
מקורות מקבילים
שיעורים וכלי לימוד
מפת קטע אחר קטע של כל 24 הקטעים בדף: מילות הפתיחה, המהלכים הנמצאים בטקסט עצמו וקישור חזרה לאותו קטע במקור.
- קטע 137 מילים
נפתחת ב״מַתְנִי׳ הַמַּפְרִישׁ חַטָּאתוֹ וָמֵת – לֹא יְבִיאֶנּוּ…״
- קטע 215 מילים
נפתחת ב״גְּמָ׳ מְנָא הָנֵי מִילֵּי? דְּתָנוּ רַבָּנַן: ״קׇרְבָּנוֹ״…״
- קטע 343 מילים
נפתחת ב״יָכוֹל לֹא יֵצֵא בְּקׇרְבַּן אָבִיו בִּבְהֵמָה שֶׁהִפְרִישׁ…״
- קטע 425 מילים
נפתחת ב״יָכוֹל לֹא יֵצֵא בְּקׇרְבַּן אָבִיו בִּבְהֵמָה שֶׁהִפְרִישׁ,…״
- קטע 541 מילים
נפתחת ב״אֲבָל יוֹצֵא בְּמָעוֹת שֶׁהִפְרִישׁ אָבִיו, אֲפִילּוּ מִן…״
- קטע 641 מילים
נפתחת ב״יָכוֹל לֹא יֵצֵא אֲפִילּוּ בְּמָעוֹת שֶׁהִפְרִישׁ, אֲפִילּוּ…״
- קטע 738 מילים
נפתחת ב״יָכוֹל לֹא יֵצֵא בְּקׇרְבָּן עַצְמוֹ בִּבְהֵמָה שֶׁהִפְרִישׁ…״
- קטע 822 מילים
נפתחת ב״אֲבָל יוֹצֵא בְּמָעוֹת שֶׁהִפְרִישׁ לְעַצְמוֹ מִן הַקַּלָּה…״
- קטע 930 מילים
נפתחת ב״שֶׁכֵּן אִם הִפְרִישׁ לְעַצְמוֹ מָעוֹת עַל הַחֵלֶב…״
- קטע 1028 מילים
נפתחת ב״מַאי לֹא מָעַל וְלֹא כִּיפֵּר? תַּרְגְּמַהּ רַב…״
- קטע 1117 מילים
נפתחת ב״אֲבָל מָעוֹת, כֵּיוָן דְּאִי מְשַׁנֵּי מָעֵיל וּמַיְיתֵי…״
- קטע 1224 מילים
נפתחת ב״מַתְנִי׳ מְבִיאִין מֵהֶקְדֵּשׁ כִּשְׂבָּה – שְׂעִירָה, מֵהֶקְדֵּשׁ…״
- קטע 1326 מילים
נפתחת ב״כֵּיצַד? הִפְרִישׁ לְכִשְׂבָּה אוֹ לִשְׂעִירָה, הֶעֱנִי –…״
- קטע 1413 מילים
נפתחת ב״גְּמָ׳ מְנָא הָנֵי מִילֵּי? דְּתָנוּ רַבָּנַן: ״מֵחַטָּאתוֹ״,…״
- קטע 1526 מילים
נפתחת ב״מִנַּיִן אַתָּה אוֹמֵר שֶׁמְּבִיאִין מֵהֶקְדֵּשׁ כִּשְׂבָּה –…״
- קטע 1626 מילים
נפתחת ב״כֵּיצַד? הִפְרִישׁ לְכִשְׂבָּה וְלִשְׂעִירָה וְהֶעֱנִי – יָבִיא…״
- קטע 1721 מילים
נפתחת ב״הִפְרִישׁ כִּשְׂבָּה אוֹ שְׂעִירָה וְנִסְתָּאֲבוּ – יָבִיא…״
- קטע 185 מילים
נפתחת ב״לָכֵן נֶאֱמַר ״מֵחַטָּאתוֹ״ ״עַל חַטָּאתוֹ״.…״
- קטע 1938 מילים
נפתחת ב״וְאִיצְטְרִיךְ לְמִכְתַּב ״מֵחַטָּאתוֹ״ גַּבֵּי כִּשְׂבָּה אוֹ שְׂעִירָה,…״
- קטע 2056 מילים
נפתחת ב״אֲבָל עֲשִׂירִית הָאֵיפָה דְּלָאו מִינֵי דְּדָמִים נִינְהוּ,…״
- קטע 2121 מילים
נפתחת ב״וְהָכִי קָאָמַר: כִּי מַפְרִישׁ לַעֲשִׂירִית הָאֵיפָה, וְאַדְּמַיְיתֵי…״
- קטע 2233 מילים
נפתחת ב״וּמַאי טַעְמָא כְּתִיב ״עַל חַטָּאתוֹ״ גַּבֵּי עֲשִׂירִית…״
- קטע 2344 מילים
נפתחת ב״אֲבָל הִפְרִישׁ מָעוֹת לַעֲשִׂירִית הָאֵיפָה וְהֶעֱשִׁיר, הָלֵין…״
- קטע 2411 מילים
נפתחת ב״אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר אָמַר רַבִּי אוֹשַׁעְיָא: מְטַמֵּא…״
חכמים הנזכרים בדף
- שמואל · דור ראשון לאמוראים
שמו: שמואל הכהן בריה דאבא בר אבא.
מקור: מסכת כריתות דף כ״ז עמוד ב׳ · קטע 10 — “…כִּיפֵּר? תַּרְגְּמַהּ רַב שְׁמוּאֵל בַּר שִׁימִי קַמֵּיהּ דְּרַב פָּפָּא,…”
לשון המקור
מַתְנִי׳ הַמַּפְרִישׁ חַטָּאתוֹ וָמֵת – לֹא יְבִיאֶנּוּ בְּנוֹ תַּחְתָּיו. לֹא יְבִיאֶנּוּ מֵחֵטְא אֶל חֵטְא. אֲפִילּוּ הִפְרִישׁ עַל חֵלֶב שֶׁאָכַל אֶמֶשׁ – לֹא יְבִיאֶנָּה עַל חֵלֶב שֶׁאָכַל הַיּוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר: ״קׇרְבָּנוֹ עַל חַטָּאתוֹ״ – עַד שֶׁיְּהֵא קׇרְבָּנוֹ לְשֵׁם חַטָּאתוֹ.
גְּמָ׳ מְנָא הָנֵי מִילֵּי? דְּתָנוּ רַבָּנַן: ״קׇרְבָּנוֹ״ – בְּקׇרְבָּנוֹ הוּא יוֹצֵא, וְאֵינוֹ יוֹצֵא בְּקׇרְבַּן אָבִיו.
יָכוֹל לֹא יֵצֵא בְּקׇרְבַּן אָבִיו בִּבְהֵמָה שֶׁהִפְרִישׁ אָבִיו, מִן הַקַּלָּה עַל הַחֲמוּרָה, אוֹ מִן הַחֲמוּרָה עַל הַקַּלָּה, אֲבָל יוֹצֵא בְּקׇרְבָּן שֶׁהִפְרִישׁ אָבִיו מִן הַקַּלָּה עַל הַקַּלָּה, אוֹ מִן הַחֲמוּרָה עַל הַחֲמוּרָה? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״קׇרְבָּנוֹ״ – בְּקׇרְבָּנוֹ הוּא יוֹצֵא, וְאֵינוֹ יוֹצֵא בְּקׇרְבָּנוֹ שֶׁל אָבִיו.
יָכוֹל לֹא יֵצֵא בְּקׇרְבַּן אָבִיו בִּבְהֵמָה שֶׁהִפְרִישׁ, אֲפִילּוּ מִן הַקַּלָּה עַל הַקַּלָּה, אוֹ מִן הַחֲמוּרָה עַל הַחֲמוּרָה, שֶׁהֲרֵי אֵין מְגַלֵּחַ נְזִירוּתוֹ עַל בְּהֵמָה שֶׁהִפְרִישׁ אָבִיו,
אֲבָל יוֹצֵא בְּמָעוֹת שֶׁהִפְרִישׁ אָבִיו, אֲפִילּוּ מִן הַקַּלָּה עַל הַחֲמוּרָה, אוֹ מִן הַחֲמוּרָה עַל הַקַּלָּה, שֶׁהֲרֵי אָדָם מְגַלֵּחַ נְזִירוֹתָיו עַל מָעוֹת שֶׁהִפְרִישׁ אָבִיו, בִּזְמַן שֶׁהֵן סְתוּמִים, וְלֹא בִּזְמַן שֶׁהֵן מְפוֹרָשִׁין? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״קׇרְבָּנוֹ״ – בְּקׇרְבָּנוֹ הוּא יוֹצֵא, וְאֵין יוֹצֵא בְּקׇרְבַּן אָבִיו.
יָכוֹל לֹא יֵצֵא אֲפִילּוּ בְּמָעוֹת שֶׁהִפְרִישׁ, אֲפִילּוּ מִן הַקַּלָּה עַל הַקַּלָּה אוֹ מִן הַחֲמוּרָה עַל הַחֲמוּרָה, אֲבָל יוֹצֵא בְּקׇרְבָּן שֶׁהִפְרִישׁ לְעַצְמוֹ, אֲפִילּוּ מִן הַחֲמוּרָה עַל הַקַּלָּה אוֹ מִן הַקַּלָּה עַל הַחֲמוּרָה? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״קׇרְבָּנוֹ עַל חַטָּאתוֹ״ – עַד שֶׁיְּהֵא לְשֵׁם חַטָּאת.
יָכוֹל לֹא יֵצֵא בְּקׇרְבָּן עַצְמוֹ בִּבְהֵמָה שֶׁהִפְרִישׁ לְעַצְמוֹ, אֲפִילּוּ מִן הַקַּלָּה עַל הַקַּלָּה, אוֹ מִן הַחֲמוּרָה עַל הַחֲמוּרָה, שֶׁכֵּן אִם הִפְרִישׁ בְּהֵמָה עַל הַחֵלֶב וֶהֱבִיאָהּ עַל הַדָּם, עַל הַדָּם וֶהֱבִיאָהּ עַל הַחֵלֶב – שֶׁהֲרֵי לֹא מָעַל וְלֹא כִּיפֵּר,
אֲבָל יוֹצֵא בְּמָעוֹת שֶׁהִפְרִישׁ לְעַצְמוֹ מִן הַקַּלָּה עַל הַקַּלָּה וּמִן הַחֲמוּרָה עַל הַחֲמוּרָה, אוֹ מִן הַחֲמוּרָה עַל הַקַּלָּה וּמִן הַקַּלָּה עַל הַחֲמוּרָה,
שֶׁכֵּן אִם הִפְרִישׁ לְעַצְמוֹ מָעוֹת עַל הַחֵלֶב וֶהֱבִיאָן עַל הַדָּם, עַל הַדָּם וֶהֱבִיאָן עַל הַחֵלֶב – שֶׁהֲרֵי מָעַל, וְכִיפֵּר? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״קׇרְבָּנוֹ עַל חַטָּאתוֹ״ – עַד שֶׁיְּהֵא קׇרְבָּנוֹ לְשֵׁם חֶטְאוֹ.
מַאי לֹא מָעַל וְלֹא כִּיפֵּר? תַּרְגְּמַהּ רַב שְׁמוּאֵל בַּר שִׁימִי קַמֵּיהּ דְּרַב פָּפָּא, הָכִי קָאָמַר: כֵּיוָן דְּלָא מָצֵי מָעֵיל, כַּפּוֹרֵי נָמֵי לָא מְכַפַּר, הוֹאִיל וְכָךְ לָא מָצֵי מְשַׁנֵּי.
אֲבָל מָעוֹת, כֵּיוָן דְּאִי מְשַׁנֵּי מָעֵיל וּמַיְיתֵי קׇרְבַּן מְעִילָה – אֵימָא בַּתְּחִלָּה נָמֵי מַיְיתֵי, קָא מַשְׁמַע לַן.
מַתְנִי׳ מְבִיאִין מֵהֶקְדֵּשׁ כִּשְׂבָּה – שְׂעִירָה, מֵהֶקְדֵּשׁ שְׂעִירָה – כִּשְׂבָּה, וּמֵהֶקְדֵּשׁ כִּשְׂבָּה וּשְׂעִירָה – תּוֹרִין וּבְנֵי יוֹנָה, וּמֵהֶקְדֵּשׁ תּוֹרִין וּבְנֵי יוֹנָה – עֲשִׂירִית הָאֵיפָה.
כֵּיצַד? הִפְרִישׁ לְכִשְׂבָּה אוֹ לִשְׂעִירָה, הֶעֱנִי – יָבִיא עוֹף, הֶעֱנִי – יָבִיא עֲשִׂירִית הָאֵיפָה. הִפְרִישׁ לַעֲשִׂירִית הָאֵיפָה, הֶעֱשִׁיר – יָבִיא עוֹף, הֶעֱשִׁיר – יָבִיא כִּשְׂבָּה וּשְׂעִירָה.
גְּמָ׳ מְנָא הָנֵי מִילֵּי? דְּתָנוּ רַבָּנַן: ״מֵחַטָּאתוֹ״, ״מֵחַטָּאתוֹ״, ״עַל חַטָּאתוֹ״, מָה תַּלְמוּד לוֹמַר?
מִנַּיִן אַתָּה אוֹמֵר שֶׁמְּבִיאִין מֵהֶקְדֵּשׁ כִּשְׂבָּה – שְׂעִירָה, וּמֵהֶקְדֵּשׁ שְׂעִירָה – כִּשְׂבָּה, וּמֵהֶקְדֵּשׁ כִּשְׂבָּה וּשְׂעִירָה – תּוֹרִים וּבְנֵי יוֹנָה, וּמֵהֶקְדֵּשׁ תּוֹרִין וּבְנֵי יוֹנָה – עֲשִׂירִית הָאֵיפָה,
כֵּיצַד? הִפְרִישׁ לְכִשְׂבָּה וְלִשְׂעִירָה וְהֶעֱנִי – יָבִיא עוֹף, הֶעֱנִי – יָבִיא עֲשִׂירִית הָאֵיפָה, הִפְרִישׁ עֲשִׂירִית הָאֵיפָה וְהֶעֱשִׁיר – יָבִיא עוֹף, הֶעֱשִׁיר – יָבִיא כִּשְׂבָּה אוֹ שְׂעִירָה.
הִפְרִישׁ כִּשְׂבָּה אוֹ שְׂעִירָה וְנִסְתָּאֲבוּ – יָבִיא בִּדְמֵיהֶן עוֹף, הִפְרִישׁ עוֹף וְנִסְתָּאֵב – לֹא יָבִיא בְּדָמָיו עֲשִׂירִית הָאֵיפָה, שֶׁאֵין לָעוֹף פִּדְיוֹן.
לָכֵן נֶאֱמַר ״מֵחַטָּאתוֹ״ ״עַל חַטָּאתוֹ״.
וְאִיצְטְרִיךְ לְמִכְתַּב ״מֵחַטָּאתוֹ״ גַּבֵּי כִּשְׂבָּה אוֹ שְׂעִירָה, וְאִיצְטְרִיךְ לְמִכְתַּב גַּבֵּי עוֹף. דְּאִי כְּתִיב קְרָא גַּבֵּי הֶקְדֵּשׁ כִּשְׂבָּה אוֹ שְׂעִירָה, הֲוָה אָמֵינָא: הִפְרִישׁ כִּשְׂבָּה, כִּי מִיעֲנֵי מֵהָלֵין מָעוֹת נַחֲלִינּוּן עַל עוֹף, דְּנַיְיתֵי עוֹף, דְּכִשְׂבָּה וָעוֹף תַּרְוַיְיהוּ מִינֵי דָּמִים נִינְהוּ.
אֲבָל עֲשִׂירִית הָאֵיפָה דְּלָאו מִינֵי דְּדָמִים נִינְהוּ, אִי לָא כְּתִיב קְרָא ״מֵחַטָּאתוֹ״ גַּבֵּי עוֹף, הֲוָה אָמֵינָא: כִּי מַפְרֵישׁ מָעוֹת לְקִינּוֹ וּמִיעֲנֵי – לָא מַיְיתֵי עֲשִׂירִית הָאֵיפָה, דְּלָאו מִינֵי דְּדָמִים הוּא, אֶלָּא מַיְיתֵי עֲשִׂירִית הָאֵיפָה מִן בֵּיתֵיהּ, וְהָלֵין מָעוֹת דְּאַפְרֵישׁ יִפְּלוּ לִנְדָבָה – אַהָכִי הֲדַר כְּתִיב קְרָא ״מֵחַטָּאתוֹ״ גַּבֵּי עוֹף, לְמֵימְרָא דְּמֵהֶקְדֵּשׁ דְּעוֹף נָמֵי מַיְיתֵי עֲשִׂירִית הָאֵיפָה,
וְהָכִי קָאָמַר: כִּי מַפְרִישׁ לַעֲשִׂירִית הָאֵיפָה, וְאַדְּמַיְיתֵי הֶעֱשִׁיר – נוֹסֵיף עֲלֵיהוֹן וְנַיְיתֵי עוֹף, הֶעֱשִׁיר – נוֹסֵיף עֲלֵיהוֹן וְנַיְיתֵי כִּשְׂבָּה אוֹ שְׂעִירָה.
וּמַאי טַעְמָא כְּתִיב ״עַל חַטָּאתוֹ״ גַּבֵּי עֲשִׂירִית הָאֵיפָה? דְּאִי כְּתַיב ״עַל חַטָּאתוֹ״ גַּבֵּי עוֹף, הֲוָה אָמֵינָא: כִּי מַפְרֵישׁ מָעוֹת לְקִינּוֹ וְהֶעֱשִׁיר – הוּא דְּמוֹסֵיף עֲלֵיהוֹן וּמַיְיתֵי כִּשְׂבָּה אוֹ שְׂעִירָה, דְּתַרְוַיְיהוּ מִינֵי דָמִים נִינְהוּ,
אֲבָל הִפְרִישׁ מָעוֹת לַעֲשִׂירִית הָאֵיפָה וְהֶעֱשִׁיר, הָלֵין דְּמַפְרֵישׁ, אִי לָא הֶעֱשִׁיר טוּבָא – נַיְיתֵי עוֹף, וְאִם הֶעֱשִׁיר טוּבָא – נַיְיתֵי כִּשְׂבָּה אוֹ שְׂעִירָה, וְהָלֵין מָעוֹת דְּאַפְרֵישׁ יִפְּלוּ לִנְדָבָה, אַהָכִי כְּתִיב קְרָא בְּהָדֵין חַטָּאת בַּעֲשִׁירוּת וְדַלּוּת ״מֵחַטָּאתוֹ״, וְגַבֵּי דַּלֵּי דַלּוּת ״עַל חַטָּאתוֹ״ – לְמִדְרַשׁ כִּדְאָמְרִינַן.
אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר אָמַר רַבִּי אוֹשַׁעְיָא: מְטַמֵּא מִקְדָּשׁ עָשִׁיר שֶׁהִפְרִישׁ קֵן