בוני התלמוד

    דף ביאור

    מסכת חולין דף ס״ה עמוד א׳פרק 3 אלו טרפות

    דף זה מרכז את הביאור על יחידת המקור: פירושי המפרשים כלשונם, המקורות שהטקסט מצטט, החכמים הנזכרים בו וקישורים ישירים חזרה לטקסט.

    לטקסט המלא במקור
    תלמוד בבלי · מפת הדף

    מסכת חולין דף ס״ה עמוד א׳

    מסכת חולין דף ס״ה עמוד א׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה - 10 קטעים ממוספרים, כ־269 מילים - יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.

    לשון המקור

    בְּתַרְתֵּי תֵּיבוֹת, שְׁמַע מִינַּהּ תְּרֵי שֵׁמוֹת נִינְהוּ.

    אֶלָּא מֵעַתָּה ״אֶת כְּדׇר לָעֹמֶר״ דְּפָסֵק לְהוּ סָפְרָא בִּתְרֵי, הָכִי נָמֵי דִּתְרֵי שְׁמֵי נִינְהוּ? אָמְרִי: הָתָם בִּשְׁתֵּי תֵּיבוֹת פָּסֵיק לְהוּ, בִּשְׁנֵי שִׁיטִין לָא פָּסֵיק לְהוּ, אֲבָל הָכָא אֲפִילּוּ בִּשְׁנֵי שִׁיטִין נָמֵי פָּסֵיק לְהוּ.

    אֲבָל אָמְרוּ חֲכָמִים: כׇּל עוֹף. תַּנְיָא, רַבָּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: דּוֹרֵס וְאוֹכֵל – בְּיָדוּעַ שֶׁהוּא טָמֵא, יֵשׁ לוֹ אֶצְבַּע יְתֵירָה וְזֶפֶק וְקֻרְקְבָנוֹ נִקְלָף – בְּיָדוּעַ שֶׁהוּא טָהוֹר. רַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי צָדוֹק אוֹמֵר: מוֹתְחִין לוֹ חוּט שֶׁל מְשִׁיחָה, אִם חוֹלֵק אֶת רַגְלָיו, שְׁתַּיִם לְכָאן וּשְׁתַּיִם לְכָאן – טָמֵא, שָׁלֹשׁ לְכָאן וְאַחַת לְכָאן – טָהוֹר. רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אוֹמֵר: כׇּל עוֹף הַקּוֹלֵט מִן הָאֲוִיר – טָמֵא.

    צִיפַּרְתָּא נָמֵי מִקְלָט קָלְטָה! אָמַר אַבָּיֵי: ״קוֹלֵט וְאוֹכֵל״ קָאָמְרִי.

    אֲחֵרִים אוֹמְרִים: שָׁכֵן עִם טְמֵאִים – טָמֵא, עִם טְהוֹרִים – טָהוֹר.

    כְּמַאן? כְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר, דְּתַנְיָא: רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: לֹא לְחִנָּם הָלַךְ זַרְזִיר אֵצֶל עוֹרֵב, אֶלָּא מִפְּנֵי שֶׁהוּא מִינוֹ. אֲפִילּוּ תֵּימָא רַבָּנַן, שָׁכֵן וְנִדְמֶה קָאָמְרִינַן.

    וּבַחֲגָבִים, כֹּל שֶׁיֵּשׁ לוֹ כּוּ׳. מַאי רוּבּוֹ? אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: רוֹב אׇרְכּוֹ, וְאָמְרִי לַהּ: רוֹב הֶקֵּיפוֹ. אָמַר רַב פָּפָּא: הִלְכָּךְ בָּעֵינַן רוֹב אׇרְכּוֹ, וּבָעֵינַן רוֹב הֶקֵּיפוֹ.

    תָּנוּ רַבָּנַן: אֵין לוֹ עַכְשָׁיו וְעָתִיד לְגַדֵּל לְאַחַר זְמַן, כְּגוֹן הַזַּחַל – מוּתָּר. רַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: ״אֲשֶׁר לֹא כְרָעַיִם״ – אַף עַל פִּי שֶׁאֵין לוֹ עַכְשָׁיו וְעָתִיד לְגַדֵּל לְאַחַר זְמַן. מַאי זַחַל? אָמַר אַבָּיֵי: אַסְקְרָא.

    תָּנוּ רַבָּנַן: ״אֶת אֵלֶּה מֵהֶם תֹּאכֵלוּ אֶת הָאַרְבֶּה וְגוֹ׳״. אַרְבֶּה – זֶה גּוֹבַאי, סַלְעָם – זֶה רָשׁוֹן, חַרְגּוֹל – זֶה נִיפּוּל, חָגָב – זֶה נַדְיָאן. מָה תַּלְמוּד לוֹמַר ״לְמִינוֹ״ ״לְמִינֵהוּ״ ״לְמִינֵהוּ״ ״לְמִינֵהוּ״ אַרְבַּע פְּעָמִים? לְהָבִיא צִיפּוֹרֶת כְּרָמִים, וְיוֹחָנָא יְרוּשַׁלְמִית, וְהָעַרְצוּבְיָא, וְהָרַזְבָּנִית.

    דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל תָּנָא: אֵלּוּ כְּלָלֵי כְלָלוֹת, וְאֵלּוּ פְּרָטֵי פְרָטוֹת. ״אַרְבֶּה״ – זֶה ״גּוֹבַאי״, ״לְמִינוֹ״ לְהָבִיא