מסכת חולין דף ק״מ עמוד ב׳

א"כ דאמן נמי מקשת להו ומתקח לך ולא לכלביך ממעט האם כמו האפרוחים אם טמאה נמי מהתם אימעיט:

והתניא אם אפרוחים טרפה חייב לשלח קס"ד דה"ק אמן של אפרוחים שהן טרפות והאם כשרה חייב לשלח ולא דרשינן תקח לך ולא לכלביך:

מיעוט סימנים של אפרוחין תחת האם:

מהו לחייבו בשלוח האם כיון שבידו לגמור את השחיטה תקח לך קרינא ביה וחייב לשלח או דילמא השתא מיהת כל זמן שלא גמר בהם סימנים פטור מלשלח ונוטל את האם בהיתר ואח"כ גומר שחיטה:

מטלית פרוסה על הביצים והאם רובצת עליה מי הויא חציצה דלא ליבעי שלוח דלא קרינא ביה רובצת או לא:

כנפים נוצה תלושה:

ביצים מוזרות שאין אפרוח בא מהן כדאמרי' במתני' דלא מיחייבי בשלוח:

מהו שיחוצו אם תמצא לומר ביצים מוזרות חוצצים ב' סדרי ביצים בני קיימא זה ע"ג זה מהו אם נתכוין ליטול התחתונים מי הוו אמצעים חציצה ופטור מלשלח או לא:

הכי גרסינן וכן נמצא בספר ישן והתניא אם אפרוח טרפה חייב וקא סלקא דעתך דטרפה קאי אאפרוח ומשני הכי קאמר אפרוח שאמו טרפה אבל לספרים דגרסי אפרוחים טריפות אינו מיושב:

שני סדרי ביצים זה על גב זה מהו פי' אי הוי חציצה ויכול ליקח התחתונים קודם שילוח ואי לא הויא חציצה אסור ליקח עד שישלח כדאמרינן לקמן:

מה ביניהן דלא נגע עלייהו תימה הא דמחייב לעיל ברובדי אילן היכי מיירי אי אפילו בלא נגע מן הצד כלל מאי משני הכא אף על גביהן דלא נגעה עלייהו והיינו רובדי אילן משמע הא מן הצד נגעה אכתי תקשה דהא חייב ברובדי אילן לעיל אע"ג דלא נגעה כלל ואי לא מחייב לעיל אלא בנגעה מן הצד דוקא אם כן מאי קאמר בסמוך מעופפת איצטריכא ליה דאפילו כנפיה נוגעות בקן כיון דההוא נוגעים במן הצד אכתי תקשה ליתני רובדי אילן וכ"ש מעופפת דהא ברובדי אילן מיירי נמי בנוגעים מן הצד:

שני סידרי ביצים זו על גב זו פרש"י ז"ל ביצים בני קיימא אם נתכוון ליטול התחתונים מי הוו אמצעיים חציצה ופוטר מלשלח. ואינו מחוור הא מכל מקום האם רובצת על הביצים העליונים, ואפילו לא יטול לא עליונים ולא תחתונים הא תנן (קמא, א) הריני נוטל את האם ומשלח את הבנים לא אמר כלום.

אלא הכא בשעליונים ביצי עוף טמא ואי נמי בביצים מזומנים דומיא דמטלית, וכגון ששלח ידו לקן ושם על הביצים ביצים שלו כדי שיעשו חציצה בין האם לביצים כנ"ל.

שני סדרי ביצים זו על גב זו פרש"י ז"ל סדרי ביצים בני קיימא אם נתכוין ליטול את התחתונים מי הוי האמצעים חוצצין ופטור מלשלח והקשו עליו דהא מ"מ האם רובצת על הביצים העליונים ואפי' לא יטול לא עליונים ולא תחתונים ה"ל כאומר הריני נוטל את האם ומשלח את הבצים דהיינו עליונים שהוא חייב כדתנן בהדיא ופי' רבינו הגדול ז"ל דאיירי כשהיו עליונים ביצי עוף טמא או שאינם ממינה שהוא פטור עליהם ואין חייב אלא בשביל התחתונים ואסיקנא דקורא נקבה הכל מודים שחייבת בשילוח אע"פ שרובצת על ביצי' אחרים ובקורא זכר הילכתא כרבנן דפטורים מלשלחם ויונה ע"ג חסיל וחסיל ע"ג יונה בעייא בגמ' ולא איפשט' ולחומרא ואם היתה יושבת על שני רובדי אילן רואין כל שאלו תשמט נופלת עליהם כך חייב לשלח ואם לאו פטור היתה יושבת ביניהן פטור מלשלח היתה מעופפת וכנפי' נוגעות בקן מן הצד פטור מלשלח ואם אין שם אלא אפרוח א' או ביצה א' חייב לשלח היה שם אפרוחים מפריחים או ביצים חוזרות פטור מלשלח דלהכי כתיב על אפרוחים או על הבצים ולא כתיב עליהם לאקושי אפרוחים לביצים וביצים לאפרוחים:

הושיט את ידו לקן ושחט מקצת סימנים של אפרוחים והניחם הואיל ובידו לגמרם הרי יש כאן תקח לך וחייב לשלח את האם אע"פ שלא גמר ומ"מ בזו אם לא שלח אינו לוקה:

היתה מטלית פרוסה על הביצים וחוצצת בין רביצת האם לביצים אע"פ שאין בשר האם נוגעת בביצים הרי זה חייב לשלח ואם לא שלח אינו לוקה וכן אם היתה נוצה תלושה מפסקת ביניהם:

ביצים מוזרות והם שאין אפרוח בא מהם אין הרובצת עליהם בדין שלוח כמו שיתבאר היו ביצים מוזרות מפסיקות בין ביצים הראויים לאפרוח ובין האם חייב לשלח ואם לא שלח אינו לוקה היו כלם ביצים הראויים לאפרוח אלא שהיו שתים שורות של ביצים זו על גב זו ולא נתכון ליטול אלא התחתונים והרי שורה העליונה חוצצת הרי האם בדין שלוח ואם לא שלח אינו לוקה זכר הרובץ על האפרוחים אינו בדין שלוח כמו שהתבאר היה הזכר רובץ על האפרוחים או הביצים והנקבה רובצת עליו הרי האם בדין שלוח ואם לא שלח אינו לוקה וגדולי המחברים כתבו כן באם על גבי אם:

עוף טהור נקבה שהיתה רובצת על ביצים שלא ממינה כגון יונה על גבי ביצי תסיל והוא עוף הנקרא טודו או תסיל על גבי יונה או כיוצא באלו הרי זו בדין שלוח ואף בזו אם לא שלח אינו לוקה:

המשנה הרביעית והכונה להתחיל בה בביאור החלק השלישי ר"ל איזה צד מפקיע את המין המחוייב ממצוה זו ואיזה אינו מפקיע היתה מעופפת בזמן שכנפיה נוגעים בקן חייב לשלח אין כנפיה נוגעין בקן פטור מלשלח אין שם אלא אפרוח אחד או ביצה אחת חייב לשלח שנ' קן קן מ"מ היו שם אפרוחים מפרחים וביצים מוזרות פטור מלשלח שנ' והאם רובצת על האפרוחים או על הביצים מה אפרוחים בני קיימא אף ביצים בני קיימא [יצאו מוזרות] מה ביצים שצריכין לאמם אף אפרוחים שצריכים לאמם [יצאו מפריחין] שלחה וחזרה אפי' ארבעה חמשה פעמים חייב לשלח שנ' שלח תשלח [את האם] אמר הריני נוטל את האם ומשלח את הבנים חייב שנ' שלח תשלח את האם נטל את הבנים והחזירן לקן ואחר כך חזרה האם עליהן פטור מלשלח אמר הר"מ פי' שלח מקור והמקור נופל על המעט והרב לפיכך חייב מצד שהוא מקור לשלח אותם ואפי' אלף פעמים וכל ההלכה הזאת מבוארת:

אמר המאירי היתה מעופפת ר"ל שהתחילה לעוף בשעה שרוצה זה ליטול את הבנים ואינה רובצת עליהם אם היו כנפיה נוגעות עדין בקן חייב לשלוח שעדין היא בדין רביצה אבל אם עמדה לה מכל וכל עד שאין כנפיה נוגעות בקן יצאה לה מכלל רביצה ופטור מלשלחה אין שם אלא אפרוח אחד או ביצה אחת חייב לשלח לא נאמר ביצים ואפרוחים בלשון רבים אלא שדבר הכתוב בהווה היו האפרוחים גדולים עד שהם מפרחים ואין צריכים לאמם יצאו מכלל בנים ויכול ליטול אף האם:

היו ביצים אלו מוזרות והם שנתחממו תחתיה ושאין אפרוח נוצר מהן כגון שהיו מספנא מארעא אין האם בדין שלוח כלל:

שלח את האם וחזרה קודם שיטול את הבנים חייב לשלחה פעם אחרת וכן כל זמן שתחזור עליהם אפי' מאה פעמים רצה ליטול את האם ולשלח את הבנים אין זה כלום על כל פנים צריך הוא לשלח את האם נטל את הבנים ושלח את האם ואחר כן החזיר את הבנים לקן ואחר כך חזרה האם עליהן פטור מלשלח:

בפרש"י בד"ה ליתני רובדי כו' דפטור וכ"ש מעופפות כו' עכ"ל כצ"ל:

תוס' בד"ה ב' סדרי בצים כו' ויכול ליקח התחתונים כו' כדאמרינן לקמן עכ"ל ר"ל דכל אינך אבעיות הוו שפיר על האם אם מותר ליקחנה אי חייבת בשילוח אבל הך איבעיא על האם ודאי דלא קמבעיא ליה דחייבת משום ביצים העליונים אלא על ביצים תחתונים קמבעיא ליה כדאמרינן לקמן דאסור לזכות גם בביצים בלא שילוח האם וק"ל: