דף ביאור
מסכת בכורות דף מ״ב עמוד ב׳פרק 6 על אלו מומין
דף זה מרכז את הביאור על יחידת המקור: פירושי המפרשים כלשונם, המקורות שהטקסט מצטט, החכמים הנזכרים בו וקישורים ישירים חזרה לטקסט.
לטקסט המלא במקורמסכת בכורות דף מ״ב עמוד ב׳
מסכת בכורות דף מ״ב עמוד ב׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה - 18 קטעים ממוספרים, כ־339 מילים - יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.
לשון המקור
בֶּן יְהוּדָה לְמֵימַר: טוּמְטוּם בְּרִיָּה הוּא וְלֹא קָדוֹשׁ! לָא, דְּכוּלֵּי עָלְמָא טוּמְטוּם בִּבְרִיָּה לָא מְסַפְּקָא, זָכָר וּנְקֵבָה הוּא דִּמְסַפְּקָא.
מֵטִיל מַיִם בִּמְקוֹם זַכְרוּת — דְּכוּלֵּי עָלְמָא לָא פְּלִיגִי דְּזָכָר הוּא, כִּי פְּלִיגִי בְּמֵטִיל מַיִם בְּמָקוֹם נַקְבוּת: מָר סָבַר חָיְישִׁינַן שֶׁמָּא נֶהֶפְכָה זַכְרוּתוֹ לְנַקְבוּתוֹ, וּמַר סָבַר לָא חָיְישִׁינַן. כִּי הָא דְּהוֹרָה רַבִּי אֶלְעָזָר: בִּבְהֵמָה מֵטִיל מַיִם בְּמָקוֹם נַקְבוּת — חוּלִּין.
תָּהֵי בַּהּ רַבִּי יוֹחָנָן: מַאן דְּלָא חָשׁ לְתַנָּא קַמָּא וּלְרַבִּי יִשְׁמָעֵאל? וְלֵימָא רַבִּי יוֹחָנָן נָמֵי: מַאן דְּלָא חָשׁ לְרַבָּנַן בָּתְרָאֵי? דְּאָמַר רַב חִסְדָּא: מַחֲלוֹקֶת בְּאַנְדְּרוֹגִינוֹס, אֲבָל בְּטוּמְטוּם — דִּבְרֵי הַכֹּל סְפֵיקָא!
רַבִּי יוֹחָנָן לָא סְבִירָא לֵיהּ דְּרַב חִסְדָּא, אִי לָא סְבִירָא לֵיהּ, לֵימָא הוּא דְּאָמַר כְּרַבָּנַן בָּתְרָאֵי? הָכִי נָמֵי קָאָמַר: מַאן שָׁבֵיק תְּרֵי וְעָבֵיד כְּחַד!
וְרַבִּי אֶלְעָזָר כְּמַאן סָבְרַהּ? כִּי הָא דְּאָמַר רֵישׁ לָקִישׁ: לֹא אָמְרוּ טוּמְטוּם סָפֵק אֶלָּא בְּאָדָם, הוֹאִיל וְזַכְרוּתוֹ וְנַקְבוּתוֹ בְּמָקוֹם אֶחָד, אֲבָל בְּהֵמָה — מֵטִיל מַיִם בְּמָקוֹם זַכְרוּת זָכָר, מֵטִיל מַיִם בְּמָקוֹם נַקְבוּת נְקֵבָה.
מַתְקֵיף לַהּ רַב אוֹשַׁעְיָא: וְלֵיחוּשׁ שֶׁמָּא נֶהֶפְכָה זַכְרוּתוֹ לְנַקְבוּתוֹ! אֲמַר לֵיהּ: כְּמַאן? כְּרַבִּי מֵאִיר דְּחָיֵישׁ לְמִיעוּטָא?!
אַבָּיֵי בַּר אָבִין וְרַב חֲנַנְיָא בַּר אָבִין דְאָמְרִי תַּרְוַיְיהוּ: אֲפִילּוּ תֵּימָא רַבָּנַן, הוֹאִיל וְאִישְׁתַּנִּי אִישְׁתַּנִּי. אִית דְּאָמַר אִישְׁתַּנִּי, וְאִית דְּאָמַר לָא אִישְׁתַּנִּי.
לֵימָא אִישְׁתַּנִּי וְלָא אִישְׁתַּנִּי תַּנָּאֵי? דְּתַנְיָא: טוּמְטוּם שֶׁקִּידֵּשׁ — קִדּוּשָׁיו קִדּוּשִׁין, נִתְקַדֵּשׁ — קִדּוּשָׁיו קִדּוּשִׁין.
וְחוֹלֵץ, וְחוֹלְצִין לְאִשְׁתּוֹ, וּמְיַבְּמִים לְאִשְׁתּוֹ. וְתַנְיָא אִידַּךְ: אֵשֶׁת טוּמְטוּם חוֹלֶצֶת וְלֹא מִתְיַיבֶּמֶת.
סַבְרוּהָ, דְּכוּלֵּי עָלְמָא כְּרַבִּי עֲקִיבָא, דְּאָמַר: סְרִיס חַמָּה לֹא חוֹלֵץ וְלֹא מְיַיבֵּם.
מַאי לָאו בְּהָא קָמִיפַּלְגִי, דְּמַאן דְּאָמַר חוֹלֵץ, וְחוֹלְצִין לְאִשְׁתּוֹ וּמְיַבְּמִים אֶת אִשְׁתּוֹ, לָא אָמְרִינַן הוֹאִיל וְאִישְׁתַּנִּי אִישְׁתַּנִּי;
וּמַאן דְּאָמַר חוֹלֶצֶת וְלֹא מִתְיַיבֶּמֶת, אָמְרִינַן הוֹאִיל וְאִישְׁתַּנִּי אִישְׁתַּנִּי?
לָא, דְּכוּלֵּי עָלְמָא אָמְרִינַן הוֹאִיל וְאִישְׁתַּנִּי אִישְׁתַּנִּי, הָא רַבִּי אֱלִיעֶזֶר, וְהָא רַבִּי עֲקִיבָא.
וּמַאן תַּנָּא אַלִּיבָּא דְּרַבִּי עֲקִיבָא? אִילֵימָא רַבִּי יְהוּדָה — הָא וַדַּאי סָרִיס מְשַׁוֵּי לֵיהּ!
דִּתְנַן, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: טוּמְטוּם שֶׁנִּקְרַע וְנִמְצָא זָכָר — הֲרֵי זֶה לֹא יַחְלוֹץ, מִפְּנֵי שֶׁהוּא כְּסָרִיס!
אֶלָּא רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי יְהוּדָה הִיא, דְּתַנְיָא: רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: טוּמְטוּם לֹא חוֹלֵץ, שֶׁמָּא יִקָּרַע וְיִמָּצֵא סָרִיס חַמָּה.
אַטּוּ כֹּל דְּמִיקְּרַע זָכָר מִשְׁתְּכַח, נְקֵבָה לָא מִשְׁתְּכַח? שֶׁמָּא קָאָמַר, שֶׁמָּא יִקָּרַע וְיִמָּצֵא נְקֵבָה.
אִי נָמֵי זָכָר נָמֵי, שֶׁמָּא יִמָּצֵא סָרִיס חַמָּה. מַאי בֵּינַיְיהוּ? אָמַר רָבָא: