בוני התלמוד

    דף ביאור

    מסכת חולין דף מ״ו עמוד ב׳פרק 3 אלו טרפות

    דף זה מרכז את הביאור על יחידת המקור: פירושי המפרשים כלשונם, המקורות שהטקסט מצטט, החכמים הנזכרים בו וקישורים ישירים חזרה לטקסט.

    לטקסט המלא במקור
    תלמוד בבלי · מפת הדף

    מסכת חולין דף מ״ו עמוד ב׳

    מסכת חולין דף מ״ו עמוד ב׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה - 12 קטעים ממוספרים, כ־278 מילים - יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.

    לשון המקור

    כַּאֲהִינָא סוּמָּקָא – כְּשֵׁרָה. אִינְּקִיב תַּתָּאָה וְלָא אִינְּקִיב עִילָּאָה – מַגֵּין אוֹ לָא מַגֵּין?

    פְּלִיגִי בַּהּ רַב אַחָא וְרָבִינָא, חַד אָמַר: לָא מַגֵּין, וְחַד אָמַר: מַגֵּין. וְהִלְכְתָא מַגֵּין, כִּדְרַב יוֹסֵף, דְּאָמַר רַב יוֹסֵף: הַאי רֵיאָה דְּאָוְושָׁא, אִי יָדְעִינַן הֵיכָא אָוְושָׁא – מוֹתְבִינַן עֲלַהּ גַּדְפָּא אוֹ רוּקָּא אוֹ גִילָא, אִי מְבַצְבְּצָא – טְרֵפָה, וְאִי לָא – כְּשֵׁרָה. וְאִי לָא יָדְעִינַן הֵיכָא אָוְושָׁא – מַיְיתִינַן מְשִׁיכְלְתָא דְּמַיָּא פָּשׁוֹרֵי וּמוֹתְבִינַן לַהּ בְּגַוַּהּ.

    בְּחַמִּימֵי לָא – דְּכָוְוצִי, בְּקָרִירֵי לָא – דִּמְטָרְשִׁי, אֶלָּא מוֹתְבִינַן בְּפָשׁוֹרֵי וְנָפְחִינַן לַהּ. אִי מְבַצְבְּצָא – טְרֵפָה, וְאִי לָא – כְּשֵׁרָה. תַּתָּאָה אִינְּקִיב, עִילָּאָה לָא אִינְּקִיב, וְהַאי דְּאָוְושָׁא – זִיקָא דְּבֵינֵי בֵּינֵי הוּא.

    (אֲהִינֵי סוּמָּקָא דִּיבַשׁ גִּילְדֵי, סִימָן).

    גּוּפָא, אָמַר רָבָא: הַאי רֵיאָה דְּאִיגְּלִיד כַּאֲהִינָא סוּמָּקָא – כְּשֵׁרָה. וְאָמַר רָבָא: רֵיאָה שֶׁהֶאֱדִימָה מִקְצָתָהּ – כְּשֵׁרָה, כּוּלָּהּ – טְרֵפָה.

    אֲמַר לֵיהּ רָבִינָא לְרָבָא: מִקְצָתָהּ מַאי טַעְמָא? דְּהָדְרָא בָּרְיָא, כּוּלָּהּ נָמֵי הָדְרָא בָּרְיָא! מִי לָא תַּנְיָא: וּשְׁאָר שְׁקָצִים וּרְמָשִׂים, עַד שֶׁיֵּצֵא מֵהֶם דָּם.

    וְכִי תֵּימָא: לִשְׁמוֹנָה שְׁרָצִים מְדַמֵּינַן לַהּ, דְּתַנְיָא: נִצְרַר הַדָּם, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא יָצָא. אִי הָכִי, אֲפִילּוּ מִקְצָתָהּ נָמֵי! אֶלָּא, לָא שְׁנָא.

    וְאָמַר רָבָא: רֵיאָה שֶׁיָּבְשָׁה מִקְצָתָהּ – טְרֵפָה. וְכַמָּה? אָמַר רַב פַּפִּי מִשְּׁמֵיהּ דְּרָבָא: כְּדַי שֶׁתִּפָּרֵךְ בְּצִפּוֹרֶן.

    כְּמַאן, כְּרַבִּי יוֹסֵי בֶּן הַמְשׁוּלָּם? דְּתַנְיָא: אֵיזוֹ הִיא יְבֵשָׁה – שֶׁאִם תִּינָּקֵב וְאֵינָהּ מוֹצִיאָה טִיפַּת דָּם; רַבִּי יוֹסֵי בֶּן הַמְשׁוּלָּם אוֹמֵר: יְבֵשָׁה כְּדֵי שֶׁתְּהֵא נִפְרֶכֶת בְּצִפּוֹרֶן.

    אֲפִילּוּ תֵּימָא רַבָּנַן, גַּבֵּי אוֹזֶן בְּכוֹר דְּקָא שָׁלֵיט בֵּיהּ זִיקָא – לָא הָדְרָא בָּרְיָא, אֲבָל רֵיאָה דְּלָא קָא שָׁלֵיט בַּהּ אַוֵּירָא – הָדְרָא בָּרְיָא. וְאָמַר רָבָא: הַאי רֵיאָה דְּקָיְימָא גִּילְדֵּי גִּילְדֵּי, אוּכָּמֵי אוּכָּמֵי, חֶזְוָותָא חֶזְוָותָא – כְּשֵׁרָה.

    אָמַר אַמֵּימָר מִשְּׁמֵיהּ דְּרָבָא: אֵין מַקִּיפִין בְּבוּעֵי.

    וְאָמַר רָבָא: הָנֵי תַּרְתֵּי אוּנֵּי דִּסְרִיכָן לַהֲדָדֵי, לֵית לְהוּ בְּדִיקָה. וְלָא אֲמַרַן אֶלָּא שֶׁלֹּא כְּסִדְרָן, אֲבָל כְּסִדְרָן – הַיְינוּ רְבִיתַיְיהוּ.