דף ביאור
מסכת חולין דף ק״מ עמוד ב׳
דף זה מרכז את הביאור על יחידת המקור: פירושי המפרשים כלשונם, המקורות שהטקסט מצטט, החכמים הנזכרים בו וקישורים ישירים חזרה לטקסט.
לטקסט המלא במקורמסכת חולין דף ק״מ עמוד ב׳
מסכת חולין דף ק״מ עמוד ב׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה — 25 קטעים ממוספרים, כ־554 מילים — יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.
רש"י
א"כ דאמן נמי מקשת להו ומתקח לך ולא לכלביך ממעט האם כמו האפרוחים אם טמאה נמי מהתם אימעיט:
והתניא אם אפרוחים טרפה חייב לשלח קס"ד דה"ק אמן של אפרוחים שהן טרפות והאם כשרה חייב לשלח ולא דרשינן תקח לך ולא לכלביך:
מיעוט סימנים של אפרוחין תחת האם:
מהו לחייבו בשלוח האם כיון שבידו לגמור את השחיטה תקח לך קרינא ביה וחייב לשלח או דילמא השתא מיהת כל זמן שלא גמר בהם סימנים פטור מלשלח ונוטל את האם בהיתר ואח"כ גומר שחיטה:
מטלית פרוסה על הביצים והאם רובצת עליה מי הויא חציצה דלא ליבעי שלוח דלא קרינא ביה רובצת או לא:
כנפים נוצה תלושה:
ביצים מוזרות שאין אפרוח בא מהן כדאמרי' במתני' דלא מיחייבי בשלוח:
מהו שיחוצו אם תמצא לומר ביצים מוזרות חוצצים ב' סדרי ביצים בני קיימא זה ע"ג זה מהו אם נתכוין ליטול התחתונים מי הוו אמצעים חציצה ופטור מלשלח או לא:
ועוד 18 קטעי פירוש על דף זה.
Rashi on Chullin 140b · Sefaria · מהדורה: Vilna Edition · Public Domain
תוספות
הכי גרסינן וכן נמצא בספר ישן והתניא אם אפרוח טרפה חייב וקא סלקא דעתך דטרפה קאי אאפרוח ומשני הכי קאמר אפרוח שאמו טרפה אבל לספרים דגרסי אפרוחים טריפות אינו מיושב:
שני סדרי ביצים זה על גב זה מהו פי' אי הוי חציצה ויכול ליקח התחתונים קודם שילוח ואי לא הויא חציצה אסור ליקח עד שישלח כדאמרינן לקמן:
מה ביניהן דלא נגע עלייהו תימה הא דמחייב לעיל ברובדי אילן היכי מיירי אי אפילו בלא נגע מן הצד כלל מאי משני הכא אף על גביהן דלא נגעה עלייהו והיינו רובדי אילן משמע הא מן הצד נגעה אכתי תקשה דהא חייב ברובדי אילן לעיל אע"ג דלא נגעה כלל ואי לא מחייב לעיל אלא בנגעה מן הצד דוקא אם כן מאי קאמר בסמוך מעופפת איצטריכא ליה דאפילו כנפיה נוגעות בקן כיון דההוא נוגעים במן הצד אכתי תקשה ליתני רובדי אילן וכ"ש מעופפת דהא ברובדי אילן מיירי נמי בנוגעים מן הצד:
Tosafot on Chullin 140b · Sefaria · מהדורה: Vilna Edition · Public Domain
רשב"א
שני סידרי ביצים זו על גב זו פרש"י ז"ל ביצים בני קיימא אם נתכוון ליטול התחתונים מי הוו אמצעיים חציצה ופוטר מלשלח. ואינו מחוור הא מכל מקום האם רובצת על הביצים העליונים, ואפילו לא יטול לא עליונים ולא תחתונים הא תנן (קמא, א) הריני נוטל את האם ומשלח את הבנים לא אמר כלום.
אלא הכא בשעליונים ביצי עוף טמא ואי נמי בביצים מזומנים דומיא דמטלית, וכגון ששלח ידו לקן ושם על הביצים ביצים שלו כדי שיעשו חציצה בין האם לביצים כנ"ל.
Rashba on Chullin 140b · Sefaria · מהדורה: Gerlitz edition, published by Oraita · Public Domain
ריטב"א
שני סדרי ביצים זו על גב זו פרש"י ז"ל סדרי ביצים בני קיימא אם נתכוין ליטול את התחתונים מי הוי האמצעים חוצצין ופטור מלשלח והקשו עליו דהא מ"מ האם רובצת על הביצים העליונים ואפי' לא יטול לא עליונים ולא תחתונים ה"ל כאומר הריני נוטל את האם ומשלח את הבצים דהיינו עליונים שהוא חייב כדתנן בהדיא ופי' רבינו הגדול ז"ל דאיירי כשהיו עליונים ביצי עוף טמא או שאינם ממינה שהוא פטור עליהם ואין חייב אלא בשביל התחתונים ואסיקנא דקורא נקבה הכל מודים שחייבת בשילוח אע"פ שרובצת על ביצי' אחרים ובקורא זכר הילכתא כרבנן דפטורים מלשלחם ויונה ע"ג חסיל וחסיל ע"ג יונה בעייא בגמ' ולא איפשט' ולחומרא ואם היתה יושבת על שני רובדי אילן רואין כל שאלו תשמט נופלת עליהם כך חייב לשלח ואם לאו פטור היתה יושבת ביניהן פטור מלשלח היתה מעופפת וכנפי' נוגעות בקן מן הצד פטור מלשלח ואם אין שם אלא אפרוח א' או ביצה א' חייב לשלח היה שם אפרוחים מפריחים או ביצים חוזרות פטור מלשלח דלהכי כתיב על אפרוחים או על הבצים ולא כתיב עליהם לאקושי אפרוחים לביצים וביצים לאפרוחים:
Ritva on Chullin 140b · Sefaria · מהדורה: Chiddushei haRitva, Lemberg 1861 · Public Domain
מאירי
הושיט את ידו לקן ושחט מקצת סימנים של אפרוחים והניחם הואיל ובידו לגמרם הרי יש כאן תקח לך וחייב לשלח את האם אע"פ שלא גמר ומ"מ בזו אם לא שלח אינו לוקה:
היתה מטלית פרוסה על הביצים וחוצצת בין רביצת האם לביצים אע"פ שאין בשר האם נוגעת בביצים הרי זה חייב לשלח ואם לא שלח אינו לוקה וכן אם היתה נוצה תלושה מפסקת ביניהם:
ביצים מוזרות והם שאין אפרוח בא מהם אין הרובצת עליהם בדין שלוח כמו שיתבאר היו ביצים מוזרות מפסיקות בין ביצים הראויים לאפרוח ובין האם חייב לשלח ואם לא שלח אינו לוקה היו כלם ביצים הראויים לאפרוח אלא שהיו שתים שורות של ביצים זו על גב זו ולא נתכון ליטול אלא התחתונים והרי שורה העליונה חוצצת הרי האם בדין שלוח ואם לא שלח אינו לוקה זכר הרובץ על האפרוחים אינו בדין שלוח כמו שהתבאר היה הזכר רובץ על האפרוחים או הביצים והנקבה רובצת עליו הרי האם בדין שלוח ואם לא שלח אינו לוקה וגדולי המחברים כתבו כן באם על גבי אם:
עוף טהור נקבה שהיתה רובצת על ביצים שלא ממינה כגון יונה על גבי ביצי תסיל והוא עוף הנקרא טודו או תסיל על גבי יונה או כיוצא באלו הרי זו בדין שלוח ואף בזו אם לא שלח אינו לוקה:
המשנה הרביעית והכונה להתחיל בה בביאור החלק השלישי ר"ל איזה צד מפקיע את המין המחוייב ממצוה זו ואיזה אינו מפקיע היתה מעופפת בזמן שכנפיה נוגעים בקן חייב לשלח אין כנפיה נוגעין בקן פטור מלשלח אין שם אלא אפרוח אחד או ביצה אחת חייב לשלח שנ' קן קן מ"מ היו שם אפרוחים מפרחים וביצים מוזרות פטור מלשלח שנ' והאם רובצת על האפרוחים או על הביצים מה אפרוחים בני קיימא אף ביצים בני קיימא [יצאו מוזרות] מה ביצים שצריכין לאמם אף אפרוחים שצריכים לאמם [יצאו מפריחין] שלחה וחזרה אפי' ארבעה חמשה פעמים חייב לשלח שנ' שלח תשלח [את האם] אמר הריני נוטל את האם ומשלח את הבנים חייב שנ' שלח תשלח את האם נטל את הבנים והחזירן לקן ואחר כך חזרה האם עליהן פטור מלשלח אמר הר"מ פי' שלח מקור והמקור נופל על המעט והרב לפיכך חייב מצד שהוא מקור לשלח אותם ואפי' אלף פעמים וכל ההלכה הזאת מבוארת:
אמר המאירי היתה מעופפת ר"ל שהתחילה לעוף בשעה שרוצה זה ליטול את הבנים ואינה רובצת עליהם אם היו כנפיה נוגעות עדין בקן חייב לשלוח שעדין היא בדין רביצה אבל אם עמדה לה מכל וכל עד שאין כנפיה נוגעות בקן יצאה לה מכלל רביצה ופטור מלשלחה אין שם אלא אפרוח אחד או ביצה אחת חייב לשלח לא נאמר ביצים ואפרוחים בלשון רבים אלא שדבר הכתוב בהווה היו האפרוחים גדולים עד שהם מפרחים ואין צריכים לאמם יצאו מכלל בנים ויכול ליטול אף האם:
היו ביצים אלו מוזרות והם שנתחממו תחתיה ושאין אפרוח נוצר מהן כגון שהיו מספנא מארעא אין האם בדין שלוח כלל:
שלח את האם וחזרה קודם שיטול את הבנים חייב לשלחה פעם אחרת וכן כל זמן שתחזור עליהם אפי' מאה פעמים רצה ליטול את האם ולשלח את הבנים אין זה כלום על כל פנים צריך הוא לשלח את האם נטל את הבנים ושלח את האם ואחר כן החזיר את הבנים לקן ואחר כך חזרה האם עליהן פטור מלשלח:
ועוד 2 קטעי פירוש על דף זה.
Meiri on Chullin 140b · Sefaria · מהדורה: Meiri on Shas · unknown
מהרש"א — חידושי הלכות
בפרש"י בד"ה ליתני רובדי כו' דפטור וכ"ש מעופפות כו' עכ"ל כצ"ל:
תוס' בד"ה ב' סדרי בצים כו' ויכול ליקח התחתונים כו' כדאמרינן לקמן עכ"ל ר"ל דכל אינך אבעיות הוו שפיר על האם אם מותר ליקחנה אי חייבת בשילוח אבל הך איבעיא על האם ודאי דלא קמבעיא ליה דחייבת משום ביצים העליונים אלא על ביצים תחתונים קמבעיא ליה כדאמרינן לקמן דאסור לזכות גם בביצים בלא שילוח האם וק"ל:
Chidushei Halachot on Chullin 140b · Sefaria · מהדורה: Vilna Edition · Public Domain
מה תמצאו כאן
יחידת טקסט מלאה של מסכת חולין, דף ק״מ, עמוד ב׳, בהיקף של כ־554 מילים ב־25 קטעים. מספור הקטעים מאפשר לחזור לשורה מדויקת, והפירושים מובאים כלשונם מן המקור הנדפס.
המשך הרצף
מקורות מקבילים
שיעורים וכלי לימוד
מפת קטע אחר קטע של כל 25 הקטעים בדף: מילות הפתיחה, המהלכים הנמצאים בטקסט עצמו וקישור חזרה לאותו קטע במקור.
- קטע 18 מילים
נפתחת ב״אִם כֵּן, ״צִפּוֹר״ לְמַעוֹטֵי עוֹף טָמֵא לְמָה…״
- קטע 217 מילים
נפתחת ב״וְהָתַנְיָא: אֵם אֶפְרוֹחִין טְרֵפָה – חַיָּיב בְּשִׁילּוּחַ!…״
- קטע 310 מילים
נפתחת ב״בָּעֵי רַב הוֹשַׁעְיָא: הוֹשִׁיט יָדוֹ לַקֵּן, וְשָׁחַט…״
- קטע 424 מילים
נפתחת ב״מִי אָמְרִינַן: כֵּיוָן דְּאִילּוּ שָׁבֵיק לְהוּ מִטַּרְפִי,…״
- קטע 59 מילים
נפתחת ב״בָּעֵי רַבִּי יִרְמְיָה: מַטְלֵית מַהוּ שֶׁתָּחוֹץ? כְּנָפַיִם…״
- קטע 621 מילים
נפתחת ב״בֵּיצִים מוּזָרוֹת, מַהוּ? שְׁנֵי סִדְרֵי בֵיצִים זוֹ…״
- קטע 713 מילים
נפתחת ב״בָּעֵי רַבִּי זֵירָא: יוֹנָה עַל בֵּיצֵי תָסִיל,…״
- קטע 827 מילים
נפתחת ב״אָמַר אַבָּיֵי: תָּא שְׁמַע, עוֹף טָמֵא רוֹבֵץ…״
- קטע 928 מילים
נפתחת ב״קוֹרֵא זָכָר, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר מְחַיֵּיב וַחֲכָמִים פּוֹטְרִין.…״
- קטע 1034 מילים
נפתחת ב״אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: מַחְלוֹקֶת בְּקוֹרֵא זָכָר, אֲבָל…״
- קטע 1136 מילים
נפתחת ב״וְאָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: מַחְלוֹקֶת בְּקוֹרֵא זָכָר, אֲבָל…״
- קטע 1215 מילים
נפתחת ב״תַּנְיָא נָמֵי הָכִי: זָכָר דְּעָלְמָא – פָּטוּר,…״
- קטע 1333 מילים
נפתחת ב״מַתְנִי׳ הָיְתָה מְעוֹפֶפֶת, בִּזְמַן שֶׁכְּנָפֶיהָ נוֹגְעוֹת בַּקֵּן…״
- קטע 1438 מילים
נפתחת ב״הָיוּ שָׁם אֶפְרוֹחִים מַפְרִיחִים, אוֹ בֵּיצִים מוּזָרוֹת…״
- קטע 1520 מילים
נפתחת ב״גְּמָ׳ תָּנוּ רַבָּנַן: ״רוֹבֶצֶת״ – וְלֹא מְעוֹפֶפֶת.…״
- קטע 1625 מילים
נפתחת ב״אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: הָיְתָה יוֹשֶׁבֶת…״
- קטע 1721 מילים
נפתחת ב״מֵיתִיבִי: הָיְתָה יוֹשֶׁבֶת בֵּינֵיהֶן – פָּטוּר מִלְּשַׁלֵּחַ,…״
- קטע 1822 מילים
נפתחת ב״מַאי לָאו עַל גַּבֵּיהֶן, דּוּמְיָא דְּבֵינֵיהֶן: מָה…״
- קטע 1921 מילים
נפתחת ב״לֹא, עַל גַּבֵּיהֶן דּוּמְיָא דְּבֵינֵיהֶן: מָה בֵּינֵיהֶן…״
- קטע 2025 מילים
נפתחת ב״הָכִי נָמֵי מִסְתַּבְּרָא, דְּאִי סָלְקָא דַעְתָּךְ רוֹבְדֵי…״
- קטע 2110 מילים
נפתחת ב״מְעוֹפֶפֶת אִיצְטְרִיךְ לֵיהּ, דַּאֲפִילּוּ כְּנָפֶיהָ נוֹגְעוֹת בַּקֵּן…״
- קטע 2217 מילים
נפתחת ב״וְהָאֲנַן תְּנַן: בִּזְמַן שֶׁכְּנָפֶיהָ נוֹגְעוֹת בַּקֵּן חַיָּיב…״
- קטע 2325 מילים
נפתחת ב״אִיכָּא דְאָמְרִי, לֵימָא מְסַיַּיע לֵיהּ: הָיְתָה יוֹשֶׁבֶת…״
- קטע 2422 מילים
נפתחת ב״מַאי לָאו עַל גַּבֵּיהֶן, דּוּמְיָא דְּבֵינֵיהֶן: מָה…״
- קטע 2533 מילים
נפתחת ב״לָא, עַל גַּבֵּיהֶן דּוּמְיָא דְּבֵינֵיהֶן: מָה בֵּינֵיהֶן…״
חכמים הנזכרים בדף
- אביי [הכהן] · אמוראים · דור רביעי לאמוראים
דור רביעי לאמוראים ונקרא שמו נחמני על שם סבו.
מקור: מסכת חולין דף ק״מ עמוד ב׳ · קטע 2 — “…חַיָּיב בְּשִׁילּוּחַ! אָמַר אַבָּיֵי: הָכִי קָאָמַר – אֶפְרוֹחַ שֶׁאִמָּן…”
לשון המקור
אִם כֵּן, ״צִפּוֹר״ לְמַעוֹטֵי עוֹף טָמֵא לְמָה לִי?
וְהָתַנְיָא: אֵם אֶפְרוֹחִין טְרֵפָה – חַיָּיב בְּשִׁילּוּחַ! אָמַר אַבָּיֵי: הָכִי קָאָמַר – אֶפְרוֹחַ שֶׁאִמָּן טְרֵפָה חַיָּיב בְּשִׁילּוּחַ.
בָּעֵי רַב הוֹשַׁעְיָא: הוֹשִׁיט יָדוֹ לַקֵּן, וְשָׁחַט מִיעוּט סִימָנִים, מַהוּ?
מִי אָמְרִינַן: כֵּיוָן דְּאִילּוּ שָׁבֵיק לְהוּ מִטַּרְפִי, בָּעֵינַן ״לָךְ וְלֹא לִכְלָבֶיךָ״, אוֹ דִלְמָא, כֵּיוָן דִּבְיָדוֹ לְמִגְמַר שְׁחִיטָה, ״תִּקַּח לָךְ״ קָרֵינָא בֵּיהּ, וְחַיָּיב בְּשִׁילּוּחַ? תֵּיקוּ.
בָּעֵי רַבִּי יִרְמְיָה: מַטְלֵית מַהוּ שֶׁתָּחוֹץ? כְּנָפַיִם מַהוּ שֶׁיָּחוֹצּוּ?
בֵּיצִים מוּזָרוֹת, מַהוּ? שְׁנֵי סִדְרֵי בֵיצִים זוֹ עַל גַּב זוֹ, מַהוּ? זָכָר עַל גַּבֵּי בֵיצִים וּנְקֵבָה עַל גַּבֵּי זָכָר, מַהוּ? תֵּיקוּ.
בָּעֵי רַבִּי זֵירָא: יוֹנָה עַל בֵּיצֵי תָסִיל, מַהוּ? תָּסִיל עַל בֵּיצֵי יוֹנָה, מַהוּ?
אָמַר אַבָּיֵי: תָּא שְׁמַע, עוֹף טָמֵא רוֹבֵץ עַל בֵּיצֵי עוֹף טָהוֹר, וְטָהוֹר רוֹבֵץ עַל בֵּיצֵי עוֹף טָמֵא – פָּטוּר מִשִּׁילּוּחַ. הָא טָהוֹר וְטָהוֹר – חַיָּיב! דִּלְמָא בְּקוֹרֵא.
קוֹרֵא זָכָר, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר מְחַיֵּיב וַחֲכָמִים פּוֹטְרִין. אָמַר רַבִּי אֲבָהוּ: מַאי טַעְמָא דְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר? אָתְיָא ״דְּגִירָה״ ״דְּגִירָה״, כְּתִיב הָכָא ״קוֹרֵא דָגַר וְלֹא יָלָד״, וּכְתִיב הָתָם ״וּבָקְעָה וְדָגְרָה בְצִלָּהּ״.
אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: מַחְלוֹקֶת בְּקוֹרֵא זָכָר, אֲבָל בְּקוֹרֵא נְקֵבָה – דִּבְרֵי הַכֹּל חַיָּיב. פְּשִׁיטָא, ״קוֹרֵא זָכָר״ תְּנַן! מַהוּ דְּתֵימָא רַבָּנַן אֲפִילּוּ קוֹרֵא נְקֵבָה פָּטְרִי, וְהָא דְּקָתָנֵי ״זָכָר״ – לְהוֹדִיעֲךָ כֹּחוֹ דְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר, קָמַשְׁמַע לַן.
וְאָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: מַחְלוֹקֶת בְּקוֹרֵא זָכָר, אֲבָל בְּזָכָר דְּעָלְמָא – דִּבְרֵי הַכֹּל פָּטוּר. פְּשִׁיטָא, ״קוֹרֵא זָכָר״ תְּנַן! מַהוּ דְּתֵימָא רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אֲפִילּוּ זָכָר דְּעָלְמָא מְחַיֵּיב, וְהַאי דְּקָתָנֵי ״קוֹרֵא זָכָר״ – לְהוֹדִיעֲךָ כֹּחָן דְּרַבָּנַן, קָא מַשְׁמַע לַן.
תַּנְיָא נָמֵי הָכִי: זָכָר דְּעָלְמָא – פָּטוּר, קוֹרֵא זָכָר – רַבִּי אֱלִיעֶזֶר מְחַיֵּיב, וַחֲכָמִים פּוֹטְרִין.
מַתְנִי׳ הָיְתָה מְעוֹפֶפֶת, בִּזְמַן שֶׁכְּנָפֶיהָ נוֹגְעוֹת בַּקֵּן – חַיָּיב לְשַׁלֵּחַ, אֵין כְּנָפֶיהָ נוֹגְעוֹת בַּקֵּן – פָּטוּר מִלְּשַׁלֵּחַ. אֵין שָׁם אֶלָּא אֶפְרוֹחַ אֶחָד אוֹ בֵּיצָה אַחַת – חַיָּיב לְשַׁלֵּחַ, שֶׁנֶּאֱמַר ״קַן״, קֵן מִכׇּל מָקוֹם.
הָיוּ שָׁם אֶפְרוֹחִים מַפְרִיחִים, אוֹ בֵּיצִים מוּזָרוֹת – פָּטוּר מִלְּשַׁלֵּחַ, שֶׁנֶּאֱמַר ״וְהָאֵם רֹבֶצֶת עַל הָאֶפְרֹחִים אוֹ עַל הַבֵּיצִים״, מָה אֶפְרוֹחִים בְּנֵי קַיָּימָא, אַף בֵּיצִים בְּנֵי קַיָּימָא, יָצְאוּ מוּזָרוֹת. וּמָה הַבֵּיצִים צְרִיכִין לְאִמָּן, אַף הָאֶפְרוֹחִין צְרִיכִין לְאִמָּן, יָצְאוּ מַפְרִיחִין.
גְּמָ׳ תָּנוּ רַבָּנַן: ״רוֹבֶצֶת״ – וְלֹא מְעוֹפֶפֶת. יָכוֹל אֲפִילּוּ כְּנָפֶיהָ נוֹגְעוֹת בַּקֵּן? תַּלְמוּד לוֹמַר ״רוֹבֶצֶת״. מַאי תַּלְמוּדָא? מִדְּלָא כְּתִיב ״יוֹשֶׁבֶת״.
אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: הָיְתָה יוֹשֶׁבֶת בֵּין שְׁנֵי רוֹבְדֵי אִילָן – רוֹאִים, כֹּל שֶׁאִם תִּשָּׁמֵט נוֹפֶלֶת עֲלֵיהֶם – חַיָּיב לְשַׁלֵּחַ, וְאִם לָאו – פָּטוּר.
מֵיתִיבִי: הָיְתָה יוֹשֶׁבֶת בֵּינֵיהֶן – פָּטוּר מִלְּשַׁלֵּחַ, עַל גַּבֵּיהֶן – חַיָּיב לְשַׁלֵּחַ, הָיְתָה מְעוֹפֶפֶת, אֲפִילּוּ כְּנָפֶיהָ נוֹגְעוֹת בַּקֵּן – פָּטוּר מִלְּשַׁלֵּחַ.
מַאי לָאו עַל גַּבֵּיהֶן, דּוּמְיָא דְּבֵינֵיהֶן: מָה בֵּינֵיהֶן – דְּנָגְעָה בְּהוּ, אַף עַל גַּבֵּיהֶן – דְּנָגְעָה בְּהוּ, אֲבָל רוֹבְדֵי אִילָן – פָּטוּר?
לֹא, עַל גַּבֵּיהֶן דּוּמְיָא דְּבֵינֵיהֶן: מָה בֵּינֵיהֶן – דְּלֹא נָגְעָה עֲלַיְיהוּ, אַף עַל גַּבֵּיהֶן – דְּלֹא נָגְעָה עֲלַיְיהוּ, וְהַיְינוּ רוֹבְדֵי אִילָן.
הָכִי נָמֵי מִסְתַּבְּרָא, דְּאִי סָלְקָא דַעְתָּךְ רוֹבְדֵי אִילָן פָּטוּר – אַדְּתָנֵי: הָיְתָה מְעוֹפֶפֶת, אֲפִילּוּ כְּנָפֶיהָ נוֹגְעוֹת בַּקֵּן פָּטוּר מִלְּשַׁלֵּחַ, לִיתְנֵי רוֹבְדֵי אִילָן, וְכׇל שֶׁכֵּן מְעוֹפֶפֶת!
מְעוֹפֶפֶת אִיצְטְרִיךְ לֵיהּ, דַּאֲפִילּוּ כְּנָפֶיהָ נוֹגְעוֹת בַּקֵּן – פָּטוּר מִלְּשַׁלֵּחַ.
וְהָאֲנַן תְּנַן: בִּזְמַן שֶׁכְּנָפֶיהָ נוֹגְעוֹת בַּקֵּן חַיָּיב לְשַׁלֵּחַ! אָמַר רַבִּי יִרְמְיָה: כִּי קָתָנֵי מַתְנִיתָא בְּנוֹגֵעַ מִן הַצַּד.
אִיכָּא דְאָמְרִי, לֵימָא מְסַיַּיע לֵיהּ: הָיְתָה יוֹשֶׁבֶת בֵּינֵיהֶן – פָּטוּר מִלְּשַׁלֵּחַ, עַל גַּבֵּיהֶן – חַיָּיב לְשַׁלֵּחַ, הָיְתָה מְעוֹפֶפֶת, אֲפִילּוּ כְּנָפֶיהָ נוֹגְעוֹת בַּקֵּן – פָּטוּר מִלְּשַׁלֵּחַ.
מַאי לָאו עַל גַּבֵּיהֶן, דּוּמְיָא דְּבֵינֵיהֶן: מָה בֵּינֵיהֶן – דְּלָא נָגְעָה עֲלַיְיהוּ, אַף עַל גַּבֵּיהֶן – דְּלָא נָגְעָה עֲלַיְיהוּ, וְהַיְינוּ רוֹבְדֵי אִילָן?
לָא, עַל גַּבֵּיהֶן דּוּמְיָא דְּבֵינֵיהֶן: מָה בֵּינֵיהֶן – דְּנָגְעָה בְּהוּ, אַף עַל גַּבֵּיהֶן – דְּנָגְעָה בְּהוּ. אֲבָל רוֹבְדֵי אִילָן – פָּטוּר. אִי הָכִי, אַדְּקָתָנֵי סֵיפָא: הָיְתָה מְעוֹפֶפֶת, אֲפִילּוּ כְּנָפֶיהָ נוֹגְעוֹת בַּקֵּן – פָּטוּר,