בוני התלמוד
    סדר נשים · ירושלמי

    תלמוד ירושלמי סוטה פרק ד׳

    חזרה לאינדקס
    גודל האות
    100%
    גודל מקורי
    הלכה א׳דף י״טע״א (דפוס ונציה)

    משנה:אֲרוּסָה וְשׁוֹמֶרֶת יָבָם לֹא שׁוֹתָה וְלֹא נוֹטֶלֶת כְּתוּבָּה שֶׁנֶּאֱמַר אֲשֶׁר תִּשְׂתֶּה אִשָּׁה תַּחַת אִישָׁהּ פְּרָט לַאֲרוּסָה וְשׁוֹמֶרֶת יָבָם. אַלְמָנָה לְכֹהֵן גָּדוֹל גְּרוּשָׁה וַחֲלוּצָה לְכֹהֵן הֶדְיוֹט מַמְזֶרֶת וּנְתִינָה לְיִשְׂרָאֵל בַּת יִשְׂרָאֵל לְמַמְזֵר וּלְנָתִין לֹא שׁוֹתָה וְלֹא נוֹטֶלֶת כְּתוּבָּה.

    הלכה:אֲרוּסָה וְשׁוֹמֶרֶת יָבָם כול׳. וְיַשְׁקֶינָּהּ. גְּזֵירַת הַכָּתוּב הִיא. וְהֵבִיא הָאִישׁ אֶת אִשְׁתּוֹ אֶל הַכֹּהֵן. וְלֹא יְקַנֵּא לָהּ. הַתּוֹרָה אָמְרָה. וְקִנֵּא אֶת אִשְׁתּוֹ. וְקִנֵּא אֶת אִשְׁתּוֹ. אֲפִילוּ מִקְצַת אִשְׁתּוֹ. מַתְנִיתִין דְּבֵית שַׁמַּי. דְּבֵית שַׁמַּי אוֹמְרִים. נוֹטֶלֶת כְּתוּבָּתָהּ וְלֹא שׁוֹתָה. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי. תַּמָּן טַעֲמַייהוּ דְּבֵית שַׁמַּי. אוֹמֶרֶת. הָבֵיא לִי בַעֲלִי וַאֲנִי שׁוֹתָה. בְּרַם הָכָא יוֹדַעַת הָיְיתָ שֶׁאֵין אֲרוּסָה שׁוֹתָה. לָמָּה הִכְנִיסָה עַצְמָהּ לְמִסְפֵּק הַמְרוּבֶּה הַזֶּה. בִּשְׁבִיל לְפוֹסְלָהּ מִכְּתוּבָּתָהּ. רִבִּי יוּדָה בָּעֵי. כְּמָה דְּתֵימַר תַּמָּן. וְקִנֵּא אֶת אִשְׁתּוֹ. וְקִינֵּא אֶת אִשְׁתּוֹ. אֲפִילוּ מִקְצַת אִשְׁתּוֹ. וְדִכְוָותָהּ תַּחַת אִישֵׁךְ. אֲפִילוּ מִקְצַת אִישֵׁךְ. הֵיךְ עֲבִידָה. קִינֵּא לָהּ עוֹדָהּ אֲרוּסָה וּכְנָסָהּ וְנִסְתְּרָה. מַשְׁקֶה אוֹתָהּ עַל קִינּוּיוֹ. קִינֵּא לָהּ עוֹדָהּ שׁוֹמֶרֶת יָבָם וּכְנָסָהּ וְנִסְתְּרָה. מַשְׁקֶה אוֹתָהּ עַל קִינּוּיוֹ. קִינֵּא לָהּ עוֹדָהּ אֲרוּסָה וּכְנָסָהּ וְנִסְתְּרָה וְיָדַע בָּהּ. תֵּצֵא בִּכְתוּבָּתָהּ. וְאִם לָאו תֵצֵא בְּלֹא כְתוּבָּה. [קִינֵּא לָהּ עוֹדָהּ שׁוֹמֶרֶת יָבָם וּכְנָסָהּ וְנִסְתְּרָה וְיָידַע בָּהּ. תֵּצֵא בִּכְתוּבָּה. וְאִם לָאו תֵצֵא בְּלֹא כְתוּבָּה.] קִינֵּא לָהּ בַּעֲלָהּ וּמֵת וְנָפְלָה לִפְנֵי הַיָּבָם וּכְנָסָהּ וְנִסְתְּרָה. מַשְׁקֶה אוֹתָהּ עַל קִינּוּיוֹ. לֹא קִינֵּא לָהּ בַּעֲלָהּ וָמֵת וְנָפְלָה לִפְנֵי הַיָּבָם וְקִינֵּא לָהּ וְלֹא הַסְפִּיק לִכְנוֹס עַד שֶׁמֵּת וְנָפְלָה לִפְנֵי אָחִיו. אֵינוֹ מַשְׁקֶה אוֹתָהּ. שֶׁלֹּא נָפְלָה לוֹ אֶלָּא מַחְמַת אָחִיו הָרִאשׁוֹן. אֲבָל אִם קִינֵּא לָהּ הַיָּבָם וּכְנָסָהּ וָמֵת וְנָפְלָה לִפְנֵי הַיָּבָם וּכְנָסָהּ וְנִסְתְּרָה. מַשְׁקֶה אוֹתָהּ עַל קִינּוּיוֹ. תַּמָּן תַּנִּינָן אַיְילוֹנִית וּזְקֵינָה וּשְׁאֵינָהּ רְאוּיָה לִוְולָד לֹא שׁוֹתָה וְלֹא נוֹטֶלֶת כְּתוּבָּתָהּ. שֶׁנֶּאֱמַר וְנִקְּתָה וְנִזְרְעָה זָרַע. הָרְאוּיָה לְהַזְרִיעַ זֶרַע. יָצָאת זוֹ שֶׁאֵינָהּ רְאוּיָה לְהַזְרִיעַ זֶרַע. הָתִיבוּן. הֲרֵי אַלְמָנָה לְכֹהֵן גָּדוֹל הֲרֵי הִיא אֵינָהּ רְאוּיָה לְהַזְרִיעַ זֶרַע. שַׁנְיָיא הִיא. דִּכְתִיב וְלֹא יְחַלֵּל זַרְעוֹ בְּעַמָּיו. תַּמָּן תַּנִּינָן. מַמְזֵר פּוֹסֵל וּמַאֲכִיל. כֵּיצַד. וְהָכָא הוּא אָמַר הָכֵין. אָמַר רִבִּי תַּנְחוּמָא. תַּמָּן וְזֶרַע אֵין לָהּ מִכָּל מָקוֹם. בְּרַם הָכָא זֶרַע כָּשֵׁר. לֹא זֶרַע פָּסוּל. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן. כְּלוּם הַמַּיִם בָּאִין אֶלָּא לְהַתִּירָהּ לְבֵיתָהּ. וְזוֹ כֵיוָן שֶׁנִּסְתְּרָה אוֹמְרִים לוֹ. הוֹצֵא.

    הלכה ב׳דף י״טע״ב (דפוס ונציה)

    משנה:וְאֵילּוּ לֹא שׁוֹתוֹת וְלֹא נוֹטְלוֹת כְּתוּבָּה. הָאוֹמֶרֶת טְמֵיאָה אֲנִי לָךְ וְשֶׁבָּאוּ לָהּ עֵדִים שֶׁהִיא טְמֵיאָה הָאוֹמֶרֶת אֵינִי שׁוֹתָה וְאָמַר בַּעֲלָהּ אֵינִי מַשְׁקֶה וְשֶׁבַּעֲלָהּ בָּעֲלָהּ בַּדֶּרֶךְ נוֹטֶלֶת כְּתוּבָּה וְלֹא שׁוֹתָה. מֵתוּ בַּעֲלֵיהֶן עַד שֶׁלֹּא יִשְׁתּוּ בֵּית שַׁמַּי אוֹמְרִים נוֹטְלוֹת כְּתוּבָּה וְלֹא שׁוֹתוֹת וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים לֹא שׁוֹתוֹת וְלֹא נוֹטְלוֹת כְּתוּבָּה.

    הלכה:אֵילּוּ לֹא שׁוֹתוֹת וְלֹא נוֹטְלוֹת כְּתוּבָּה. הָאוֹמֶרֶת טְמֵיאָה אֲנִי לָךְ כול׳. אָמַר רִבִּי יֹאשִׁיָּה. סָח לִי זְעִירָא מִשּׁוּם אַנְשֵׁי יְרוּשָׁלֵם. שְׁלֹשָׁה הֵן שֶׁאִם בִּקְּשׁוּ לִמְחוֹל מוֹחֲלִין לָהֶן וְאֵילּוּ הֵן. סוֹטָה וּבֶן סוֹרֵר וּמוֹרֶה וְזָקֵן מַמְרָא כול׳.

    הלכה ג׳

    משנה:מְעוּבֶּרֶת חֲבֵירוֹ וּמֵינֶקֶת חֲבֵירוֹ לֹא שׁוֹתָה וְלֹא נוֹטֶלֶת כְּתוּבָּה דִּבְרֵי רִבִּי מֵאִיר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים יָכוֹל הוּא לְהַפְרִישָׁהּ וּלְהַחֲזִירָהּ לֲאַחַר זְמָן. אַיילוֹנִית וּזְקֵינָה וּשְׁאֵינָהּ רְאוּיָה לִוְלָד לֹא שׁוֹתָה וְלֹא נוֹטֶלֶת כְּתוּבָּתָהּ. רִבִּי לָעְזָר אוֹמֵר יָכוֹל הוּא לִישָּׂא לוֹ אִשָּׁה אֲחֶרֶת וְלִפְרוֹת וְלִרְבּוֹת מִמֶּנָּהּ. וּשְׁאָר כָּל הַנָּשִׁים אוֹ שׁוֹתוֹת אוֹ לֹא נוֹטְלוֹת כְּתוּבָּה.

    הלכה:מְעוּבֶּרֶת חֲבֵירוֹ וּמֵינֶקֶת חֲבֵירוֹ כול׳. לֹא יִשָּׂא אָדָם מְעוּבֶּרֶת חֲבֵירוֹ וּמֵינֶיקֶת חֲבֵירוֹ. וְאִם נָשָׂא עָלָיו הַכָּתוּב אוֹמֵר. אַל תַּשֵּׂג גְּבוּל עוֹלָם (אֲשֶׁר גָּבְלוּ רִאשׁוֹנִים) וּבִשְׂדֵה יְתוֹמִים אַל תָּבוֹא. הַנּוֹשֵׂא מְעוּבֶּרֶת חֲבֵירוֹ וּמֵינֶיקֶת חֲבֵירוֹ יוֹצִיא וְלֹא יַחֲזִיר עוֹלָמִית. דִּבְרֵי רִבִּי מֵאִיר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים. יָכוֹל הוּא לְהַפְרִישָׁהּ וּלְהַחֲזִירָהּ לְאַחַר זְמָן. וּבְכָל הַדְּבָרִים רִבִּי מֵאִיר קוֹנֵס. נִישְׁמְעִינָהּ מִן הָדָא. קְטַנָּה שֶׁחָלְצָה תַּחֲלוֹץ מִשֶּׁתַּגְדִּיל. וְאִם לֹא חָלְצָה חֲלִיצָתָהּ כְּשֵׁירָה. רִבִּי מָנָא אָמַר לָהּ סְתָם. רִבִּי יִצְחָק בְּרֵיהּ דְּרִבִּי חִיָיה כְּתוֹבָה בְּשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. דְּרִבִּי מֵאִיר הִיא. דְּרִבִּי מֵאִיר אָמַר. אֵין חוֹלְצִין וְאֵין מְיַיבְּמִין אֶת הַקְּטַנָּה. שֶׁלֹּא תִימָּצֵא אַיילוֹנִית. תַּנֵּי. מֵנִיקָה שֶׁמֵּת בַּעֲלָהּ לֹא תִינָּשֵׂא עַד עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה חֳדָשִים. דִּבְרֵי רִבִּי מֵאִיר. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר. שְׁמוֹנָה עָשָׂר חוֹדֶשׁ. רִבִּי יוֹנָתָן בֶּן יוֹסֵי אוֹמֵר. בֵּית שַׁמַּי אוֹמְרִים. עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה חֳדָשִים. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים. שְׁמוֹנָה עָשָׂר חוֹדֶשׁ. אָמַר רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל. אִם כְדִבְרֵי הָאוֹמֵר. עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה חוֹדֶשׁ. מוּתֶּרֶת לְהִינָּשֵׂא לְאַחַר עֶשְׂרִים וְאֶחָד חוֹדֶשׁ. וְאִם כְדִבְרֵי הָאוֹמֵר. שְׁמוֹנָה עָשָׂר חוֹדֶשׁ. מוּתֶּרֶת לְהִינָּשֵׂא לְאַחַר חֲמִשָּׁה עָשָׂר חוֹדֶשׁ. לְפִי שֶׁאֵין הֶחָלָב נֶעֱכָר אֶלָּא לְאַחַר שְׁלֹשָׁה חֳדָשִׁים. רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא אָמַר. עֲקַבְיָה שָׁאַל אֶת רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ וְהוֹרֵי לֵיהּ. עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה חֳדָשִׁים. רִבִּי יִרְמְיָה. עֲקַבְיָה שָׁאַל לְרִבִּי חֲנִינָא וְהוֹרֵי לֵיהּ. עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה חֳדָשִׁים. מָה. תְּרֵין עוֹבְדִין הֲווֹן. חַד בְּשֵׁם רִבִּי חֲנִינָא וְחַד בְּשֵׁם רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ. רִבִּי מָנָא הוֹרֵי. שְׁמוֹנָה עָשָׂר חוֹדֶשׁ וְצָם כָּל הַהוּא יוֹמָא. רִבִּי מַר עוּקְבָּא הוֹרֵי בְּאַרְבֵּלִי. עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה חוֹדֶשׁ. וַאֲפִילוּ מֵת הַתִינּוֹק. מוֹדִין חֲכָמִים לְרִבִּי אֶלְעָזָר שֶׁאִם הָיוּ לוֹ אִשָּׁה וּבָנִים שֶׁהִיא שׁוֹתָה וְנוֹטֶלֶת כְּתוּבָּה. הָיָה לוֹ אִשָּׁה וּבָנִים וּמֵתוּ בֵּין קִינּוּי לִסְתִּירָה כְּבָר נִרְאֵית לִשְׁתּוֹת. לא הָיָה לוֹ אִשָּׁה וּבָנִים וּמֵתוּ בֵּין קִינּוּי לִסְתִּירָה כְּבָר נִרְאֵית שֶׁלֹּא לִשְׁתּוֹת.

    הלכה ד׳דף כ׳ע״א (דפוס ונציה)

    משנה:אֵשֶׁת כֹּהֵן שׁוֹתָה וּמוּתֶּרֶת לְבַעֲלָהּ אֵשֶׁת סָרִיס שׁוֹתָה. עַל יְדֵי כָל הָעֲרָיוֹת מְקַנִּין חוּץ מִן הַקָּטָן וּמִמִּי שֶׁאֵינוֹ אִישׁ.

    הלכה:אֵשֶׁת כֹּהֵן שׁוֹתָה כול׳. דִּלֹּכֵן מָה אֲנָן אָמְרִין. שָׁתָת וְלֹא בָדְקוּ אוֹתָהּ הַמַּיִם טְהוֹרָה הִיא. אֲנִי אוֹמֵר. הַזְּכוּת תָּלָה לָהּ. נִיחָא כְּמָאן דְּאָמַר. הַזְּכוּת תּוֹלָה וְאֵינָהּ נִיכֶּרֶת. בְּרַם כְּמָאן דָּמַר. הַזְּכוּת תּוֹלָה וְנִיכֶּרֶת. אָמַר רִבִּי יִצְחָק. כֵּן אֲנָן קַיָימִין כְּשֶׁשָּׁתָת וְלֹא הָיוּ הַמַּיִם בּוֹדְקִין אוֹתָהּ. שֶׁלֹֹּא תֹאמַר. הוֹאִיל וְאֵין הַמַּיִם בּוֹדְקִין בָּאֲנוּסָה אֶלָּא בִּמְפוּתָּה. וְזוֹ אֲנוּסָה הִיא. מָה אֲנוּסָה שֶׁבִּכְהוּנָּה כְּרָצוֹן שֶׁבְּיִשְׂרָאֵל. לְפוּם כֵּן צָרַךְ מֵימַר. מוּתֶּרֶת לְבֵיתָהּ. וּמְנַיִין שֶׁאוֹנְסִין פּוֹסְלִין בִּכְהוּנָּה בְּאֵשֶׁת אִישׁ. מָה אִם שְׁרָצִים הַקַּלִּים עָשָׂה בָהֶן אֶת הָאוֹנֶס כְּרָצוֹן. סוֹטָה חֲמוּרָה לֹא כָּל שֶׁכֵּן. תַּנֵּי רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אִידִי קוֹמֵי רִבִּי יוֹנָתָן. וְאַתְּ כִּי שָׂטִית תַּחַת אִישֵׁךְ וְכִי נִטְמֵאת. פְּרָט לְאוֹנְסִין. מָה אַתְּ שְׁמַע מִינָּהּ. אָמַר לֵיהּ. מַה תַּחַת אִישֵׁךְ לְרָצוֹן. אַף כָּאן לְרָצוֹן. וְהִיא לֹא נִתְפָּשָׂה. [אֲסוּרָה]. הָא נִתְפָּשָׂה מוּתֶּרֶת. וְיֵשׁ לָךְ תְּפוּסָה בְיִשְׂרָאֵל וְהִיא אֲסוּרָה. וְאֵי זוֹ זוֹ. זוֹ שֶׁתְּחִילָּתָהּ בְּרָצוֹן וְסוֹפָהּ בְּאוֹנֶס. וְיֵשׁ לָךְ שֶׁאֵינָהּ תְּפוּשָׂה בְיִשְׂרָאֵל וְהִיא מוּתֶּרֶת. וְאֵי זוֹ זוֹ. זוֹ שֶׁתְּחִילָּתָהּ בְּאוֹנֶס וְסוֹפָהּ בְּרָצוֹן. כְּהָדָא אִיתְּתָא אֲתַת לְגַבֵּיהּ רִבִּי יוֹחָנָן. אָמְרָה לֵיהּ. נֶאֱנַסְתִּי. אָמַר לָהּ. וְלֹא עָרֵב לָךְ בְּסוֹף. אָמְרָה לֵיהּ. וְאִם יִטְבּוֹל אָדָם אֶצְבָּעוֹ בִדְבַשׁ וְיִתְּנֶנָּהּ לְתוֹךְ פִּיו בְּיוֹם הַכִּיפּוּרִים שֶׁמָּא אֵינוֹ רַע לוֹ וּבְסוֹף אֵינוֹ עָרֵב לוֹ. וְקִיבְּלָהּ. וְאַתְּ כִּי שָׂטִית תַּחַת אִישֵׁךְ וְכִי נִטְמֵאת. פְּרָט לְאֵשֶׁת סָרִיס. וַיִּתֵּן אִישׁ בָּךְ אֶת שְׁכָבְתּוֹ. לְרַבּוֹת אֶת הַסָּרִיס. חוּץ מִן הַקָּטָן וּמִמִּי שֶׁאֵינוֹ אִישׁ. [כְּקוֹף].

    הלכה ה׳דף כ׳ע״ב (דפוס ונציה)

    משנה:וְאֵילּוּ שֶׁבֵּית דִּין מְקַנִּין לָהֶן מִי שֶׁנִּתְחָרַשׁ בַּעֲלָהּ אוֹ נִשְׁטָה אוֹ שֶׁהָיָה חָבוּשׁ בְּבֵית הָאֲסוּרִין לֹא לְהַשְׁקוֹתָהּ אָמְרוּ אֶלָּא לְפָסְלָהּ מִכְּתוּבָּתָהּ. רִבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר אַף לְהַשְׁקוֹתָהּ שֶׁכְּשֶׁיֵּצֵא בַעֲלָהּ מִבֵּית הָאֲסוּרִין יַשְׁקֵינָּה.

    הלכה:אֵילּוּ שֶׁבֵּית דִּין מְקַנִּין לָהֶן כול׳. בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. וִיקַנֵּא וְיַשְׁקֶינָּה. גְּזֵירַת הַכָּתוּב הִיא וְהֵבִיא הָאִישׁ אֶת אִשְׁתּוֹ אֶל הַכֹּהֵן. וְלֹא יְקַנֶּא לָהּ. הַתּוֹרָה אָמְרָה. וְקִינֵּא אֶת אִשְׁתּוֹ. וְקִינֵּא אֶת אִשְׁתּוֹ. אֲפִילוּ מִקְצַת אִשְׁתּוֹ. בִּיאַת פְּסוּלִין מְנַיִין שֶׁהִיא פּוֹסֶלֶת. מַה נָן קַיָימִין. אִם בְּאֵשֶׁת אִישׁ חֲמוּרָה הִיא. אִם בְּאַלְמָנָה לְכֹהֵן גָּדוֹל כְּבַר כָּתוּב וְהֵבִיא הָאִישׁ אֶת אִשְׁתּוֹ אֶל הַכֹּהֵן. הַצַּד הַשָּׁוֶה שֶׁבָּהֶן אֵת שֶׁזַרְעוֹ פָסוּל בִּיאָתוֹ פוֹסֵלֶת. וְאֵת שֶׁאֵין זַרְעוֹ פָּסוּל אֵין בִּיאָתוֹ פוֹסֵלֶת. וְאֵילּוּ הֵן. בֶּן תֵּשַׁע שָׁנִים וְיוֹם אֶחָד גֵּר עֲמוֹנִי וּמוֹאָבִי אֲדוֹמִי מִצְרִי עֶבֶד מַמְזֵר חָלָל נָתִין כּוּתִי וְגוֹי שֶׁבָּאוּ עַל בַּת כֹּהֵן עַל בַּת לֵוִי וְעַל בַּת יִשְׂרָאֵל פּוֹסֶלֶת מִן הַכְּהוּנָּה. רִבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר. כָּל שֶׁזַּרְעוֹ פָּסוּל בִּיאָתוֹ פוֹסֵלֶת. וְכָל שֶׁאֵין זַרְעוֹ פָּסוּל אֵין בִּיאָתוֹ פוֹסֵלֶת. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר. כַּל שֶׁאַתְּ מוּתָּר בְּבִתּוֹ אַתְּ מוּתָּר בְּאַלְמָנָתוֹ. וְכָל שֶׁאֵין אַתְּ מוּתָּר בְּבִתּוֹ אֵין אַתְּ מוּתָּר בְּאַלְמָנָתוֹ.

    תלמוד ירושלמי · מפת פרק

    תלמוד ירושלמי סוטה פרק 4

    מסכת סוטה, פרק 4, ובה 5 הלכות בטקסט המקומי. הקטע נפתח ב״אֲרוּסָה וְשׁוֹמֶרֶת יָבָם לֹא שׁוֹתָה וְלֹא נוֹטֶלֶת…״ ואורכו כ־1130 מילים.

    לדף הביאור המלא

    מבנה הפרק

    הפרק מחולק ל־5 הלכות. למדו הלכה אחר הלכה וסמנו היכן הפרק מציג מקרה, מביא מקור, משנה את השאלה או מגיע למסקנה.

    המהלך בפרק זה

    הקטע נפתח ב״אֲרוּסָה וְשׁוֹמֶרֶת יָבָם לֹא שׁוֹתָה וְלֹא נוֹטֶלֶת…״ ואורכו כ־1130 מילים.

    כל הפניה שהטקסט עצמו מצטט — פסוק, דף בבלי, ירושלמי, משנה ושולחן ערוך — עם קישור ישיר לקורא שבאתר.

    מפת הלכה אחר הלכה של כל 5 ההלכות בדף: מילות הפתיחה, המהלכים הנמצאים בטקסט עצמו וקישור חזרה לאותו הלכה במקור.

    1. הלכה 1322 מילים

      נפתחת ב״אֲרוּסָה וְשׁוֹמֶרֶת יָבָם לֹא שׁוֹתָה וְלֹא נוֹטֶלֶת…״

    2. הלכה 285 מילים

      נפתחת ב״וְאֵילּוּ לֹא שׁוֹתוֹת וְלֹא נוֹטְלוֹת כְּתוּבָּה. הָאוֹמֶרֶת…״

    3. הלכה 3318 מילים

      נפתחת ב״מְעוּבֶּרֶת חֲבֵירוֹ וּמֵינֶקֶת חֲבֵירוֹ לֹא שׁוֹתָה וְלֹא…״

    4. הלכה 4234 מילים

      נפתחת ב״אֵשֶׁת כֹּהֵן שׁוֹתָה וּמוּתֶּרֶת לְבַעֲלָהּ אֵשֶׁת סָרִיס…״

    5. הלכה 5171 מילים

      נפתחת ב״וְאֵילּוּ שֶׁבֵּית דִּין מְקַנִּין לָהֶן מִי שֶׁנִּתְחָרַשׁ…״

    חכמים הנזכרים בדף

    חיפוש מקורות חכם

    אפשר להקליד הפניה או לבחור מסכת, ספר או חלק ואת היחידה המדויקת — החיפוש מוביל לדף באתר ומראה אילו חכמים מפנים אליו.

    היעד שנמצא: ירושלמי סוטה פרק ד׳

    פתיחה בקורא