דף ביאור
מסכת כריתות דף ט״ז עמוד ב׳
דף זה מרכז את הביאור על יחידת המקור: פירושי המפרשים כלשונם, המקורות שהטקסט מצטט, החכמים הנזכרים בו וקישורים ישירים חזרה לטקסט.
לטקסט המלא במקורמסכת כריתות דף ט״ז עמוד ב׳
מסכת כריתות דף ט״ז עמוד ב׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה — 16 קטעים ממוספרים, כ־366 מילים — יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.
רש"י
מסתברא מהא מתני' דאמרינן לקמן:
השוכח עיקר שבת דסבור לא נכתבה שבת בתורה דהיינו העלם זה וזה בידו שגגת שבת ושגגת מלאכות:
חטאת אחת על כולן [דחדא] שגגה היא והתם ליכא למימר ימים שבינתיים הויין ידיעה דהא לא ידע לעולם עיקר שבת עד שילמוד:
היודע עיקר שבת שידע שארבעים אבות מלאכות אסורות בשבת אבל אינו יודע שהיום שבת דהיינו שגגת שבת וזדון מלאכות ועשה מלאכות הרבה בשבתות הרבה ולא נודע לו בינתיים שחטא:
חייב על כל שבת ושבת חטאת אחת משום דימים שבינתיים הויין ידיעה לענין שגגת שבת ואינו חייב על כל מלאכה ומלאכה של כל שבת ושבת דהא שגגת שבת וזדון מלאכות דהיינו הנה שהיא אחת אבל כגופין דמיין ליכא למימר (פשטו מינה) דנימא דמש"ה חייב על כל שבת דעל כרחיך מסיפא קדייק ואזיל דלית ליה להאי תנא שבתות כגופין דמיין וטעמא דרישא משום דימים שבינתיים הויין ידיעה לחלק:
היודע שהוא שבת ועשה מלאכות [הרבה] בשבתות הרבה ואותן שעשה בזו עשה בזו דשגג במלאכות הרבה כסבור מלאכה זו מותרת חייב על כל מלאכה ומלאכה על שבת ראשון דהיינו אחת שהיא הנה זדון שבת ושגגת מלאכות:
ואילו חייב על כל מלאכה ומלאכה על כל שבת ושבת לא קתני בהך סיפא גבי זדון שבת ושגגת מלאכות דכיון דאותן עצמן שעשה בזו עשה בזו ובהעלם אחד אלמא שבתות לאו כגופין דמיין וה"ל עושה מלאכה אחת כמה פעמים בהעלם אחד ואינו חייב אלא אחת:
מעין מלאכה אחת אינו חייב אלא אחת דכיון דאב אחד לכולן:
ועוד 12 קטעי פירוש על דף זה.
Rashi on Keritot 16b · Sefaria
תוספות
אמר רבה מסתברא כו' ופשט ליה דשבתות כי גופין דמיין כו'. ואם תאמר קשיא מיניה אדרבה שהרי רבה קאמר לעיל לר"א דקצר וקצר מחייב תרתי אפי' בשבת אחת וא"כ למה צריך שבתות כגופין דמיין וכן בנדה מאי נפקא ליה מיניה מגופין מוחלקין הא ר"א מחייב על כל ביאה וביאה וי"ל דר"א השיב לר"ע לפי דברי רבי עקיבא:
דתנן כלל גדול כו' אלא פשיטא ר"ע היא וש"מ ימים שבינתים כו' וא"ת מאי פשיטא ליה להביא ראיה מדבריו וי"ל דסבר רבה כיון דמיבעיא ליה בולדי מלאכות דהיינו העושה מלאכות הרבה מעין מלאכה אחת מיבעיא ליה הסמוכה לה דהיינו יודע שהוא שבת ועשה מלאכות הרבה כו' דהיינו זדון שבת ושגגת מלאכות אי שבתות כגופין דמיין או לא:
רב חסדא אמר כו' ופשט ליה ימים שבינתיים הויין ידיעה לחלק כו' כי קמייתי ראיה מיניה אבל לא מק"ו דהא אותיב ר"ע על הק"ו אלא מקבלה חייב על כל אחת ואחת:
אמר רב חסדא מנא אמינא לה דתניא הכותב כו' ומודה ר"ג שאם כתב כו' פטור - מהך לבד לא היינו מייתינן בשבתות כגופין מדחזינן דפטור דאיכא למימר דמיירי בשגגת שבת וזדון מלאכות ולכך פטור דימים שבנתיים הויא ידיעה לחלק דאף על גב דר' גמליאל קאמר אין ידיעה לחצי שיעור דלמא ידיעה כי ההיא מחלקת דאיכא לחלק בין ידיעה לימים שבינתיים ובימים שבינתיים מודה דאינה מצטרפת לכך צריך להביא טעם אחר שזדון שבת יש חשיבות לשבתות להיות כגופין משגגת שבת:
ותניא אחריתי כו' הא דתניא פטור בזדון שבת ושגגת מלאכות דכיון דשבתות כגופין דמיין גבי זדון שבת ושגגת מלאכות (דכיון דשבתות כגופין דמיין) ה"ל כעושה ב' חצאי מלאכות שאינן דומות זו לזו בהעלם אחת שפטור מכולם:
Tosafot on Keritot 16b · Sefaria
מה תמצאו כאן
יחידת טקסט מלאה של מסכת כריתות, דף ט״ז, עמוד ב׳, בהיקף של כ־366 מילים ב־16 קטעים. מספור הקטעים מאפשר לחזור לשורה מדויקת, והפירושים מובאים כלשונם מן המקור הנדפס.
המשך הרצף
מקורות מקבילים
שיעורים וכלי לימוד
מפת קטע אחר קטע של כל 16 הקטעים בדף: מילות הפתיחה, המהלכים הנמצאים בטקסט עצמו וקישור חזרה לאותו קטע במקור.
- קטע 124 מילים
נפתחת ב״מִסְתַּבְּרָא שִׁגְגַת שַׁבָּת וּזְדוֹן מְלָאכוֹת פְּשִׁיטָא לֵיהּ…״
- קטע 220 מילים
נפתחת ב״וּפְשַׁיט לֵיהּ דִּזְדוֹן שַׁבָּת וְשִׁגְגַת מְלָאכוֹת כְּגוּפִין…״
- קטע 324 מילים
נפתחת ב״אָמַר רַבָּה: מְנָא אָמֵינָא לַהּ? דִּתְנַן, כְּלָל…״
- קטע 429 מילים
נפתחת ב״הַיּוֹדֵעַ עִיקַּר שַׁבָּת, וְעָשָׂה מְלָאכוֹת הַרְבֵּה בְּשַׁבָּתוֹת…״
- קטע 512 מילים
נפתחת ב״וְאִילּוּ ״חַיָּיב עַל כׇּל אַב מְלָאכָה שֶׁל…״
- קטע 628 מילים
נפתחת ב״מַנִּי הָא? אִילֵימָא רַבִּי אֱלִיעֶזֶר, אֵימָא סֵיפָא:…״
- קטע 718 מילים
נפתחת ב״אֶלָּא פְּשִׁיטָא רַבִּי עֲקִיבָא הִיא, וּשְׁמַע מִינַּהּ…״
- קטע 821 מילים
נפתחת ב״זְדוֹן שַׁבָּת וְשִׁגְגַת מְלָאכוֹת הוּא דְּבָעֵי אִי…״
- קטע 933 מילים
נפתחת ב״אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי: לְעוֹלָם אֵימָא לָךְ זְדוֹן…״
- קטע 1018 מילים
נפתחת ב״וּפְשַׁיט לֵיהּ דְּיָמִים שֶׁבֵּינְתַיִים [הָוַיִין יְדִיעָה] לְחַלֵּק…״
- קטע 1131 מילים
נפתחת ב״רַב חִסְדָּא אָמַר: זְדוֹן שַׁבָּת וְשִׁגְגַת מְלָאכוֹת…״
- קטע 129 מילים
נפתחת ב״וּפְשַׁיט לֵיהּ יָמִים שֶׁבֵּינְתַיִים הָוַיִין יְדִיעָה לְחַלֵּק,…״
- קטע 139 מילים
נפתחת ב״וּפְשַׁט לֵיהּ דְּוַלְדֵי מְלָאכוֹת כִּמְלָאכוֹת דָּמַיִין, וְלָא…״
- קטע 1437 מילים
נפתחת ב״אָמַר רַב חִסְדָּא: מְנָא אָמֵינָא לַהּ? דְּתַנְיָא:…״
- קטע 1528 מילים
נפתחת ב״וְתַנְיָא אַחֲרִיתִי: הַכּוֹתֵב שְׁתֵּי אוֹתִיּוֹת בִּשְׁתֵּי שַׁבָּתוֹת,…״
- קטע 1625 מילים
נפתחת ב״בִּשְׁלָמָא לְדִידִי, דְּאָמֵינָא זְדוֹן שַׁבָּת וְשִׁגְגַת מְלָאכוֹת…״
חכמים הנזכרים בדף
- רבי עקיבא בן יוסף · תנאים · תנאים — עשרת הרוגי מלכות
ביום הכפורים היה רבי עקיבא מתדיין לפני טורנוסרופוס קיסר שחיק עצמות, והגיע עונת קריאת שמע, והיו מסרקים את בשרו במסרקות של ברזל…
מקור: מסכת כריתות דף ט״ז עמוד ב׳ · קטע 7 — “אֶלָּא פְּשִׁיטָא רַבִּי עֲקִיבָא הִיא, וּשְׁמַע מִינַּהּ שִׁגְגַת שַׁבָּת…”
- אביי [הכהן] · אמוראים · דור רביעי לאמוראים
דור רביעי לאמוראים ונקרא שמו נחמני על שם סבו.
מקור: מסכת כריתות דף ט״ז עמוד ב׳ · קטע 9 — “אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי: לְעוֹלָם אֵימָא לָךְ זְדוֹן שַׁבָּת וְשִׁגְגַת…”
לשון המקור
מִסְתַּבְּרָא שִׁגְגַת שַׁבָּת וּזְדוֹן מְלָאכוֹת פְּשִׁיטָא לֵיהּ דְּיָמִים שֶׁבֵּינְתַיִים הָוַיִין יְדִיעָה לְחַלֵּק, וּזְדוֹן שַׁבָּת וְשִׁגְגַת מְלָאכוֹת הוּא דְּבָעֵי מִינֵּיהּ – כְּגוּפִין דָּמְיָין, אוֹ לָאו.
וּפְשַׁיט לֵיהּ דִּזְדוֹן שַׁבָּת וְשִׁגְגַת מְלָאכוֹת כְּגוּפִין דָּמְיָין, וְלָא קַבֵּיל מִינֵּיהּ. וּפְשַׁט לֵיהּ, דְּוַלְדֵי מְלָאכוֹת כִּמְלָאכוֹת דָּמְיָין, וְלָא קַבֵּיל מִינֵּיהּ.
אָמַר רַבָּה: מְנָא אָמֵינָא לַהּ? דִּתְנַן, כְּלָל גָּדוֹל אָמְרוּ בַּשַּׁבָּת: כׇּל הַשּׁוֹכֵחַ עִיקַּר שַׁבָּת, וְעָשָׂה מְלָאכוֹת הַרְבֵּה בְּשַׁבָּתוֹת הַרְבֵּה – אֵינוֹ חַיָּיב אֶלָּא אַחַת.
הַיּוֹדֵעַ עִיקַּר שַׁבָּת, וְעָשָׂה מְלָאכוֹת הַרְבֵּה בְּשַׁבָּתוֹת הַרְבֵּה – חַיָּיב עַל כׇּל שַׁבָּת וְשַׁבָּת. הַיּוֹדֵעַ שֶׁהוּא שַׁבָּת וְעָשָׂה מְלָאכוֹת הַרְבֵּה בְּשַׁבָּתוֹת הַרְבֵּה – חַיָּיב עַל כׇּל אַב מְלָאכָה וּמְלָאכָה.
וְאִילּוּ ״חַיָּיב עַל כׇּל אַב מְלָאכָה שֶׁל כׇּל שַׁבָּת וְשַׁבָּת״ לָא קָתָנֵי.
מַנִּי הָא? אִילֵימָא רַבִּי אֱלִיעֶזֶר, אֵימָא סֵיפָא: הָעוֹשֶׂה מְלָאכוֹת הַרְבֵּה מֵעֵין מְלָאכָה אַחַת – אֵין חַיָּיב אֶלָּא אֶחָת, וְאִי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר – חַיָּיב עַל כׇּל וַלְדֵי מְלָאכוֹת כִּמְלָאכוֹת!
אֶלָּא פְּשִׁיטָא רַבִּי עֲקִיבָא הִיא, וּשְׁמַע מִינַּהּ שִׁגְגַת שַׁבָּת וּזְדוֹן מְלָאכוֹת פְּשִׁיטָא לֵיהּ דְּיָמִים שֶׁבֵּינְתַיִים הָוַיִין יְדִיעָה לְחַלֵּק,
זְדוֹן שַׁבָּת וְשִׁגְגַת מְלָאכוֹת הוּא דְּבָעֵי אִי כְּגוּפִין דָּמְיָין, וּפְשַׁט לֵיהּ דִּכְגוּפִין דָּמְיָין, וַלְדֵי מְלָאכוֹת כִּמְלָאכוֹת דָּמְיָין, וְתַרְוַיְיהוּ לָא קַבֵּיל מִינֵּיהּ.
אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי: לְעוֹלָם אֵימָא לָךְ זְדוֹן שַׁבָּת וְשִׁגְגַת מְלָאכוֹת פְּשִׁיטָא לֵיהּ לְרַבִּי עֲקִיבָא דְּשַׁבָּתוֹת לָאו כְּגוּפִין דָּמְיָין, וְשִׁגְגַת שַׁבָּת וּזְדוֹן מְלָאכוֹת הוּא דְּבָעֵי מִינֵּיהּ, דְּיָמִים שֶׁבֵּינְתַיִים מִי הָוַיִין יְדִיעָה לְחַלֵּק אוֹ לָא.
וּפְשַׁיט לֵיהּ דְּיָמִים שֶׁבֵּינְתַיִים [הָוַיִין יְדִיעָה] לְחַלֵּק וְקַבֵּיל מִינֵּיהּ, וּפְשַׁט לֵיהּ וַלְדֵי מְלָאכוֹת כִּמְלָאכוֹת דָּמַיִין וְלָא קַבֵּיל מִינֵּיהּ.
רַב חִסְדָּא אָמַר: זְדוֹן שַׁבָּת וְשִׁגְגַת מְלָאכוֹת – אֲפִילּוּ רַבִּי עֲקִיבָא סְבִירָא לֵיהּ דִּכְגוּפִין דָּמְיָין, וְכִי בָּעֵי מִינֵּיהּ, שִׁגְגַת שַׁבָּת וּזְדוֹן מְלָאכוֹת הוּא דְּבָעֵי מִינֵּיהּ, דְּיָמִים שֶׁבֵּינְתַיִים אִי הָוְיָין יְדִיעָה לְחַלֵּק.
וּפְשַׁיט לֵיהּ יָמִים שֶׁבֵּינְתַיִים הָוַיִין יְדִיעָה לְחַלֵּק, וְקַבֵּיל מִינֵּיהּ.
וּפְשַׁט לֵיהּ דְּוַלְדֵי מְלָאכוֹת כִּמְלָאכוֹת דָּמַיִין, וְלָא קַבֵּיל מִינֵּיהּ.
אָמַר רַב חִסְדָּא: מְנָא אָמֵינָא לַהּ? דְּתַנְיָא: הַכּוֹתֵב שְׁתֵּי אוֹתִיּוֹת בְּהֶעְלֵם אֶחָד – חַיָּיב. בִּשְׁתֵּי הֶעְלֵמוֹת – רַבָּן גַּמְלִיאֵל מְחַיֵּיב, וַחֲכָמִים פּוֹטְרִין. וּמוֹדֶה רַבָּן גַּמְלִיאֵל, שֶׁאִם כָּתַב אוֹת אַחַת בְּשַׁבָּת זוֹ וְאוֹת אַחַת בְּשַׁבָּת אַחֶרֶת – פָּטוּר.
וְתַנְיָא אַחֲרִיתִי: הַכּוֹתֵב שְׁתֵּי אוֹתִיּוֹת בִּשְׁתֵּי שַׁבָּתוֹת, אֶחָד בְּשַׁבָּת זוֹ וְאֶחָד בְּשַׁבָּת זוֹ – רַבָּן גַּמְלִיאֵל מְחַיֵּיב, וַחֲכָמִים פּוֹטְרִין. קָא סָלְקָא דַעְתָּךְ, דְּרַבָּן גַּמְלִיאֵל כְּרַבִּי עֲקִיבָא סְבִירָא לֵיהּ.
בִּשְׁלָמָא לְדִידִי, דְּאָמֵינָא זְדוֹן שַׁבָּת וְשִׁגְגַת מְלָאכוֹת אֲפִילּוּ רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר דְּשַׁבָּתוֹת כְּגוּפִין דָּמְיָין, הָא דְּתַנְיָא פָּטוּר – בִּזְדוֹן שַׁבָּת וְשִׁגְגַת מְלָאכוֹת, דְּשַׁבָּתוֹת כְּגוּפִין דָּמְיָין.