תלמוד ירושלמי בבא בתרא פרק ז׳
משנה:הָאוֹמֵר לַחֲבֵירוֹ בֵּית כּוֹר עָפָר אֲנִי מוֹכֵר לָךְ הָיוּ שָׁם נְקָעִים עֲמוּקִים עֲשָׂרָה טְפָחִים אוֹ סְלָעִים גְּבוֹהִים עֲשָׂרָה טְפָחִים אֵינָן נִמְדָּדִין עִמָּהּ פָּחוּת מִיּכָן נִמְדָּדִין עִמָּהּ. וְאִם אָמַר לוֹ כְּבֵית כּוֹר עָפָר הָיוּ שָׁם נְקָעִים עֲמוּקִים יוֹתֵר מֵעֲשָׂרָה טְפָחִים אוֹ סְלָעִים גְּבוֹהִים יוֹתֵר מֵעֲשָׂרָה טְפָחִים הֲרֵי אֵילּוּ נִמְדָּדִין עִמָּהּ.
הלכה:הָאוֹמֵר לַחֲבֵירוֹ בֵּית כּוֹר עָפָר אֲנִי מוֹכֵר לָךְ כול׳. רִבִּי יָסָא בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. וּבִלְבַד בִּמְעוּטֵי שָׂדֵהוּ בְּמוּבְלָעִים בָּהּ. וּבְסֶלַע שֶׁשִּׁילֻּחוֹ בֵּית רוֹבַע אֵין נִמְדָּד עִמָּהּ. שֶׁבְּאֶמְצָע נִמְדָּד. שֶׁבְּצַד אֵין נִמְדָּד. אֵי זֶהוּ צַד וְאֵי זֶהוּ אֶמְצָע. דְּבֵית רִבִּי יַנַּאי אָמְרֵי. כָּל שֶׁמַּחֲרֵישָׁה סוֹבַבְתּוּ זֶהוּ אֶמְצָע. אֵין הַמַּחֲרֵישָׁה סוֹבַבְתּוּ זֶהוּ הַצַּד. אָתָא רִבִּי יוֹסֵי בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. הָיָה רוּבָּהּ מִצַּד אֶחָד שֶׁאִם תְּפַזְּרֶנָּה וְיֵשׁ לָהּ מִיעוּט נִמְדָּד עִמָּהּ. רְחָבִין כַּמָּה. רִבִּי חַגַּי אָמַר. עַד אַרְבַּע אַמּוֹת. רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן אָמַר. עַד י̇ טְפָחִים. הָיָה שָׁם נֶקַע אֶחָד עָמוֹק י̇ טְפָחִים וְאֵין בּוֹ ד̇ מָהוּ. נִישְׁמְעִינָהּ מֵהָדָא. דָּמַר רִבִּי יָסָא בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. וּבִלְבַד בְּמִיעוּט הַשָּׂדֶה וּבְמוּבְלָעִין בָּהּ. וּבְסֶלַע שֶׁשִּׁילֻּחוֹ בֵּית רוֹבַע אֵין נִמְדָּד עִמָּהּ. הָיָה חָלוּק נִמְדָּד עִמָּהּ. הָדָא אָמְרָה. הָיָה רוּבָּהּ מִצַּד אֶחָד שֶׁאִם תְּפַזְּרֶנָּה וְיֵשׁ בָּהּ מִיעוּט אֵין נִמְדָּד עִמָּהּ. הָיָה שָׁם נֶקַע אֶחָד אָרוֹךְ וְהוּא מִסְתַּלֵּק לְבֵית רוֹבַע. רִבִּי חִיָיה בַּר וָוא שָׁאַל. הָיָה עָשׂוּי כְּמִין מַקְלוֹת נִמְדָּד עִמָּהּ אִי לֹא. רִבִּי יוּדָן בַּר יִשְׁמָעֵאל שָׁאַל. הָיָה עָשׂוּי כְּמִין טַבֶּלִּיּוֹת שֶׁל שַׁיִישׁ נִמְדָּד עִמָּהּ אִי לֹא. רִבִּי יִצְחָק בַּר טֶבֶלַיי שָׁאַל. הָיָה עָשׂוּי כְּמִין קַתֶדְרִיּוֹת מִמְּקוֹם דּוֹפָנוֹ הוּא מוֹדֵד אוֹ מִמָּקוֹם שִׁיפּוּעוֹ מוֹדֵד. רַב הוּנָא בְשֵׁם רַב [רִבִּי] חִיָיה בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. וְהוּא שֶׁיְּהֵא שָׁם בֵּית ד̇ כּוֹר עָפָר.
משנה:בֵּית כּוֹר עָפָר אֲנִי מוֹכֵר לָךְ מִדָּה בַחֶבֶל. פָּחַת כָּל שֶׁהוּא יְנַכֶּה. הוֹתִיר כָּל שֶׁהוּא יַחֲזִיר. אִם אָמַר הֵן חָסֵר הֵן יֶתֶר אֲפִילוּ פָחַת רוֹבַע לַסְּאָה אוֹ הוֹתִיר רוֹבַע לַסְּאָה הִגִּיעוֹ. יוֹתֵר מִכֵּן יַעֲשֶׂה חֶשְׁבּוֹן. וּמָהוּ מַחֲזִיר לוֹ מָעוֹת וְאִם רָצָה מַחֲזִיר לוֹ קַרקַע. וְלָמָּה אָמְרוּ מַחֲזִיר לוֹ מָעוֹת לְיַיפּוֹת כּוֹחוֹ שֶׁל מוֹכֵר שֶׁאִם שִׁיֵיר בַּשָּׂדֶה בֵּית תִשְׁעַת קַבִּין וּבַגִּינָּה בֵּית חֲצִי קַב. וּכְדִבְרֵי רִבִּי עֲקִיבָה בֵּית רוֹבַע. מַחֲזִיר לוֹ אֶת הַקַּרְקַע וְלֹא אֶת הָרוֹבַע בִּלְבַד הוּא מַחֲזִיר לוֹ אֶלָּא כָּל הַמּוֹתָר.
הלכה:בֵּית כּוֹר עָפָר אֲנִי מוֹכֵר לָךְ כול׳. הָכָא אַתָּ מַר. הִגִּיעוֹ. וְהָכָא אַתָּ מַר. לֹא אֶת הָרוֹבַע בִּלְבַד מַחֲזִיר לוֹ אֶלָּא כָּל הַמּוֹתָר. אָמְרֵי. מִכֵּיוָן שֶׁאַתְּ מוֹצִיאוֹ לִפְחוֹת מֵחֶבֶל מַחֲזִירוֹ אַתּ לְמִידָּה בַחֶבֶל.
משנה:מִדָּה בַחֶבֶל אֲנִי מוֹכֵר לָךְ הֵן חָסֵר הֵן יֶתֶר בִּיטֵּל הֵן חָסֵר הֵן יֶתֶר מִדָּה בַחֶבֶל. הֵן חָסֵר הֵן יֶתֶר מִדָּה בַחֶבֶל בִּיטֵּל מִדָּה בַחֶבֶל הֵן חָסֵר הֵן יֶתֶר דִּבְרֵי בֶן נַנָּס. בְּסִימָנָיו וּבְמֵיצָרָיו פָּחוּת מִשְּׁתוּת הִגִּיעוֹ עַד שְׁתוּת יְנַכֶּה.
הלכה:וּמָהוּ מַחֲזִיר לוֹ. מָעוֹת כול׳. תַּנֵּי רִבִּי חִיָיה. הַמּוֹכֵר עֶבֶד לַחֲבֵירוֹ וְנִמְצָא גַּנָּב אוֹ קוּבְיָסְטוֹס הִגִּיעוֹ. נִמְצָא לֵיסְטֵיס אוֹ מוּכְתָּב לַמַּלְכוּת לֹא הִגִּיעוֹ. הָאוֹמֵר לַחֲבֵירוֹ. חֲצִי שָׂדִי אֲנִי מוֹכֵר לָךְ כול׳. רִבִּי הוּנָא אָמַר. הַשְּׁתוּת עַצְמוֹ מְנַכֶּה.
משנה:הָאוֹמֵר לַחֲבֵירוֹ חֲצִי שָׂדֶה אֲנִי מוֹכֵר לָךְ מְשַׁמְּנִין בֵּינֵיהֶן וְנוֹטֵל חֲצִי שָׂדֵהוּ. חֶצְיָהּ בַּדָּרוֹם אֲנִי מוֹכֵר לָךְ מְשַׁמְּנִין בֵּינֵיהֶן וְנוֹטֵל חֶצְיָהּ בַּדָּרוֹם. וְהוּא מְקַבֵּל עָלָיו מְקוֹם הַגָּדֵר חֲרִיץ וּבֶן חֲרִיץ. וְכַמָּה הוּא חֲרִיץ. שִׁשָּׁה טְפָחִים. וּבֶן חֲרִיך שְׁלֹשָׁה.
הלכה:תַּנֵּי. הָאוֹמֵר לַחֲבֵירוֹ חֲצִי שָׂדִי אֲנִי מוֹכֵר לָךְ וּפְלוֹנִי מַקִּיפָךְ וּפְלוֹנִי מַקִּיפָךְ וַחֲצִי פְלוֹנִי מַקִּיפָךְ. רַב הוּנָא וְרַב יְהוּדָה וְרִבִּי יִרְמְיָה. חַד אָמַר. נוֹתֵן לוֹ כְמִין פַּנְדּוּר. וְחַד אָמַר. נוֹתֵן לוֹ כְמִין מַטְלֵית. וְחַד אָמַר. נוֹתֵן לוֹ כְמִין פְּסִיקִיָּא.
תלמוד ירושלמי בבא בתרא פרק 7
מסכת בבא בתרא, פרק 7, ובה 4 הלכות בטקסט המקומי. הקטע נפתח ב״הָאוֹמֵר לַחֲבֵירוֹ בֵּית כּוֹר עָפָר אֲנִי מוֹכֵר…״ ואורכו כ־521 מילים.
לדף הביאור המלאמבנה הפרק
הפרק מחולק ל־4 הלכות. למדו הלכה אחר הלכה וסמנו היכן הפרק מציג מקרה, מביא מקור, משנה את השאלה או מגיע למסקנה.
המהלך בפרק זה
הקטע נפתח ב״הָאוֹמֵר לַחֲבֵירוֹ בֵּית כּוֹר עָפָר אֲנִי מוֹכֵר…״ ואורכו כ־521 מילים.
המשך הרצף
מקורות מקבילים
שיעורים וכלי לימוד
כל הפניה שהטקסט עצמו מצטט — פסוק, דף בבלי, ירושלמי, משנה ושולחן ערוך — עם קישור ישיר לקורא שבאתר.
מפת הלכה אחר הלכה של כל 4 ההלכות בדף: מילות הפתיחה, המהלכים הנמצאים בטקסט עצמו וקישור חזרה לאותו הלכה במקור.
חכמים הנזכרים בדף
- רבי ינאי [רבה] · דור רביעי לתנאים
רבי ורבי חייא הגדול היו רבותיו.
מקור: תלמוד ירושלמי בבא בתרא פרק 7 · הלכה 1 — “…זֶהוּ אֶמְצָע. דְּבֵית רִבִּי יַנַּאי אָמְרֵי. כָּל שֶׁמַּחֲרֵישָׁה סוֹבַבְתּוּ…”
חיפוש מקורות חכם
אפשר להקליד הפניה או לבחור מסכת, ספר או חלק ואת היחידה המדויקת — החיפוש מוביל לדף באתר ומראה אילו חכמים מפנים אליו.
היעד שנמצא: ירושלמי בבא בתרא פרק ז׳
פתיחה בקורא