דף ביאור
מסכת נדה דף ט׳ עמוד ב׳פרק 1 שמאי אומר
דף זה מרכז את הביאור על יחידת המקור: פירושי המפרשים כלשונם, המקורות שהטקסט מצטט, החכמים הנזכרים בו וקישורים ישירים חזרה לטקסט.
לטקסט המלא במקורמסכת נדה דף ט׳ עמוד ב׳
מסכת נדה דף ט׳ עמוד ב׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה - 15 קטעים ממוספרים, כ־386 מילים - יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.
לשון המקור
כֹּל שֶׁקּוֹרִין לָהּ ״אִמָּא אִמָּא״ וְאֵינָהּ בּוֹשָׁה. רַבִּי זֵירָא וְרַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר רַב יִצְחָק — חַד אָמַר: כֹּל שֶׁאֵינָהּ מַקְפֶּדֶת, וְחַד אָמַר: כֹּל שֶׁאֵינָהּ בּוֹשָׁה. מַאי בֵינַיְיהוּ? אִיכָּא בֵינַיְיהוּ: בּוֹשָׁה וְאֵינָהּ מַקְפֶּדֶת.
וְכַמָּה עוֹנָה? אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ מִשּׁוּם רַבִּי יְהוּדָה נְשִׂיאָה: עוֹנָה בֵּינוֹנִית שְׁלֹשִׁים יוֹם, וְרָבָא אָמַר רַב חִסְדָּא: עֶשְׂרִים יוֹם. וְלָא פְּלִיגִי, מָר קָחָשֵׁיב יְמֵי טוּמְאָה וִימֵי טׇהֳרָה, וּמָר לָא חָשֵׁיב יְמֵי טוּמְאָה.
תָּנוּ רַבָּנַן: זְקֵנָה שֶׁעָבְרוּ עָלֶיהָ שָׁלֹשׁ עוֹנוֹת, וְרָאֲתָה — דַּיָּהּ שְׁעָתָהּ. וְעוֹד עָבְרוּ עָלֶיהָ שָׁלֹשׁ עוֹנוֹת, וְרָאֲתָה — דַּיָּהּ שְׁעָתָהּ. וְעוֹד עָבְרוּ עָלֶיהָ שָׁלֹשׁ עוֹנוֹת, וְרָאֲתָה — הֲרֵי הִיא כְּכׇל הַנָּשִׁים, וּמְטַמְּאָה מֵעֵת לְעֵת וּמִפְּקִידָה לִפְקִידָה.
וְלָא (מִיבַּעְיָא) שֶׁכִּוְּונָה, אֶלָּא אֲפִילּוּ פִּיחֲתָה, וַאֲפִילּוּ הוֹתִירָה.
״אֲפִילּוּ פִּיחֲתָה״, וְלָא מִבָּעֲיָא כִּוְּונָה? אַדְּרַבָּה, כִּי כִּוְּונָה — קָבְעָה לָהּ וִסְתָּהּ, וְדַיָּה שְׁעָתָהּ!
וְכִי תֵּימָא, רַבָּנַן הִיא, דִּפְלִיגִי עֲלֵיהּ דְּרַבִּי דּוֹסָא, דְּאָמְרִי: אִשָּׁה שֶׁיֵּשׁ לָהּ וֶסֶת מְטַמְּאָה מֵעֵת לְעֵת, אִיפְּכָא מִבְּעֵי לֵיהּ, וְלֵימָא: וְלֹא שֶׁפִּיחֲתָה וְהוֹתִירָה, אֶלָּא אֲפִילּוּ כִּוְּונָה!
תְּנִי: לֹא שֶׁפִּיחֲתָה וְהוֹתִירָה, אֶלָּא אֲפִילּוּ כִּוְּונָה. וְאִיבָּעֵית אֵימָא, הָכִי קָאָמַר: וְלֹא שֶׁכִּוְּונָה, אֶלָּא שֶׁפִּיחֲתָה וְהוֹתִירָה, אֲבָל כִּוְּונָה — קָבְעָה לָהּ וֶסֶת, וְדַיָּה שְׁעָתָהּ. וּמַנִּי? רַבִּי דּוֹסָא הִיא.
רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: כָּל אִשָּׁה שֶׁעָבְרוּ עָלֶיהָ וְכוּ׳. תַּנְיָא: אָמַר לָהֶם רַבִּי אֱלִיעֶזֶר לַחֲכָמִים: מַעֲשֶׂה בְּרִיבָה אַחַת בְּהַיְתָלוֹ, שֶׁהִפְסִיקָה שָׁלֹשׁ עוֹנוֹת, וּבָא מַעֲשֶׂה לִפְנֵי חֲכָמִים וְאָמְרוּ: דַּיָּהּ שְׁעָתָהּ.
אָמְרוּ לוֹ: אֵין שְׁעַת הַדְּחָק רְאָיָה. מַאי שְׁעַת הַדְּחָק? אִיכָּא דְאָמְרִי: שְׁנֵי בַצּוֹרֶת הֲווֹ, אִיכָּא דְאָמְרִי: טְהָרוֹת אַפֵּישׁ (לַעֲבִידָא) [וַעֲבַדָא], וְחַשּׁוּ רַבָּנַן לְהֶפְסֵד דִּטְהָרוֹת.
תָּנוּ רַבָּנַן: מַעֲשֶׂה, וְעָשָׂה רַבִּי כְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר. לְאַחַר שֶׁנִּזְכַּר, אָמַר: כְּדַי הוּא רַבִּי אֱלִיעֶזֶר לִסְמוֹךְ עָלָיו בִּשְׁעַת הַדְּחָק. מַאי ״לְאַחַר שֶׁנִּזְכַּר״? אִילֵּימָא לְאַחַר שֶׁנִּזְכַּר דְּאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר אֶלָּא כְּרַבָּנַן, בִּשְׁעַת הַדְּחָק הֵיכִי עָבֵיד כְּוָותֵיהּ?
אֶלָּא, דְּלָא אִיתְּמַר הִילְכְתָא לָא כְּמָר וָלֹא כְּמָר, וּמַאי ״לְאַחַר שֶׁנִּזְכַּר״? לְאַחַר שֶׁנִּזְכַּר דְּלָאו יָחִיד פְּלִיג עֲלֵיהּ, אֶלָּא רַבִּים פְּלִיגִי עֲלֵיהּ, אֲמַר: כְּדַי הוּא רַבִּי אֱלִיעֶזֶר לִסְמוֹךְ עָלָיו בִּשְׁעַת הַדְּחָק.
תָּנוּ רַבָּנַן: תִּינוֹקֶת שֶׁלֹּא הִגִּיעַ זְמַנָּהּ לִרְאוֹת וְרָאֲתָה, פַּעַם רִאשׁוֹנָה — דַּיָּהּ שְׁעָתָהּ, שְׁנִיָּה — דַּיָּהּ שְׁעָתָהּ, שְׁלִישִׁית — הֲרֵי הִיא כְּכׇל הַנָּשִׁים, וּמְטַמְּאָה מֵעֵת לְעֵת וּמִפְּקִידָה לִפְקִידָה.
עָבְרוּ עָלֶיהָ שָׁלֹשׁ עוֹנוֹת וְרָאֲתָה — דַּיָּהּ שְׁעָתָהּ, וְעוֹד עָבְרוּ עָלֶיהָ שָׁלֹשׁ עוֹנוֹת וְרָאֲתָה — דַּיָּהּ שְׁעָתָהּ, וְעוֹד עָבְרוּ עָלֶיהָ שָׁלֹשׁ עוֹנוֹת וְרָאֲתָה — הֲרֵי הִיא כְּכׇל הַנָּשִׁים, וּמְטַמְּאָה מֵעֵת לְעֵת וּמִפְּקִידָה לִפְקִידָה.
וּכְשֶׁהִגִּיעַ זְמַנָּהּ לִרְאוֹת, פַּעַם רִאשׁוֹנָה — דַּיָּהּ שְׁעָתָהּ, שְׁנִיָּה — מְטַמְּאָה מֵעֵת לְעֵת וּמִפְּקִידָה לִפְקִידָה, עָבְרוּ עָלֶיהָ שָׁלֹשׁ עוֹנוֹת וְרָאֲתָה — דַּיָּהּ שְׁעָתָהּ.
אָמַר מָר: עָבְרוּ עָלֶיהָ שָׁלֹשׁ עוֹנוֹת — דַּיָּהּ שְׁעָתָהּ.