דף ביאור
מסכת חולין דף ע״א עמוד א׳פרק 4 בהמה המקשה
דף זה מרכז את הביאור על יחידת המקור: פירושי המפרשים כלשונם, המקורות שהטקסט מצטט, החכמים הנזכרים בו וקישורים ישירים חזרה לטקסט.
לטקסט המלא במקורמסכת חולין דף ע״א עמוד א׳
מסכת חולין דף ע״א עמוד א׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה - 24 קטעים ממוספרים, כ־297 מילים - יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.
לשון המקור
בְּהֵמָה טְמֵאָה בִּכְלַל חַיָּה טְמֵאָה, בְּהֵמָה טְהוֹרָה בִּכְלַל חַיָּה טְהוֹרָה, וּבַלָּשׁוֹן הַזֶּה אָמַר לִי: חֲבָל עַל בֶּן עַזַּאי שֶׁלֹּא שִׁימֵּשׁ אֶת רַבִּי יִשְׁמָעֵאל.
חַיָּה בִּכְלַל בְּהֵמָה מְנָלַן? דִּכְתִיב: ״זֹאת הַבְּהֵמָה אֲשֶׁר תֹּאכֵלוּ שׁוֹר שֵׂה כְשָׂבִים וְגוֹ׳ אַיָּל וּצְבִי וְיַחְמוּר וְגוֹ׳״, הָא כֵּיצַד? חַיָּה בִּכְלַל בְּהֵמָה.
בְּהֵמָה בִּכְלַל חַיָּה מְנָלַן? דִּכְתִיב: ״זֹאת הַחַיָּה אֲשֶׁר תֹּאכְלוּ מִכׇּל הַבְּהֵמָה אֲשֶׁר עַל הָאָרֶץ כֹּל מַפְרֶסֶת פַּרְסָה״, הָא כֵּיצַד? בְּהֵמָה בִּכְלַל חַיָּה.
חַיָּה טְהוֹרָה בִּכְלַל בְּהֵמָה טְהוֹרָה – לְסִימָנִים.
חַיָּה טְמֵאָה בִּכְלַל בְּהֵמָה טְמֵאָה – לְהַרְבָּעָה.
בְּהֵמָה טְמֵאָה בִּכְלַל חַיָּה טְמֵאָה – לְכִדְרַבִּי.
דְּתַנְיָא, רַבִּי אוֹמֵר: אֶקְרָא אֲנִי ״חַיָּה״, בְּהֵמָה לָמָּה נֶאֶמְרָה?
נֶאֶמְרָה כָּאן ״בְּהֵמָה טְמֵאָה״, וְנֶאֱמַר לְהַלָּן ״בְּהֵמָה טְמֵאָה״, מָה לְהַלָּן טוּמְאַת קֹדֶשׁ – אַף כָּאן טוּמְאַת קֹדֶשׁ.
בְּהֵמָה טְהוֹרָה בִּכְלַל חַיָּה טְהוֹרָה, לִיצִירָה, דִּתְנַן: הַמַּפֶּלֶת מִין בְּהֵמָה חַיָּה וָעוֹף, בֵּין טְמֵאִין בֵּין טְהוֹרִין, אִם זָכָר – תֵּשֵׁב לְזָכָר.
אִם נְקֵבָה – תֵּשֵׁב לִנְקֵבָה.
אֵינוֹ יָדוּעַ – תֵּשֵׁב לְזָכָר וְלִנְקֵבָה,
דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר.
וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: כֹּל שֶׁאֵינוֹ מִצּוּרַת אָדָם אֵינוֹ וָלָד.
וּלְרַבָּנַן, הַאי קְרָא לְמָה לִי?
כּוּלֵּיהּ לְכִדְרַבִּי הוּא דַּאֲתָא.
מַתְנִי׳ הָאִשָּׁה שֶׁמֵּת וְלָדָהּ בְּתוֹךְ מֵעֶיהָ, וּפָשְׁטָה חַיָּה אֶת יָדָהּ וְנָגְעָה בּוֹ – הַחַיָּה טְמֵאָה טוּמְאַת שִׁבְעָה, וְהָאִשָּׁה טְהוֹרָה עַד שֶׁיֵּצֵא הַוָּלָד.
גְּמָ׳ אָמַר רַבָּה: כְּשֵׁם שֶׁטּוּמְאָה בְּלוּעָה אֵינָהּ מְטַמְּאָה, כָּךְ טׇהֳרָה בְּלוּעָה אֵינָהּ מִיטַּמְּאָה.
טוּמְאָה בְּלוּעָה מְנָלַן? דִּכְתִיב: ״וְהָאֹכֵל מִנִּבְלָתָהּ יְכַבֵּס בְּגָדָיו״, מִי לָא עָסְקִינַן דַּאֲכַל סָמוּךְ לִשְׁקִיעַת הַחַמָּה, וְקָאָמַר רַחֲמָנָא טָהוֹר.
וְדִלְמָא שָׁאנֵי הָתָם, דְּלָא חַזְיָא לְגֵר.
הָנִיחָא לְרַבִּי יוֹחָנָן, דְּאָמַר: אַחַת זוֹ וְאַחַת זוֹ, עַד לְכֶלֶב – שַׁפִּיר.
אֶלָּא לְבַר פְּדָא, דְּאָמַר: טוּמְאָה חֲמוּרָה לְגֵר, וְטוּמְאָה קַלָּה עַד לְכֶלֶב – מִשּׁוּם דְּלָא חַזְיָא לְגֵר הוּא!
נְהִי דְּלָא חַזְיָא בְּפָנָיו, שֶׁלֹּא בְּפָנָיו מִיחַזְיָא חַזְיָא לֵיהּ.
אַשְׁכְּחַן טוּמְאָה בְּלוּעָה, טׇהֳרָה בְּלוּעָה מְנָלַן?
קַל וָחוֹמֶר: וּמָה כְּלִי חֶרֶס הַמּוּקָּף צָמִיד פָּתִיל, שֶׁאֵינוֹ מַצִּיל עַל טוּמְאָה שֶׁבְּתוֹכוֹ מִלְּטַמֵּא, דְּאָמַר מָר: טוּמְאָה רְצוּצָה בּוֹקַעַת וְעוֹלָה עַד לָרָקִיעַ – מַצִּיל עַל טׇהֳרָה שֶׁבְּתוֹכוֹ מִלְּטַמֵּא,