בוני התלמוד

    דף ביאור

    מסכת בכורות דף מ׳ עמוד א׳פרק 6 על אלו מומין

    דף זה מרכז את הביאור על יחידת המקור: פירושי המפרשים כלשונם, המקורות שהטקסט מצטט, החכמים הנזכרים בו וקישורים ישירים חזרה לטקסט.

    לטקסט המלא במקור
    תלמוד בבלי · מפת הדף

    מסכת בכורות דף מ׳ עמוד א׳

    מסכת בכורות דף מ׳ עמוד א׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה - 24 קטעים ממוספרים, כ־618 מילים - יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.

    לשון המקור

    בְּשׁוּשַׁן הַבִּירָה, אַחַת עַל קֶרֶן מִזְרָחִית צְפוֹנִית וְאַחַת עַל קֶרֶן מִזְרָחִית דְּרוֹמִית, שֶׁעַל קֶרֶן מִזְרָחִית צְפוֹנִית הָיְתָה יְתֵירָה עַל שֶׁל מֹשֶׁה חֲצִי אֶצְבַּע, וְשֶׁעַל קֶרֶן מִזְרָחִית דְּרוֹמִית הָיְתָה יְתֵירָה עָלֶיהָ חֲצִי אֶצְבַּע, נִמְצֵאת יְתֵירָה עַל שֶׁל מֹשֶׁה אֶצְבַּע.

    וְלָמָה הָיוּ אַחַת גְּדוֹלָה וְאַחַת קְטַנָּה? (כשהיו) [שֶׁהָיוּ] אוּמָּנִין נוֹטְלִין בַּקְּטַנָּה, וּמַחְזִירִין בַּגְּדוֹלָה, שֶׁלֹּא יָבוֹאוּ לִידֵי מְעִילָה.

    תַּרְתֵּי לְמָה לִי? חֲדָא — דְּכַסְפָּא וְזַהֲבָא, וַחֲדָא — דְּבִנְיָינָא.

    רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק, וְאִי תֵּימָא רַב הוּנָא בַּר נָתָן, לְאוֹתָהּ שֶׁשָּׁנִינוּ: שֶׁיֵּשׁ בָּשָׂר בֵּין חוּלְיָא לְחוּלְיָא מְלֹא אֶצְבַּע.

    מַתְנִי׳ אֵין לוֹ בֵּיצִים, אוֹ אֵין לוֹ אֶלָּא בֵּיצָה אַחַת. רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: אִם יֵשׁ לוֹ שְׁנֵי כִּיסִין — יֵשׁ לוֹ שְׁתֵּי בֵּיצִים, אֵין לוֹ שְׁנֵי כִּיסִין — אֵין לוֹ אֶלָּא בֵּיצָה אַחַת. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: מוֹשִׁיבוֹ עַל עַכּוּזוֹ וּמְמַעֵךְ, אִם יֵשׁ בֵּיצָה — סוֹפָהּ לָצֵאת. מַעֲשֶׂה שֶׁמִּיעֵךְ וְלֹא יָצָא, נִשְׁחֲטָה וְנִמְצֵאת דְּבוּקָה בַּכְּסָלִים, וְהִתִּיר רַבִּי עֲקִיבָא וְאָסַר רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן נוּרִי.

    גְּמָ׳ הַשְׁתָּא אֵין לוֹ אֶלָּא בֵּיצָה אַחַת אָמְרַתְּ הָוֵי מוּמָא, אֵין לוֹ כְּלָל מִיבַּעְיָא? חַסּוֹרֵי מִיחַסְּרָא וְהָכִי קָתָנֵי: אֵין לוֹ שְׁתֵּי בֵּיצִים בִּשְׁתֵּי כִּיסִין אֶלָּא בְּכִיס אֶחָד, אִי נָמֵי שְׁתֵּי כִּיסִין וּבֵיצָה אַחַת — הֲרֵי זֶה מוּם.

    רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: יֵשׁ לוֹ שְׁתֵּי כִּיסִים — בְּיָדוּעַ שֶׁיֵּשׁ לוֹ שְׁתֵּי בֵּיצִים, אֵין לוֹ אֶלָּא כִּיס אֶחָד — כְּמִי שֶׁאֵין לוֹ אֶלָּא בֵּיצָה אַחַת דָּמֵי, וַאֲתָא רַבִּי עֲקִיבָא לְמֵימַר: בְּיָדוּעַ לָא אָמְרִינַן, אֶלָּא מוֹשִׁיבוֹ עַל עַכּוּזוֹ וּמְמַעֵךְ, אִם יֵשׁ בֵּיצָה סוֹפוֹ לָצֵאת.

    וּמַעֲשֶׂה שֶׁמִּיעֵךְ וְלֹא יָצָא וְכוּ׳. תַּנְיָא, אָמַר רַבִּי יוֹסֵי: מַעֲשֶׂה בְּפָירָן שֶׁל בֵּית מְנַחֵם, שֶׁמִּיעֵךְ וְלֹא יָצָאת, וְנִשְׁחֲטָה וְנִמְצֵאת דְּבוּקָה בַּכְּסָלִים, וְהִתִּיר רַבִּי עֲקִיבָא, וְאָסַר רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן נוּרִי.

    אָמַר לוֹ רַבִּי עֲקִיבָא לְרַבִּי יוֹחָנָן בֶּן נוּרִי: עַד מָתַי אַתָּה מְכַלֶּה מָמוֹנָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל! אָמַר לוֹ רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן נוּרִי לְרַבִּי עֲקִיבָא: עַד מָתַי אַתָּה מַאֲכִיל יִשְׂרָאֵל נְבֵילוֹת! לָאו מִישְׁחָט שַׁחְטֵיהּ?

    אֶלָּא: טְרֵיפוֹת. לָא אִיסּוּר טְרֵיפוֹת הוּא?! אֶלָּא: עַד מָתַי אַתָּה מַאֲכִיל יִשְׂרָאֵל קָדָשִׁים בַּחוּץ!

    מַתְנִי׳ בַּעַל חָמֵשׁ רַגְלַיִם, אוֹ שֶׁאֵין לוֹ אֶלָּא שָׁלֹשׁ, וְשֶׁרַגְלָיו קְלוּטוֹת כְּשֶׁל חֲמוֹר, וְהַשָּׁחוּל וְהַכָּסוּל. אֵיזֶהוּ שָׁחוּל? שֶׁנִּשְׁמְטָה יְרֵיכוֹ. וְכָסוּל? שֶׁאַחַת מִירֵיכוֹתָיו גְּבוֹהוֹת.

    גְּמָ׳ אָמַר רַב הוּנָא: לֹא שָׁנוּ אֶלָּא שֶׁחָסֵר וְיָתֵר בַּיָּד, אֲבָל בָּרֶגֶל — טְרֵפָה נָמֵי הָוֵי, דְּכֹל יָתֵיר כְּנָטוּל דָּמֵי.

    אָמַר רַב פָּפָּא: לָא תֵּימָא דַּעֲגִילָן וְלָא סְדִיקָן, אֶלָּא כֵּיוָן דַּעֲגִילָן, אַף עַל גַּב דִּסְדִיקָן.

    וְהַשָּׁחוּל וְהַכָּסוּל וְכוּ׳. תָּנוּ רַבָּנַן: אֵיזֶהוּ כָּסוּל וְאֵיזֶהוּ שָׁחוּל? שָׁחוּל — שֶׁנִּשְׁמְטָה יְרֵיכוֹ, כָּסוּל — שֶׁרַגְלוֹ אֶחָד בְּתוֹךְ הַכֶּסֶל, וְרַגְלוֹ אֶחָד עַל גַּבֵּי הַכֶּסֶל. תָּנָא: הַשָּׂרוּעַ וְהַקָּלוּט — שָׂרוּעַ שֶׁנִּשְׁתַּרְבֵּב לוֹ יְרֵיכוֹ, קָלוּט — שֶׁרַגְלָיו קְלוּטוֹת כְּשֶׁל חֲמוֹר וּכְשֶׁל סוּס.

    מַתְנִי׳ נִשְׁבַּר עֶצֶם יָדוֹ וְעֶצֶם רַגְלוֹ, אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ נִיכָּר. מוּמִין אֵלּוּ מָנָה אִילָא בְּיַבְנֶה, וְהוֹדוּ לוֹ חֲכָמִים.

    וְעוֹד שְׁלֹשָׁה הוֹסִיף, אָמְרוּ לוֹ: לֹא שָׁמַעְנוּ אֶת אֵלּוּ. שֶׁגַּלְגַּל עֵינוֹ עָגוֹל כְּשֶׁל אָדָם, וּפִיו דּוֹמֶה כְּשֶׁל חֲזִיר, וְשֶׁנִּיטַּל רוֹב הַמְדַבֵּר בִּלְשׁוֹנוֹ. בֵּית דִּין שֶׁל אַחֲרֵיהֶן אָמְרוּ: הֲרֵי זֶה מוּם.

    גְּמָ׳ אֵינוֹ נִיכָּר, מִי קָא הָוֵי מוּמָא? אָמַר רַב פָּפָּא: אֵינוֹ נִיכָּר מֵחֲמַת עַצְמוֹ, אֲבָל נִיכָּר מֵחֲמַת מְלָאכָה.

    מוּמִין אֵלּוּ מָנָה וְכוּ׳. לְמֵימְרָא דְּלָאו הַיְינוּ אוֹרְחֵיהּ? וּרְמִינְהוּ: הַמַּפֶּלֶת מִין בְּהֵמָה וְחַיָּה וָעוֹף, בֵּין טְמֵאִין בֵּין טְהוֹרִין, אִם זָכָר תֵּשֵׁב לְזָכָר.

    אִם נְקֵבָה — תֵּשֵׁב לִנְקֵבָה, אֵינוֹ יָדוּעַ — תֵּשֵׁב לְזָכָר וְלִנְקֵבָה, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר.

    וְאָמַר רַבָּה בַּר בַּר חָנָה אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: מַאי טַעְמֵיהּ דְּרַבִּי מֵאִיר? הוֹאִיל וְגַלְגַּל עֵינוֹ עָגוֹל כְּשֶׁל אָדָם! אָמַר רַב יוֹסֵף: לָא קַשְׁיָא, הָא בְּאוּכָּמָא, הָא בְּחִיוָּורָא.

    וּפִיו דּוֹמֶה כְּשֶׁל חֲזִיר. אָמַר רַב פָּפָּא: לָא תֵּימָא דִּשְׁפִיד וּפְרִוס, אֶלָּא כֵּיוָן דִּפְרִוס אַף עַל גַּב דְּלָא שְׁפִיד.

    וְשֶׁנִּיטַּל רוֹב הַמְדַבֵּר שֶׁבִּלְשׁוֹנוֹ. מַתְנִיתִין מַנִּי? רַבִּי יְהוּדָה הִיא, דְּתַנְיָא: וְאֶת שֶׁנִּיטַּל רוֹב הַלָּשׁוֹן, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: רוֹב הַמְדַבֵּר שֶׁל לְשׁוֹנוֹ.

    מַתְנִי׳ וּמַעֲשֶׂה שֶׁהַלְּחִי הַתַּחְתּוֹן עוֹדֵף עַל הָעֶלְיוֹן, וְשָׁאַל רַבָּן גַּמְלִיאֵל לַחֲכָמִים, וְאָמְרוּ: הֲרֵי זֶה מוּם.

    גְּמָ׳ מַאי תַּנָּא דְּקָתָנֵי ״וּמַעֲשֶׂה״? מִשּׁוּם דִּתְנַן ״פִּיו דּוֹמֶה לַחֲזִיר״, וּפְלִיגִי רַבָּנַן עֲלֵיהּ דְּרַבִּי, וְקָאָמְרִינַן: כִּי פְּלִיגִי רַבָּנַן עֲלֵיהּ דְּרַבִּי בִּשְׂפָתוֹ עֶלְיוֹנָה עוֹדֶפֶת עַל הַתַּחְתּוֹנָה, אֲבָל שֶׁהַתַּחְתּוֹנָה עוֹדֶפֶת עַל הָעֶלְיוֹנָה — הֲרֵי זֶה מוּם.